גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

על גל האופוריה: מדדי אג'יו לניהול תיקי השקעות סיכמו את יולי בעליות חדות

בחודש החולף הצליחו שוקי ההון להתגבר על החששות מפני משבר הקורונה - והתנהגו כאילו הוא קיים רק בסקטורים מסוימים ● ועדיין, קשה להסביר מדוע השווקים מנותקים כל כך מסיכוני הכלכלה האמיתית

הבורסה בתל אביב/ צילום: שלומי יוסף
הבורסה בתל אביב/ צילום: שלומי יוסף

בחודש יוני נראה היה כי שוקי ההון ותיקי ההשקעות חוזרים אל המציאות הכלכלית הקשה שנוצרה בעקבות משבר הקורונה, ותיקי ההשקעות רשמו ירידות. ואולם, חודש יולי הביא עמו עליות חדות והצליח להשכיח בכך, די בקלות, את הירידות ואת החששות מפני המשבר הכלכלי. לכן, חזרה הנהירה אל נכסי הסיכון, מניות ואג"ח קונצרניות בכל הדירוגים.

כתוצאה מכך, מדדי הייחוס של אג'יו לתיקי ההשקעות המנוהלים עלו בחדות, בכל חתך ופרופיל סיכון. מדד הבנצ'מרק לתיק הסולידי, המכיל אג"ח בלבד, עלה ביולי ב-1.48%, בעוד שמהעבר השני, הבנצ'מרק לתיק ההשקעות המנייתי עלה בשיעור של 3.84%. הבנצ'מרק לתיקי הביניים, תיק המכיל 20% מניות, עלה בשיעור של 1.97%, ואילו תיק השקעות המכיל 30% מניות רשם כמובן ביצועים טובים יותר, כשעלה בשיעור של 2.19% בחודש שחלף.

מדדי אג'יו לניהול תיקי השקעות מבוססים על נתונים מבתי השקעות שונים רבים, ובהם פסגות, אלטשולר שחם, פעילים, מגדל שוקי הון, אקסלנס, אי.בי.אי, מיטב דש, הראל, תפנית דיסקונט, UNIQUE, הלמן אלדובי, אלומות ואנליסט. המדדים נבנים מנתונים המתקבלים מהגופים המנהלים יותר מ-80% מתיקי ההשקעות של הציבור, ועוקבים אחר "תיק ההשקעות המצרפי" של הציבור. מדדי אג'יו מהווים מדדי ייחוס והשוואה (בנצ'מרק) אובייקטיבי לצורך השוואת ביצועים ותוצאות בתיקי השקעות מנוהלים, קרנות השתלמות ועוד.

ישראל מול העולם: תשואות וטריטוריות

כפי שניתן לראות בתרשים המוצג עם טור זה, מדדי הייחוס עדיין נמצאים בטריטוריה שלילית בולטת למדי השנה, ונראה כי מהחודש הקרוב ועד לסוף השנה החל המרוץ לתשואה חיובית ב-2020 כולה - ועוד ארוכה הדרך לטריטוריות החיוביות.

אם יוצאים מישראל והולכים לעולם הגדול, מרבית תיקי ההשקעות כבר נמצאים בטריטוריה חיובית ואף גבוהה, כשהבנצ'מרק לתיק בארה"ב המכיל 20% מניות, מראה עלייה בשיעור של כ-4.5%, ובולט בגדול לאור הביצועים בתיק המקומי בפרופיל סיכון מקביל, שדווקא ירד השנה בשיעור של 2.65%.

תיקי ההשקעות בישראל רחוקים, לפי שעה, מהתחום החיובי כתוצאה מבעיה מבנית הכוללת כמה גורמים, שהראשון בהם הוא הריכוזיות הסקטוריאלית הקיימת בשוק ההון המקומי. שוק המניות מוטה לחברות נדל"ן ובנקים, ושוק האג"ח מבוסס על סקטורים אלה בקרוב ל-80%. כמו כן, אנו למדים כי ענף ההייטק המקומי מתבסס על חברות סטארט-אפ או מחקר ופיתוח ולא על מכירות, כמו שקיים בארה"ב.

לא זו בלבד, כולנו רואים את הטלטלה הנגרמת במחוזותינו מהמחשבה על קשיים בחברת אינטל ואולי צמצום פעילותה כשחקן זר מרכזי במשק המקומי. התעשייה המקומית אינה מהווה מנוע מהותי לכלכלה המקומית, שמייבאת רבים מצורכי הבסיס שלה. תחום האנרגיה, ובעיקר הגז הטבעי, הוא תחום מוחלש, ואילו בתחום הרפואי, יש בשוק המקומי חברת תרופות אחת, המתמודדת עם קשיים רבים.

המשק הישראלי נהנה מתור זהב רציני בעשור האחרון ומעליית שווי הנכסים הפיננסיים השונים, וקשה לראות אותו מתמודד עם מחזור כלכלי שלילי ממושך. מסיבות אלה, שוק המניות המקומי מתקשה להתאושש השנה ונותר שלילי, עם ירידה של כ-15% במדד ת"א-125, בעוד שמדד מניות הנדל"ן איבד כ-33% מערכו השנה.

מגזר האג"ח עזר מאוד השנה לביצועי תיק ההשקעות האמריקאי, באמצעות הפחתת ריבית משמעותית. הדבר בלם חלק מהעלייה במרווחי הסיכון של הפירמות, והוסיף לה בסיכום השנתי עד כה. לעומת זאת, בישראל הריבית היתה יציבה ונותרה נמוכה כשהיתה. כמו כן, קיים איום על תזרימי המזומנים של חברות הנדל"ן, והדבר הותיר את מדדי האג"ח הקונצרניות בישראל בתשואה שלילית של קרוב ל-4% מתחילת השנה, לעומת עלייה בשיעור של כ-8% מתחילת השנה במדדי האג"ח המובילים בארה"ב.

היכן היו השווקים ללא התערבות הממשלות?

חלק מהותי מההתאוששות בשוק ההון האמריקאי נובע מהתמיכה הפדרלית הישירה בשוק, באמצעות רכישת אג"ח, כמו גם בתמיכות ישירות לחברות בענפים שספגו פגיעה ישירה, כמו למשל, חברות התעופה. ההזרמה הפדרלית מתקשה בחלקה הגדול לצאת לפועל, אבל השוק מעריך כי היא תבוצע והמשקיעים רואים בהדפסת הכספים תקווה גדולה.

תקווה זו מניעה את גלגלי השוק והביאה לעליות מחירים מרשימות ומפתיעות מתחילת השנה, אבל מה היה קורה אם המדינות לא היו מתערבות? יש להניח שהיינו בסביבת מדדים שלילית עמוקה של עשרות אחוזים, כשכל מספר זוכה: ירידה של 30% ואולי אף 50%.

האם יש מספיק עושר ורווחה למשך שנתיים כדי לגשר על הפערים? שימו לב למספרים: כלכלת ארה"ב איבדה כשליש מהתוצר השנתי שלה ברבעון השני, כ-8% במונחים שנתיים. מדובר בכ-2 טריליון דולר בשנה הנוכחית. הפד מתכוון להזרים בדרכים שונות יותר מ-7 טריליון דולר לכלכלה, כדי לגשר על הפער.

אז האם זו מחיקת עושר, יצירת יש מאין, או שמא העברת עושר בין קבוצות באוכלוסייה? כל התשובות נכונות, והן מצטברות לשאלה גדולה לגבי העתיד, כיצד חגיגת ההרחבות תסתיים - בארה"ב, אבל בעיקר אצלנו, בישראל.

האם הבעיה בישראל היא היותה כלכלה צרה מבחינת הפריסה הסקטוריאלית? הייתכן שרק הנדל"ן נמצא בבעיה? איך הכלכלה תתפקד בשנתיים הקרובות, עם שיעור אבטלה גבוה וביקושים מתונים?

כאמור, המשק הישראלי אינו גדול ומפוזר דיו, כך שבסביבה כלכלית ממותנת יהיה קושי גדול להחזיר את ההוצאות המתוכננות על ידי הממשלה ולכסות את הגירעון המשמעותי המתרחב והולך. ארה"ב תצא מזה בדרך כלשהי, אבל בישראל החששות של השוק המקומי מוצדקות, ומסבירות את הפערים ואת התשואות השליליות מתחילת השנה. 

הכותב הוא מנכ"ל חברת אג'יו ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות, המייעצת בניהול השקעות וניהול סיכונים פיננסיים, ומחבר הספר "הסיכון שומר הראש שלך". אין לראות בסקירה ובאמור בה תחליף לייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק.

עוד כתבות

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בזכות תוצאות חזקות, אופטימיות לעתיד ומהלך תקדימי: זו המנצחת הגדולה עד כה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

ביקור שר החוץ האמריקאי, אנתוני בלינקן, בישראל / צילום: אמיל סלמן-הארץ

דיווח: ארה"ב לא תטיל סנקציות על גדוד נצח יהודה

לפי ה-ABC, על היחידות ש"הפרו זכויות אדם" לא יוטלו סנקציות כמו אי העברת נשק אמריקני ● בשל ההפגנות הפרו-פלסטיניות: אוניברסיטת דרום קליפורניה הודיעה על ביטול טקס הפתיחה ● דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה ● כל העדכונים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם