בימים אלה, שבהם הרפואה והפוליטיקה הבינלאומית מתנגשות, יוצאת לדרך חברת אינוניישן איכילוב, שהקימו קרן אינפיניטי, קרן הון סיכון ישראלית הפועלת בעיקר בסין, ובית החולים איכילוב. החברה נועדה לחזק את הקשרים של בית החולים בשוק הבינלאומי, ובעיקר לשווק את הידע ואת היכולות של בית החולים למדינות שרוצות ללמוד ממנו. הדגש הוא על השוק הסיני. כרגע, הבעלות המלאה על החברה היא של חברת אינוניישן מקבוצת אינפיניטי. לאיכילוב יש אופציה להפוך לשותפה בחברה, אם משרד הבריאות יאשר זאת.
מי שמובילים את החברה הם ד"ר יובל בלוך, המכהן כמנכ"ל, ופרופ' אלי שפרכר, סמנכ"ל המו"פ של איכילוב, כנציג בית החולים. בלוך כיהן בעבר בתפקידים בכירים במשרד הבריאות ובבית החולים הדסה, כסמנכ"ל רפואי באסותא, וכראש תחום הייעוץ הבינלאומי באסותא.
"במסגרת תפקידי באסותא, הובלתי שני פרויקטים שבהם ייעץ אסותא ליזם סיני כיצד לבנות בתי חולים בסין, אחר אונקולוגי ואחד כללי", מספר בלוך. "זו הייתה הפעם הראשונה שבה נחשפתי לחיבור בין רפואה ליחסים בין-לאומיים. היסטורית, הקשר תמיד נוצר בין אנשים ספציפיים. הם בעלי הידע והם אלה שמחליטים איך ולמי להעביר אותו, אולי בהכוונה מסוימת של המוסד הרפואי. בשנים האחרונות אנחנו מבינים שאפשר לקחת את שיתופי הפעולה לדרגה גבוהה יותר, והרבה בתי חולים מקימים מחלקות שת"פ בין-לאומי, אם זה במו"פ, בייעוץ, בהדרכות, בפיתוח כוח אדם וכדומה".
המדריך ליחסים עם סין
הפעילות הבינלאומית של איכילוב היא יוזמה של פרופ' רוני גמזו, שיזם גם את קומת המחקר המיועדת לשיתוף פעולה עם חברות בינלאומיות ואת המכון לבריאות דיגיטלית, i-Medata, שחשפנו לאחרונה את פעילותו.
"הקמת פעילות כזו היא בעצם סטארט-אפ בפני עצמה, וכאן נכנסת לתמונה השותפה שלנו קרן אינפיניטי, המפתחת ב-20 השנים האחרונות את מערכות היחסים בין ישראל לסין. הם 'כתבו את הספר' לגבי כל מה שקשור ביחסים ועסקים חוצי גבולות, בעיקר בסין, שבה כל מערכת יחסים בין מוסדות מבוססת על מערכת היחסים בין המדינות".
"לסין אי-אפשר להגיע בגישה הרגילה של שיתוף פעולה בין רופאים ספציפיים", מוסיף שפרכר. "זו מדינה עם הזדמנויות מטורפות, עוצמה כלכלית מטורפת, תרבות של יזמות וחדשנות, אמביציה, השפעה אדירה על האזור שלה. הם ה'אולד סטארט-אפ ניישן'. עם זאת, יש לסינים דרך משלהם להתנהל מול העולם. יותר קל להיפתח לסין אם עושים זאת בצורה מרוכזת ומסודרת. תקשורת במרוכז מול הממשלה הסינית ומול תאגידים סיניים גדולים יכולה לפתוח דלתות חדשות ובקלות רבה יותר".
לדברי בלוך, כוונת החברה היא להציע ייעוץ בתכנון בתי חולים, הדרכה והכשרה של צוותים רפואיים, פעילות משותפת של חברות מו"פ, ועבודה במתקני המו"פ של איכילוב, כולל מאגרי המידע של בית החולים. "לאינוניישן יש פעילות קיימת בסין, והיא בעצם כבר יצרה את הקשרים הללו, מה שמקל מאוד את הפעילות מול איכילוב".
"שיתוף הפעולה יכול להיות דו צדדי. אנחנו מגלים, ובמיוחד גילינו בתקופת הקורונה, כמה אנחנו יכולים ללמוד מהם", אומר שפרכר.
המיזם צפוי להניב הכנסות לאיכילוב?
שפרכר: "קשה לענות בשלב הזה, אבל תיאורטית, כן".
כשאתם מדברים על החלפת מידע רפואי כיחסים בינלאומיים, האם אין בכך גם סיכון? אולי הקשר הצמוד עם סין, בעיקר סביב הנושא הרפואי הרגיש עכשיו, עלול להפריע לאמריקאים?
בלוך: "בניגוד לעולמות אחרים כמו ביטחון וסייבר, עולם הרפואה עדיין קצת מוחרג. יש תופעות גיאופוליטיות שמשפיעות על כל מדינה, אבל היסטורית אנשי רפואה יודעים להתעלות מעל זה. רופאים נמצאים בקשרים אפילו עם מדינות שאין איתן יחסים דיפלומטיים - לא שאנחנו שוקלים לעשות את זה. אני לא חושב שמישהו יכול לטעון שהעברת ידע רפואי היא סכנה ביטחונית".
למעשה, יש מי שטוענים בדיוק את זה - בארה"ב נשמעה טענה שלפיה גורמי ריגול סייבר רוסים מנסים לגנוב ידע על תרופות וחיסונים לקורונה.
למלא את הוואקום שנוצר
אילו יוזמות כבר התחילו לקום בעזרת החברה?
בלוך: "אנחנו עובדים יחד על שיתופי פעולה מחקריים, בין היתר בתחום הקורונה. אנחנו נמצאים בקשר עם אוניברסיטה גדולה לשת"פ מחקרי ואקדמי. כשיחודשו הטיסות, עבודת ההכנה שלנו תשתלם. נוצר ואקום ואנחנו נוכל למלא אותו.
"הסינים צברו ניסיון סביב הקורונה, וכשעוד אפשר היה לקחנו מהם דוחות בנושא הזה והבאנו אותם באופן פיזי לארץ. הצעד הזה אותת לסינים שאנחנו באמת לוקחים ידע שלהם ומיישמים אותו אצלנו. זה בסיס משמעותי ליצירת הקשר".
בעבר הייתה בסין גישה קצת שונה מזו של ישראל בנוגע לסודיות ופרטיות מידע. האם הסינים יקבלו גישה למידע רפואי מתיקים של המטופלים באיכילוב?
בלוך: "לא ראיתי שום סימן לבעיה כזו. עד היום אף סיני לא שאל אותי שאלות שחתרו להתממשקות לתיקים רפואיים ספציפיים. לא נעשה שום דבר שהוא לא בסטנדרטים של איכילוב, עם יכולות ההגנה של בית החולים".