גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהתמחויות ועד "בוסתנים": התוכנית להגדלת מספר הערבים בהייטק

בשנים האחרונות יותר צעירים מהחברה הערבית משתלבים בתעשיית ההייטק אך עדיין קיימות שלל בעיות: תשתיות לקויות, נשירה מהלימודים וקושי למצוא עבודה • ועד הרשויות המקומיות הערביות, ארגון "צופן" ודלויט הגו תוכנית לשיפור המצב שהיקפה 700 מיליון שקל • היעד: 12 אלף עובדים ב-5 שנים

"בוסתן" התעשייה בנצרת. מעוניינים לשכפל את הרעיון למקומות נוספים / צילום: גן התעשייה נצרת
"בוסתן" התעשייה בנצרת. מעוניינים לשכפל את הרעיון למקומות נוספים / צילום: גן התעשייה נצרת

"חצי מהחברה הערבית לא למדה מרחוק, כי אין תשתיות. אם בנצרת אפשר להזמין רק קו של 15 מגה - שמיתרגם בפועל ל-5 מגה לכל היותר - איך אני אחבר מהבית שלושה מחשבים לילדים כדי ללמוד מרחוק בזום?", כך מספר הנס שקור, מנהל הפיתוח העסקי של ארגון "צופן", הפועל לעידוד ההייטק ויזמות בחברה הערבית. "יש חוסר בקווי אינטרנט ומחשבים שמתאימים לצרכים של עכשיו, ואני אפילו לא מדבר על חמש שנים קדימה".

הנס שקור, מנהל הפיתוח העסקי של ארגון "צופן" / צילום: יח"צ

יש קושי ללמוד מרחוק, אבל גם קושי לעבוד מרחוק. דווקא בתקופת הקורונה, בה החיבור המהיר לאינטרנט הפך למרכזי עוד יותר בנגישות לחינוך, לפרנסה ולפנאי, שר התקשורת יועז הנדל פועל לאשר בכנסת את מתווה הסיבים האופטיים, שצפוי להנציח את פערי התשתיות מהם סובלת הפריפריה הישראלית, ובעיקר היישובים הערבים. המתווה מבטל לראשונה את חובת האוניברסליות החלה על בזק, חברת תשתיות התקשורת הגדולה בישראל, לפיה תשתיות תקשורת ואינטרנט צריכות להיפרס באופן שווה בכל חלקי הארץ.

מתווה הסיבים החדש הוא חדשות רעות לחברה הערבית, והוא לא מגיע לבד. תוכנית החומש לחברה הערבית, שעסקה ביצירת חוסן כלכלית לחברה הערבית בישראל, ותוקצבה במסגרת החלטת ממשלה 922, תגיע השנה לסיומה. התוכנית כוללת תקציבים לתשתיות, חינוך, דיור, עידוד תעסוקה והפחתת פשיעה. מדובר בפעם הראשונה בה ממשלת ישראל הפנתה תקציבים כאלה לחברה הערבית, והיא נועדה להיות התוכנית הראשונה מבין כמה תוכניות חומש, שמטרתן להביא בעתיד לצמצום הפערים הכלכליים והחברתיים של ערביי ישראל.

בעבר הממשלה הצהירה כי בכוונתה להעביר ולתקצב תוכנית המשך לחמש השנים הבאות, אך כיום הכוונה הזו נראית רחוקה שנות אור בשל הקיפאון התקציבי. למעשה, החברה הערבית בישראל היא בין הראשונות להיפגע מסירובו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להעביר תקציב דו-שנתי, כפי שסיכם עם שר הביטחון, ח"כ בני גנץ. סירוב זה הוביל לחוסרים תקציביים רבים, ובהם חוסרים של מיליארדים במשרד החינוך. החודש נודע כי תוכניות לימוד רבות נמצאות בסכנת הקפאה, מרביתן מיועדות לנוער בסיכון ולנוער מהפריפריה, בהם יישובי החברה הערבית.

דווקא בתקופה זו של אי-ודאות, ועד ראשי הרשויות המקומיות בחברה הערבית החליט לקחת את העניינים לידיים. בחודשים האחרונים חבריו עבדו על ניסוח תוכנית חומש חדשה משלהם, ולראשונה היא כוללת פרק רחב היקף העוסק בתחום ההייטק. את הצוות שעסק בנושא הוביל ארגון "צופן", יחד עם בכירים מתעשיית ההייטק הישראלית, ועם איימן סייף, המשמש כיועץ לוועד. הם אף שכרו את פירמת הייעוץ וראיית החשבון דלויט לסיוע בתהליך חיבור התוכנית. למרות שהיא מקיפה ביותר, תוכנית ההייטק עומדת גם בפני עצמה. מחבריה מקווים כי כך, גם אם תוכנית החומש הכללית תיתקל בעיכובים, תוכנית ההייטק תוכל לצאת לפועל כבר השנה.

איימן סייף, יועץ לוועד ראשי הרשויות / צילום: יח"צ

"בנינו תוכנית שכוללת מענה לצורך בהיצע כוח אדם מיומן בתעשייה, עם 20 אלף מועסקים ערבים בהייטק, חיזוק התשתיות בחברה הערבית, תשתיות חינוך, מחשוב, מרכזי מצוינות ומידע ופארקי תעשייה בחברה הערבית", אומר מנכ"ל צופן סאמי סעדי ל"גלובס". "ההזנחה שהחברה הערבית סבלה ממנה, היא של 70 ומשהו שנים, אבל אנחנו ממפים צורך במטרה להצביע על פתרונות. היום אנחנו מהווים 2%-3% מתוך תעשית ההייטק ואנחנו לא יכולים להדביק את הפער לבד. נדרשת השקעה ממשלתית גדולה".

סאמי סעדי, מנכ"ל צופן / צילום: יח"צ

"כחלק מהתהליך של הכנת תוכניות החומש הבאות, היה לי חשוב לשכנע את ועד ראשי הרשויות שאנחנו חייבים לגבש תוכנית של חדשנות וטכנולוגיה, כי לא יכול להיות שאנחנו בסטארט-אפ ניישן ולא חלק מתעשיית ההייטק", אומר סייף ל"גלובס"."זו החלטה תקדימית, כי ועד ראשי הרשויות מתעסק בדרך כלל בנושאים של תקציביים של פיתוח כלכלי נטו, ושילוב החברה הערבית בהייטק לא היה על האג'נדה שלו". סייף שימש כמנהל הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית בעת גיבוש תוכנית 922.

"אנחנו בקשר תמידי עם משרדי הממשלה ואגף התקציבים במשרד האוצר. אנחנו מחכים לראות את החלטת הממשלה על תקציב חד שנתי או דו שנתי, כי עכשיו כל אגף התקציבים עוסקים בנושא הזה", הוא מוסיף. "לכן המאמצים שלנו הם להאריך את 922 בשנה נוספת, ובמקביל, להתחיל בדיונים לגבי התוכניות העתידיות. זה תהליך שייקח כמה חודשים ואני מעריך שאם הכל יילך כמתוכנן, בתחילת 2021 הממשלה תוכל לאשר את תוכנית החומש הבאה לחברה הערבית".

התוכנית לשילוב המגזר הערבי בהייטק יעדים ועלויות

נגישות להייטק מהשלב המוקדם

התוכנית בנויה על ארבעה עקרונות מרכזיים: פיתוח הון אנושי מכוון הייטק בחברה הערבית; שילוב החברה הערבית בתעסוקה בהייטק; קידום יזמות ופיתוח תחום ההייטק ברשויות המקומיות הערביות; וקידום מנהיגות ותרבות הייטק בחברה הערבית. זאת, על מנת לקדם את החברה הערבית בישראל מצד אחד, ועל מנת לקדם את כלכלת ישראל ואת תעשיית ההייטק מהצד השני. בוועד מעריכים את עלותה בכ-700-800 מיליון שקלים לחמש שנים, כאשר מחצית מהתקציב מיועד ליוזמות בצד העובדים ומחציתו בצד המעסיקים.

הרעיון מאחורי התוכנית הוא הוא להביא את הערבים לתוך תעשיית ההייטק מצד אחד, ולהביא את תעשיית ההייטק אל הישובים הערבים מהצד השני. לדברי שקור, "ההייטק לא יכול להמשיך להתקיים היכן שהוא מתקיים היום. היום האנשים מגיעים לעבוד במרכז, לפעמים נשארים במרכז, וכך הפריפריה מתרוקנת מהמוחות היוצרים שלה. אין סיבה שלא יהיו מרכזי תעסוקה כאלה בגליל ובמשולש. האיזורים האלה צריכים לקחת חלק, ואפשר לקחת את התוכנית הזו ולשעתק אותה לאוכלוסיות אחרות בפריפריה".

לשם כך, 20% מכל התקציב מיועד להקמת מרכזי תעסוקה חדשניים בישובים הערבים, אותם מכנים מחברי התוכנית "בוסתני הייטק". "כשאנחנו מדברים על בוסתן הייטק בישוב הערבי, אנחנו לא מדברים על פארק תעשייה עם חמישים חברות", אומר סעדי, ומתאר מרכז תעסוקה משולב של כמה חברות הייטק, חללי עבודה משותפים, מרכזי יזמות ולמידה. התוכנית מעוניינת לחזק את תפקידן של הרשויות המקומיות ב"בוסתנים" הללו, תוך חיזוק תשתיות הדיגיטל ברשויות, הקצאת מבנים ייעודיים להייטק, והקמת מרכזי תעסוקה משותפים לכמה רשויות במקביל.

"בתוכנית שלנו מדברים על שלושה מרכזים בחברה הערבית, כאשר היום אין אף חברות הייטק בישובים האלה. אם מיקרוסופט יכולה להתקיים בהרצליה, למה היא לא יכולה להתקיים בכפר קאסם? עדיין אין השקעה ממשלתית אפילו בנצרת, שם יש פארק פרטי שבנה סטף ורטהיימר, וצריך להודות לו על כך, אבל תראי מה פארק ההייטק עשה לעיר כמו יקנעם. למה אנחנו החברה הערבית צריכים תמיד להיות בתחתית הסולם?", הוא מוסיף.

הנגישות של ערבים לתעסוקה בהייטק כבר בשלב מוקדם, היא משמעותית להצלחה שלהם להשתלב בתעשייה, בטווח הרחוק. כך סבור גם דדי פרלמוטר, לשעבר מבכירי אינטל העולמית וכיום יזם חברתי וטכנולוגי, המשמש כיו"ר משותף של המועצה הציבורית של עמותת "צופן", והיה חלק מוועדת ההיגוי של התוכנית. "חלק מהחברות, בייחוד הגדולות, מתחילות לגייס עובדים עוד בזמן שהם סטודנטים, וכך הרבה יותר קל לגייס אותם לעבודה קבועה אחר כך - כי כבר מכירים אותם. בטכניון, אחוז הסטודנטים הערבים בפקולטות הרלוונטיות הוא כבר מעל 20%, ושיעור הערבים העובדים בחברות הייטק בחיפה גבוה בהרבה מאשר בתל אביב, אבל רוב חברות ההייטק בכלל לא נמצאות שם.

"רוב החברות הגדולות כבר הודיעו שהן יעבירו את מודל העבודה למודל עבודה מרחוק לפחות באופן חלקי. לכן, אנחנו מקווים שיותר חברות יפתחו יותר מרכזי תעסוקה בהם עובדים יוכלו לעבוד מרחוק, ואולי יצטרכו להגיע למרכז פעם או פעמיים בשבוע. המרכזים הללו כמובן יצטרכו להיות נגישים, עם תשתית דיגיטלית נכונה ועם נגישות תחבורתית, וסביבם תוכל להתפתח גם כלכלה מעניינת כמו שקורה בהרצליה וביקנעם. זה לא פשוט, בייחוד בהקמה של צוותים וקליטה של עובדים, אבל חלק מהעבודה של החברות זה להתחיל לבנות את המודלים האלה עכשיו", הוא אומר.

פיילוט החממות בפריפריה: לא במגזר

התוכנית עוסקת גם בעידוד יזמות בקרב החברה הערבית על ידי פעילות תמיכה ביזמים, והגברת הנגישות לקרנות הון סיכון בישובי החברה הערבית. זאת, על ידי מינוי של רכזי הון סיכון לחברה הערבית, לצורך בניית קהילה בעולמות ההשקעה וההייטק. בנוסף, מוצע להגביר את מסלול החממות הטכנולוגיות של רשות החדשנות בחברה הערבית, שהוא מסלול שכולל השקעה בחברות המשתתפות. מחברי התוכנית מציינים כי פיילוט החממות הטכנולוגיות בפריפריה שמפעילה רשות החדשנות, לא מתקיים עד כה כלל ביישובי החברה הערבית. בנוסף, התוכנית מציעה חיזוק של תוכניות אקסלרציה ומתחמים העוסקים במחקר טכנולוגי חוץ אקדמי, כמו מתחמי קליקה שאחד מהם פועל כיום בכפר קאסם.

מבחינת הכשרת כוח אדם, מטרתה המרכזית של התוכנית היא עמידה ביעד של 20 אלף מועסקים בהייטק מקרב בוגרי לימודי מקצועות הטכנולוגיה מהחברה הערבית בתוך 5 שנים. כיום המספר עומד על 8,000 לפי ההערכות. האתגרים המרכזיים ביותר המזוהים בהקשר זה, הם במערכת החינוך הערבית, שסובלת מאפלייה ארוכת שנים מצד ממשלת ישראל.

בשנים האחרונות, ח"כ נפתלי בנט הנהיג כשר החינוך תוכנית לתקצוב דיפרנציאלי של החינוך העל יסודי, שנועד לסגור פערים בחינוך של אוכלוסיות מוחלשות, בהן האוכלוסיה הערבית. כ-500 מיליון שקל הוקצו לפיילוט שהופעל בתיכונים ברחבי הארץ, אך עדיין ישנם פערים משמעותיים: כיום, התקציב לתלמיד תיכון בחברה הערבית קטן ב-40% מהתקציב שמקבל מקבילו היהודי, ויש מחסור חמור של 6,000 כיתות שמוביל ללמידה בתנאי צפיפות.

התוצאה היא ששיעור הזכאות לבגרות מורחבת בפיזיקה ובמתמטיקה בקרב תלמידים ערבים נמוך משמעותית מזה של תלמידים יהודים - 7.8% לעומת 12% בקרב היהודים. הדבר קשור גם ברמת הלימודים הנמוכה יותר במערכת החינוך הערבית, גם במחסור במגמות פיזיקה ומדעי המחשב בבתי הספר, וגם בחוסר היכרות עם עולם ההייטק, כך שהמשיכה למקצוע מלכתחילה היא נמוכה. לדברי סעדי, "אפילו התלמידים שלומדים פיזיקה, מתמטיקה ומדעי המחשב בבתי ספר תיכוניים בחברה הערבית, 59% מהם לא יודעים מה זה הייטק".

בעיה נוספת נובעת מהמחסור בחינוך בלתי פורמלי בחברה הערבית ובראשו תנועות הנוער, שמוביל לכך שתלמידים ערבים מסיימים את לימודי התיכון שלהם עם פחות כישורים "רכים" מאלה של מקביליהם היהודים. מדובר בכישורים הנחוצים בתעשיית ההייטק ובעולם התעסוקה בכלל, כמו יכולת עבודה בצוות ומנהיגות אישית.

כדי לפתור זאת, מוצע בתוכנית לבנות מערך למידה מרחוק, ובמקביל לחזק את החינוך הבלתי פורמלי. בין היתר, מוצע לפתוח מרכזי מצויינות איזוריים בבתי ספר ערביים, על מנת לספק לתלמידים מצטיינים מסגרת ללימודי מדעים וטכנולוגיה וכן מנהיגות ומיומנויות נוספות; לחשוף אישים מובילים בתעשיית ההייטק לתלמידים בבתי הספר; ולפתוח תוכניות מצויינות בשם "פרחי הייטק", שיספקו חיזוק לכישורי המדעים ולכישורים הרכים של תלמידי מגמות הטכנולוגיה והמדע בבתי הספר. זאת, לצד אולפן טכנולוגי ללימודי עברית לתלמידי התיכון.

הרבה מלגות, הרבה נשירה מלימודים

אחרי הלימודים התיכוניים, התוכנית עוסקת בלימודי מקצועות ההייטק במוסדות להשכלה גבוהה ובהכשרות מקצועיות בתחומי ההייטק. מלבד העלאת רמת הלימודים, המטרה של הצעדים המוצעים בבתי הספר היא גם להתמודד עם ההעדפה בקרב החברה הערבית ללימוד מקצועות ההוראה, הרפואה, הרוקחות והחשבונאות. רבים מההורים בחברה הערבית מחשיבים אותם כמקצועות בעלי יציבות תעסוקתית גבוהה יותר ממקצועות הטכנולוגיה והמדעים, מה שמביא לשיעור נמוך של ערבים שבוחרים ללמוד את מקצועות הטכנולוגיה באקדמיה.

הקושי העיקרי בהקשר זה, לפי מחברי התכנית, הוא העובדה שלממשלה אין כיום יעדים מוגדרים לשילוב ערבים במקצועות ההייטק באקדמיה. בתוכנית 922 נקבעו יעדים לשילוב ערבים באקדמיה באופן כללי, ובתוכניות אחרות נקבעו יעדים להגדלת שיעור הלומדים את מקצועות ההייטק בכל שנה, אך לא נקבע יעד משולב לשתי המטרות. חסם מרכזי הוא העול הכלכלי של הלימודים האקדמיים על האוכלוסיה הערבית, החלשה יחסית לזו היהודית. התוצאה של החסמים היא ששיעור הערבים מקרב הלומדים את מקצועות ההייטק עומד על 15% בלבד, והתוכנית מבקשת להביא את שיעורם ל-25%, בדומה לשיעורם של הצעירים הערבים באוכלוסיה.

כיום, כ-1,500 סטודנטים ערבים שלמדו את מקצועות ההייטק מגיעים לשוק בכל שנה, התוכנית שמה לעצמה למטרה יותר מלהכפיל את המספר הזה בתוך חמש שנים, על ידי קביעת יעדים ממשלתיים בהתאם, ותמיכה בלומדים באמצעות מלגות. בתוכנית מצויין לטובה כי כבר היום, 2,250 סטודנטים ערבים זוכים למלגות לימודים בכל שנה. בנוסף התוכנית מציעה לפתוח תוכניות הכשרה ולימודי תעודה בתחומי ההייטק, שאמורים להגדיל את מספר בוגרי המקצועות הללו מקרב החברה הערבית גם מחוץ לאקדמיה.
בנוסף, מוצע בתוכנית להתחיל להכין את התלמידים לבחינות הפסיכומטרי ומבחן יע"ל (לבדיקת השליטה בשפה העברית) כבר במהלך התיכון, כדי להתגבר על הפערים בציוניהם בבחינות הללו, ולשפר את סיכויי הקבלה שלהם לאוניברסיטה. בנוסף, מציעים מחברי התוכנית להנגיש את הקורסים הללו גם בלמידה מרחוק.

חסם נוסף הוא שיעור הנשירה הגבוה של סטודנטים ערבים מלימודי מקצועות ההייטק באקדמיה, העומד על 49%, בהשוואה ל-32% בקרב היהודים. את הנשירה הזו מסבירים ב"צופן" בגילם הצעיר של הסטודנטים, שמגיעים לאקדמיה מיד אחרי בית הספר התיכון. הם מציעים להתמודד עם זה באמצעות תוכניות חניכה ותמיכה בסטודנטים במהלך הלימודים, וגם באמצעות תכניוות מקצועיות, שיוכלו להוות חלופה לניסיון הצבאי שרוכשים הסטודנטים היהודים. תוכניות כמו "עתודה לטכנולוגיה", והמקפצה להייטק", נועדו לספק הכשרה בתחום וכן השמה במשרות התחלתיות בגופי ממשלה ובשלטון המקומי.
מכסות וסבסוד חניכה בחברות עצמן

לבסוף, התוכנית נוגעת בנושא ההשמה המקצועית, ומזהה שם חסמים משמעותיים, בהם חסמי נגישות גיאוגרפית, שפה, הון תרבותי וניסיון רלוונטי. לגבי החסם האחרון, התוכנית מציעה לספק תמיכה ממשלתית להכשרות תעסוקתיות לסטודנטים ובוגרים בחברות ההייטק עצמן. הרעיון הוא להפחית את הסיכון שבהעסקת עובד חסר ניסיון שאינו מוכר לתרבות הארגונית, על ידי סבסוד החניכה שלו בקורס הכשרה פנימי שיספק לחברה היכרות מקצועית ואישית איתו. אחת הדרכים המוצעות לעשות זאת, היא על ידי שנת התמחות לסטודנטים למקצועות מדעי המחשב בתוך חברות ההייטק, במטרה ליצור גשר תעסוקתי עבור אותם סטודנטים.

לצד החסמים הללו, התוכנית מבקשת להתמודד עם חוסר הרצון והמודעות מצד המעסיקים. זאת על ידי מתן תמריצים ישירים להפחתת הסיכון שבהעסקת עובדים. בנוסף לתמריצים הכספיים, התוכנית מציעה לקבוע יעדים לגיוון בחברות עצמן, וכן מכסת משרות בכירות אותן יש לאייש במיעוטים בחברות הגדולות במשק. התוכנית מקצה כ-100 מיליון שקלים לתמריצים ישירים בלבד.

באופן כללי, ישנה ביקורת על תמריצים כספיים ועל קביעת מכסות, בטענה כי הם עשויים להוביל להעסקה של ערבים כמעין "עלה תאנה". בתגובה לביקורת, מחברי התוכנית אומרים שככל שיועסקו יותר ערבים בחברות הייטק וייווצרו רשתות קשרים ומודלים לחיקוי בחברה הערבית, כך חסם הכניסה של ערבים לתעשייה יילך ויקטן, והצורך במכסות יתמעט עם הזמן.

הם מעוניינים להגיע ממצב בו רק 40% מהעובדים הערבים בהייטק הגיעו לעבודתם באמצעות ערבים אחרים, למצב בו 60% מהעובדים הערבים בחברות הייטק מגיעים בזכות עובדים ערבים אחרים. בינתיים, הם מציעים גם לשלב דוברי ערבית בתהליכי גיוס העובדים בארגונים, כדי לגשר על הפער שבין המועמדים לתרבות הארגונית. 

עוד כתבות

סיון קלינגבייל  / צילום: יח"צ

עורכת חדשה לדה מרקר: סיון קלינגבייל תמונה במקום אבי בר-אלי

בר-אלי פורש לאחר שלוש שנים בתפקיד ● רותם שטרקמן ישוב לתפקיד סגן העורכת

פרויקט מחיר למשתכן בשכונת הנוריות בראשל"צ / צילום: אורון נדל"ן

אורון נדל"ן מכרה שטחי מסחר ב-47 מיליון שקל במזרח ראשל"צ

החברה מכרה לחברה פרטית שטח בייעוד מסחרי בהיקף 2,850 מ"ר כחלק מפרויקט של מאות דירות מחיר למשתכן בשכונת הנוריות בעיר

חברת ברוקראז’ במומביי שבהודו, במהלך הנפילות בשווקים במרץ האחרון / צילום: Francis Mascarenhas, רויטרס

סיכום תש"פ בשווקים הפיננסיים: המציאות עלתה על כל דמיון

למשך חודש אחד בלבד קטעה המגפה את המגמה החיובית החזקה בשוקי המניות בעולם, אבל מאז הם התאוששו באופן מרשים ● מדדי המניות של בורסת תל אביב, לעומת זאת, סיכמו שנה עברית מאכזבת

בניין בורסת המניות של ניו יורק, החודש  / צילום: Anthony Behar, רויטרס

האם בהלת הקורונה החזירה את מניות הטכנולוגיה לימי הבועה?

התנהגות השווקים בעקבות מגפת הקורונה הגדילה את הפערים בין מניות הערך למניות הצמיחה במידה מוגזמת ומטרידה ● המסקנה: השקעה במניות ערך עדיפה כיום

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: קובי גדעון, לע"מ

הפרת בידוד שלישית בצוות הבכיר של ראש הממשלה נתניהו

יועצו המדיני של ראש הממשלה ראובן עזר, שחזר בשבוע שעבר מוושינגטון ונדרש לשהות בבידוד, נראה ביום שישי האחרון עורך קניות במבשרת ציון ● זו ההפרה השנייה של עזר, שיצא לריצה מחוץ למלון בארה"ב כשגם אז היה אמור לשהות בבידוד ● אתמול נצפה יועץ אחר של נתניהו, טופז לוק, כאשר הוא מצלם מפגינים בבלפור ומפר גם את הוראות הבידוד שלו

גל"צ / צילום: יח"צ

הדרך לגלי צה"ל: משתחררים טריים מהתחנה פתחו קורס הכנה למבחני המיון

כתב התקשורת והתחבורה לשעבר של התחנה הצבאית אליאב בטיטו הודיע בטוויטר על פתיחת קורס הכנה למבחני המיון של התחנה הצבאית ● הציוץ ספג ביקורת רבה וחלק מהמגיבים, בוגרי התחנה, אף הציעו את השירות בחינם

שופטת העליון רות ביידר גינסבורג / צילום: Charles Dharapak, Associated Press

מותה של רות ביידר גינסבורג דוחף את העליון עמוק אל תוך שדה הקרב הפוליטי

מותה של שופטת העליון שהפכה לאייקון תרבותי עשוי לבסס את הרוב לשמרנים בבית המשפט ולהכריע את הנורמות החברתיות בארה"ב ● טראמפ כבר הצהיר כי ימנה מחליפה בהקדם והדמוקרטים מאיימים להשתמש בכל הכלים שברשותם כדי להעביר את המינוי להכרעתו של הנשיא שייבחר בנובמבר

חנויות סגורות לאורך הרחוב בעקבות הסגר השני / צילום: כדיה לוי, גלובס

למרות ההנחיות: מסעדות ובתי קפה ממשיכים למכור ב-Take Away

מסעדנים רבין ברחבי הארץ פותחים את העסקים שלהם תוך הקפדה על אי התקהלות, בעוד שעסקים אחרים מפעילים שליחים לטווח קצר

מגדל הפיקוח בנתב"ג. חלוקת הכנסות של מאות מיליוני שקלים בשנה   / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מנכ"ל משרד הפנים במאמר מיוחד ל"גלובס" על פעילות הוועדות הגיאוגרפיות

בתגובה לכתבה "צדק חלוקתי? בעיקר במרכז הארץ ובעיקר ליהודים", שפורסמה בשבוע שעבר, מנכ"ל משרד הפנים בטור מיוחד ל"גלובס": "מאז 2016 הוועדות הגיאוגרפיות הן לא רק מגיבות, אלא גם יוזמות"

איקאה בישראל / צילום: שלומי יוסף, גלובס

לא רק אופנה ומזון: חל"ת גם למעל מ-1,000 עובדי ענקית הריהוט איקאה

קמעונאית הריהוט השבדית הוציאה לחל"ת למעלה מ-1,000 עובדים ● חלק מעובדי המטה וחלק מעובדי שירות הלקוחות ימשיכו לעבוד כרגיל

 

 

מדד דופק התעסוקה של "גלובס"

רגע לפני החג והסגר: זינוק גדול במספר העובדים שהוצאו לחל"ת

המספרים של שוק התעסוקה בישראל מבלבלים, שלושה גופים רשמיים מפרסמים נתונים שונים, הפערים גדולים ובלתי מוסברים • "גלובס" מנסה לפזר את הערפל באמצעות מדד יומי חדש לבחינת "הדופק של שוק התעסוקה

נפתלי בנט / צילום: אמיר מאירי

בדיקת קורונה חינם לכל דיכפין: האם זה נפוץ בעולם?

כמה מדינות יספקו לכל תושב מודאג בדיקת קורונה במחיר נמוך? פחות ממה שבנט חושב ● "המשרוקית של גלובס"

אדם עוטה מסיכת מגן במהלך התפרצות מגפת הקורונה במנהטן, ניו יורק / צילום: Mike Segar, רויטרס

ה-CDC: הפרסום כי נגיף הקורונה מדבק ממרחק של 6 מטרים - בטעות

במרכז האמריקאי למניעת מחלות טוענים כי המסמך, שפורסם בשבוע שעבר, עלה לאתר בטעות ● במסמך נטען שהנגיף מדבק הרבה יותר ממה שחשבו החוקרים עד עכשיו

בדרך ליואן דיגיטלי / צילום: שאטרסטוק

הבנק המרכזי הסיני: על סין להיות המדינה הראשונה שתנפיק מטבע דיגיטלי

על פי טור שפורסם בסוף השבוע במגזין של הבנק המרכזי, הנפקת יואן דיגיטלי תפחית את התלות של סין בדולר האמריקאי ● יחידת המחקר של הבנק כבר הגישה בקשות לרישום של 130 פטנטים על אפליקציות הקשורות למטבעות דיגיטליים

דפנה ג'קסון רות ביידר ומוריס קאהן / צילום: קרן גינת

שתי המשאלות שהגשים מוריס קהאן לרות ביידר גינסבורג

וגם: אורן מוסט, נשיא גולן טלקום, הודיע על פרישתו לאחר עשר שנים בתפקיד ● השיחה

משרדי ארנסט אנד יאנג / צילום: עינת לברון

בענפי הפיננסים וראיית החשבון מצהירים שלא יוציאו עובדים לחל"ת

תשע קבוצות הביטוח הגדולות ושמונת בתי ההשקעות העצמאיים הגדולים אמרו ל"גלובס" כי הם לא מתכוונים להוציא עובדים לחל"ת בסגר השני ● גם פירמות רואי החשבון הגדולות לא מתכוונות להוציא עובדים לחל"ת

פרוייקט פרי הורייזן בבת ים / צילום: תמר מצפי, גלובס

בור במקום בית: כך נראות קבוצות הרכישה של אלדד פרי אחרי הקריסה

הבניין עם הבריכה במרכז פ"ת ששווק כאזור נוצץ, המגדל היוקרתי בבת ים שהובטחו בו דירות זולות וקבוצת הרכישה ברחובות שגילתה במפתיע ששווקו בפרויקט דירות "על הנייר" ● "גלובס" יצא בעקבות 3 קבוצות רכישה שארגנה פרי נדל"ן, וגילה עד כמה עמוקה התסבוכת של חבריהן

בדיקה במתחם 'היבדק וסע' של מגן דוד אדום ומשרד הבריאות בחניון גני יהושוע בתל אביב  / צילום: דוברות מד"א

מסמך של משרד הבריאות: תמותה עודפת של 10% באוגוסט

לפי המסמך, שהוצג אתמול בפני קבינט הקורונה, יש עלייה בתמותה בעיקר בבני 65 ומעלה ● עד כה 1,273 בני אדם מתו מנגיף הקורונה בישראל

עבודות תשתית לסלילת כביש חשמלי בתל אביב / צילום: עיריית תל אביב, יח"צ

עיריית תל אביב-יפו החלה בפיילוט ראשון של התקנת כביש חשמלי

בימים אלה מתחילה עיריית תל אביב-יפו ביוזמה ראשונה מסוגה: סלילת כביש עם תשתית להטענת אוטובוסים חשמליים ● הפיילוט יבוצע ממסוף האוניברסיטה ועד למסוף קלצ'קין שברמת אביב, והאוטובוסים הנוסעים על תוואי המסלול ייטענו באמצעות השראה חשמלית ישירות מהכביש

עדיאל שמרון /  צילום: שלומי יוסף

בהלת המחסנים: המדינה מכרה שטח למרלו"גים בכחצי מיליארד שקל

רשות מקרקעי ישראל תקבל כ-524 מיליון שקל ממכירת קרקע באזור התעשייה יואב שבדרום ● הרוכשת העיקרית היא איסתא מרכזים לוגיסטיים שתשלם 289 מיליון שקל עבור זכייתה בארבעה מכרזים ● גם נדב.ב וקבוצת שיבולת בין הרוכשים