ברשות הקימו קרן שתבחר תוכניות חיצוניות ותתמוך בהן ● אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות: "למה אני צריך להיות מומחה בכל דבר? היוזמות בשוק הפרטי טובות יותר"
מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון / צילום: איל יצהר
אחד התפקידים של רשות החדשנות הוא הגדלת מספר המועסקים בתעשיית ההייטק, אך אם עד היום הרשות התמקדה בפיתוח תוכניות בעצמה והוצאתן לפועל, כעת הרשות מנסה אסטרטגיה חדשה: תמיכה בתוכניות חיצוניות. במילים אחרות, הרשות מוציאה למיקור חוץ את תהליך החשיבה והפיתוח של תוכניות להכשרת עובדים להייטק והגדלת הייצוג של אוכלוסיות שונות בתעשייה.
הרשות תמשיך במקביל ליזום תוכניות משלה, אך המשמעות היא שברשות מכירים במגבלות שלהם, מחוסר היכולת ליצור תוכניות בהיקפים רחבים, יצירת תוכניות שאינן מתאימות באופן מלא לצרכי השוק ותהליכים איטיים. השנה תשקיע הרשות 20 מיליון שקל במסלול החדש, במטרה להרחיב אותה בשנה הבאה. ברשות משתפים פעולה עם זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה ומזמינים משרדי ממשלה נוספים לקחת חלק בתוכנית.
המסלול החדש יפעל בדומה לקרן המו"פ, כלומר גופים חיצוניים יציעו תוכניות בתחומים של פיתוח הון אנושי (הכשרה, התמחות, השמה, שדרוג ועוד) והרשות תחליט באילו תוכניות לתמוך. ברשות סבורים כי הרעיונות שיעלו מהשטח יהיו מחוברים יותר לצרכים בתעשייה, וכי התוכניות הללו יהיו בסקייל יותר גבוה.
הקריטריונים לבחירת התוכניות יהיו תוספתיות של כוח אדם מיומן לתעשייה בשכר גבוה - כלומר, סבסוד של הכשרות שכבר מבוצעות - וכן מידת החדשנות של התוכנית המוצעת, היבטי עלות/תועלת, יכולת לגייס שותפים ועוד. ברשות ישימו דגש על שילוב של אוכלוסיות הנמצאות כעת בתת-ייצוג בתעשייה - נשים, עובדים מהחברה הערבית ומהחברה החרדית, עובדים מקהילת יוצאי אתיופיה, אנשים עם מוגבלויות וקיום של הפעילות בפריפריה.
המסלול החדש יכלול שני סוגי מענקים: תוכניות בשלב התנעה, שיהיו זקוקות לתקציב של עד 1 מיליון שקל - הרשות תספק מענק בשיעור של בין 50% ל-70% מהתקציב המאושר. תוכניות בשלב צמיחה, שהתקציב המבוקש שלהן יהיה בהיקפים של בין 1 ל-15 מיליון שקל - הרשות תשתתף באמצעות מענק בשיעורים של בין 30% ל-50% מהתקציב המאושר (70% במקרים חריגים).
אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, מסר בהודעה לעיתונות כי "התקופה הנוכחית בה מאות אלפי ישראלים נפלטו משוק העבודה מהווה גם הזדמנות למשק הישראלי להכשיר את חלקם לתפקידי מחקר ופיתוח בתעשיית ההייטק. כך, המסלול ישלב בין Reskilling של אנשים בעלי פוטנציאל גבוה לתרומה לפיתוח הון אנושי מיומן בתעשיית ההייטק ובדגש על מחפשי עבודה, והכשרתם לתפקידי מחקר ופיתוח לתעשייה עתירת הידע, לבין Upskilling של עובדים קיימים בתעשייה אשר יעברו הכשרות טכנולוגיות מתקדמות ובכך יתנו ערך מוסף לחברות".
זה לא תפקיד ליבה של הממשלה - להוביל מדיניות כזאת?
אהרון: "ההייטק כל כך מוצלח כי הממשלה לא ממש מתערבת בו. אני לא חושב שהממשלה מסירה אחריות כי היא תבחר את התוכניות וגם תממן אותן, אבל היוזמות של השוק הפרטי הן יותר מוצלחות מיוזמות ממשלתיות. אנחנו לא רוצים לשבת ולהחליט מהן התוכניות האידיאליות כי זה ייקח כמה שנים. במקום זאת, השוק יכול להביא תוכניות מתאימות.
"במקום שאנחנו נתפור תוכנית ואז יגידו לנו שהשכר שקבענו לא מתאים לשכר של נשים חרדיות שמצטרפות להייטק, אני אזרוק את זה לשוק. למה אני צריך להיות מומחה בכל דבר? תהיה לנו ועדה מקצועית שתסתכל על חמש-שש התוכניות ותאשר אחת-שתיים מהן".
בשוק יש עכשיו הרבה תוכניות, למשל להכשרת חרדים או לשילוב של ערבים בתעשייה. זה לא רק יגדיל את מספרן?
"היום יש בין 7 ל-12 תוכניות שאני מכיר להכשרת חרדיות ו-6-7 ארגונים שעוזרים לעובדים מהחברה הערבית להיקלט בהייטק. הרבה פעמים יש תחרות שהיא לא בהכרח בריאה, אבל דווקא הממשלה תבחר תוכנית-שתיים ותסמן שאלו התוכניות הטובות ותחזק אותן - זה יגרום לכך שהן יגדלו ויותר אנשים ישתתף בהן".