"רכש גומלין והעדפת תוצרת הארץ זו הדרך היחידה לייצר מקומות עבודה במצב שבו התעשייה המקומית מתמודדת עם ירידה דרמטית בירידה בביקושים. ביום שנוותר על כך, זו תהיה מכת מוות לתעשייה. בסקרים שאנחנו עושים נראה שהירידה שפורסמה על 15% בייצוא נראית כמו תסריט אופטימי, ואנו צפויים לירידה של עשרות אחוזים. חייבים לעמוד על אכיפת החוק בכל הקשור לרכש הגומלין ולשנות את החקיקה כך שחובת העדפת תוצרת הארץ תחול על כל המכרזים הציבוריים ולא רק הממשלתיים". כך אמר היום נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, בדיון שהתקיים בוועדה לענייני ביקורת המדינה, בראשות ח"כ עפר שלח, על פעולות הממשלה ליישום רכש גומלין ועידוד הרכישה של מוצרים ישראליים.
הדיון התקיים בעקבות חשיפת "גלובס" על המחלוקת בין משרד האוצר למשרד הכלכלה סביב סעיף "רכש גומלין" במכרזי מדינה, וסבב סביב השאלה "האם משרדי הממשלה הקוראים לציבור לרכוש מוצרים כחול לבן, מבצעים בעצמם את ההנחיות שהם מוציאים".
יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח, פתח את הדיון ואמר כי נושא זה חשוב לעסקים ולעובדים הישראלים בכל זמן, וביתר שאת במשבר הקורונה. "נתניהו אמנם קרא לנו לקנות כחול לבן, אבל מהדיון עלה שהממשלה לא עשתה הרבה יותר מההכרזה הסמלית הזו. להיפך: חוץ ממשרד הביטחון, רוב משרדי הממשלה האחרים מוצאים דרכים יצירתיות לא למלא אחרי החובה הקבועה בחוק, לתת העדפה של עד 15% ליצרנים מקומיים במכרזים ממשלתיים. בפרויקטים אדירים כמו הרכבת הקלה בת"א פשוט לא מקיימים את תנאי המכרז בכל מה שנוגע לרכש גומלין", אמר והוסיף כי "צריך כנראה להזכיר לממשלה: הדרך הטובה ביותר לצאת מן המשבר היא להחזיר עובדים לעבודה ולחדש את הצמיחה. כל שקל שיושקע ביצירת ביקושים והחזרת אנשים לעבודה יחסוך אלפי שקלים בתשלום דמי אבטלה ומענקים לעסקים. העולם כולו מבין שאמצעי בדוק לכך הוא לחזק את העסקים המקומיים, ובישראל זהו גם חוק. כל מה שהממשלה צריכה לעשות הוא למלא אחרי החוק, ולא לסייע בתרגילים להתחמק ממנו".
חובת רכש גומלין המעוגנת בחוק קובעת כי על חברות זרות הזוכות במכרזים לאומיים לבצע בישראל רכש או השקעות חוזרות בשיעור של בין 20% ל-35%. שיעור חובת רכש הגומלין משתנה בהתאם למדינת המקור של החברה. חברות שמקורן ממדינות שעמן יש לישראל הסכמי רכישות ממשלתיות (GPA) מחויבות לרכש גומלין היא 20% בלבד. זוכות אחרות מחויבות ב-35% רכישה של תוצרת או שירותים מישראל. עם זאת, החוק מאפשר מתן פטור מרכש גומלין.
"להזרים ביקושים למגזר העסקי באמצעות הרכש הממשלתי והציבורי"
כפי שפורסם ב"גלובס" גורמים במשרד הכלכלה ובהתאחדות התעשיינים טוענים כי "מטעמי חיסכון שגויים" מתנגדים פקידי האוצר לכלול במכרזי המדינה שנמצאים על הפרק סעיף רכש גומלין, המחייב העדפת תוצרת מקומית באחוזים מסוימים מכל מכרז.
בפתח הדיון הציגו צחי סעד ועינת אדלר-חן ממשרד מבקר המדינה ליקויים בפעולות הממשלה לעידוד הרכישה של מוצרים ישראלים, כפי שעלו בדו"ח המבקר משנת 2012. הדו"ח מצא כי מאז התקנת תקנות העדפת תוצרת הארץ, לא נעשתה בדיקה של התועלת המופקת מהן וכי לא כל הגופים כוללים במכרזיהם תנאי העדפה ומוודאים כי הספק הזוכה מספק בפועל טובין מתוצרת הארץ.
מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, דוד לפלר, קרא בדיון לאגף החשכ"ל למלא את החוק באופן מלא "ולא לחפש או לנצל הזדמנות שאולי תוזיל את המכרז, ושהמחיר יהיה לוותר על רכש גומלין".
מנהלת הרשות לשיתוף פעולה אזורי, זיוה איגר, אמרה כי "רכש גומלין אפשר לתעשייה המקומית להתחבר לתעשייה הבינלאומית ולעזור ביצירת חיבורים. זה כלי הקיים בכל העולם, מדינות רבות כמו הודו, ארה"ב גרמניה ועוד שמחייבות ברכש מקומי בהתקשרות של תעשיות מקומיות. בהודו יש החמרת רגולציה בנושא העדפת התוצרת המקומית והמגמה החריפה בתקופת הקורונה. הכלי של רכש גומלין לא הונח סתם על השולחן - הוא יאפשר חיבור של התעשייה המקומית לתעשייה הבינלאומית. לפנינו בעיה מאוד מהותית שכן בחוק בנושא רכש גומלין ניתן לנסות לעצור מכרז שלא עומד בחוק או בכללים, אבל מי שמאשר עצירת מכרז הוא החשב הכללי שיש לו ניגוד עניינים מובנה בנושא זה".
יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הוסיף כי "אומנם דוח המבקר הוא מ-2012, אבל המצב היום מורכב עוד יותר. אנחנו מדברים על קרוב ל-800 אלף מובטלים, גירעון ענק וצמיחה שלילית והנתונים עוד יחמירו ולכן חשוב להבין שאנחנו במציאות חדשה וצריך להתעסק כרגע בניהול הקרב ולעשות התאמות בהתאם לתמונת המצב ולחזק את המגזר העסקי על כל ענפיו".
עוד אמר אמיתי כי "הירידה בייצוא עומדת בחודשים האחרונים קרוב ל-12%, הצריכה הפרטית וההוצאה ירדה ב-20% והמגמה הולכת ועולה ולכן אנחנו צריכים לשנות את הפאזה, לא רק רכש ממשלתי, אלא גם ציבורי. העולם נסגר בפנינו בחודשים האחרונים וצריך לדבר על השלב הבא של האצה וצמיחה ולהזרים ביקושים למגזר העסקי באמצעות הרכש הממשלתי והציבורי, כולל בשלטון המקומי".
ראש מינהל הרכש במשרד הביטחון, אבי דדון, אמר בדיון כי לצערו הוא פגש כלכלנים של החשכ"ל, שלא רוצים שיהיה רכש של תוצרת הארץ. לדבריו, "בכדי ליצור מחויבות אצל כולם, אין מנוס מלהיכנס לחקיקה ותקנות - בלי בקרה כמותית לא יתקדם דבר. מחיר הפריט בלי לבחון את העלות הכוללת זו הטעיה, צריך לראות את כל העלות, כולל השינוע וההוצאות הנלוות".