נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מבקר בביה"ח לחולי קורונה במדינה / צילום: Alexei Druzhinin, Sputnik, Kremlin Pool, AP
רוסיה אישרה היום חיסון למחלת הקורונה (Covid-19). כך מסרה ממשלת רוסיה במסיבת עיתונאים היום, בהשתתפות נשיא רוסיה ולדימין פויטן. הנשיא הצהיר כי אחת משתי בנותיו קיבלה את החיסון. זהו החיסון הראשון בעולם המאושר לשימוש מחוץ לניסויים קליניים.
פוטין הצהיר כי "הבוקר, לראשונה בעולם, אושר לשימוש גם באופן לא ניסיוני חיסון לווירוס הקורונה החדש. זהו צעד משמעותי לעולם. בקרוב נתחיל ביצור המוני של החיסון". הוא הוסיף כי החיסון עבר את כל הבדיקות הדרושות. הוא ציין כי בתו סבלה מחום קל אחרי קבלת החיסון, ועכשיו היא מרגישה טוב.
משרד הבריאות הרוסי כבר הצהיר בתחילת אוגוסט, כי החיסון מוכן וניתן יהיה לחסן את כלל האוכלוסייה באוקטובר. זאת למרות שהניסויים הקליניים במוצר עדיין בעיצומם. ייתכן וצוותי הרפואה ועובדים חיוניים יקבלו את החיסון אפילו במהלך החודש הקרוב.
תושב מוסקבה אמר ל"גלובס" כי בקרב המעמד הבינוני-גבוה ברוסיה, ישנה סקפטיות רבה לגבי החיסון, וחבריו אין מתכננים להשתמש בחיסון כשיוצע, אלא רק אחרי שייאסף לגביו מידע נוסף.
38 מתנדבים עברו את הניסוי
החיסון פותח במרכז המחקר הלאומי לחקר מגיפות ומיקרוביולוגיה ברוסיה (Gamaleya Research Institute of Epidemiology and Microbiology) יחד משרד הביטחון הרוסי. ממשרד הביטחון נמסר כי 38 מתנדבים עברו את הניסוי וכולם פיתחו נוגדנים לקורונה. כעת עורך המשרד ניסויים נוספים.
מדובר בניסויים שמקבילים לניסוי שלב 1 של ה-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקאית. מספר חברות מערביות (מארה"ב, בריטניה וגרמניה) שהציגו נתונים דומים ל-FDA, ואפילו נתונים מקיפים יותר, התבקשו לבצע ניסוי נוסף ב-30 אלף נבדקים. הניסוי בכמות גדולה כל כך של מתנדבים נועדה לבדוק שהחיסון בטוח, אך גם לוודא כי הוא יעיל. על פי ה-FDA ורוב הרופאים העוסקים בתחום, אין די ביצור נוגדנים כדי להכריע האם החיסון אכן ימנע הדבקה בקורונה.
על פי אתר "בלומברג", החיסון נוסה על חיילים בצבא הרוסי, והוצע ב"מכירה מוקדמת" לאנשי העסקים המובילים במדינה. דובר הקרמלין אמר לאתר ביוני כי "זה כנראה לא יהיה רעיון טוב להשתמש בחיסון לא מאושר על ראש מדינה". מאז לא פורסם מידע חדש על יעילות החיסון, אולם ככל הנראה הוא כבר החל להינתן למשתתפים נוספים בניסוי רחב יותר, שתוצאותיו טרם פורסמו.
החיסון מבוסס על רכיבים מווירוס מסוג אדנו-וירוס שבגרסתו המלאה גורם לזיהומים קלים של מערכת הנשימה. יחד עם רכיבים מווירוס הקורונה. אלכסנדר גינצבורג, מנהל מכון המחקר הלאומי, אמר כי אין סיכון בחיסון משום שהרכיבים הללו לא יכולים להתרבות.
ד"ר אנתוני פאוצ'י, היועץ הבכיר לתחום הקורונה בממשל האמריקאי, ומי שנחשב לשומר היושרה המדעית מול האינטרסים הפוליטיים בממשל ארה"ב, אמר כי "אני מקווה שהסינים והרוסים מתכוונים לבחון את החיסונים שלהם לפני שהם מפיצים אותם כי להגיד שיש לך חיסון לפני שבודקים אותו כמו שצריך, זה בעייתי".
לעומת זאת נשיא הפיליפינים רודריגו דוטרטה התנדב כי מדינתו תקבל את החיסון הרוסי והציע את עצמו כמתנדב להזריק את החיסון באופן פומבי, וזאת בתמורה לעדיפות בקבלת מנות חיסון עבור עמו במחיר זול או בחינם, וחיזוק הקשר עם רוסיה.
במקביל לטענתם כי החיסון אינו מוכן לשימוש ולא נבדק כראוי, גורמים אמריקאים ואירופאים טענו כי רוסיה גנבה מידע חיוני בדרוש לפיתוח החיסון. גורמים מממשלתות ארה"ב, בריטניה וקנדה הוציאו הצהרה משותפת, לפיה קבוצה של האקרים רוסים בשם APT29 או Cozy Bear, מנסה לחדור למאגרים בהם נמצא מידע הקשור לפיתוח החיסונים על ידי החברות האמריקאיות. מדובר בגוף מודיעין המחובר לשירות ביטחון הפנים הרוסי וכבר פרץ לשרתים של המפלגה הדמוקרטית בארה"ב לפני בחירות 2016, בהן הפסידה הילארי קלינטון לדונלד טראמפ.
חבר הקונגרס האמריקאי אדם שיף, ראש הוועדה למודיעין בקונגרס, אמר כי הצעדים הללו מונחים ישירות על ידי פוטין שמעוניין לזכות ביוקרה מדעית על ידי הבאת החיסון הראשון לעולם. "עם כלכלה שגודלה עשירית משלנו ויכולות מחקר ופיתוח שהתנוונו מאז נפילת ברית המועצות, לא פלא שפוטין יפנה לגניבה כאמצעי ליצור יתרון לרוסיה על פני מדינות אחרות". ממשלת רוסיה הכחישה קשר לכל ניסיון גניבת מידע לגבי החיסון. המוצר הסופי שלה דומה יותר לחיסון של Cansino הסינית מאשר לחיסונים של המתחרות המובילות מהמערב.
לרוסיה ישנם מניעים נוספים מלבד יוקרה לרצות לחסן את האוכלוסייה במהירות האפשרית. עד היום היא רשמה כ-890 אלף מקרי קורונה רשמיים ו-15 אלף מקרי מוות, כלומר בערך 1 מכל 10,000 איש במדינה מת מן המחלה. מספר המתים היומי ומספר הנדבקים החדשים במדינה נמצא בירידה, אך עדיין מדובר בקרוב ל-100 מתים ביום בממוצע בשבועות האחרונים.
"החלטה מסוכנת ומטופשת"
מספר גורמים מעולם המדע הגיבו בחריפות לפרסום הכוונה לאשר את החיסון ללא ניסויים מקיפים. לדברי פרופ' פרנסואה בלו, ראש המכון לגנטיה באוניברסיטת University College London: "זוהי החלטה מסוכנת ומטופשת. מתן חיסון שלא עבר ניסויים נאותים לאוכלוסיה רחבה, זהו מהלך מנוגד לאתיקה. כל בעיה בחיסון הרוסי תהיה בעלת השלכות איומות גם לבריאות הציבור הרוסי וגם למוניטין של חיסונים באופן כללי".
חוקרים בריטים נוספים שנדרשו לנושא הגיבו באופן חריף פחות, אך בכל זאת שלילי. לדברי פרופ' אלינור ריילי, מומחית למחלות זיהומיות מאוניברסיטת אדינבורו, ישנם תקדימים לשימוש בחיסונים בטרם עברו ניסוי מקיף במסגרת מצבי חירום, למשל במחלת האבולה, אבל במקרים הללו מדובר בהשקה מאוד מצומצמת של המוצר למתחסנים שללא החיסון נמצאים בסיכון רב מאוד, ותוך כדי מעקב אחר השפעות החיסון בקבוצות הקטנות הללו. במקרה של קורונה, היא אומרת, כרגע זה לא המצב. הסיכון לרוב האנשים מקורונה הוא נמוך ולאלה שבסיכון גבוה קיימים אמצעי התגוננות. המצב בהחלט מצדיק פיתוח חיסון, אך לא במחיר של סיכון מיותר לציבור. לדבריה, לא ברור האם הכוונה ברוסיה היא להשיק את החיסון באופן מבוקר לחלק מהאוכלוסיה, או לכלל האוכלוסיה, כ-150 מיליון איש, ללא מעקב נאות.
ד"ר אייפר עלי, מומחה לחקר תרופות באוניברסיטה וורוויק, הוסיף כי "ישנם מקרים נדירים בהם מתן חיסון פוטנציאלי לא מוצלח, עלול לגרום לנזק למערכת החיסון שיחמיר מחלה עתידית או ימנע את היכולת להתחסן בעתיד בחיסון אחר. זו אחת הסיבות שבגללן כל כך חשוב לבדוק את כל חיסון פוטנציאלי באופן נרחב ומעמיק לפני השקתו".
פרופ' דני אלטמן, אימונולוג ב-Imperial College, אמר כי: "כל החברות חשפו מידע על החיסונים שלהן, אך לא המועמדת מרוסיה. המחיר של השקת מוצר לא בטוח או לא יעיל, הוא החמרה עצומה של הבעיות הקיימות שלנו. אנחנו כולנו ביחד בצרה הזו, ואנחנו צריכים לוודא שכולנו מקבלים את החיסון הכי טוב בעולם".