גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סקרים לא יגלו לכם מה שלום העובדים. אז מה כן?

מדוע ארגונים צריכים לדאוג לרווחת העובדים, ואילו כלים טכנולוגיים יכולים לסייע בכך

משרד הייטק / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
משרד הייטק / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

מכירים/ות את הדבר הזה שנקרא "החלטות לשנה החדשה"? למי אין ברשימה לפחות החלטה אחת שקשורה בשלומות (well being)? לתרגל מיינדפולנס, לחזור לטיפול, להתחיל לרוץ/לשחות/לגלוש. להפסיק לעשן, לאכול בריא ולדבר עם אמא שלוש פעמים בשבוע (בשביל ה-well being שלה).

כמה מעסיקים מכניסים לתוכנית העבודה השנתית שלהם יעדי well being של עובדים/ות ושואלים את עצמם מאילו רכיבים בעייתיים להיפטר (לדוגמה שחיקה, מתח והתנהגויות לא ראויות של מנהלים, מהטרדה מינית ועד העמסת יתר וניהול במיקרו)? או אילו רכיבים הם רוצים לשלב (לדוגמה איזון חיים-עבודה, הגברת הנגישות למקורות תמיכה פנים-ארגוניים ולכלי תמיכה מקצועיים, מודלים של עבודה גמישה ומעקב אחרי מצב העובד/ת)?

ובכלל, האם רוב המעסיקים סבורים שזה מתפקידם לשמור על איכות החיים של העובד/? בעבודה או מחוצה לה? ומה יוצא להם מזה? אולי זו השאלה שממנה צריך להתחיל. שאלת ה"למה". יצירת מערכת תמיכה פנים ארגונית מגבירה מחויבות של העובד/ת לארגון, לקולגות ואפילו למוצר שהארגון מייצר. היא מגבירה כמובן יציבות תעסוקתית, יצרנות, יכולת התמקדות בעבודה ונאמנות.

אילו לא התשובות הבלעדיות לשאלת ה"למה". מה לגבי אחריות אנושית? ערבות הדדית, אחריות על שלומם של האנשים שמחויבים אליך, שרוב זמנם מוקדש לך? לא כי יוצא לך מזה משהו, אלא פשוט כי כך ראוי.

האם אפשר לשמור על הרווחה האישית והרגשית של העובד/ת בעזרת טכנולוגיה? יש לא מעט שירותים טכנולוגיים שאפשר לרכוש היום לטובת סיוע לעובדים לשמר או לשפר את שלומם. מטיפול מרחוק, דרך תרגול מדיטציה באפליקציה, שיעורי ספורט, יוגה ועד מערכת שמבקשת מהעובדים לסמן בעזרת אימוג'י רלוונטי איך הם מרגישים היום.

השאלה המורכבת היא כיצד למנף כלים של HR Tech להגברת חווית השלומות של האנשים בארגון - בכל הדרגות והתפקידים. שיטה מוכרת ואופנתית אחת היא סקרי מעורבות עובדים. אפשר למצוא היום בשוק כמה כלים פשוטים להפעלה ונגישים להפליא דוגמת Cultureamp האוסטרלית שהפכה לחביבה על חברות ישראליות. אבל בסקרים כמו בסקרים יש שתי בעיות מרכזיות:

האחת היא הפיתוי לכתוב שאלות שאיך להגיד, מכוונות את העונים לתשובות שנרצה לקבל. בנוסף, עובדים לא אוהבים לענות על סקרי מעורבות ושביעות רצון. הם לא מאמינים שהארגון אכן יתייחס לתוצאות ולעתים קרובות הם גם חושדים שניתן לאתר את העונים ולזהות אותם. יש בחשש הזה מן הצדק. הסקרים הללו במקרים רבים הם מבוססי IP אישי, כלומר, הם אינם אנונימיים אלא דיסקרטיים.

הבעיה השנייה היא שארגונים לרוב לא פועלים לשינוי בעקבות אותם סקרים. במחקר שכלל יותר מ-3,000 נשות ואנשי HR, התברר שכמעט 60% דיווחו כי לא בוצעו פעולות לשינוי. חמור מזה, 27% מהמנהלים לא טורחים כלל להסתכל תוצאות הסקר. הכלל הידוע תופס גם כאן. מה יותר גרוע מלא לשאול? לשאול ואז לא לעשות כלום עם התשובות שקיבלת.

הדרך לייצר מענים כנים והגברת תחושת מחויבות היא לפרסם תוצאות סקר, לעשות שינויים ולייצר כך תחושת אמון.

דרך אחרת לזהות חוויית עובדים ותחושת שייכות ומעורבות היא זיהוי התנהגויות, כפי שעושה המוצר החדש של קסיופיאה, סטארט-אפ ישראלי שהחל את דרכו בזיהוי התנהגויות פוגעניות והטרדות מיניות בארגונים על ידי איסוף דיווחי עובדים/ות.

הכלי החדש מנסה לסייע למנהלים/ות להתמודד עם צמצום היכולת לראות את הדינמיקה הבינאישית שנוצרת בצוות שלהם על ידי זיהוי שלה - מי נמצא בתקשורת משמעותית ומי לא, או כיצד מתנהלת התקשורת בין המנהל/ת לצוות ולאנשים. מה נעשה עם הדגלים המונפים והנורות שנדלקות אחר כך? קסיופיאה מציעה גם כלים ממוקדים שנוצרו על ידי מומחים לפעולה רלוונטית על ידי המנהל/ת.

היתרון בכלי כזה הוא העדר תלות במניפולציות הנוצרות במענה אישי ורגשי. כמו כן, היכולת להצליב מידע על בסיס מספר מייצר תוקף לתוצאות.

כמו שאני אומרת, וחוזרת ואומרת, טכנולוגיה לא מחליפה אנשים. האלגוריתם יכול לסייע לנו לקבל אנליזת נתונים פוקחת עיניים אבל הוא לא יכול לגרום לנו להשתמש בה כראוי. מידע על מצב השלומות של העובדים מחזיר אותנו לשאלת ה"למה". למה לנטר ולבדוק? מה הארגון מרוויח, אבל יותר מזה, מה מרוויחים האנשים בתוך הארגון. אולי התפקיד של המעסיק, בין השאר, הוא גם לשמור על האנשים שלו. לשמור עליהם במובן המקורי של המילה.

פינת הקורונה: סיר לחץ שצריך לנהל

אם נדבר בגלים, כמקובל בעונה זו, עונת האפידמיה, הרי שהגל הנוכחי של מצב האנשים בארגון, איך נגיד, נמוך מים המלח.

כשאני משוחחת עם מנהלים/ות בארגונים, הם אומרים שני דברים עיקריים על מה שהם רואים. הם רואים אנשים שפופים, או כועסים. שפיפות הקומה היא ללא ספק תוצאה של המשבר שעוטף אותנו ב-360 מעלות. גם הכעס, שמתבטא לדברי רבים בתוקפנות, התנהגות קצרת רוח ולפעמים אפילו אלימות. כן, גם במקום העבודה. מהטחת עלבונות ועד ריבים קולניים או התנהגויות פוגעניות. את סיר הלחץ המבעבע הזה צריך לנהל, ויותר מזה, לתת לאנשים כלים להבין את המצוקה - שלהם, של הקולגות ושל העובדים/ות שלהם/ן. המצב שבו אנחנו נמצאים בימים אלה הוא מהמורכבים שניתן לתאר, והיכולת שלנו לתקן אותו מינימלית. כלי טכנולוגי שמאפשר לנו לקבל תמונה על מצב המורכבות בארגון, בצוות או בחוויה הפרטית של האנשים שלנו, מקטינים את חוויית חוסר השליטה ומגבירים תחושת שלומות, גם אצל המנכ"ל.

הכותבת יועצת ומלווה ארגונים בתהליכי פיתוח, אסטרטגיה וגיוון, מנהלת יוזמת Power in Diversity.

עוד כתבות

ד”ר עדו קמינר / צילום: איל יצהר, גלובס

המיקרוסקופ שיאפשר לענות על אחת החידות הגדולות בפיזיקה

ד"ר עדו קמינר בנה מיקרוסקופ אלקטרונים יחיד מסוגו, שמגלה מה קורה לאלקטרון במפגש עם אור ● בעתיד, הטכנולוגיה הזאת תוכל לעזור למקד קרינת רנטגן

ספר לסגר - עיון / צילום: טלי בוגדנובסקי , גלובס

למה מנכ״ל נטפליקס חושב שהיא גרועה ועוד 20 ספרי עיון שינעימו לכם את הסגר

אנשי ונשות מפתח במשק, בפוליטיקה, בחברה, בתקשורת ובתרבות בוחרים את ספרי העיון שכדאי להישאר איתם בבית בחודש הקרוב ● פרויקט מיוחד

חוף הים. איך ישראל התמקמה במקום ה-14 במדד האושר של האו"ם / צילום: שאטרסטוק

ירון ואורלי זליכה לא האמינו למיקום של ישראל במדד האושר הבינלאומי. אז הם יצאו לבדוק

משהו בציונים הגבוהים שבהם זוכה ישראל שוב ושוב במדדי האושר העולמיים לא בדיוק הסתדר לפרופ' ירון זליכה ולרעייתו ד"ר אורלי זליכה ● אז הם יצאו לבדוק את הנושא באמצעות מחקר משותף ● בואו נדבר על אושר, פרויקט מיוחד 

הנקראות של תש"פ - המשבר האקולוגי / עיצוב: אפרת לוי, גלובס

8 כתבות המשבר האקולוגי הנצפות ביותר של השנה

מה המשמעות של עוד כמה מעלות חום ● המחיר האקולוגי של ההתמכרות לבגדים ●  הקורקינט הוא יותר מזהם ממה שחושבים ● איך עדיין אפשר לבלום את משבר האקלים ● ועוד ארבע כתבות שהכי אהבתם השנה

ד”ר חיים זיכרמן / צילום: איל יצהר, גלובס

"ההסללה של החרדים לערים נפרדות הייתה טעות"

מצוקת הדיור של הציבור החרדי לא תיפתר בקדנציה הזאת, אף שנציגי הציבור ממלאים את התפקידים הבכירים בתחום הנדל"ן, כך סבור ד"ר חיים זיכרמן, ראש בית הספר לנדל"ן בקריה האקדמית אונו

זירת המסחר בוול סטריט / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

נעילה שלילית בוול סטריט; הנאסד"ק ירד בכ-1%

טראמפ צפוי לחתום ביום ראשון על צו שיאסור הורדות של וויצ'ט וטיקטוק בארה"ב  ● בורסות אסיה רשמו בעיקר עליות בעקבות המשך התחזקותו של היואן הסיני ביחס לדולר

הנקראות של תש״פ - מנויי גלובס / אילוסטרציה: אפרת לוי, גלובס

עדי קייזמן ואדם נוימן, המסלול לאקזיט והמלחמה בקורונה: 10 הכתבות שהכי אהבתם השנה

לאן נסעו העשירים כשהשמיים היו סגורים ● איך נראים החיים החדשים של אדם נוימן ● איך יראו החיים ביום שאחרי הקורונה ● איך הופכים פרויקט גמר במכללה לאקזיט שך 450 מיליון דולר ● ועוד שש כתבות שהכי אהבתם השנה

שירבו זכויותינו כרימון. כמה יהודים באמת יש בעולם / עיצוב: טלי בוגדנובסקי , גלובס

ערב ראש השנה: כמה יהודים באמת יש בעולם?

אלוהים הבטיח שעם ישראל "לא ייספר מרוב", אבל הססטיסטיקאים מתעקשים לנסות • כמו כל שאלה סטטיסטית, התשובה תלויה בהגדרה • קראנו את האומדנים העדכניים בעין ביקורתית והשתדלנו להיזהר ממסקנות כוזבות

הנקראות של תש״פ - המשרוקית / צילום: אפרת לוי, גלובס

מהשכר של נתניהו ועד תמלוגי הגז: בדיקות המשרוקית הכי נצפות השנה

כמה מובטלים באמת יש בישראל ולמי כדאי להאמין? ● השכר הפנטסטי של נתניהו, או: איך יוצרים אחיזת עיניים ● כמה מכספי הגז באמת הגיעו עד היום לציבור ● האם מתנהלת נגד גנץ חקירה על קבלת 50 מיליון שקל בלי מכרז? ● ועוד שש כתבות שהכי אהבתם השנה

איור עטיפת הספר

שופטת העליון שהפכה לסמל פמיניסטי וגיבורת תרבות ברשת

איך הפכה שופטת ביהמ"ש העליון האמריקאי רות ביידר גינסבורג לאייקון הפמיניסטי המשמעותי של ימינו ומה הקשר לראפר שנרצח בגיל 24 ● ראיון עם יוצרות הסרט התיעודי המדובר RBG ● כתבה זו פורסמה לראשונה באוקטובר 2018, אנחנו מפרסמים אותה כלשונה בשנית בעקבות פטירתה של רות ביידר גינסבורג

ערן זהבי / צילום: רויטרס / Ronen Zvulun

האקזיט של ערן זהבי: ימכור בניין ברחובות לקופת חולים מכבי

לדברי שותפו של זהבי, אבי ארביב, שווי העסקה שנחתמה אתמול עומד על כ-180 מיליון שקל ● בקופת החולים אישרו את קיום העסקה ומסרו כי בכוונתם להפעיל במקום מעבדות

רמי לוי / צילום: יונתן בלום, גלובס

הערכות: רמי לוי עשוי לסגת מעסקת רכישת דלק ישראל

בשבוע הבא צפויה העסקה שתקבע את עתידה של חברת הדלק וחנויות הנוחות כשהקבוצות המתחרות הן רמי לוי עם להב אל.אר מול קרן ארבל ● גורמים בשוק מציינים כי בקבוצה של רמי לוי ולהב אל.אר נוצרו פערים מסחריים, יתכן שגם בנוגע להפעלת הרשת בשבת

 

 

נחלה במושב. לרשות המקומית יותר משתלם שהרוכש ישלם את ההיטל / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

מי צריך לשלם היטל השבחה כאשר רוכשים בעלות בנחלה

החלטת ועדת ערר קבעה שהמדינה, המוכרת של הקרקע, תשלם את היטל ההשבחה ולא הרוכשים של הנחלה, אך נראה שיכולות להיות פרשנויות אחרות

הנקראות של תש״פ - טק / צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב, שאטרסטוק

10 כתבות הטכנולוגיה הנצפות ביותר של השנה

איך הופכים פרויקט גמר במכללה לאקזיט של 450 מיליון דולר ● מה כל כך מסוכן באפליקציית זום ● הוויברטור הרובוטי שהביא את הסקס-טק ל-CES ● ראיון עם מפקד היחידה הסודית שתספק מודיעין בזמן אמת לחיילים בשטח ● ועוד שש כתבות שהכי אהבתם השנה

מכשיר לבדיקת קורונה של חברת Visby Medical  / צילום: יח"צ

ה-FDA אישר בדיקת קורונה ביתית ומיידית שפיתח יזם ישראלי

חברת Visby Medical שהקים בארה"ב הישראלי אדם דה לה זרטה פיתחה מכשיר קטן כגודל כך היד, מתכלה, שמחזיר תוצאות מבדיקת קורונה תוך חצי שעה ● האישור שקיבלה מה-FDA לא מפרט את רמה הדיוק שלה

אדוארדו אלשטיין   / צילום: כפיר זיו

עוד מכה לאלשטיין: גם מחזיקי אג"ח יד' של אידיבי דורשים פירעון מיידי

לטובת מחזיקי סדרה י"ד משועבדות 70% ממניות דסק"ש ● החלטה זו מצטרפת להחלטה על העמדה לפירעון מיידי שקיבלו בתחילת השבוע מחזיקי אגרות החוב של אי.די.בי מסדרה ט'

דיג בפיורד בנורבגיה / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

למה כולם בסקנדינביה כל כך מאושרים ואיך זה קשור למלחמה בקורונה

למה בדירוגי האושר והרווחה הבינלאומיים מדינות סקנדינביה תמיד מגיעות ראשונות, מדוע יש כל כך הרבה דירוגים כאלה, והאם יש בכלל דרך נכונה למדוד ● וגם: מה הקשר בין רמת האושר של המדינה לבין האופן שבו היא מתמודדת עם משבר הקורונה? ● בואו נדבר על אושר, פרויקט מיוחד 

פרופ’ ענבל גושן / צילום: נתי שוחט, פלאש 90

תאי המוח שמחליטים מה נזכור גם בעוד שנים

לאורך שנים חוקרי זיכרון ביטלו את תפקידם של תאים מסוימים במוח בתיוק זיכרונות • פרופ' ענבל גושן מגלה אותם מחדש

השופטת רות ביידר גינזבורג ז"ל / צילום: Cliff Owen, Associated Press

שופטת בית המשפט העליון בארה"ב רות ביידר גינסבורג נפטרה בגיל 87

גינסבורג, שהפכה בשנים האחרונות גם לאייקון תרבותי, נפטרה ממחלת הסרטן ● קידמה פסיקות ליברליות בעליון בסוגיות נפיצות בחברה האמריקאית: זכויות הפלה, נישואים חד מיניים ועוד ● "המשאלה הכי עזה שלי היא שלא יחליפו אותי בתפקיד עד שיושבע נשיא חדש", אמרה לפני מספר ימים

ד”ר טל אלוביץ’ / צילום: איל יצהר, גלובס

האם אולטרסאונד יהיה הדור הבא של טיפול בסרטן

ד"ר טל אלוביץ' משתמשת באנרגיה של אולטרסאונד כדי לפוצץ תאים סרטניים • הגישה הזאת, שבינתיים נוסתה רק בעכברים עם סרטן שד, עשויה להביא לפריצת דרך גם בטיפול בסוגי סרטן נוספים ובגרורות