לשכת התעסוקה תל אביב. כמעט 900 אלף דורשי עבודה בשירות התעסוקה / צילום: שירות התעסוקה
הקואליציה הדו-ראשית, שיציבותה מעורערת, פועלת כך מתברר במקביל, ויוזמת תוכניות כמעט זהות. כך תוכנית ההכשרות המקצועיות החדשה שהציג שר העבודה והרווחה איציק שמולי, ובמקביל לה, תוכנית הכשרות כמעט זהה, שמציג ומקדם לדבריו, בברכת ראש הממשלה, חבר הכנסת ניר ברקת. בתווך ניצבים אנשי הפורום הכלכלי-חברתי, גוף שהקימה נשיאת המגזר העסקי ומטרתו להגביר את מעורבות המגזר בנעשה במשק, תוך שיתופו בתוכניות הממשלתיות, הן כדי לשפר אותן ולהתאימן לצרכים והן כדי לסייע לחברה.
הבשורות הטובות הן שהפורום עושה את שלו, המינהלת להכשרת עובדים, שהיא חלק עיקרי בתוכניות, כבר בשלבי הקמה, לאחר שגויסו הכספים הראשונים הנדרשים, והגיוס מרצון של המגזר העסקי בסוגיה הזו בא לידי יישום.
מטרת שתי התוכניות המקבילות היא לטפל בסוגיית ההכשרה המקצועית וההסבה, כפתרון הכרחי ואפילו קריטי, לבעיית האבטלה. לפני שבועיים פרסמנו כאן כי תקציבי ההכשרות המקצועיות נשחקו לאורך השנים, והשנה הוכשרו רק פחות מחמשת אלפים בני אדם. כך למשל לא הוכשרו מאות נהגי אוטובוסים של תיירים, המובטלים כעת, לעבוד בחברות התחבורה הציבורית המשוועות לנהגים. הסיבות לכישלון מערך ההכשרה המקצועית הן בין השאר קיצוצים תקציביים, אבל לא פחות מכך, סרבול, בירוקרטיה וניהול בעייתי שלא מדד כלל את הצלחת ההכשרות. באוצר תכננו רפורמות בחוק ההסדרים בסוגיה, ובהן מתן אפשרות למכללות להקים מסלולי הכשרה מקצועית ללא תעודה וקביעת מדדי פיקוח בקרה ומדידה להכשרות המקצועיות של המדינה.
בינתיים, על רקע משבר התקציב קידמו השר שמולי וחבר הכנסת ברקת את התוכניות שלהם, כל אחד בנפרד.
שמולי, מתוקף היותו השר הממונה, נמצא ביתרון לעומת ברקת, חבר כנסת מן השורה, שיתרונו בגיבוי מנתניהו. בליכוד יש מי שאומר כי לגיבוי הזה יש היבט פוליטי פנימי; שר האוצר ישראל כ"ץ נעקף בעידוד ראש הממשלה ויו"ר המפלגה בנימין נתניהו, ולא בפעם הראשונה.
התוכנית של שמולי הוצגה בשבוע שעבר, היקפה כמיליארד שקל, שיושקעו בהכשרת כמאה אלף מחוסרי עבודה בדרך להשמתם במקומות העבודה. היא הוכנסה למה שמכונה "קופסת הקורונה", משמע לא תלויה באישור תקציב המדינה, אבל אם הממשלה לא תשרוד, גם היא תהיה בסכנה של ממש וספק אם תבוצע.
שמולי אומר ל"גלובס" כי ייחודה של התוכנית במעורבות העמוקה של ארגוני המעסיקים, הן בתוכניות הלימוד והמסלולים, בהתאם לדרישה ולצרכים שלהם, והן במימון חלקי. המעסיקים יתחייבו לקבל חלק לא קטן מבין אלה שיוכשרו ובכך ייווצר אופק תעסוקתי בטוח לבאים להכשרות.
"עשינו כברת דרך ארוכה להכנסת המעסיקים לתמונה, ועדיין הממשלה שומרת על אחריותה הכוללת מתוך תפיסה כוללנית של המשק והאינטרסים של המדינה. המהלך יעלה את האטרקטיביות של ההכשרה המקצועית שתפנה את המשתתפים בה למקצועות טובים יותר, עם שכר גבוה יותר ובמקרים רבים עם חוזי העסקה מובטחים".
הגרסה שמקדם ברקת היא לדבריו בשיתוף מלא עם הפורום הכלכלי חברתי. חלקים ממנה פורסמו ב"גלובס". בשיחה עם "גלובס" אומר ברקת כי הייחודיות שלו היא העברת מלוא האחריות למגזר העסקי: המעסיק מקבל את העובד מיום ההכשרה הראשון תחת חסותו, עובר הכשרה מקצועית המותאמת לצורכי המעסיק, ונכנס לעבוד בסוף ההכשרה הנעשית בחלקה במקום העבודה עצמו. התוכנית מבטיחה הצלחה של 80% לפחות בהשמה לעומת 20% כיום בתוכניות ההכשרה הקיימות של משרד העבודה. הביטוח הלאומי ממשיך לשלם את דמי החל"ת או האבטלה, והמדינה שליש מעלות ההכשרה כשהמעסיק נושא ביתר העלות. לממשלה זה יעלה לפי ברקת 3-2 מיליארד שקלים בשנתיים, עבור 100 אלף עובדים. לדבריו, ראש הממשלה סמך את ידיו על התוכנית בשבוע שעבר, והוא נפגש גם עם פרופסור אבי שמחון, יועצו הכלכלי של נתניהו לגיבוש הפרטים.
המיון לדבריו חשוב במיוחד - והוא ייעשה על ידי המינהלת באמצעות גופי מיון פרטיים, ועבור חיילים משוחררים (ויש כ50-60 אלף כאלה בשנה) צה"ל יהיה מעורב בתהליך, באמצעות מיון והכנה בחודשים שלפני השחרור. "לא צריך שהמדינה תפריע לעולם העסקי - הוא יודע מה הוא צריך והוא יכול לקבוע איזו הכשרה בדיוק לעשות. ובנוסף, הוא יודע לתכנן קדימה לטווח הבינוני והרחוק - ובדרך להתאים את ההכשרות לעתיד".
בפורום מהלכים בין הטיפות
שתי הגרסאות הן תולדה של יוזמה של הפורום החברתי-כלכלי שנוסד לפני שנה, והוא מכיל מנכ"לים של רבות מהחברות הגדולות במשק ובהן סיסקו, הוט, תנובה פייסבוק ישראל ועוד רבות אחרות. מאחוריו עומד בין השאר דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, ובראשו המנכ"לית עינת זינגר-דן. בשיחה עם "גלובס" היא משתדלת מאוד ללכת בין הטיפות כדי לא להיכנס בין ברקת לשמולי, ובכלל לסוגיות הפוליטיות ולכן מדגישה: "הפורום לא מחליף את הדירקטיבה הממשלתית, רק מסייע לה. אנחנו במשבר גלובלי המחייב שילוב ידיים חוצה פוליטיקה. כל מי שעוסק בכך, צריך לשלב ידיים ולעבוד בסינכרון מלא".
בפועל היא המוח שמאחורי מיזם הקמת מינהלת ההכשרות, זו שבימים אלה ממש עומד להיחתם מזכר ההקמה שלה בעלות של 10 מיליון שקל ובמימון משותף ושווה של הפורום והממשלה. המיזם נולד עוד בטרם קורונה לאור הפער העצום בין ישראל לעולם המפותח בפריון העבודה ושותפים לו בין השאר גם קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל בעבר, ושורה ארוכה של מנכ"לים של החברות הגדולות במשק מכל המגזרים.
התחלת היישום לא צפויה לפני 2021
כמעט 900 אלף מובטלי הקורונה הפכו את הבעיה לחמורה בהרבה ואת הפתרון להכרחי. זינגר דן אומרת כי הבעיה חמורה יותר, שכן שליש מתוך 2.7 מיליון המועסקים במגזר הפרטי מובטלים או בחל"ת, ולכן שליש ממנגנון הצמיחה של המשק, המניע את הכלכלה, בעצם מושבת.
לאחר הקמת הממשלה התקיימו פגישות עם משרד העבודה והתולדה הייתה הקמת המנהלת והתוכנית שהציג שמולי. במקביל כאמור ברקת נפגש עם ראשי הפורום והמנכ"לים, וגם עם אנשי משרד העבודה, והציג את גרסתו שלו.
גם לנוכח המשבר הקואליציוני, כל הצדדים מנסים לזרז את ההפעלה, המינהלת המדוברת תכונס, התקציב כנראה יאושר, אבל עם כל הזירוז, התחלת היישום לא צפויה לפני תחילת 2021.
התוכנית של איציק שמולי
היקף: מיליארד שקל, ב"קופסת הקורונה"
משתתפים: 100 אלף
בתמצית: המעסיקים יהיו מעורבים גם בתוכניות הלימודים וגם במימון חלקי ויתחייבו לקבל את הבוגרים, אבל המדינה אחראית
התוכנית של ניר ברקת
היקף: 2-3 מיליארד שקל
משתתפים: 100 אלף
בתמצית: המעסיק מקבל את העובד מיום ההכשרה הראשון, דרך ההכשרה ועד ההשמה. המיון ייעשה על ידי גופים פרטיים וע"י צה"ל עבור חיילים