גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקרב על המחיר: כמה נשלם בסוף על חיסון לקורונה?

חברות התרופות הנמצאות בשלבי פיתוח מתקדמים של חיסון החלו לחשוף את מדיניות המחירים שלהן, והפערים ביניהן גדולים למדי ● אילו שיקולים מניעים אותן ומדוע לציבור יש אינטרס שהן לא יירדו נמוך מדי במחיר

אילוסטרציה של חיסון לקורונה / צילום: Dado Ruvic, רויטרס
אילוסטרציה של חיסון לקורונה / צילום: Dado Ruvic, רויטרס

החברות שמפתחות חיסונים לקורונה החלו בשבוע האחרון לחשוף את מדיניות התמחור שלהן, אם החיסונים אכן יימצאו בטוחים ויעילים, ויהפכו למסחריים כבר בשנה הבאה. לתמחור החיסונים עשויה להיות השפעה של ממש על הכלכלה העולמית, מאחר שהכוונה היא לחסן את רוב העולם, אבל עוד לפני שהחיסון אושר, הצהרת הכוונות לגבי התמחור שלו משפיעה על מניות החברות המפתחות אותו, על התדמית שלהן וגם על ההשקעה העתידית בפיתוח חיסונים.

פערי התמחור בין החברות גדולים באופן יוצא דופן בעולם התרופות. מודרנה, שנמצאת בשלב האחרון של הניסוי בבני אדם, בקרב כ-30 אלף מתנדבים, חתמה על הסכמים עם ממשלות שונות. העסקאות תלויות בהצלחת המוצר, אבל לפי הצהרות החברה, המחיר למנה בעסקה כזאת הוא 64-74 דולר לחיסון הניתן בשתי מנות, כדי לחזק את יעילותו.

פערי מחירים חריגים בין החברות

פייזר וביונטק, שהחיסון שפיתחו יחד נמצא באותו שלב של מודרנה (החברות התחילו את הניסויים הגדולים שלהן ממש באותו שבוע), חשפו תמחור אחר - 39 דולר למנה. אסטרהזנקה, שעומדת להיכנס לניסוי בהיקף דומה לזה של פייזר-ביונטק ומודרנה, וג'ונסון אנד ג'ונסון, שעדיין לא ביצעה ניסוי ראשון בבני אדם, חשפו מחירים נמוכים בהרבה - 8 דולרים ו-10 דולרים למנה בהתאמה. לטענתן, המחירים הנמוכים שנקבו נובעים מכך שהן אינן מתכננות להרוויח מן המוצר כל עוד העולם נמצא תחת איום של מגפה. להערכתן, הן יוכלו להרוויח מהחיסון לאחר שהאיום יוסר.

החיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון, המבוסס על הגישה הקלאסית, נחשב לבעל סיכויי הצלחה גבוהים יחסית, עם סיכון נמוך לתופעות לוואי.

מה עומד מאחורי פער המחירים בין החברות, ואילו שיקולים הן מביאות בחשבון?

הגודל קובע: החברות הוותיקות מול מודרנה הצעירה

המחירים שציינו הם ממוצעים שנאספו על ידי אתר תעשיית הביוטק STAT בעקבות דיווחי החברות, כך שנחתמו הסכמים גם עם מחירים נמוכים יותר. לדוגמה, עם ממשלת ארה"ב. יש כמה סיבות למחירים הנוחים שהחברות מוכנות לתת לארה"ב. ראשית, זהו השוק הגדול ביותר כרגע לחיסון, ומדינות אחרות נושאות אליו עיניים מבחינת ניסוי ואימוץ החיסון. שנית, חלק מהחברות קיבלו מימון מממשלת ארה"ב לפיתוח החיסון, בתמורה להבטחת אספקה ותמחור נוח. כך, אסטרהזנקה חתמה מול ארה"ב על מחיר של 4 דולרים למנה, ואילו פייזר-ביונטק חתמה על 19.5 דולר למנה.

מיליארדי שקלים מממשלת ארהב לפיתוח החיסון

התמחור הגבוה של מודרנה נובע ככל הנראה מהעובדה שפעילות החברה נשענת כיום במידה רבה על החיסון היחיד הזה, ואין לה מוצרים נוספים בשוק. כמו כן, אין לה ניסיון בשיווק מוצריה, והיא לא נכוותה בעבר מדעת קהל שלילית לגבי מדיניות התמחור שלה. לעומתה, ג'ונסון אנד ג'ונסון, אסטרהזנקה ופייזר משווקות תרופות רבות וחיסונים, ויש להן קשרים ארוכי טווח עם לקוחותיהן - ממשלות ומערכות בריאות.

גורמים שונים בארה"ב כבר החלו לזעוק שמודרנה נהנתה ממאות מיליוני דולרים בתמיכה ממשלתית, ואם היא תדרוש מחיר גבוה, היא בעצם תגבה ממשלמי המסים בארה"ב תשלום כפול. "זו חוצפה", אמר על כך זין ריבזי, חוקר בעמותת Public Citizen, שמצהירה על עצמה כמגינת הבריאות, הבטיחות והדמוקרטיה. אפשר אף לומר כי משלמי המסים משלמים עבור החיסון שלוש פעמים, כי חלק מהמדע שעליו מבססות חברות תרופות וחיסונים את הפיתוחים שלהן נעשה באוניברסיטאות ויוצא לעולם ללא תמורה או בתמורה נמוכה.

בשיחת ועידה למשקיעים שקיימה מודרנה בשבוע האחרון, מסרה החברה שמדובר בתמחור לעסקאות ראשונות קטנות, ואילו בהמשך צפויות להיחתם עסקאות גדולות יותר, במחירים נמוכים יותר. ייתכן שאמרה זאת כדי להרגיע את הרוחות. בניגוד למודרנה, פייזר לא קיבלה מימון ממשלתי לפיתוח. אסטרהזנקה, המפתחת חיסון שנולד באוקספורד, קיבלה מימון כזה, אף שהיא חברה בריטית.

מנכ"ל מודרנה סטפן בנסל בפגישה עם טראמפ ומנהלי חברות פארמה. העז לדרוש מה שאחרים לא העזו / צילום: Andrew Harnik, Associated Press

המחיר מול התועלת: האם החיסון יחסל את המגפה או רק יאט אותה

התמחור בסופו של דבר יהיה תלוי גם בשאלת ההשפעה של החיסון: האם הוא ימגר את המגפה לחלוטין? ייתכן שלחיסון תהיה הצלחה חלקית, כלומר, לא כל מי שיקבל אותו יפתח נוגדנים בכמות מספקת. במקרה כזה, החיסון יאט את המגפה אבל לא יעצור אותה, ולכן ערכו לממשלות יהיה נמוך יותר. אפשרות אחרת היא שהנוגדנים ייעלמו אחרי תקופה מסוימת, ואז יהיה צורך בחיסון חוזר. במקרה כזה, לחברות תהיה הזדמנות להרוויח מהחיסון שוב ושוב, אך הציפייה היא שהן יתמחרו כל מנה במחיר נמוך יותר.

התמחור הנוכחי של מודרנה מתאים לחיסון חד-פעמי ואפקטיבי מאוד. כשנשאל מנכ"ל החברה, סטפן בנסל, על פערי התמחור בין החברות, הוא אמר: "לא כל המוצרים דומים, ואנחנו חושבים שהמידע שנביא יבדל את המוצר שלנו מאחרים". בינתיים, העולם לא נחשף למידע שמרמז על כך שהחיסון של מודרנה יהיה בהכרח טוב יותר. מודרנה הפגינה בעבר ביטחון רב לגבי החיסון שלה, ובתחקיר שערכה סוכנות הידיעות רויטרס עלה שהיא גם ביקשה מה-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקאית, יותר הקלות בתהליכי הניסוי שלה, ואף התווכחה עם הרשות בסעיפים שהחברות האחרות לא העזו לעשות זאת. בסופו של דבר, כפי שציין בנסל, התמחור יהיה תלוי בתוצאות.

אם רק חיסון אחד יצליח, התמחור כנראה יהיה גבוה יותר. אם חיסונים רבים יצליחו ויתברר שהגישות הקלאסיות לפיתוח חיסון מתאימות לנגיף הקורונה, תחרות מחירים עשויה להוביל מדינות לרכוש חיסון שהוא אולי קצת פחות יעיל, ובלבד שיוכלו לחסן את כל האוכלוסייה במהירות ובתקציב שהן יכולות לעמוד בו.

ומה יקרה אם הקורונה תהפוך ממגפה למחלה בשליטה? בשלב הזה גם חברות החיסונים שהבטיחו לא להרוויח או להרוויח מעט בתקופת המגפה צפויות להעלות את המחירים שלהן.

חושבים על החיסון הבא: למה לא כדאי לרדת נמוך מדי במחיר

מלבד החברות עצמן ובעלי המניות שלהן, לגורמים נוספים יש אינטרס שהתמחור יהיה לא נמוך עד כדי בלתי רווחי עבור החברות. לציבור יש עניין שהחברות והמשקיעים יתוגמלו על כך שהסכימו להסתכן ולפתח חיסון, אף שאין ערובה לכך שיגיע לבסוף לשוק.

מודרנה נסחרת היום לפי שווי של 27 מיליארד דולר. אם חיסון הקורונה לא יצליח, המשקיעים עלולים לאבד את כל כספם. אם החיסון יצליח אך יימכר בפחות מ-27 מיליארד דולר לכל אורך חיי הפטנט, ייתכן שהם לא ישובו להשקיע בחיסונים. למעשה, אחת הסיבות לכך שהגענו עד הלום ללא חיסונים לווירוסים אחרים ממשפחת הקורונה, כמו SARS ו-MERS, שיכלו לקצר את הדרך לחיסון לנגיף הנוכחי, היא שבעבר היה קשה לחברות להחזיר את השקעתן בפיתוח חיסונים.

ממשלות, שלרוב החיסונים נמכרים להן, נוטות להיות קשוחות במו"מ על מחירי מוצרים, וחיסון יעיל "מדי" מחסל את המגפה ולכן גם את השוק שלו עצמו. אם הציבור רוצה שחברות תרופות ימשיכו להשקיע בחיסונים, יש לתגמל אותן על כך.

הניסיון של גיליאד: חברת התרופות שהצליחה ללכת בין הטיפות

מי שכבר התמודדה עם הדילמה הזאת ובחרה את דרכה היא חברת גיליאד, שפיתחה את הרמדסיביר, התרופה הראשונה שנמצאה יעילה בטיפול בקורונה. התרופה נמכרת בארה"ב במחיר של יותר מ-3,000 דולר למטופל, וב-2,500 דולר למטופלים שזכאים לביטוח ממשלתי (בארה"ב, מדובר במבוגרים ובעניים). התמחור שונה גם בגלל עלויות הייצור הגבוהות יותר של התרופה וגם משום שאין כוונה לטפל בתרופה בכל אדם בעולם, אלא רק במי שכבר חלו ומצבם הידרדר עד כדי הצדקת טיפול משמעותי. בינתיים, המוצר משווק רק בארה"ב, וכך יהיה עד ספטמבר. לפני שקיבלה אישור לשיווק התרופה ולפני שמכרה את הזכויות לממשל האמריקאי, גיליאד תרמה כמות גדולה מהתרופה לכמה מדינות, שהשתמשו בה בניסויים קליניים. ייתכן שבאותן מדינות נותרו רזרבות מהמלאי שקיבלו חינם.

המכון להערכה קלינית וכלכלית, עמותה ללא כוונות רווח שעוסקת בהערכת ההוגנות של מחירי תרופות, העריכה שגיליאד תוכל להחזיר את עלויות הייצור ממחיר של 1,600 דולר למטופל, אבל למבטחים משתלם לרכוש את התרופה גם במחיר 5,000 דולר - בגלל החיסכון בימי אשפוז יקרים. המכון החמיא לגיליאד על התמחור הנוכחי, בהתחשב בכך שהמוצר הוא ייחודי וכוח המיקוח של החברה חזק הרבה יותר מזה של הממשלות. אחרי ספטמבר, גיליאד תשווק את המוצר לממשלות רבות, ולכאורה כוח המיקוח שלה אמור להיות גבוה עוד יותר בגלל התחרות בין המדינות על כושר הייצור המוגבל של המוצר. עם זאת, החברה כבר רמזה שתשמור על מחיר דומה לזה שהציעה בארה"ב, ואפילו תציע את המחיר הנמוך בין השניים שקבעה במדינות שבהן יש ביטוח ממשלתי. 

עוד כתבות

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

בזמן המלחמה מול איראן: הבורסה אישרה את המעבר למסחר בימי שישי

לפני כשבועיים החליט דירקטוריון הבורסה על שינוי התקנון - באופן שהמסחר בה יתקיים החל מהשנה הבאה בימים שני עד שישי, במקום ראשון עד חמישי כיום ● IBI: "זהו מהלך חשוב הן בהיבט של חיבור שוק ההון הישראלי והבורסה לני״ע לעולם והן מבחינת בפעילות חבר הבורסה מול הלקוחות" ● איגוד בתי ההשקעות: "מדובר במהלך מורכב הכרוך בשורה של סוגיות רגולטוריות ותפעוליות שטרם הוסדרו"

שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל / צילום: תמר מצפי

לחץ המכירות על מניית מגדל השתחרר, ואליהו כבר מורווח מעל 3 מיליארד שקל

מימוש אופציות על־ידי גופים מוסדיים הכביד עד לאחרונה על מניית מגדל ● בעל השליטה, שלמה אליהו, יכול כעת לחייך, אך השקעה במדד הביטוח הייתה מניבה לו תשואה של פי כמה וכמה

עוזי לוי, מנהל מחקר חו״ל בבנק מזרחי טפחות / צילום: באדיבות מזרחי טפחות

"פוטנציאל לתשואות פנומנליות": מנהל המחקר בבנק שמסמן 3 סקטורים לוהטים

עוזי לוי, מנהל מחקר חו"ל במזרחי טפחות, לא נלחץ מהשיאים בשוק המניות: "זה לא 'הייפ' על ריק — אנחנו נמצאים בראשיתה של מהפכה טכנולוגית" ● למשקיע אגרסיבי הוא ממליץ לשים את הז'יטונים על מניות AI, ענן ומחשוב קוונטי, לצד הסקטור החבוט של אנרגיות מתחדשות

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ושרת האוצר רייצ'ל ריבס / צילום: ap, POOL

הטבת מס בת 200 שנה בוטלה והמיליונרים נוטשים את בריטניה

כ־16 אלף מיליונרים זרים עזבו את בריטניה מאז תחילת השנה, בעקבות ביטול הטבת המס בת 200 שנה שפטרה אותם מתשלום על הכנסות מחוץ למדינה ● כעת שרת האוצר רייצ'ל ריבס שוקלת לצמצם את הרפורמה - שהייתה הבטחת בחירות מרכזית של מפלגת הלייבור

טראמפ שולח לישראל מערכת נשק בשווי חצי מיליארד דולר

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: ארה"ב תמכור לישראל מערכת להנחיית פצצות, בוול סטריט ג'ורנל טוענים שגם דחייה של חודש בתוכנית הגרעין האיראנית משמעותית ואיך השפיעה המערכת מול איראן על ענף התעופה ● כותרות העיתונים בעולם

פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan

המיקום האופטימלי של הממ"ד: חיצוני, בניגוד לכיוון הטילים

בעקבות המלחמה עם איראן - יש שטוענים, כי אולי הממ"דים אולי הגנו על יושביהם, אך לא במידה מספקת ● המהנדס ד"ר בני ברוש: "מה שקיבלנו עד עכשיו, רקטות וטילים קטנים מעזה ומלבנון - היה נמוך יותר מרמת המוכנות של הממ"דים" ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

אילון מאסק / צילום: Shutterstock

ניסיון לחזור למירוץ ה-AI: גיוס הענק של של אילון מאסק

בנק ההשקעות מורגן סטנלי הודיע כי סטארט-אפ הבינה המלאכותית xAI, שלפי מאסק, שוויו מוערך בכ-80 מיליארד דולר, גייס 10 מיליארד דולר בחוב ובמניות ● גיוס ההון יאפשר לחברה לקדם את מודל ה-AI של החברה, Grok, ולהשיג יתרון מול המתחרות שלה, OpenAI ו-Anthropic

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: ap, Tsafrir Abayov

בעקבות רפורמת הנשק של בן גביר: כמות התלונות על המשרד לביטחון לאומי גדלו פי 6

רפורמת הנשק של השר בן גביר הביאה לגל של 370 אלף בקשת לרישיון נשק מתחילת המלחמה, שהביאה לעומס בירוקרטי יוצא דופן ● 1,436 תלונות על המשרד לביטחון לאומי הוגשו בשנה החולפת, לעומת 226 תלונות בלבד בשנה שעברה ● רבות מהתלונות הן של חיילים בחזית שלא הצליחו להוציא רישיון נשק אזרחי

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

אירופה מוכנה להסכם סחר עם ארה"ב, אך לא ללא תמורה

האיחוד שואף שהסכם הסחר עם ארה"ב יכלול מכס אחיד של 10% על חלק נרחב מהיצוא האירופי, אך מבקש מהאמריקאים התחייבויות להפחתת מכסים בתחומים מרכזיים כמו תרופות, אלכוהול, שבבים ומטוסי נוסעים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אלקטרה צריכה עלתה בכ-6%, מדד הבנקים ירד ב-2.5%

ת"א 35 ירד ב-0.3% ● מדד הבנקים ירד בכ-2.5% ● חצי שנה פנומנלית בבורסה בת"א: 28 שיאי כל הזמנים, 9 הנפקות ראשוניות, ושני מדדים שכיכבו מעל כולם ● השקל נסחר ביציבות, הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים ● S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות ● גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

מטוסים בנתב''ג / צילום: Shutterstock, Dmitry Pistrov

חברות התעופה מבקשות פטור רטרואקטיבי על הטיסות שבוטלו, איך זה ישפיע עליכם?

חברות התעופה פנו בבקשה דחופה להעניק להם פטור רטרואקטיבי מחובת מתן הטבות לנוסעים שטיסותיהם בוטלו או שונו בעקבות מבצע "עם כלביא" ● במקביל, אלפי ישראלים כבר תובעים את חברות התעופה על הפרת זכויותיהם במהלך תקופת המבצע ● נראה כי בחברות התעופה מנסים לדחוף לשינויים רגולטוריים כדי להימנע מתביעות הענק ● ומה קבעו בתי המשפט במשברי תעופה עולמיים?

עידן דוד / איור: גיל ג'יבלי

השר אמסלם מקדם: מנכ"ל עיריית אשקלון לשעבר ימונה ליו"ר נתיבי איילון

עידן דוד יהיה אחראי במסגרת תפקידו על תקציב של כ־3 מיליארד שקל ● בענף יש מי שכבר מרימים גבה על המינוי, בשל חוסר הניסיון שלו בתחום

יעקב לוקסנבורג / צילום: סיון פרג'

המהלך הכפול שהניב ליעקב לוקסנבורג תוספת שווי של 400 מיליון שקל

בשבוע שעבר ניצל יעקב לוקסנבורג את מחירי השיא בבורסה בת"א כדי למכור מניות בחברת הבנייה דניה סיבוס, ובמקביל הגדיל את החזקותיו בלפידות קפיטל השולטת בה ● התוצאה: שווי החזקותיו בלפידות זינק ל-3.2 מיליארד שקל

כסף בקיר. עם שחר שני / צילום: פרטי

תכנון המס אפשר לו לקנות שתי דירות להשקעה, והוא רק בן 23

שחר שני עבד כנער בצביעת בתים ובשיפוצים, ולכן לא נבהל מקניית דירה שזקוקה לשיפוץ ● לאחר מכן מינף את הניסיון שצבר בבית ואת מבצעי הקבלנים - כדי להחזיק שתי דירות בגיל שבו רוב הצעירים עוד חוסכים לטיול אחרי צבא

אלכסנדר ואנג, מייסד scale AI / צילום: ap, Jeff Chiu

ילד פלא, גאון מתמטי בלי תואר ומיליארדר: המינוי שהביא לצוקרברג שיא חדש

אלכסנדר ואנג בן ה־28, מייסד חברת הדאטה Scale AI ותופעה בעמק הסיליקון הוא המינוי שמטא מקווה שיביא לה את הניצחון במירוץ ה־AI ● מהדירה שחלק עם סם אלטמן ועד למעמד של אחד האנשים המקושרים בתעשייה: הכירו את האיש שצוקרברג מהמר עליו במיליארדים

מטוסים בנתב''ג / צילום: תמונה פרטית

מחירי הטיסות יקרים היום? חכו שתראו מה מצפה לכם בעוד עשור

נתב"ג צפוי להגיע לקצה גבול הקיבולת שלו בשנת 2035, והפתרון הנדרש הוא הקמת שדה תעופה חדש ● בעוד שהמומחים מסכימים שהמיקום המתאים ביותר הוא ברמת דוד, סגן השר אלמוג כהן מנסה לקדם במקום שדה בנבטים ● כעת גם נתניהו נכנס לתמונה, ודחה את הדיון בשדה הצפוני ● אם המשחקים הפוליטיים לא יפסקו, התוצאה תהיה שאף אחד משדות התעופה לא יוקם, והציבור ישלם את המחיר

איור: גיל ג'יבלי

"המדינה שלנו זקוקה לאלטרנטיבה": הסכסוך בין טראמפ למאסק עולה שלב

איל ההון תקף ברשת החברתית X את חוק התקציב הענק והשנוי במחלוקת של הנשיא, ושוב איים בהקמת מפלגה מתחרה ● התגובה של טראמפ לא איחרה לבוא: "מאסק קיבל יותר סובסידיות מכל אדם אחר בהיסטוריה" ● החוק צפוי להגדיל את הגירעון האמריקאי ב־3.8 טריליון דולר

דיון בוועדת החוקה / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

ועדת החוקה אישרה: השינוי הדרמטי בדיני החוזים מתקרב

הצעת החוק כוללת הסדר שהוביל היו"ר רוטמן, ולפיו הצדדים לחוזה יקבעו בעצמם כיצד יש לפרשו ● ההצעה נועדה לבטל את פסק הדין המזוהה עם נשיא העליון לשעבר ברק, ואשר העניקה סמכות רחבה לבתי המשפט לפרש חוזים ● יועמ"ש ועדת חוקה: "חשש שחוסר הודאות רק יגדל"

מטוס AIR ONE מאויש של חברת AIR / צילום: חברת AIR

השחקנית הישראלית שמנסה לרכוש מעמד בשוק הכטב"מים

יצרנית כלי הטייס האוויריים החשמליים AIR צפויה לפתוח מתקן ייצור בכפר יונה, בהשקעה של מיליוני שקלים ● השחקן בר ברימר משיק מותג אופנת גברים חדש בשם CABO, יחד עם קבוצת משקיעים ● והפדרציה היהודית של ניו יורק העניקה סיוע בהיקף של 200 אלף שקל לאלמנות צה"ל ● אירועים ומינויים

אלעד טנא / צילום: איה אפרים

ידיעות אחרונות במגעים עם העורך הראשי של מקור ראשון לתפקיד בכיר בקבוצה

אחרי שעורך העל של הקבוצה, אבי משולם, הודיע על סיום תפקידו, בקבוצת התקשורת מנהלים מגעים עם אלעד טנא - העורך הראשי של מקור ראשון מקבוצת ישראל היום ● לטנא יש רקורד בתקשורת הישראלית ואף בידיעות אחרונות עצמה