גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סקרים לא יגלו לכם מה שלום העובדים. אז מה כן?

מדוע ארגונים צריכים לדאוג לרווחת העובדים, ואילו כלים טכנולוגיים יכולים לסייע בכך

משרד הייטק / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
משרד הייטק / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

מכירים/ות את הדבר הזה שנקרא "החלטות לשנה החדשה"? למי אין ברשימה לפחות החלטה אחת שקשורה בשלומות (well being)? לתרגל מיינדפולנס, לחזור לטיפול, להתחיל לרוץ/לשחות/לגלוש. להפסיק לעשן, לאכול בריא ולדבר עם אמא שלוש פעמים בשבוע (בשביל ה-well being שלה).

כמה מעסיקים מכניסים לתוכנית העבודה השנתית שלהם יעדי well being של עובדים/ות ושואלים את עצמם מאילו רכיבים בעייתיים להיפטר (לדוגמה שחיקה, מתח והתנהגויות לא ראויות של מנהלים, מהטרדה מינית ועד העמסת יתר וניהול במיקרו)? או אילו רכיבים הם רוצים לשלב (לדוגמה איזון חיים-עבודה, הגברת הנגישות למקורות תמיכה פנים-ארגוניים ולכלי תמיכה מקצועיים, מודלים של עבודה גמישה ומעקב אחרי מצב העובד/ת)?

ובכלל, האם רוב המעסיקים סבורים שזה מתפקידם לשמור על איכות החיים של העובד/? בעבודה או מחוצה לה? ומה יוצא להם מזה? אולי זו השאלה שממנה צריך להתחיל. שאלת ה"למה". יצירת מערכת תמיכה פנים ארגונית מגבירה מחויבות של העובד/ת לארגון, לקולגות ואפילו למוצר שהארגון מייצר. היא מגבירה כמובן יציבות תעסוקתית, יצרנות, יכולת התמקדות בעבודה ונאמנות.

אילו לא התשובות הבלעדיות לשאלת ה"למה". מה לגבי אחריות אנושית? ערבות הדדית, אחריות על שלומם של האנשים שמחויבים אליך, שרוב זמנם מוקדש לך? לא כי יוצא לך מזה משהו, אלא פשוט כי כך ראוי.

האם אפשר לשמור על הרווחה האישית והרגשית של העובד/ת בעזרת טכנולוגיה? יש לא מעט שירותים טכנולוגיים שאפשר לרכוש היום לטובת סיוע לעובדים לשמר או לשפר את שלומם. מטיפול מרחוק, דרך תרגול מדיטציה באפליקציה, שיעורי ספורט, יוגה ועד מערכת שמבקשת מהעובדים לסמן בעזרת אימוג'י רלוונטי איך הם מרגישים היום.

השאלה המורכבת היא כיצד למנף כלים של HR Tech להגברת חווית השלומות של האנשים בארגון - בכל הדרגות והתפקידים. שיטה מוכרת ואופנתית אחת היא סקרי מעורבות עובדים. אפשר למצוא היום בשוק כמה כלים פשוטים להפעלה ונגישים להפליא דוגמת Cultureamp האוסטרלית שהפכה לחביבה על חברות ישראליות. אבל בסקרים כמו בסקרים יש שתי בעיות מרכזיות:

האחת היא הפיתוי לכתוב שאלות שאיך להגיד, מכוונות את העונים לתשובות שנרצה לקבל. בנוסף, עובדים לא אוהבים לענות על סקרי מעורבות ושביעות רצון. הם לא מאמינים שהארגון אכן יתייחס לתוצאות ולעתים קרובות הם גם חושדים שניתן לאתר את העונים ולזהות אותם. יש בחשש הזה מן הצדק. הסקרים הללו במקרים רבים הם מבוססי IP אישי, כלומר, הם אינם אנונימיים אלא דיסקרטיים.

הבעיה השנייה היא שארגונים לרוב לא פועלים לשינוי בעקבות אותם סקרים. במחקר שכלל יותר מ-3,000 נשות ואנשי HR, התברר שכמעט 60% דיווחו כי לא בוצעו פעולות לשינוי. חמור מזה, 27% מהמנהלים לא טורחים כלל להסתכל תוצאות הסקר. הכלל הידוע תופס גם כאן. מה יותר גרוע מלא לשאול? לשאול ואז לא לעשות כלום עם התשובות שקיבלת.

הדרך לייצר מענים כנים והגברת תחושת מחויבות היא לפרסם תוצאות סקר, לעשות שינויים ולייצר כך תחושת אמון.

דרך אחרת לזהות חוויית עובדים ותחושת שייכות ומעורבות היא זיהוי התנהגויות, כפי שעושה המוצר החדש של קסיופיאה, סטארט-אפ ישראלי שהחל את דרכו בזיהוי התנהגויות פוגעניות והטרדות מיניות בארגונים על ידי איסוף דיווחי עובדים/ות.

הכלי החדש מנסה לסייע למנהלים/ות להתמודד עם צמצום היכולת לראות את הדינמיקה הבינאישית שנוצרת בצוות שלהם על ידי זיהוי שלה - מי נמצא בתקשורת משמעותית ומי לא, או כיצד מתנהלת התקשורת בין המנהל/ת לצוות ולאנשים. מה נעשה עם הדגלים המונפים והנורות שנדלקות אחר כך? קסיופיאה מציעה גם כלים ממוקדים שנוצרו על ידי מומחים לפעולה רלוונטית על ידי המנהל/ת.

היתרון בכלי כזה הוא העדר תלות במניפולציות הנוצרות במענה אישי ורגשי. כמו כן, היכולת להצליב מידע על בסיס מספר מייצר תוקף לתוצאות.

כמו שאני אומרת, וחוזרת ואומרת, טכנולוגיה לא מחליפה אנשים. האלגוריתם יכול לסייע לנו לקבל אנליזת נתונים פוקחת עיניים אבל הוא לא יכול לגרום לנו להשתמש בה כראוי. מידע על מצב השלומות של העובדים מחזיר אותנו לשאלת ה"למה". למה לנטר ולבדוק? מה הארגון מרוויח, אבל יותר מזה, מה מרוויחים האנשים בתוך הארגון. אולי התפקיד של המעסיק, בין השאר, הוא גם לשמור על האנשים שלו. לשמור עליהם במובן המקורי של המילה.

פינת הקורונה: סיר לחץ שצריך לנהל

אם נדבר בגלים, כמקובל בעונה זו, עונת האפידמיה, הרי שהגל הנוכחי של מצב האנשים בארגון, איך נגיד, נמוך מים המלח.

כשאני משוחחת עם מנהלים/ות בארגונים, הם אומרים שני דברים עיקריים על מה שהם רואים. הם רואים אנשים שפופים, או כועסים. שפיפות הקומה היא ללא ספק תוצאה של המשבר שעוטף אותנו ב-360 מעלות. גם הכעס, שמתבטא לדברי רבים בתוקפנות, התנהגות קצרת רוח ולפעמים אפילו אלימות. כן, גם במקום העבודה. מהטחת עלבונות ועד ריבים קולניים או התנהגויות פוגעניות. את סיר הלחץ המבעבע הזה צריך לנהל, ויותר מזה, לתת לאנשים כלים להבין את המצוקה - שלהם, של הקולגות ושל העובדים/ות שלהם/ן. המצב שבו אנחנו נמצאים בימים אלה הוא מהמורכבים שניתן לתאר, והיכולת שלנו לתקן אותו מינימלית. כלי טכנולוגי שמאפשר לנו לקבל תמונה על מצב המורכבות בארגון, בצוות או בחוויה הפרטית של האנשים שלנו, מקטינים את חוויית חוסר השליטה ומגבירים תחושת שלומות, גם אצל המנכ"ל.

הכותבת יועצת ומלווה ארגונים בתהליכי פיתוח, אסטרטגיה וגיוון, מנהלת יוזמת Power in Diversity.

עוד כתבות

רס''ב (במיל') סבסטיאן איון ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: רס"ב (מיל') סבסטיאן איון נפל בקרב בצפון הרצועה

הודעה נמסרה למשפחתו של איון, בן 51 מראש העין • המשלחת הישראלית הגיעה לקטאר והחלו שיחות מו"מ לעסקה • גורם ישראלי בכיר: "נציגי חמאס בקטאר לא יקבלו את ההחלטות. מי שיקבל את ההחלטות יהיה סינוואר" • משרד החוץ האמריקני ביקש מישראל מידע בעקבות דיווחים על מעצר כתב אל-ג'זירה בפשיטה על בית החולים  • עדכונים בולטים 

ערן וולף. פרש מתפקיד מנכ''ל מימון ישיר אחרי 18 שנה / צילום: גבע טלמור

בגלל הריבית והמלחמה: ההפרשות להפסדי אשראי של מימון ישיר הוכפלו

חברת המימון לרכב הגדולה בישראל הפרישה אשתקד כמעט רבע מיליארד שקל להפסדי אשראי, בעיקר בגלל השפעות הריבית הגבוהה ● ברבעון הרביעי גרמה המלחמה להחרפת קשיי הלווים והגבייה, והרווח כמעט נעלם

הוות''ל לא עוזרת בהורדת מחירי הדיור / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

הוותמ"ל תהפוך קבועה ובענף זועמים: "זלזול בדמוקרטיה וברשויות המקומיות"

אנשי מקצוע מותחים ביקורת קשה על הממשלה, שעומדת להחליט על הפיכת הוועדה למתחמי דיור מועדפים לוועדת קבע ● זאת בטענה לרמיסת הרשויות המקומיות, תוכניות מתאר קיימות ומתנגדים, וליצירת מאגר של מלאי תכנוני לא מעודכן, שאינו תורם לירידת מחירי הדירות

ארה"ב נתקעה בבוץ של המזרח התיכון, וקנדה מפסיקה יצוא נשק לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ארה"ב מרחיבה את הנוכחות שלה במזרח התיכון, קנדה לא מכירה במדינה פלסטינית אבל עוצרת יצוא נשק לישראל, וסיקור משני צדי הגבול הצפוני ● כותרות העיתונים בעולם 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

באופן חריג: שר האוצר נעדר מהאירוע השנתי של אגף התקציבים

כמה מבוגרי אגף התקציבים שהשתתפו באירוע תכננו לנקוט בצעדי מחאה כלפי סמוטריץ' במידה שהיה מגיע ● ותיקי האגף ציינו כי זוהי הפעם הראשונה שזכורה להם ששר האוצר נפקד מההתכנסות החגיגית

יונתן ברגמן ורון גורה / צילום: Empathy

חברה ישראלית סייעה למיליון אמריקאים לתבוע ביטוח חיים: עכשיו היא מגייסת מיליונים

לאחר שהוכיחה לענקיות הביטוח שהיא מקלה על העומס הרגשי ועל תהליך תביעת ביטוח החיים, חברת אמפת'י הישראלית הודיעה על גיוס שלישי בהיקף של 47 מיליון דולר - ואגב כך חשפה כי מאחורי סבב ההשקעה שלה עומדות כמה מחברות הביטוח הגדולות בעולם כמשקיעות אסטרטגיות

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; יוניליוור מפרידה את יחידת הגלידה

הניקיי עלה ב-0.7% ● לראשונה מזה 17 שנה, הבנק המרכזי ביפן העלה את הריבית במדינה ● החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים בירידות ● בנק אוף אמריקה: ייתכן שהשוק מתחיל לפקפק בכך שהפד יבצע הפחתות ריבית של 75 נקודות בסיס בשנת 2024

הציבור מעדיף נזילות על ריבית / צילום: Shutterstock

הציבור מעדיף נזילות על ריבית: המלחמה עצרה את העברת הכספים לפיקדונות

הרבעון האחרון של 2023, בו פרצה המלחמה, סימן שינוי מגמה ביתרת העו"ש של הישראלים: מצניחה חדה מתמשכת, היא זינקה ב־43 מיליארד שקל ● בין הסיבות: העדפה לכסף נזיל בסביבת אי־ודאות, קיטון בהוצאות וגיוס מילואים מסיבי ● וגם: מה עשתה המלחמה למינוס שלנו?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת בתל אביב; מניבים ריט מטפסת לאחר הדוחות

מדד ת"א 35 יורד ב-0.3%, ות"א 90 עולה ב-0.1% ● עונת הדוחות בתל אביב תופסת תאוצה: לאומי, מניבים ריט וחילן פרסמו דוחות כספיים ● מטבעות הקריפטו איבדו גובה אחרי שרשמו שיאים ● הורדת דירוג לאג"ח של אלקטרה פאוור ● לאומי: תפוקת הנפט היומית תצמח ל-13.6 מיליון חביות ● בנק אוף אמריקה: ייתכן שהשוק מתחיל לפקפק בכך שהפד יבצע הפחתות ריבית של 75 נקודות בסיס בשנת 2024

רינת אשכנזי, הכלכלנית הראשית, הפניקס בית השקעות / צילום: טומי הרפז

הכלכלנית הבכירה שלא חוששת להשקיע "גם במקומות אקזוטיים כמו הודו ויפן"

רינת אשכנזי מהפניקס בית השקעות טוענת כי המניות בת"א דווקא הציגו תשואה סבירה בשנה האחרונה, וכי ההשוואה למדדי וול סטריט עושה להן עוול ● היא סבורה כי סוכנויות הדירוג יופתעו לטובה מהכלכלה המקומית, ממליצה לפזר את ההשקעות ומאמינה בבנקים, בחברות ביטוח וברשתות מזון

ולדימיר פוטין בנאום לאחר הבחירות ברוסיה. נבחר ל-6 שנים נוספות / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

פוטין נבחר לנשיא בפעם החמישית. מה צפוי עכשיו לרוסיה?

בעוד שהניצחון של ולדימיר פוטין בבחירות לנשיאות רוסיה לא מפתיע, היקף הניצחון שלו - עם כ-88% מהקולות - עלול לתת לגיטימציה למורשת ולמלחמה התוקפנית שלו ● הקדנציה החמישית בתפקיד תתמקד ככל הנראה במלחמה באוקראינה - ובלוודא שהרוסים ימשיכו לתמוך בה

חנות משקפיים. ענף האופטיקה מתאושש / צילום: תמר מצפי

לראשונה מתחילת המלחמה: מחזורי הקניות בכל הענפים הבולטים במגמת עלייה

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי שורת קמפיינים בענף האופטיקה הובילו ל"חזרה לשגרת קניות כמעט מלאה"

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

הבכיר שמסביר - כך ארה"ב מונעת מישראל להשיג את מטרות המלחמה

מאיר בן שבת, ראש המטה לביטחון לאומי לשעבר, משוכנע שהממשל האמריקאי לא מצליח להפנים את המשמעות הקיומית של מיטוט חמאס ● בשיחה עם גלובס הוא מדבר על חשיבות כניסת צה"ל לרפיח ועל החזרת ההרתעה הצבאית למרות "המשקולות שביידן מציב על רגלי ישראל"

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Nasdaq, Inc

מרכב עד בנקאות: פיטורים של מאות עובדים בעסקים של אמנון שעשוע

בתוך חודשיים הבנק הדיגיטלי וואן זירו, חברת מכשירי העזר אורקם וכעת גם מובילאיי הודיעו על מהלכי התייעלות שבמסגרתם יפוטרו בסה"כ מעל 200 עובדים ● שעשוע בתגובה לפיטורים במובילאיי: "זו הייתה החלטה קשה" ● מקורבים לחברה טוענים כי אין קשר בין שלושת המקרים

העסקאות ממשיכות ליפול / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: ניומד, ענבל מרמרי, איל יצהר, אלבטרוס, shutterstock,

עסקאות במיליארדים? לאן נעלמה ההבטחה הגדולה של הקשרים עם האמירויות

חברת הנפט של אבו דאבי תכננה לרכוש 50% מניו־מד יחד עם BP, אך הקפיאה את המו"מ בגלל המלחמה ● זו אינה הפעם הראשונה שהשקעה אמירתית לא מבשילה ● מאז הסכמי אברהם, הציפיות לגל עסקאות פגשו רגולציה ושיקולים ביטחוניים ● מנגד, התיירות פורחת והנוכחות האמירתית בקרנות ההון סיכון בעלייה

תל אביב. החלטת ביהמ''ש הפחיתה משמעותית ואף ביטלה תשלום היטלי השבחה ברבעים 3 ו-4 / צילום: שלומי יוסף

עיריית תל אביב או בעלי הדירות: מי ינצח במאבק ששווה מיליארדים

לאחר שביהמ"ש ביטל היטלי השבחה לרובעים 3 ו-4 בת"א בהיקף של מיליארד שקל לפחות, עיריית ת"א מנסה להילחם על גביית הכספים והגישה בקשת ערעור לעליון ● לטענת העירייה, כיום ישנם 1,900 הליכי ערר על גביית היטלי ההשבחה ברובעים אלה

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בנק ישראל חושף: לקוחות איזה בנק הכי מרוצים ומה אכזב את הציבור?

סקר שביעות הרצון של בנק ישראל מגלה כי 20% מהציבור חושב שמגיע לו לקבל יותר על הפלוס בחשבון • העמלות הגבוהות הן עדיין הסיבה העיקרית לתפיסת חוסר ההוגנות • שני הבנקים הגדולים בתחתית בתשובה לשאלה האם תמליצו לחבר או משפחה על הבנק

יו''ר ועדת החוקה, ח''כ שמחה רוטמן / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

המהפכה המשפטית עדיין פה: המהלך החדש של רוטמן והתגובה של נציב השופטים

יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, קיים היום דיון כדי לקדם מינוי נציב תלונות הציבור על שופטים שאינו שופט בית משפט עליון בדימוס, כפי היה ב-20 השנים האחרונות ● הנציב המכהן, שופט העליון בדימוס אורי שהם: "אין פה ניגוד עניינים"

צילומים: AP - Ng Han Guan, Jeff Dean, Alexander Zemlianichenko, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

קלקולים כלכליים: הסיכונים המרכזיים שמאיימים על הפריחה בשוקי המניות

דווקא כשמדדי מניות בעולם נמצאים בשיאי כל הזמנים, חשוב להתייחס לסיכונים שעלולים להעיב על השווקים ● הסיכונים המיידיים הם התחדשות האינפלציה במדינות רבות או לחלופין האטה כלכלית, ומתיחויות גאו-פוליטיות שיסלימו למלחמות ● כתבה שנייה מתוך שתיים

מימין: אלי פסח, ד''ר להבית אקרמן וטוני כהן / צילום: אוראל עזרא

רשת מכבי אסתטיקה משנה מודל פעילות ומקימה רשת שותפים בפריסה ארצית

במסגרת המהלך תעניק הרשת שירותים אסתטיים באמצעות מרכזים רפואיים, מרפאות וקליניקות פרטיות, במקביל למודל הקודם במסגרתו השירותים הוענקו בחמשת המרכזים הרפואיים של הקופה