גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישר לצמרת: הכירו את הסטארט-אפ הישראלי שהשלים גיוס לפי שווי של 2.2 מיליארד דולר

חברת Gong.io גייסה 200 מיליון דולר והפכה להיות אחת החברות הפרטיות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בישראל • החברה מפתחת מערכת מבוססת בינה מלאכותית לשיפור הביצועים של אנשי המכירות • עמית בן דב, מנכ"ל החברה ומייסד-שותף: "המכירות עלו פי שלושה בתקופת הקורונה"

המייסדים עמית בן דב (משמאל) ואילון רשף / צילום: רמי זרנגר
המייסדים עמית בן דב (משמאל) ואילון רשף / צילום: רמי זרנגר

שמונה חודשים בלבד לאחר שגייסה 65 מיליון דולר על פי שווי של 650 מיליון דולר, וכשבקופתה 80 מיליון דולר, הודיעה חברת Gong.io כי סגרה סבב גיוס נוסף בהיקף של 200 מיליון דולר, הפעם כבר על פי שווי של 2.2 מיליארד דולר (אחרי הכסף). שווי זה הופך את גונג לאחת החברות הפרטיות בעלות השווי הגבוה ביותר בישראל. סך כל הגיוסים של החברה עומד כעת על 334 מיליון דולר.

המערכת שפיתחה גונג מסייעת לאנשי וגופי מכירות לאבחן דפוסים ומגמות בנתונים, ולנפק תובנות שעשויות להגדיל מכירות, לצמצם נטישת לקוחות, להגדיל נתח שוק ולקבל החלטות בהתבסס על כל האינטראקציות של החברה עם לקוחותיה - דרך המערכות הארגוניות ואמצעי התקשורת השונים. המערכת של גונג מקליטה, מתמללת ומנתחת שיחות בין נציגי שירות ולקוחות ובוחנת, למשל, את מספר השאלות ששואל הנציג, חלוקת זמן הדיבור בינו לבין הלקוח (החלוקה האידיאלית: 54% ללקוח, 46% לנציג), ההפוגה שלוקח נציג המכירות עד שהוא שואל או משיב על שאלה (שנייה היא פרק הזמן הנכון), ועוד פרמטרים רבים נוספים.

בשיחה עם "גלובס" הסביר עמית בן דב, מנכ"ל ומייסד משותף של גונג יחד עם אילון רשף, כי החברה "עושה לתחום התוכנות לקשרי לקוחות (CRM), את מה שמובילאיי עושה למכוניות. היא תופסת את כל מה שקורה מול הלקוחות בצורה אוטומטית את ומנפיקה את התובנות פי מאה יותר טוב ממערכת CRM".

"לא היינו זקוקים לכסף. זה כסף שאפשר לקבל היום שישכב בבנק ואנו לא מתכוונים לגעת בו אלא לרכישות", הסביר בן דב. "יש היום המון הזדמנויות וחברות טובות מאוד שלא מצליחות כי הן מתקשות לגייס כסף או משום שהשוק קשה או משום שהן לא הספיקו להגיע למאסה קריטית כדי לצלוח את המשבר. זה מאפשר לנו עסקאות אסטרטגיות ואורך נשימה ארוך. הכסף יכול להספיק ל-15 שנה בקלות".

אורך הנשימה הזה, הסביר בן דב, דרוש לגונג, משום שהחברה "מוכרת לחברות גדולות שזקוקות לשקט ולתחושה שגונג היא חברה שאפשר לבנות עליה לטווח הארוך. זה גם כסף שיכול להביא אותנו להנפקה בעוד כמה שנים וגם כנראה הרבה מעבר לזה. יש קונצנזוס שגונג תהיה אחת המרוויחות הכי גדולות בחיים שאחרי הקורונה, בעולם שלא יחזור להיות מה שהיה".

"כמו אופן ספייס, אבל וירטואלי"


את הגיוס הנוכחי הובילה קרן Coatue ואליה הצטרפה כמשקיעה אסטרטגית חברת סיילספורס, שעד כה הייתה שותפה של גונג, באמצעות זרוע ההשקעות שלה סיילספורס ונצ’רס. משקיעות נוספות שהצטרפו בסבב זה הן אינדקס ונצ’רס ו-Thrive קפיטל. בסבב השתתפו המשקיעים הקיימים סקויה קפיטל, באטרי ונצ’רס, NextWorld קפיטל, Wing ונצ’רס קפיטל ו-NVP. לאחר הגיוס, יחזיק המשקיע שלמה קרמר בכ-15 אחוזים ממניות החברה ויהיה בעל המניות השני בגודל האחזקות, אחרי NVP, איתה השקיע בשלבי הסיד ושלב A.

שלמה קרמר / צילום: שרון ברקת

לדברי מקורות המקורבים לחברה, "המוצר של גונג עשוי להפוך לדור הבא של המוצרים של סיילספורס משום שהוא מייצר שוק חדש לגמרי, ולכן יכול מאוד להיות שבסופו של דבר תירכש גונג על ידה".

בגונג מועסקים כיום כ-350 עובדים בישראל ובארה"ב. בישראל ממוקמים משרדי החברה במתחם הבורסה ברמת גן, ובהם כמאה אנשי מחקר, פיתוח וניהול מוצר. על פי הודעת החברה, יש לה 64 אלף משתמשים בכ-1,100 חברות, בהן סלאק, שופיפיי, פייפאל, לינקדאין, Twilio ,Zillow ,Outreach ו-Hubspot".

בשיחה הסביר בן דב כיצד משבר הקורונה והמעבר לעבודה מהבית הפכו את גונג לאטרקטיבית עבור צוותי מכירות. "מי שעושים שימוש במערכת של גונג הם צוותי מכירות ותמיכה. כל עוד כולם יושבים במשרד יחד, העובדים יכולים לעזור אחד לשני, אבל כשהם מתפזרים לבתים, חלקם בכלל עובדים חדשים שלא פגשו אף אחד ולא מבינים מה החברה עושה, זה אתגר גדול.

"אצל הלקוחות שלנו, החברות שמשתמשות בגונג, הרבה יותר קשה לנהל כיום את האנשים שמפוזרים בבתים. אבל עם גונג רואים מה כל אחד עושה. המערכת מקליטה את התקשורת עם הלקוחות ואז המנהל יודע מה קורה, מי מתקשה, מי צריך עזרה. כך לומדים אחד מהשני. אם נניח לפני הקורונה מנהל ישב בחדר סביב אותו שולחן עם שמונה עובדים ושמע אותם מדברים עם הלקוחות, אז הדבר הזה נעלם בן לילה. היום העובדים יושבים בבית עם חמישה שותפים בסן פרנסיסקו ואין לו מושג מה על הם מדברים, מה הם עושים נכון מה לא נכון ואם הם מתקשים. זה יוצר המון בעיות של אובדן אנרגיה, אנשים נכנסים לדיכאון ויש בעיות מאוד קשות. גונג מספקת למנהל תמונה אמיתית של מה קורה עם האנשים, ומה קורה בתקשורת עם הלקוחות.

"אחד העקרונות בגונג הוא שכולם מקשיבים לשיחות אחד של השני. המנהלים משתמשים בזה כדי להבין מה האנשים שלהם עושים והוא יכול להבחין אם הייתה שיחה או מייל מעניינים, או לקוח לא מרוצה. זה תמיד היה במוצר אבל היום זה הרבה יותר חשוב. כי בלי זה אתה לא יודע כלום. זה כמו אופן ספייס אבל וירטואלי, שבו כולם מבינים מה קורה עם כולם".

מול המנהלים?
"לא. פתוח לגמרי לכולם. המערכת מייצרת תרבות של שקיפות בארגון. אם בא עובד חדש לארגון הוא או היא יכולים להקשיב לשיחות של אנשי המכירות הכי טובים וללמוד מהם".

"במקום שיש אמפתיה, המכירות טובות יותר"

אילו חברות משלימות אתכם שעשויות להיות יעד לרכישה?
"כל מה שקשור בבינה מלאכותית (AI) בהקשר של הבנת לקוחות ושל ניתוח נתונים".

תוכל להיות יותר ספציפי?
"לא".

איך בעצם אתם עובדים עם השותפות, כמו סיילספורס?
"החזון שלנו הוא לנטר את כל התקשורת של חברות עם לקוחות. היום יש 80 סוגים של מערכות, החל ממערכות טלפוניה או אפילו זום, שהן שותפות שלנו. כמובן שאנו מתחברים גם עם גוגל, אופיס 365 ואחרים. בזום, או גוגל מיט, למשל, גונג יסתכל ביומן ויראה שיש לנו שיחה. הוא יצטרף כשותף שלישי ויקליט את האודיו והווידיאו ולאחר מכן יעשה ניתוח של האודיו, לפי נושאים, שאלות ומשימות לביצוע. הוא יבדוק מה שאלת, מה עניתי ויעשה זאת אוטומטית לחלוטין כך שלא צריך לזכור, להקליט וכו’. הכול מגיע חמש דקות אחרי השיחה. היום הרי כולם עובדים בזום, אנשי המכירות של הלקוחות שלנו מדברים עם הלקוחות שלהם בזום. יש עלייה כללית בזום ואנו רוכבים עליה".

הוספתם פיצ’רים "של קורונה"?
"יש לנו שני דברים שעשינו במיוחד לקורונה. פיצ’ר אחד נותן תמונה בזמן אמיתי על מה כל אחד בצוות עובד - כמו יומן גרפי שבו כל אנשי הצוות רואים זה את זה. זה נותן קצת תחושה וירטואלית שאנחנו עובדים יחד. המטרה היא לא לפקח על אנשים, אלא ליצור אווירת צוות, כך שגם המנהל יודע איפה אפשר לעזור.

"הפיצ’ר השני זה הוא מערכת ל’מודיעין עסקאות’. היום יש קושי חזק לערוך תחזיות של מכירות כי רוב המודלים מתבססים על ביצועים של השנה שעברה, אבל עכשיו בגלל הקורונה כל זה מת. גונג מפענח לפי מה שכתוב במיילים או בתמלולי השיחות האם העסקה מול הלקוח מתקדמת בכיוון הנכון. כך ההנהלה יכולה להבין אם החברה בדרך לעמידה בתחזיות המכירות שלה. בשוק רותח כמו היום תובנה כזו שווה זהב".

אילו תובנות יש לכם מהדאטה?
"עזרנו ללקוחות לבדוק באיזה אחוז של השיחות מופיעות המילים ‘עבודה מהבית’ וכל מה שקשור להשפעות שליליות של משבר הקורונה, כך שחברות יוכלו להבין אם האימפקט עליהן הוא 80% או 8%. זה מאוד חשוב כי בלי גונג זה הכול היסטוריה, דעות ודברים כאלה. עם דאטה החברות יוכלו להבין איפה יש בעיה ולמקם אותה.

"תובנה שנייה, חד משמעית, היא שבמקום שבו יש שפה של אמפתיה, המכירות עובדות יותר טוב. חברות שידעו קודם להבין מה קורה עם הבנאדם, איך הילדים, איך בבית, הצליחו יותר".

Gong.io

מפתחת מערכת שמסייעת לאנשי וגופי מכירות להגדיל את המכירות שלהם באמצעות ניתוח דפוסים ומגמות בנתונים, והפקת תובנות מהם ● הוקמה ב-2015 על ידי עמית בן דב ואילון רשף ומעסיקה כיום 350 עובדים בארץ ובארה"ב ● גייסה במהלך השנים 334 מיליון דולר ובין המשקיעים בה סיילספורס ונצ'רס, הקרנות אינדקס, Thrive, סקויה, NVP, באטרי ועוד ● שווי החברה עלה בתוך שמונה חודשים מ-650 מיליון דולר ל-2.2 מיליארד דולר

עוד כתבות

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

ב-590 מיליון שקל: מה עומד מאחורי הנפקת המניות הפרטית של דוראל?

דוראל הנפיקה מניות ב-590 מיליון שקל בהנפקה סגורה למוסדיים, שככל הנראה מבקשים לבסס את אחיזתם בחברה לקראת הנפקה אפשרית בארה"ב ● במקביל, החברה מדווחת על התקדמות משמעותית בפרויקטים בארה"ב ועל הרחבת החשיפה לשוק האנרגיה האמריקאי ● דוראל זינקה בכ-20% בשבוע האחרון, בעקבות פרסום הדוח שלה למשקיעים לרבעון השלישי של 2025

טקס קבלת מערכת חץ 3 בגרמניה / צילום: Reuters, Jan Woitas/dpa

"הכפר הישראלי" שהוקם ליד ברלין והבקשה של הקנצלר: חץ 3 הושק היום בגרמניה

מהנדסים, חיילים ודיפלומטים פעלו בשנתיים האחרונות כדי להעביר את מערכת החץ 3 לאדמת גרמניה - והיום היא הוכרזה כמבצעית בטקס חגיגי ובנוכחות הצמרת הביטחונית משתי המדינות ● מאחורי הקלעים עומד שיתוף-פעולה חסר תקדים, שהועמק דווקא בתקופה מתוחה ביחסים ● וגם: כיצד סייעה העסקה ההיסטורית בעת המבצע באיראן ביוני?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום. עיבוד טלי בוגדונובסקי

הנגיד מזהיר: "תקציב הביטחון עלול להקפיץ את החוב ל-80% תוצר"

נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, הזהיר בישיבת הממשלה כי מסגרת התקציב ל־2026 עלולה להוביל לעלייה בחוב הציבורי, במיוחד על רקע דרישות מערכת הביטחון, הפחתות המס וחוק הגיוס המוצע ● ירון קרא לביטול תקציבים הפוגעים בתמריצי עבודה, התריע מפני שימוש יתר במילואים ומתח ביקורת על פגיעה בתוכנית לפיתוח החברה הערבית - אך תמך ברפורמות מבניות כמו בניית שכירות, דיגיטציה ומיסוי תיירות

סניף מקדולנד'ס בישראל / צילום: טלי בוגדנובסקי

אחרי שקיזזה את ההנחות לחיילים, מקדונלד'ס קורצת לאנשי הקבע

מקדונלד'ס ישראל ומועדון משרתי הקבע "חבר" השיקו בשבוע שעבר מהלך משותף שיעניק הנחה של כ-35% בממוצע למחזיקי כרטיס "חבר" ● המהלך ממשיך קו של ניסיונות מצד הרשת לייצב מחדש את יחסיה עם קהל המשרתים בצה"ל מתחילת המלחמה

רכבים באירופה / צילום: Shutterstock

היבואניות הישראליות כובשות את אירופה עם זיכיונות לרכבים מסין

יבואניות הרכב הישראליות מרחיבות את פעילותן באירופה עם שורה של זיכיונות חדשים לייבוא מותגי רכב סיניים, ובראשם צ’רי וג’ילי ● קרסו, כלמוביל, גרנד אוטו, סמלת ויוניון מתבססות בשווקים כמו אוסטריה, רומניה ויוון - וצפויות להתרחב לשוויץ ולבולגריה ב־2026 ● וגם: הנחות חריגות לסוף השנה ומגוון דגמים חדשים שהושקו בישראל ● השבוע בענף הרכב

פרויקט ''תדהר בגיבורים'' בבת ים / הדמיה: 3DVISION

תדהר מתקדמת לכיוון הנפקה: זה הצעד האחרון שנקטה

חברת הנדל"ן תדהר ממשיכה להיערך להנפקה ראשונית בבורסה בת"א ושכרה את שירותיהם של לידר חיתום ודיסקונט חיתום ● שיכון ובינוי עתרה לבג"ץ נגד המדינה ודורשת תיקון חקיקה שיאפשר לה למכור דירות שבנתה להשכרה לטווח ארוך ● ונתי גלבוע ישקיע כ-40 מיליון שקל בגפן מגורים ויהפוך לחלק מגרעין השליטה ● חדשות השבוע בנדל"ן

תחנות כוח / צילום: באדיבות החברה

שלוש תחנות כוח קיבלו אישורים לבנייה, למה חלקן עדיין תקועות?

מנהל התכנון הפיק היתר בנייה לתחנת הכוח "קסם", שצפויה לקום ליד גוש דן ● בנוסף ניתן אישור למתן היתר להרחבת "דוראד" באשקלון, אך זו נמצאת בקשיים משפטיים וסכסוך עמוק בין השותפים ● גם השדה הסולארי "דימונה דרום" קיבל אישור למתן היתר, וצפוי להפוך לשדה הסולארי הגדול בישראל

בנייה בחדרה / צילום: Shutterstock

מחירי קרקע נמוכים יחסית: אלה מכרזי רמ"י שנסגרו אתמול

השתתפות ערה יחסית של יזמי נדל"ן נרשמה בשורה של מכרזי רמ"י שנסגרו אתמול, שחלקם מיועדים למחיר מטרה ● המחירים שהושגו במכרזים אלה היו נמוכים ושיקפו ירידות בערכי קרקע, כמו גם בדחייה אפשרית של מימוש הפרויקטים

גל תורן בקמפיין בנק לאומי / צילום: צילום מסך יוטיוב

למרות שלא היו השבוע כלל באוויר, גל תורן מוביל את בנק לאומי לפרסומת האהובה ביותר

הפרסומת הזכורה ביותר גם השבוע שייכת לבנק דיסקונט, לאומי מתמקם שני בזכירות - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגדולה ביותר שייכת לחברת התעופה אל על, עם כ–2.7 מיליון שקל, אך היא נותרת מחוץ למדד

פרופ' יצחק פריד / צילום: רמי זרנגר

אחד מחוקרי המוח המובילים בעולם מקים מרכז מחקר חדש בישראל: "בעוד 20 שנה העולם יופתע ממה שעושים היום במעבדה"

פרופ' יצחק פריד גויס על ידי אוניברסיטת רייכמן כדי לעמוד בראש מכון מחקר שיתמקד בממשק שבין המוח האנושי לבינה מלאכותית ● בראיון לגלובס הוא מדבר על רצון חופשי, על הבעיה עם עודף מידע והאפשרות לתת לחולי דמנציה עוד כמה שנות זיכרון ● על המיזם החדש הוא אומר: "אני מקווה שימנע עזיבת מדענים"

דונלד טראמפ וקווין האסט / צילום: Reuters, Brian Snyder

המרוץ הוכרע? טראמפ ביטל ראיונות עם המועמדים ליו"ר הפד ואותת מי היורש

הממשל האמריקאי היה צריך לקיים השבוע שורת שיחות עם המועמדים לתפקיד יו"ר הבנק המרכזי, אך ביטל אותן ברגע האחרון ● "בדקנו 10 שמות, אבל צמצמנו אותם לאחד", הצהיר השבוע טראמפ ● ההערכה: היועץ הכלכלי הוותיק של הנשיא, קווין האסט, צפוי להיבחר

טקס חנוכת סוללת החץ 3, ברנדנבורג / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

היציע החשאי והתודה הגרמנית: מאחורי הקלעים של טקס מסירת החץ

סוללה ראשונה של המערכת הישראלית נפרסה בעומק יערות ברנדנבורג, בעסקה הביטחונית הגדולה ביותר בין המדינות אי פעם ● בטקס ההשקה החגיגי הישראלים מצאו עצמם מזכירים לגרמנים איך נראית לוחמה מודרנית - כשצילה של ההיסטוריה מלווה את המעמד

ליאור דיב / צילום: סייבריזן

הסטארט-אפ של יוצאי סייבריזן מגייס 130 מיליון דולר בסבב A

הגיוס של חברת הסייבר 7AI היה בהובלת אינדקס ונצ'רס ובהשתתפות זרוע ההשקעות של בלקסטון לצד משקיעים נוספים ● החברה פועלת בתחום של סוכני בינה מלאכותית המשמשים לאבטחת ארגונים

מפעל ''רשף טכנולוגיות'' בשדרות / צילום: דוברות משרד הביטחון

יצרנית המרעומים רשף תונפק לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל – גופים זרים ישתתפו

חברת ארית מערכות, בניהולו של חיים שטפלר, מנפיקה את חברת הבת שלה רשף טכנולוגיות לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל ● לגלובס נודע כי גופים זרים צפויים להשתתף בהנפקה

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איך תשפיע הורדת הריבית על הקרנות הכספיות? התשובה של צבי סטפק

קרנות הנאמנות הכספיות חוו בארבע השנים האחרונות זינוק אדיר בנכסיהן - כמה מזה קשור לרמת הריבית במשק, והאם כעת האטרקטיביות שלהן תפחת? ● עוד מיתוסים שחשוב לבחון: האם רק דמי הניהול מבחינים בין הקרנות, ומה פוטנציאל הצמיחה על חשבון הפיקדונות בבנקים​

רמי קאליש

OpenAI רוכשת את נפטון של פיטנגו הישראלית

ענקית הבינה המלאכותית OpenAI רכשה אמש את חברת הבינה המלאכותית הפולנית נפטון, שהמשקיעה הראשונה בה היא פיטנגו, קרן ההון סיכון הישראלית של חמי פרס ורמי קאליש

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

המדינה האירופית שהותירה את אלביט מחוץ למכרז הגדול

הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה ממדינת נאט"ו הזמנה של חימושים משוטטים מסדרת הירו של UVISION הישראלית ● נורבגיה החליטה להשאיר בחוץ את המערכת הרקטית של אלביט, במסגרת מכרז שהיא מבצעת למערכות רקטיות ארוכות־טווח ● השקעת המיליארדים של טורקיה במערכות נשק חדשות ● וגם: במסגרת המלחמה עם רוסיה, אוקראינה צברה 100 אלף רחפנים במודל רכש ייחודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בבורסה: ת"א 35 מעל 3,500 נקודות; ארית צנחה בכ-20%

מדד ת"א 35 עלה בכ-1.1% וננעל בשיא חדש, ומדד ת"א 90 איבד 1.1% ● מדד הבנייה נפל ב-1.8% ● ארית תעשיות צנחה אחר שהודיעה שמתכננת להנפיק את החברה הבת ● מחירי הנפט עולים על רקע דשדוש המגעים לסיום מלחמת רוסיה-אוקראינה ● וגם: המניה הקטנה בתחום ה-AI שמכה את השוק, עם עלייה של 180% מתחילת השנה

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

פחות מה-OECD: בבנק אוף אמריקה צופים לישראל צמיחה של 4.2% בשנת 2026

הבנק האמריקאי מעריך כי התאוששות הכלכלה הישראלית תימשך בשנתיים הקרובות, אך בשיעור נמוך מזה שצפו בארגון המדינות המפותחות ● בנוסף, בבנק צופים המשך שמירה על הסטטוס קוו, אך מציינים כי המתיחות בין ישראל לאיראן עשויה לשוב ולצוף

חיילי צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הצעת התיווך של המל"ל: תקציב הביטחון יעמוד על 118 מיליארד שקל?

במסגרת הדיונים הקדחתניים שמתקיימים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, לגלובס נודע כי המל"ל הציע שתקציב הביטחון יעמוד ב-2026 על 118 מיליארד שקל ● הדרישות של מערכת הביטחון עומדות על 144 מיליארד שקל, בעוד האוצר מכוון לאזור ה-90 מיליארד ● האם הצדדים יצליחו להתפשר?