מגדלי חוף הכרמל / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
שופטי בית המשפט העליון הודיעו כי בכוונתם לקבל את ערעור המדינה כנגד פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה, מינואר השנה, שהטיל על הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה לדון מחדש בתוכנית מגדלי חוף הכרמל בחיפה. בכך כנראה תם סיפורה של התוכנית היומרנית של יצחק תשובה, לייבש חלקים מרצועת הים שבחוף הכרמל, על מנת להקים בה 4 מגדלים. השופטים הינחו את הצדדים המעורבים - חברת חוף הכרמל נופש ותיירות 89 שבשליטת תשובה, עיריית חיפה, והוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה חיפה, לגבש חלופה צנועה יותר לתוכנית. מטעם החברה נמסר כי היא תפעל למימוש זכויותיה, בין אם בדרך של בנייה בחוף, על קרקע סמוכה, וייתכן גם שהחברה תתבע פיצויים מעיריית חיפה וממוסדות התכנון.
מדובר בתוכנית בת למעלה מ-40 שנה, שכוללת הקמת שורה של מגדלי מלונאות בחוף הכרמל שבחיפה, בגבהים שבין 7 קומות ל-24 קומות. עד כה הוקמו שניים מהם על ידי הבעלים המקוריים. לאחר הקמתם, מכרו אלה את החברה היזמית חוף הכרמל נופש ותיירות 89 בע"מ ליצחק תשובה, שהוא כיום בעל השליטה. בכל העשורים שעברו מאז, קודמה התוכנית המקורית על אש קטנה, כשהמכשולים העיקריים שעמדו בפני מימושה היו הכורח לייבש חלקי ים נרחבים, הביקורת הציבורית שהוטחה בתוכנית, והיחס לאיכות הסביבה והחופים, שהשתנה מאוד בעשורים האחרונים.
ב-2013 דחתה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה חיפה את התוכנית שהגישה לה החברה, לייבוש הים, עקב ליקויים שנמצאו בה, ובמיוחד בתסקיר ההשפעה על הסביבה שצורף לתוכנית . החברה עררה על ההחלטה בפני ועדת המשנה לעררים שבמועצה הארצית לתכנון ולבנייה, וזו החליטה ביוני 2018 לאשרר את החלטת הוועדה המחוזית ולא לאשר את התוכנית. זאת, בין היתר, משום שהיא מיושנת ואינה עומדת בסטנדרטים הסביבתיים החדשים בתחום איכות הסביב, ובחוק שמירת הסביבה החופית שאושר ב-2004.
בעקבות זאת עתרה החברה לבית המשפט לעניינים מינהליים, בבקשה לחזור ולדון בתוכנית, לבטל את החלטת ועדת המשנה לעררים לפסול את תסקיר ההשפעה על הסביבה, ולהוציא צו שיורה למוסדות התכנון לדון בתסקיר לגופו. בא-כוחה של החברה, עו"ד אבי פורטן, טען בעתירה כי בניגוד להחלטות הוועדות, התוכנית שהוגשה אינה סותרת את חוק שמירת הסביבה החופית, וכי תוכנית המתאר החופית ותוכנית המתאר של העיר חיפה מייעדות את השטחים של החברה לסביבה מלונאית ואף מאפשריות לה להרחיב את חוף הים בסמוך לפרויקט.
עוד טען בא-כוחה של החברה כי דחיית תסקיר ההשפעה על הסביבה על-ידי הוועדה המחוזית וועדת המשנה לעררים נעשתה בחוסר סבירות וחוסר מידתיות, שכן התסקיר נעשה על סמך הנחיות של המשרד לאיכות הסביבה, שהוא עצמו פעל מאוחר יותר לפסילת התסקיר.
שופטת בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה בטינה טאובר קיבלה את העתירה והורתה על השבת התוכנית המוצעת והתסקיר שהוגש במסגרתה לדיון מחודש בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה חיפה. השופטת ביקרה את התנהגות הוועדה המחוזית לאורך השנים ותהתה מדוע לא עשתה דבר, באם סברה כי הפרויקט כבר אינו אפשרי לביצוע עקב השינוי בחוק ובתוכניות המתאר, ואף להפך - המשיכה ללוות את התכנון.
"ניתן להניח אפוא כי ככל שבשלב זה ולאור הוראות חוק שמירת הסביבה החופית, הייתה הוועדה המחוזית מודיעה לעותרת על הפסקת קידומה של התוכנית . הוועדה המחוזית לא פעלה בהתאם, אלא המשיכה יחד עם המשרד להגנת הסביבה ללוות את העותרת בהליכי התכנון, ואלה אף הנחו את העותרת ביחס להגשתו של התסקיר להשפעה על הסביבה", כתבה השופטת בפסק הדין.
המדינה עררה על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים ואתמול נדון התיק בפני השופטים נועם סולברג, מני מזוז וג'ורג' קרא. בא כוח המדינה עו"ד אודי איתן טען בדיון כי משמעות הפסיקה של בית המשפט היא מתן הנחייה לגופי התכנון שלא לשקול שיקולים רלוונטיים בבואם לבחון תוכניות. "החוק הזה (חוק שמירת הסביבה החופית, א"מ) אמור להנחות את מוסדות התכנון ששוקלים את האינטרס הציבורי... וכאן אומרים שהמוסדות צריכים להתעלם מחוק זה".
עו"ד איתן טען כי בניגוד לטיעון של באי כוחה של מדלי חוף הכרמל, תוכניות המתאר שאושרו בחוף הכרמל בשנים האחרונות, אכן כוללים רצועה לנופש ולתיירות, אולם אינם מחייבים את ייבוש רצועת הים, כפי שמעוניינת החברה.
באשר לתלונות של החברה על העיכובים הניכרים שחלו בקידום הפרויקט הגיב עו"ד איתן כי לכל הגורמים, כולל לחברה עצמה, היה חלק בעיכובים. כך למשל, ב-2013 המשרד להגנת הסביבה היתה שלא לקבל את התסקיר.
עוד קרן גולדשמיט שייצגה את הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה חיפה הוסיפה כי תוצאות התסקיר אינן מניחות את הדעת. "יש בעליל חשש לפגיעה בחוף ובמי הים, במקטע שלא תוכנן וכן במקטע מדרום ולא ברור איך הדברים ידורו בכפיפה אחת", אמרה.
בא כוחה של מגדלי חוף הכרמל, עוד אבי פורטן אמר, כי הוועדה המחוזית חיפה "לא פעלה כפי שהייתה צריכה...היא הייתה צריכה לומר בנוגע לתסקיר, אנא בצעו השלמות והיינו מבצעים".
ואולם השופט מזוז ענה לו כי "התסקיר לא נותן מענה לקשיים שהוועדה מוצאת בתוכנית ולא בתסקיר. התסקיר נועד לשרת את התוכנית ולא ההיפך. היא (הוועדה, א"מ) רצתה לבדוק את הפרטים... היא רואה מול עיניה את התמונה הכללית ואומרת 'לילד הזה לא פיללתי'.יש דברים שלא ניתן לתקן אותם. לא ניכנס לכל הפרטים שעלו והוועדה גם הסבירה. זה לא עניין להזיז שובר גלים 2 מטרים, אלא דברים יותר בסיסיים".
סוגיה אחרת היתה עלויות ייבוש הים, שעלולות להגיע למאות מיליוני שקלים ואולי ליותר. בדיונים השונים שהתקיימו עד כה אמרו נציגי החברה, כי על עירית חיפה להשתתף בעלויות הייבוש, שכן מדובר בפעולה שמסדירה לתושבי העיר חוף ים טוב וארוך יותר. על כך אמר השופט מזוז לנציגי החברה כי "בדרך כלל מי שיוזם את התוכנית הוא גם המבצע והמממן שלה, או של הגופים הציבוריים שעומדים מאחוריו. אם אתם לא מבצעים ולא מממנים, בהחלט עולה השאלה, מי שמכם?".
בשלב זה יצאו השופטים להתייעצות, שהתארכה הרבה מעבר למה שתוכנן, ובסופה הודיע השופט סולברג כי בדעתם לקבל את הערעור שהוגש, וכי פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים דרוש תיקון. ולאור זאת, המליצו לעורכי הדין של היזמים להסכים לקבלת הערעור, בכפוף לכך שתשמר להם הסמכות להגיש תכנית חדשה ובלבד שזו תעשה לתכלית ראויה וכן כי בית המשפט ימליץ לעירית חיפה ולרמי לקיים מו"מ עם היזמים לבחינת העתקת זכויות הבנייה.
מחברת חוף הכרמל נמסר בתגובה לדיון כי "בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים הכיר במהלך הדיון בזכויות הקנייניות של החברה במקרקעין ובזכותה לממשן. לשיטת בית המשפט, מצופה מכלל הגורמים להמשיך ולקדם לצד התכנית למימוש הזכויות בקרקע גם את האפשרות לניידן לקרקע חליפית. כמו כן ביקר ביהמ״ש את התנהלותם של מוסדות התכנון אשר מקימה לחברה לכל הפחות זכות לתביעת פיצויים בהיקף של מאות מיליוני שקלים מעיריית חיפה וממוסדות התכנון וזאת בגין רמיסת זכויותיה הקנייניות לאורך השנים. החברה תמשיך לפעול על מנת לממש את זכויותיה בין אם בדרך של בנייה על מקרקעיה או לחילופין על קרקע סמוכה או באמצעות פיצוי כספי". מטעם החברה סירבו למסור, כיצד יגיבו להצעת השופטים.
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, הגיבה באומרה כי "אני מברכת על עמדת בית המשפט העליון. בכך ניתן מעמד משמעותי לשמירה על הסביבה החופית ולהגנה על האינטרס הציבורי. לא נאפשר פגיעה בחופים ונשמור עליהם לטובת הציבור ולעתיד הדורות הבאים".