גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לשבור את גלי הקורונה: מדריך למשקיע בימי מגפה

משבר הקורונה משנה סדרי עולם גם בתחום ההשקעות ● הראלי בשוקי המניות והתשואות האפסיות בשוקי החוב יוצרים פוטנציאל תשואה נמוך ביחס לסיכונים ● כיצד יש לחשב מחדש את הקצאת הנכסים, ובאילו תחומי השקעות חדשים כדאי לרכוש מומחיות?

אדם עם מסכה עובר ליד בניין בורסת ניו יורק / צילום: Mark Lennihan, AP
אדם עם מסכה עובר ליד בניין בורסת ניו יורק / צילום: Mark Lennihan, AP

עבור משקיעים רבים משבר הקורונה עשוי לחייב חישוב מסלול מחדש בנוגע להקצאת הנכסים, לצד השקעת משאבים בצבירת מומחיות בתחומים חדשים.

לדבר כמה סיבות. ראשית, בשל הפגיעה הכלכלית רחבת ההיקף והשלכותיה על ביצועי התיקים בעתיד. שנית, לנוכח הנתק בין הגאות בשוקי ההון לביצועי הכלכלה הריאלית, שמעצים את הסיכונים. די לציין את הפער בין השיאים ששוברים מדדי S&P ודאו ג'ונס ובין הפגיעה בכלכלה האמריקאית, שהתכווצה ב-32.9% במונחים שנתיים. שלישית, בשל הריבית האפסית, שצפויה כעת להיוותר עימנו שנים ארוכות, בניסיון להמריץ את הכלכלות המדשדשות.

לבסוף, עקב צמצום מרווחי האשראי, בעיקר על רקע רכישות האג"ח חסרות התקדים של הבנקים המרכזיים בשל המשבר.

כתוצאה, לפי ספקית הנתונים ICE, בסוף יוני נסחר כ-86% משוק האג"ח העולמי בתשואות של פחות מ-2%, ולמעלה מ-60% בפחות מ-1%, ואף בתשואות שליליות. בפרט, רק שיעור זעום של 3% מהאג"ח בדירוג השקעה נסחרו בתשואות של למעלה מ-5%.

ישראל-ביחס-לעולם

להשוואה, בסוף שנות ה-90 כמעט 75% מהאג"ח נסחרו בתשואות של 5% ויותר, בעוד שפחות מ-10% מהשוק הניב פחות מ-2%.

עליית המחירים בשוקי המניות וצניחת התשואות בשוקי החוב מחלחלות גם לאפיקים האלטרנטיביים, הלא סחירים. לדוגמה, השקעות חוב בכיר בתחומים כגון תשתיות ונדל"ן נושאות כיום ריביות נמוכות ומרווחי סיכון אפסיים. כתוצאה, באפיקי השקעה רבים, פוטנציאל התשואה כיום נמוך ביחס לסיכונים והשגת תשואה מחייבת נטילת סיכונים גבוהים.

כיצד מתמודדים?

לפיכך, אנו סבורים שמשקיעים רבים, בעיקר מוסדיים, נדרשים לשקול את דרכי הפעולה המתוארות להלן, במטרה לצמצם סיכון ולשמור על יעדי התשואה.

רביזיה לאסטרטגיית הקצאת הנכסים והגדלת היקף ההשקעות האלטרנטיביות. לפי נתוני רשות שוק ההון, מרבית תיקי המוסדיים בישראל מקצים עשרות רבות של אחוזים למניות, משמעותית יותר מהמקובל במדינות מפותחות, בעיקר באירופה. לצד זאת, שיעור משמעותי מהתיק מושקע באג"ח קונצרניות, שנושאות תשואות אפסיות. מנגד, שיעור ההשקעות האלטרנטיביות נמוך, ומתמקד בהשקעות פשוטות יחסית, בעיקר בנדל"ן, בפרייבט אקוויטי ובתשתיות. להערכתנו, הקצאה "מסורתית" כזו חושפת את המשקיעים בה לסיכונים מוגברים - ולתשואות חסר משמעותיות.

אנו סבורים כי ראוי שהמשקיעים ישקלו לצמצם משמעותית את הרכיב המנייתי ולהגביר סלקטיביות בהשקעות חוב בפרמיות סיכון נמוכות. מנגד, ראוי להרחיב משמעותית את היקף ההשקעות האלטרנטיביות ואת סוגיהן.

השקעות אלטרנטיביות מקנות מספר יתרונות. בראשן, פוטנציאל לתשואות עודפות ביחס לנכסים סחירים, בתנודתיות נמוכה יותר. זאת, לאור העובדה שהן אינן זמינות לציבור הרחב, מנוהלות על-ידי מנהלים מתמחים, שהטובים בהם הוכיחו ביצועים עודפים לאורך שנים, מגלמות לרוב פרמיית אי-נזילות ואינן משוערכות באופן שוטף.

לא בכדי, מאז 2007 הרחיבו קרנות הפנסיה בארה"ב את ההקצאה שלהן לאלטרנטיביים מ-10% ל-27%, ובבריטניה מ-3% ל-26%. ביפן, ב-2019 הקצו קרנות הפנסיה כ-21% מנכסיהן לאלטרנטיביים, כפול מלפני חמש שנים.

לעומת זאת, שיעור השקעת המוסדיים בישראל בקטגוריה האלטרנטיבית הינו 5.5% בלבד. ניתוח פשוט של הנתונים מלמד שבעוד שגופים מתקדמים יחסית מקצים להשקעות אלטרנטיביות למעלה מ-10% מנכסיהם, אחרים מקצים אחוז חד-ספרתי נמוך.

פיזור ההשקעות האלטרנטיביות לאפיקים חדשים ולאפיקים מסורתיים המנוהלים בגישות השקעה חדשניות. רבים מהמוסדיים בישראל נרתעים מחדשנות ו"רוצים להגיע הביתה בשלום". כעת, נדרשים שינויים בדפוסי החשיבה ופתיחות לתחומים חדשניים.

למשל, לאפיקים שהתשואה העודפת שהם מניבים נובעת מנגישות או מנזילות נמוכות, מרתיעה מצד השוק ואף מסטיגמה שלילית. לדוגמה, שוקי אשראי נישתיים, המצריכים חיתום מתוחכם ואינם מוצפים בכסף. חלופה אחרת היא השקעה בשווקים חדשים, כגון באסיה, שהצמיחה בהם גבוהה יותר ושוקי האשראי משוכללים פחות, ומניבים תשואות גבוהות. השקעות אלה צריכות להיעשות עם מנהלים מתמחים הפועלים באותן מדינות.

מנגד, ראוי לאתגר את פרופיל התשואה והסיכון של המוצרים האלטרנטיביים הקיימים בתיק. המרדף אחר תשואות בסביבת ריבית אפסית הביא בשנים האחרונות מוסדיים רבים להגדיר יעדי תשואה גבוהים במיוחד בהשקעות מסוימות, למשל בתחומי אקוויטי תשתיות והאשראי הפרטי. חלק מיעדים אלה נשענו מלכתחילה על הנחות אופטימיות, אינם בני-קיימא לאורך מחזור העסקים וכרוכים בנטילת סיכונים שאינה כדאית.

בחירת מנהלי השקעות עם יתרון יחסי מובהק. תעשיית ניהול הנכסים מתגבשת סביב מודל דו-ראשי. מצד אחד, מנהלי נכסים ענקיים, הנהנים מיתרון לגודל, מגישה מועדפת להזדמנויות השקעה ומכוח תמחור עודף. מצד שני, "בוטיקים" - בעלי התמחויות ספציפיות בתתי-אפיקים ייחודיים ומורכבים או יכולות טכנולוגיות גבוהות, המפגינים תשואות עודפות לאורך זמן. הקצאת הנכסים האלטרנטיביים צריכה להתמקד בסוגי מנהלים אלה ולהימנע מהשקעה באמצעות מנהלים בטווח הביניים, ללא יתרון תחרותי.

בקרב מנהלי הענק, ראוי לתעדף השקעות משותפות, שבהן גם המנהלים עצמם משקיעים שיעור משמעותי. למשל, מוצרים שמנהל ההשקעות פיתח במקור להשקעות נוסטרו, ולאחר שצבר ביצועים מוכחים החל לצרף משקיעים לצידו. כך נוצרת זהות אינטרסים עדיפה בהרבה על תשלום עמלות הצלחה.

בקרב המנהלים הקטנים, לדעתנו ראוי להימנע משימוש במנהלים נעדרי מומחיות מספקת ונוכחות בשוקי היעד. לדוגמה, בעבר עסקנו בבעייתיות בחלק מהקרנות הישראליות המשקיעות בנדל"ן בחו"ל תוך הסתמכות על שותפים מקומיים, שאינם מאריות השוק, ובקרנות המשקיעות מישראל באשראי צרכני בחו"ל באמצעות פלטפורמות דיגיטליות (Marketplace Lending), ומתחרות מול בנקים גדולים ושחקנים מתוחכמים המשתמשים בטכנולוגיה עדיפה.

מינוף טכנולוגיה להשאת תשואות וניהול סיכונים. לרוב, אמצעים טכנולוגיים תורמים לביצועים באחד משני אפיקים עיקריים. ראשית, ביכולת לעבד מידע בהיקפי עתק, הנובע ממקורות מידע מרובים, כגון השקעות קוואנט בשוקי המניות. שנית, בשימוש בכלי חיתום ותמחור מתקדמים, כגון למידת מכונה (Machine Learning), בעיקר בשוקי האשראי.

כלים אלה מתאימים בעיקר לשווקים שבהם קיים מידע רחב, כגון שוקי האשראי הצרכני, הרכב והמשכנתאות, שבהם ניתן לנצל את עומק הנתונים כדי להעריך סיכונים באופן משופר ולהפיק תשואות עודפות.

כדי ליהנות מכך, נדרשת היערכות להתמודדות עם סוגי השקעות חדשניים. גם כאן, לנוכח מגבלות המשאבים הפנימיים והטכנולוגיה העומדת לרשות המוסדיים, הדבר יצטרך להיעשות בעיקר באמצעות מנהלים חיצוניים.

השקעת משאבים בהכשרה ופיתוח של מנהלי ההשקעות וועדות ההשקעה. לבסוף, כדי ששינויים אלה יקרמו עור וגידים, לדעתנו מקבלי ההחלטות הוותיקים יידרשו "להחליף דיסקט" ביחס לתמהיל ההשקעות ותפיסת הסיכונים, ולהשקיע משאבים משמעותיים בהיערכות לעולם החדש. לצד ההסתמכות על מנהלי השקעות חיצוניים, הכרחי שהרחבת ההשקעות האלטרנטיביות תיעשה תוך שיפור ההיכרות עם תחומי נישה ספציפיים, ופיתוח מומחיות על ציר הזמן.

לדעתנו, פרקטיקות שבמסגרתן ועדות ההשקעה מקדישות פרקי זמן קצרים להיכרות עם מוצרים חדשים וטכנולוגיות חדשות, צריכות להתחלף בתהליכי עומק. גופים מוסדיים שלא ישכילו לעשות כן, ייוותרו מאחור, גם בטבלת התשואות. 

הכותבים הם רו"ח ועו"ד איתי רושקביץ ומור לוין, מייסד ושותף, בהתאמה, בחברת הייעוץ הפיננסי CoAF - Complex of Alternative Finance. הגורמים בטור זה עשויים להשקיע בניירות ערך או מכשירים, לרבות אלה המוזכרים בו. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

עוד כתבות

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

עליות בבורסת תל אביב; השקל מתחזק, מניית ישראל קנדה מזנקת ב-5%, נייס ב-6%

המניות הדואליות חוזרות בפערים קטנים ● הבוקר: ירידות באסיה, עליות קטנות בחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● אמזון עקפה את וולמארט והפכה לחברה הגדולה בעולם לפי הכנסות ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

אל תמהרו להספיד אותה: גם ב-2008 כולם ירדו על ניפוח המחירים של הלמ"ס

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים