גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רציו השלימה מהלך למימון מחדש של חובותיה: קיבלה הלוואה בהיקף של כ-650 מיליון דולר

רציו תחזיר הלואה קיימת, ריבית ותשלומים להקמת ההלוואה החדשה בהיקף של כ-480 מיליון דולר ● יגאל לנדאו, מנכ"ל רציו: "השלמת המימון מחדש מהווה אבן דרך חשובה לרציו. מדובר בהבעת אמון נוספת ברציו ובפרויקט לוויתן מאת הבנקים שליוו אותנו"

יגאל לנדאו / צילום: איל יצהר
יגאל לנדאו / צילום: איל יצהר

שותפות קידוחי הגז והנפט רציו, המחזיקה ב-15% מהזכויות במאגר לוויתן, השלימה מימון מחדש של החוב הבנקאי שלה. זאת, באמצעות הלוואה דולרית חדשה ל -7 שנים בהיקף (מסגרת) של כ-650 מיליון דולר בריבית ליבור+3.5% (בדומה לגובה הריבית על הלוואה הנוכחית של רציו). 

ההלוואה החדשה תועמד על-ידי קונסורציום של 8 בנקים בינלאומיים וישראלים, ביניהם נטיקסיס, סוסייטה ג'נרל HSBC ו-BNP Paribas, בנק מזרחי טפחות ובנק הפועלים.

מבנה ההלוואה כולל תקופת "גרייס" של שלוש השנים הראשונות על תשלומי קרן ההלוואה ויתרת "בלון" שלא תעלה על סך של 300-350 מיליון דולר בסוף התקופה. 

ברציו  מציינים כי בכוונת השותפות למשוך בשלב ראשון כ-480 מיליון דולר מסך מסגרת ההלוואה החדשה. סכום זה ישמש בעיקר לפירעון ההלוואה הקיימת, בהיקף של כ-450 מיליון דולר, אשר נלקחה לטובת מימון חלקה של רציו בפיתוח שלב 1א' של פרוייקט לוויתן ועוד כ-30 מיליון דולר לתשלום עבור תשלומי ריבית והקמת ההלוואה החדשה.

מלבד ההלוואה, לרציו יש התחייבויות בהיקף של כ-380 מיליון דולר לבעלי אגרות החוב שעתידות להיפרע עד סוף 2023 (לשותפות יש שתי סדרות אגח, ב ו-ג, הנסחרות בבורסה בתשואות של 8.7%-8.4%). 

העדכון הנוכחי של רציו, אגב, הגיע לאחר שלפני כ-3 חודשים דיווחה השותפות כי הגיעה להבנות בלתי מחייבות עם מספר מממנים פוטנציאליים, לפיהן תועמד לשותפות מסגרת הלוואה בסך כולל של עד 600 - 650 מיליון דולר לצורך מימון חלקה של השותפות בעלויות הפיתוח של פרויקט לוויתן. 

יגאל לנדאו, מנכ"ל רציו, ציין היום כי "השלמת המימון מחדש מהווה אבן דרך חשובה לרציו. מדובר בהבעת אמון נוספת ברציו ובפרויקט לוויתן מאת הבנקים שליוו אותנו במימון מחדש וידעו להעריך את איכות המאגר, תזרים המזומנים המשמעותי שצפוי לנבוע לרציו מהשלב הראשון של הפרויקט והפוטנציאל בהרחבה עתידית של המאגר. אנו מברכים על חתימת הסכם ההלוואה, שתאפשר פריסת חוב נכונה ומאוזנת וחלוקת רווחים בעתיד". 

שי לוי, מנכ"ל רציו מימון מסר: "הסכם המימון יאפשר לרציו גמישות מרבית, מסגרות אשראי נוספות לפיתוחים עתידיים בלוויתן ויכולת להוריד את רמת המינוף של השותפות בשנים הקרובות".

המימון מחדש של רציו מגיע לאחר שבשבוע שעבר השלימה שותפות דלק קידוחים, המחזיקה בכ-45% ממאגר לוויתן וב-22% ממאגר תמר, גיוס של  הגיוס, שאותו הובילו ג'יי.פי מורגן ו-HSBC, כלל הנפקה של ארבע סדרות אג"ח בריבית משוקללת של 6.28%. הסדרה הראשונה, בהיקף של 500 מיליון דולר, שתיפרע ב-2023, הונפקה בריבית של 5.7%, השנייה, בהיקף של 600 מיליון דולר (לפירעון ב-2025), הונפקה בריבית של 6.125%, השלישית, בהיקף זהה של 600 מיליון דולר (לפירעון ב-2027), תישא ריבית של 6.5%, ואילו הרביעית, בהיקף של 550 מיליון דולר, הונפקה עם ריבית של 6.75%, ותיפרע ב-2030. 

בסוף 2019 החלה הזרמת הגז מהמאגר לישראל, ירדן ומצרים, ובכך נפתחה בפני דלק קדוחים ורציו האפשרות למחזר את חובות הענק שמימנו את השקעתן בפיתוח המאגר.

הגיוס של דלק קידוחים הגיע לאחר שענקית האנרגיה האמריקאית שברון הודיעה ביולי כי תרכוש את נובל אנרג'י, השותפה של דלק קידוחים ורציו במאגר לוויתן (מחזיקה  ב-39.66% מהמאגר), והיא גם החברה שמתפעלת את אסדת קידוח הגז מהמאגר. שברון אומנם אינה צפויה להשפיע באופן ישיר על רווחי חברות הגז והנפט הישראליות בתקופה הקרובה, אולם החלטתה לרכוש את נובל מחזקת את מעמדו של מאגר לוויתן, והמהלך שלה הקל כנראה על החברות הישראליות במיחזור החובות שנטלו על עצמן לצורך פיתוח המאגר.

את הליך המימון מחדש עבור רציו ליווה משרד עורכי הדין Freshfields מאנגליה וכן עו"ד דן הכהן ועו"ד דניאל סקל ממשרד אגמון רוזנברג הכהן. את הבנקים המלווים ליוו משרדCMS מאנגליה ועו"ד סיימון וינטרוב ממשרד יגאל ארנון.

עוד כתבות

רבקה לויפר / צילום: דנה בר סימן טוב

המועמדת שכמעט הפכה לחשכ"לית, עד שחלה תפנית במינוי עבאדי-בויאנג'ו

לפני שהודיע על בחירתו במיכל עבאדי־בויאנג'ו לחשבת הכללית באוצר, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ריאיין בשבועות האחרונים כעשר נשים לתפקיד ● אחת המועמדות הבולטות שהגיעו לקו הגמר היא רבקה לויפר, שמסיימת בימים אלה קדנציה כסמנכ"לית כלכלה ופיננסים ברשות החשמל

אילוסטרציה: Shutterstock

יוקר מחיה? למה אתרי השוואות המחירים הישראליים לא מצליחים להתרומם

בישראל פועלות כיום רק שתי פלטפורמות פרטיות להשוואה בין מחירי מזון: Pricez ו-CHP ● ברשות להגנת הצרכן מבטיחים רפורמה שתמשוך שחקנים חדשים ותסייע לתחרות ● ובינתיים הפרדוקס נמשך: בשוק המזון מהיקרים במערב לא משתמשים בכלי השוואת מחירים

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בנובמבר - 2.4%; מחירי הדירות ירדו חודש שמיני ברצף

האינפלציה ירדה בחודש נובמבר ב-0.5%, בהתאם לצפי ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: סעיף הטיסות, סעיף ירקות ופירות טריים וסעיף תרבות ובידור ● מנגד, סעיף המזון רשם עלייה של 0.4% ● יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר של הבורסה: "סביבה נוחה לבנק המרכזי להפחית את הריבית במשק כבר ב-5 בינואר"

מצלמת NightHawk2 של נקסט ויז'ן על רחפן / צילום: נקסט ויז'ן

מניית נקסט ויז׳ן שוברת שיאים: התגובות לעסקת הענק

יצרנית המצלמות המיוצבות לסקטור הביטחוני קיבלה הזמנת ענק בהיקף של כ-77 מיליון דולר, פי שניים מהעסקה הגדולה ביותר שלה עד כה ● לידר: "מדובר בעסקה פנומנלית שמהווה קפיצת מדרגה מאוד משמעותית" ● מניית נקסט ויז'ן ממשיכה לטפס: זינקה 250% בשנה האחרונה

קפיצה של 60% באקזיטים - במחיר הפסד / אילוסטרציה: Shutterstock

דוח חדש חושף את מכירת החיסול בהייטק הישראלי

האקזיטים של וויז וסייברארק אומנם הזניקו את שווי העסקאות הישראליות ב-340% השנה - אך יחד עם זאת, בנטרול העסקאות הללו, גודל עסקת הרכישה הממוצעת ירד ב-40%: מ-268 מיליון דולר ב-2024 ל-160 מיליון דולר בלבד

הציבור מעדיף פיקדונות על הקרנות הכספיות של רשות ני''ע / אילוסטרציה: Shutterstock

בין פיקדון לקרן כספית: המוצר החדש שאמור היה לייצר תחרות לבנקים, אבל מתקשה לגייס לקוחות

ברשות ני"ע קיוו שהשקת הקרנות הכספיות המתחדשות תסיט אליהן כספים מהפיקדונות, אלא שכחצי שנה לאחר מכן המצב עגום: רק שני בתי השקעות מוכרים את הקרנות, והמשקיעים מדירים את כספם מהמוצר, שמנהל מיליונים בודדים ● בקרנות טוענים: "הבנקים לא משווקים אותנו"

ראש ממשלת צרפת סבסטיאן לקורנו / צילום: ap, Thomas Samson, Pool

באיחוד כבר חגגו הסכם סחר עם אמריקה הלטינית, ואז צרפת נזכרה בחקלאים שלה

הסכם סחר חופשי רחב־היקף עם מדינות מרקוסור היה אמור להיחתם בימים הקרובים, עם הבטחות להגדיל את היצוא האירופי בעשרות אחוזים ● אלא שהתנגדות צרפתית ברגע האחרון, בטענה לפגיעה בחקלאות, מעכבת את המהלך ומציפה מתחים פנימיים באיחוד האירופי

תום ליבנה / צילום: אריק סולטן

תום ליבנה ואיל וולדמן מגייסים 200 מיליון דולר לספאק חדש

בשבועות האחרונים ליבנה מקדם גיוס של כ־200 מיליון דולר לחברת ספאק חדשה, המיועדת לרכישת חברה פרטית ישראלית בתחומי הסייבר או הבינה המלאכותית ● לחברה כבר צורפו חברי דירקטוריון כמו איל וולדמן ודייב דה-וולט

מיכאל קלמן, מנכ''ל מנורה מבטחים, ויורם נוה, מנכ''ל כלל ביטוח / צילום: נטי לוי, כדיה לוי

על מה ממליצים בחברת הביטוח שהשיגה לחוסכים את התשואה הכי גבוהה השנה בכל האפיקים

2025 מסתמנת בתור השנה של חברות הביטוח, שמובילות את טבלת התשואות גם בנובמבר, ובראשן מנורה מבטחים וכלל ● החוסכים בישראל בדרך לשנה הטובה ביותר מאז 2009 ● במנורה דוגלים כעת בהשקעות סלקטיביות במניות טכנולוגיה, בעוד שבכלל מציעים להיצמד למדדים

צוות ההשקעות של ויולה ונצ'רס / צילום: דוד גראב

ויולה ונצ'רס מגייסת כ־250 מיליון דולר להשקעות חדשות ולהגדלת החזקות קיימות

הקרן ביצעה סגירה ראשונה בהיקף של כ־150 מיליון דולר, שצפויה להתחיל לפעול בתחילת 2026 ● במקביל גויסה קרן נוספת בהיקף של כ־100 מיליון דולר, שמטרתה להגדיל החזקות בחברות פורטפוליו שהקרן מגדירה כמצטיינות שבהן היא כבר השקיעה, ובעצם להעמיק את ההשקעה

מה יחזיר את הקונים לשוק הנדל''ן / איור: גיל ג'יבלי

בעולם כבר למדו: הפחתות ריבית לא מייצרות ביקוש לדירות - וזו הסיבה

בזמן שאצלנו בנק ישראל רק החל להוריד את הריבית, מאירופה ועד צפון אמריקה הבנקים המרכזיים נמצאים בעיצומה של סדרת הפחתות ● עם זאת, הנתונים מראים כי השפעת המדיניות המוניטרית על מחירי הדיור חלשה יחסית ● למרות ההבדלים בין הכלכלות והאתגרים של ישראל, נשאלת השאלה: האם גם כאן נראה מגמה דומה?

מחירי הדיור / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לא רק המחירים שירדו: המכה שספגו רוכשי הדירות החדשות

מחירי הדירות ממשיכים לרדת שמונה חודשים ברציפות, אך עליית תשומות הבנייה מייקרת את הדירות החדשות ומכבידה על הרוכשים והיזמים ● הירידות ניכרות בעיקר בדרום ובתל אביב, בעוד בירושלים נרשמות עליות, ובשוק השכירות נרשמות יציבות עם עליות מתונות לדיירים חדשים ולמחדשים

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך; סיגל יעקבי, שופטת בית המשפט הכלכלי; ויעקב לוקסנבורג, בעל השליטה בסאני / צילום: שלומי יוסף, ניב קנטור, סיון פרג'

רשות ני"ע נגד ביהמ"ש הכלכלי: המחלוקת לגבי מניות של קרובי משפחה מגיעה לעליון

האם מניות שנרכשו ע"י קרובי משפחה של בעל שליטה נחשבות לחלק מ"החזקות הציבור", או שהן נספרות כחלק מהחזקות בעל השליטה? ● שאלה משפטית זו עומדת בלב מחלוקת בין ביהמ"ש הכלכלי לרשות ני"ע ● במרכז ההליך: איש העסקים יעקב לוקסנבורג

בית המשפט העליון / צילום: יוסי זמיר

שני פסקי דין סותרים והשאלה בדרך לעליון: מי יממן תביעות ייצוגיות?

שני פסקי דין הפוכים בנוגע לאפשרות מימון תביעה ייצוגית ע"י קרן פרטית ניתנו לאחרונה, והסוגיה תוכרע בעליון ● הראשון קבע כי קרן הפועלת למטרת רווח תנהל את ההליך לא תמיד לטובת התובע, ואילו לפי השני איסור מימון הוא מחסום לתביעות שמצריכות משאבים כלכליים

תחנת הכוח הפרטית דוראד, זרוע פעילות האנרגיה של קבוצת לוזון / צילום: יגאל גורן

אדלטק משכה את התביעה: הוסר החסם להקמת תחנת הכוח שבסכסוך

קבוצת אדלטק משכה את תביעתה נגד ההרחבת תחנת הכוח דוראד באשקלון - כך הודיעו השותפים האחרים ובראשם קבוצת לוזון ● אם דוראד אכן תורחב, הדבר ימנע הקמה של תחנת כוח אחרת - זאת לאור מגבלה של רשות החשמל

שחר סיני, סמנכ''ל קרנות נאמנות פרופאונד בית השקעות / צילום: עמי ארליך

"אחרי שנתיים פנומנליות במניות הפיננסים, זה הזמן להוריד רגל מהגז"

שחר סיני, סמנכ"ל קרנות נאמנות בפרופאונד, ממשיך להעדיף את שוק המניות המקומי על פני חו"ל, ומסמן את מניות הטכנולוגיה, התעשיות הביטחוניות והאנרגיה הירוקה לשנה הקרובה ● למרות השיאים בשוק, הוא מציע "לא להפריע לכסף לעבוד, אבל כן אפשר לצמצם סיכון"

מטולה / צילום: איל יצהר

שיקום הערים שנפגעו במלחמה: מה קרה למטולה, והזינוק של שדרות

מנתוני הלמ"ס עולה כי במטולה יש 70% פחות פעילות כלכלית מאשר ערב המלחמה, לעומת זאת קריית שמונה ושלומי חזרו לפעילות כלכלית מלאה ● הזינוק הדרמטי ביותר בפעילות הכלכלית הוא זה של שדרות, כך שנראה ששיקום הדרום מתקדם בקצב מהיר בהרבה מאשר שיקום הצפון

האם "התסריט הגרוע ביותר" עבור ישראל בעזה בדרך להתממש?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: היום שאחרי הפיגוע הקטלני באוסטרליה, 25 מדינות צפויות לדון מחר בשליחת כוחות בינלאומיים לעזה, ואנטישמיות בחגיגות החנוכה באמסטרדם ● כותרות העיתונים בעולם

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

משגרים ללא רקטות אמריקאיות: הצעד של ממשל טראמפ נגד אלביט

עפ"י דיווח של אתר דיפנס אקספרס, ארה"ב לא מאשרת למדינות אירופה להשתמש ברקטות וטילים אמריקאים במשגרים של אלביט ● הסיבה לצעד החריג היא חשש ל"דליפות טכנולוגיות", אך במשרד ההגנה הגרמני מציינים כי ניתן לטפל בחשש הזה בעזרת עדכוני תוכנה

מלך ירדן עבדאללה השני / צילום: ap, Gonzalo Fuentes

שיא היסטורי בחוב הציבורי: הכלכלה הירדנית תחת לחץ הולך וגובר

ברקע מלחמת "חרבות ברזל", מתקפות החות'ים והאטה מבנית ממושכת, החוב הירדני מטפס לשיא כל הזמנים ● שוק עבודה חלש וגלי פליטים מציבים את עמאן בפני מבחן יציבות כלכלי-פוליטי