נעם סגן–כהן, מדריך טיולים בחו"ל, מרצה ובעלי "בדרכי נעם" / צילום: תמונה פרטית
בראשית חודש פברואר הוציא נעם סגן-כהן, בן 50, מדריך טיולים מאורגנים בחו"ל, מרצה ובעלים של העסק "בדרכי נעם", קבוצה של מטיילים בהפלגה על סיפונה של הספינה "דיאמונד" לאנטרקטיקה.
בעלייה לסיפון מדדו למטיילים חום והחתימו אותם על תצהירי בריאות, והטיול יצא לדרך. באותו זמן בדיוק התגלו חולי קורונה באניית התענוגות "דיאמונד פרינסס" היפנית, שהפכה לכלא בלב ים עבור נוסעיה, אבל ה"דיאמונד" של הישראלים שבה לארץ ללא כל תקלה בסוף פברואר, והמטיילים אף לא נדרשו לבידוד, כיוון שטרם הוחל בידוד על כל השבים מחו"ל.
זו הייתה הקבוצה האחרונה שסגן-כהן הוציא לחו"ל. "כשחזרנו לארץ התחיל פה הבלגן. החלו הביטולים. הטיולים העתידיים לא בוטלו באופן גורף, אלא כל פעם בוטל הטיול הבא בתור, וכל פעם קיווינו שלא יבוטל הטיול הבא, אבל מהר מאוד, וככל שהתקדם הזמן, כל טיול עתידי ירד מהפרק. ביטלו כל הזמן את הטיול הבא בתור. עד היום יש לנו טיולים שהם באופן תאורטי עדיין מתקיימים, על הנייר, אבל כל הזמן מבטלים כמה חודשים קדימה".
סגן-כהן מדריך טיולים מאורגנים במדינות אמריקה הלטינית (מרכז ודרום אמריקה), במזרח אפריקה ובאזורי הקטבים: בצפון - איסלנד ואיי סבאלברד, בואכה הקוטב הצפוני, ובדרום - אנטרקטיקה, איי פוקלנד וג'ורג'יה הדרומית. במקביל, הוא מעביר הרצאות במגוון נושאים הקשורים לתרבויות העולם, היסטוריה, טבע, אקולוגיה, דמויות מעניינות ועוד.
את העסק, "בדרכי נעם", הוא פתח בשנת 2000. השנה הוא היה אמור לחגוג את השנה ה-20 שלו כשהעסק בתנופה. רגע לפני המשבר הוא הגדיל את נפח ההדרכות בחו"ל, ובילה בין 100 ל-120 ימים בשנה ב-7-8 טיולים שארגן לקבוצות שונות. ביתר ימות השנה הוא העביר שלל הרצאות בארץ למוסדות, מתנ"סים וקהלים שונים.
20 שנה הוא עצמאי, והוא לא הרגיש אף פעם כמו שהוא מרגיש היום. "אמא שלי הולכת למישהי שעושה טיפולי מגע והיא אמרה לי השבוע שצריך לקבוע מהר את הטיפול הבא, כי יש לה הזמנות עד אוקטובר, אז כתבתי לה 'אשרי וטוב לך'. אני ממש שמח עבור מי שיש לו פרנסה היום. זה שיש לאנשים פרנסה היום, בעידן הזה, דרך העיניים שלי זו קנאה גדולה.
"פרנסה זה היה משהו שהיה טריוויאלי מבחינתי. לעצמאי יש תמיד עליות וירידות בהכנסות, אבל תמיד הייתה לי פרנסה בכבוד. עבדתי קשה, והתפרנסתי. אף פעם לא הרגשתי את המצוקה הזאת, את החרב על הצוואר כשאין פרנסה. ועכשיו אין".
שני הכובעים שלו, כמדריך טיולים וכמרצה, ספגו מכה מהירה מאוד וקשה מאוד ברגע שמשבר הקורונה הגיע. "הטיול הראשון שבוטל היה טיול לאקוודור ואיי גלפגוס בפסח. בחודש יוני הייתי אמור להיות בהפלגה נוספת באיי שפיצברגן בנורווגיה ובקיץ הייתי אמור להדריך שני טיולים באיסלנד. כל הטיולים הללו בוטלו. הטיולים האלה במצטבר הם שליש מהשנה, ויותר משליש מהפרנסה שלי.
"יש טיולים שקבועים הלאה, חצי שנה קדימה, אבל מעל כולם מרחפת השאלה מתי יהיה טיול שיוכל באמת להתקיים. בינואר יש לנו טיול ארוך לאנטרקטיקה, וזה טיול שמלא הרבה זמן מראש. רוב המטיילים נרשמו שנה מראש, והם כולם בהולד עכשיו. מחכים לראות מה יקרה. כמו שזה נראה היום, אף אחד לא רואה סיכוי לשינוי. זה נשמע הזוי להכניס 100 איש לספינה ולהפליג איתה לאנטרקטיקה".
בגזרת ההרצאות יותר טוב?
"לא. החל ממרץ כל ההרצאות בוטלו, קודם בגלל החשש של אנשים ובהמשך בגלל הסגר וההגבלות על התקהלות. הספקתי לעשות עוד שתי הרצאות בתחילת מרץ, ואז התחילו הביטולים. לפרק זמן קצר מאוד במאי הייתה התחלה של אופטימיות, וקבענו מועדים חדשים לחלק מההרצאות שבוטלו, אבל מיד אחרי זה המספרים של החולים בארץ התחילו לנסוק למעלה וביטלו לנו שוב את הכול".
כדי להתפרנס בכל זאת, ניסה סגן-כהן ניסה להמציא את עצמו מחדש. סגן-כהן: "בתחילת אפריל התחלתי להעביר הרצאות בזום. זה החזיק מעמד חודשיים וחצי עד שהפסקתי עם זה, כי הרגשתי שאני מוגבל בקהל שלי מבחינה שיווקית וגם ההכנסות היו מאוד מוגבלות כיוון שהפורמט היה שאני מעביר הרצאה וכל אחד שצופה בה משלם כמה שהוא רוצה. לאורך חודשיים עשיתי כמה עשרות הרצאות והצלחתי לייצר הכנסה מסוימת, אבל הניסיון לימד אותי שמיעוט מתוך המאזינים בחרו לשלם עבור ההרצאה, ולאט לאט גם פחות אנשים נכנסו להרצאות".
אנשים הגיעו להרצאות ולא שילמו בכלל?
"בהתחלה הייתה אווירה של פרגון ומלא אנשים נכנסו להרצאות, בין היתר כי כולם היו בבית. אבל מאז שאין סגר יש קושי להביא אנשים, וגם הסכום שאנשים מוכנים לשלם הלך וירד. גם אם מישהו בחר לשלם 20 או 30 שקל עבור ההרצאה, מתוך זה אני משלם מס, 17% מע"מ ו-11% ביטוח לאומי, אז אחרי כל התשלומים הללו הסכום מצטמצם לחצי כמעט. קשה לייצר הכנסה ככה.
"אבל אני ממשיך לנסות. אני משווק עכשיו חלק מההרצאות החדשות דרך גוף שיווקי שיש לו ניוזלטר שמופץ להרבה מאוד אנשים, והשאיפה שלי שלפחות להרצאות הללו יגיעו 50 איש, ומתוכם יהיה גם מי שישלם. אני עושה ניסיון נוסף להחיות את ההרצאות בזום".
וממה חיים בינתיים?
"אשתי שכירה והיא המשיכה לעבוד במשכורת צנועה, אז פעם בחודש נכנסת משכורת אחת לחשבון שלנו שהיא המשכורת המשנית בהכנסה שלנו. אני הייתי המפרנס העיקרי".
איך אתה רואה את העתיד?
"העתיד לוט באפלה. לפני חודשיים התחלתי לעשות קורס מורי דרך, אז אני מנסה להגדיל את הסל הקיים של הכישורים שלי בתחום העיסוק שלי, כך שיהיו גם הטיולים לחו"ל כשהם יחזרו, גם ההרצאות וגם הדרכות בארץ, אבל המציאות בשלב זה היא שהקורונה מחקה לחלוטין חלק נכבד מהפרנסה שלי, את החלק המרכזי, ובהרצאות בזום אני מייצר הכנסה נמוכה מאוד.
"כל המוסדות ביטלו את ההרצאות או הנחיתו את השכר של ההרצאות ב-70%, וזה גם מאוד מדאיג קדימה כי בסוף הם ינסו לקבע את רמת המחירים על המחירים הללו ומי יודע מתי זה יתחדש לרמת מחירים סבירים שניתן להתפרנס מהם. אנחנו בתהליך שלילי בענף, שאנחנו לא יודעים לאן הוא יוביל.
"היינו אופטימיים בהתחלה. חשבנו שאוטוטו הכול ייגמר, ובקיץ ובחגים הטיולים יחזרו, אבל האופטימיות הזאת נעלמה. היום אני מסתכל ואני לא רואה באופק מתי אני חוזר לייצר פרנסה מהדברים שאני יודע לעשות. זה שאני לומד להיות מורה דרך, זה להרחיב את אותו סל של כישורים שלי בשוק התיירות. זה לחלק את הביצים לשלושה סלים - הרצאות, ותיירות פנים ותיירות חוץ. אבל מה אני אעשה עכשיו? קורס הסבה לעיצוב פנים? אני לא ילד בן 20. זו נקודת משבר משמעותית".
עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il