פלסטינים עוברים למצרים במעבר הגבול ברפיח שנפתח השבוע / צילום: רויטרס
לאחר שקט של כמה חודשים שוב מתחממת גזרת רצועת עזה, עם הנשק המוכר של בלוני תבערה ונפץ. מספר השריפות בגין הבלונים הגיע בימים האחרונים לכמה עשרות, וכמה מטעני חבלה הגיעו ליישובים בעוטף ורחוק משם - עד ערד, ופורקו על ידי חבלני המשטרה. ישנן הרבה סיבות להתחממות הנוכחית, חלקן נוגעות לכלכלה העזתית.
הרצועה כמעט ולא נפגעה בריאותית מהקורונה, רק אדם אחד מת מהנגיף וכ-80 נדבקו ורובם כבר החלימו. אבל כלכלית המצב החמיר. שיעור האבטלה קפץ מ-48% בקרב צעירים ליותר מ-60%, היצוא (מוצרי חקלאות טקסטיל ותעשיה זעירה) ירד בכשליש. רק 10% מהמשכורות שהרשות הפלסטינית מעבירה לעובדיה ברצועה הגיעו ליעדן. הסעיף האחרון הוא בגין סכסוך בין הרשות לישראל, על רקע הכוונה ליישם את החלת החוק הישראלי בשטחים, מה שלא נראה כל כך קרוב כעת.
בלון החמצן הקטארי, כ-10 מיליון דולר בחודש, שנועדו לסייע ל-100 אלף משפחות נזקקות, והתשלום הקבוע עבור הסולר להפעלת תחנות הכוח, אמור להפסיק בחודש הבא. עד כה אין מידע על חידוש התשלומים.
חמאס פרסם בתקשורת הפלסטינית את רשימת דרישותיו והיא ברובה כלכלית: כניסת פועלים לישראל, חידוש מיזמים בינלאומיים לתשתיות - ביוב, התפלה ובית חולים שדה בראשם, הרחבת מתחם הדייג, הגדלת רשימת הסחורות המותרות ביבוא ועוד.
הנוסחה: פועלים תמורת שקט
השבוע חמקו כמעט מתחת לרדאר התקשורתי דבריו של שר הביטחון בני גנץ בוועדת החוץ והביטחון לפיהם: "יש לנו אפס אינטרסים בעזה, זולת שקט מוחלט והשבת הבנים. אנחנו נשמח לראות את עזה פורחת, אני אשמח לראות גם פועלים יוצאים מרצועת עזה. זה יכול לקרות בתנאי אחד - שהבנים ישובו הביתה. כשנראה את זה קורה, נוכל לפתח את רצועת עזה". משמע - ישראל תתיר כניסת פועלים אם יוחזרו האזרחים הישראלים המוחזקים שם וגופות החללים.
דברי גנץ מעידים על שינוי מדיניות של הממשלה ועל העדפה של עמדת מתאם הפעולות בשטחים (מתפ"ש), שתומכת בהכנסת הפועלים, מתוך הערכה כי כל שיפור במצב הכלכלי ברצועה יקטין את המוטיבציה לפעולות נגד ישראל. לעומת זאת, השב"כ מתנגד לכך מנימוקים ביטחוניים והחשש כי לא ניתן יהיה למנוע פיגוע יחיד של פועל שייכנס. עמדה זו הושמעה בפני שר הביטחון גם בדיונים האחרונים בנושא.
בכיר במתפ"ש אמר ל"גלובס" כי הסיכון קיים, אבל היתרונות גדולים. כניסת פועלים היא סיוע דרמטי לכלכלה העזתית המרוסקת, והיא תעניק לישראל עוד מנוף לחץ על חמאס.
אלוף במיל' איתן דנגוט, שהיה מתאם הפעולות בשטחים, אומר כי גנץ "הזדרז לטעות בהצהרה, שכן היא מחלישה את עמדת ישראל במו"מ עם חמאס" . לדבריו, עסקה עם חמאס אפשרית, אבל רק כמשהו כולל בהרבה, שייתן שקט לפחות לשנה. עסקה כזו, שנידונה באמצעות המתווכים מול חמאס, עשויה לכלול הטבות כלכליות נרחבות וגם שחרור אסירים, תמורת השקט והשבת השבויים וגופות החללים.
דנגוט מעריך, כי חמאס לא יוותר על שחרור אסירים, ומציע כי ישראל תתגמש, אבל לא תשחרר אסירים "כבדים".
החמאס חושש מהשלכות הקורונה
אלא שסוגיית הכנסת הפועלים עשויה לעורר בעיות גם ברצועת עזה. מנהיג החמאס יחיא סינואר, השולט ברצועה, הצליח עד כה למנוע את התפשטות הקורונה, לא מעט בזכות הבידוד היחסי של הרצועה. הכנסת פועלים לישראל עשויה ליבא לשם את הנגיף. בתנאי התברואה והצפיפות של הרצועה, המשמעות של התפשטותו היא אסון בריאותי, שעלול גם לערער את יציבות שלטונו.
דנגוט אומר כי זו הסיבה שחמאס בפועל לא יאפשר כניסת פועלים לישראל, לפחות עד השתלטות על הנגיף בארץ, "וגם לישראל כניסת הפועלים תיצור בעיה ביטחונית ממשית".
בינתיים ארגונים קטנים ברצועה פרסמו אזהרה כי יגבירו את קצב הפרחת בלוני התבערה והנפץ, וכן יחדשו את יחידות ההטרדה הליליות - אלה שהפעילו רמקולים בעוצמה גבוהה בלילות לאורך הגדר סמוך ליישובים בעוטף עזה, והשמיעו קולות נפץ, אזעקות ועוד מטרדים.
הצעד הזה בא לדבריהם בתגובה לסגירת מעבר הסחורות בכרם שלום. המעבר נסגר בגלל שיגור בלוני התבערה. מנגד נפתח מעבר רפיח עם מצרים - שנסגר קודם לכן בשל החשש מהקורונה. חמאס פתח סמוך למעבר מתקן בדיקות ובידוד לבאים לרצועה, השוהים בו במשך שבועיים - מלונית רפיח.
סינואר רוצה הישגים
ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, מיכאל מילשטיין, אומר כי חמאס מזהה שישראל טרודה בבעיות אסטרטגיות - הקורונה, המשבר הפוליטי וגם ההתרחשויות בצפון, וסובר שיוכל להגיע להישגים מולה. הנימוק הכלכלי חשוב ומהותי עבור חמאס, אבל כך גם הצורך של סינואר להציג הישגים.
הנהגת חמאס בחו"ל אמורה לבחור בחורף את ראש הלשכה המדינית, והסיכויים כי הראש הנוכחי אסמעיל הניה ייבחר אינם טובים. הניה, שבא מהרצועה, הוא בן בריתו של סינואר, ואילו מועמד חיצוני, כמו חאלד משעל, פחות נוח למנהיג חמאס ברצועה.
הוסיפו לכך את חלון ההזמנויות האקלימי של סוף הקיף להבערת שריפות, והנה מכלול של סיבות מספקות להבערת השטח.
מילשטיין ודנגוט מזהירים כי פגיעה בנפש באחד הצדדים עלולה להביא להסלמה - תגובה ישראלית חריפה יותר או חידוש ירי הרקטות. כל זה נשמע מוכר עד זרא, אבל כנראה שללא שינוי של ממש במצב, קרי המשך שלטון חמאס ברצועה ומדיניות ישראלית שנמנעת מלהביא להפלתו, תמונת המצב הזו תימשך.