המשבר הכלכלי שקרה בעקבות התפרצות מגפת הקורונה ומאמצי הכלתה וההתגוננות מפניה ממשיכים לטלטל את תוצאות בנק הפועלים, שהיקף האשראי שהעמיד לעסקים, כלומר לחברות הגדולות במשק, קטן ברבעון השני ביותר מ-7 מיליארד שקל לפחות מ-74 מיליארד שקל.
הבנק בניהול דב קוטלר דיווח היום כי סיכם את הרבעון השני של 2020 עם רווח נקי של כ-133 מיליון שקל, קיטון חד של כ-85%. קיטון חד זה נובע בעיקר מגידול חד של יותר מ-250% בהוצאות בגין הפרשי אשראי, שהאמירו לסך של כ-1.13 מיליארד שקל ברבעון השני. בנטרול ספיחי הפרשות שבהן היה מעורב הבנק בארה"ב ההיפרדות הסופית מישראכרט ועוד היבטים "חריגים", רשם הבנק ברבעון השני רווח נקי של 161 מיליון שקל, קיטון של כ-80% ביחס לרבעון המקביל.
בסיכום המחצית הראשונה של השנה רשם הבנק רווח נקי של 325 מיליון שקל, שבנטרול רכיבים "חריגים", עמד על 474 מיליון שקל. מדובר בקיטון של כ-81% ושל כ-24%, בהתאמה. ברבעון השני אשתקד הרווח הנקי הסתכם ב-871 מיליון שקל כאשר ללא רווח ההון נטו בגין ישראכרט והעלויות בגין סגירת הפעילות הפרטית בחו"ל, הוא הסתכם אז בכ-800 מיליון שקל.
ההרעה הזאת בתוצאות הבנק קרתה לאחר שהותיר מאחוריו את הפרשות בהן היה מעורב בארה"ב, בגין חלקו בסיוע בהעלמות מסים על ידי לקוחות אמריקאים ובגין חלקו בפרשת השוחד בפיפ"א.
עם זאת, הספיחים של סיום הפרשות הללו קרו במחצית הראשונה השנה, כך שבנטרול "הוצאות בגין עדכון ההפרשה בקשר עם חקירת עסקי קבוצת הבנק עם לקוחות אמריקאים ופיפ"א, השפעת סגירת הפעילות הפרטית בחו"ל, רווח או הפסד נטו מהיפרדות מישראכרט והפסד מירידת-ערך בגין השקעת הבנק בבנק פוזיטיף", מציג הבנק תשואה להון של 2.51% במחצית הראשונה (ושל 1.71% ברבעון השני).
בנק ישראל ביקש מהבנקים לנקוט בשמרנות ולרשום הוצאות בגין הפסדי אשראי גם ברבעון השני, דרך שימוש בהוצאות הקבוצתיות. זאת בצל חשש בבנק המרכזי כי ישנם בנקים שיעדיפו להסתפק בהפרשות שביצעו כבר ברבעון הראשון. מדוחות בנק הפועלים, שכבר רשם ברבעון הראשון השנה הוצאות בגין הפסדי אשראי בסכום של 809 מיליון שקל, עולה כי הוא בחר בשמרנות בהתאם לבקשת הבנק המרכזי.
כך, "בעקבות משבר התפשטות נגיף הקורונה, רשם הבנק במחצית הראשונה של שנת 2020 גידול בהוצאות להפסדי אשראי בסכום כולל של כ-1.6 מיליארד שקל" כאשר "עיקר הגידול הינו בשל הגדלת היקף ההפרשה הקבוצתית בסך של כ-1.4 מיליארד שקל, לרבות בגין ההלוואות לדיור". בבנק מזכירים כי "הגידול האמור הינו בהמשך לגידול בהוצאות להפסדי אשראי בסך של כ-676 מיליון שקל שנרשמו במסגרת הדוחות הכספיים לשנת 2019" אשר, "פורסמו במחצית השנייה של חודש מרץ 2020 לאחר התפשטות נגיף הקורונה".
לפיכך, מאז שנודע על התפרצות הקורונה בעולם ועד היום רשם הבנק בשלושה רבעונים (האחרון אשתקד והראשון והשני השנה) הוצאות בגין הפסדי אשראי בהיקף כולל של כ-2.8 מיליארד שקל לפני מס שנגרעו מהשורה התחתונה שלו. עוד נציין כי שיעור ההפרשה להפסדי אשראי מתוך סך תיק האשראי האמירה בסוף הרבעון השני השנה ל-2%, כמה שמסמן לבאות בכל הענף.
על כך מוסיפים היום בבנק הפועלים כי "הגידול בהפרשה הקבוצתית נבע בעיקרו מגידול בשיעורי ההפרשה בענפי המשק השונים, לנוכח אי הוודאות הגבוהה הקיימת לאור השפעות נגיף הקורונה על המצב במשק, וכן לאור הצורך לבנות עתודה להפסדי אשראי אפשריים בעתיד".
בהקשר זה מפרטים בבנק כי הגידול הוצאות הקבוצתיות בגין הפסדי אשראי התבטאו "בעיקר בענף המשק אנשים פרטיים, בענפי בינוי ונדל"ן ופעילויות בנדל"ן, בענפי המסחר וכן בענף בתי מלון, שירותי הארחה ואוכל", כשבנוסף הגידול בהוצאה הקבוצתית, נבע גם מגידול בסך של כ-261 מיליון שקל "בהוצאה להפסדי אשראי בגין הלוואות לדיור". כלומר, בבנק נערכים גם להרעה במצב לוקחי משכנתאות, שרבים מהם ניצלו את האפשרות שהעמידו כלל הבנקים לדחיית תשלומי החזר הלוואות לכמה חודשים.
המציאות המאתגרת במשק עתה, שמשליכה על ההוצאות בגין הפסדי אשראי, שרובן מתבצעות כיום דרך הפרשות קבוצתיות שמטרתן יצירת כרית ביטחון כללית להפסדים שמעריכים שיגיעו אך לא יודעים אצל איזה לווה (ולא בגין הרעה פרטנית אצל לווה מסוים וידוע), משפיעה על עוד היבטים. אחד המרכזיים בהם הוא היצע האשראי שהבנקים מציעים.
בהקשר זה מעניין לגלות בדוחות הפועלים כי ברבעון השני ב-2020 קטן תיק האשראי של הבנק בכ-2% (שהם כמעט 6 מיליארד שקל) לסך של כ-293.7 מיליארד שקל. זה קרה הגם שהגדיל במהלך הרבעון השני את האשראי לדיור (משכנתאות) בהיקף של 1.8 מיליארד שקל (גידול של כ-2% , כשמתחילת 2020 מדובר בגידול של כ-5.2% בתיק זה). מנגד, הקיטון באשראי לציבור נרשם באשראי "הרגיל" ללקוחות הפרטיים בישראל (לא כולל משכנתאות), שקטן ב-2.5% ברבעון השני (וב-7.5% מתחילת שנה) ובאשראי לעסקים, שהצטמק ברבעון השני בשיעור חד של כ-8.8% (כשמתחילת השנה הוא קטן ב-2.4%). בהקשר זה נפרט כי בבחינת ענפי משק עיקריים עולה כי האשראי שהעמיד הפועלים לענפי המסחר, הבינוי והנדל"ן והתעשייה הצטמק בכ-3.5%, 0.7% ו-7.8%, בהתאמה. זאת לעומת סך של כ-299.5 מיליארד שקל שנרשם בסוף הרבעון הראשון השנה. בכל המחצית הראשונה האשראי לציבור שהעמיד הבנק גדל בשיעור סמלי בעיקרו של 0.3%. מנגד, היקף פיקדונות הציבור בבנק זינק מתחילת השנה בכ-10.8% כשרוב הגידול קרה ברבעון הראשון, עם נטישת שוק ההון והפדיונות מקרנות הנאמנות למשל, והחזרה לפיקדונות. מגמה זו נמשכה גם ברבעון השני שבמהלכו צמחו פיקדונות הציבור בבנק בכ-3.2%.
על רקע שתי מגמות אלה, של קיטון באשראי לציבור וגידול בפיקדונות לציבור (שהם המנוע העיקרי למתן האשראי), שיעור האשראי לפיקדונות של הפועלים הצטמק מ-81% בסוף 2019 ל-77.1% בסוף הרבעון הראשון השנה ול-73.3% בסוף הרבעון השני. מציאות זו מלמדת על שמרנות ניכרת במתן האשראי ועל קיטון ריאלי בתיק האשראי, מעבר לקיטון הכמותי.
הכנסות הבנק מריבית (כמו גם הוצאות הריבית) קטנו ברבעון השני ובמחצית בשיעורים דו ספרתיים, בשל ירידת שיעור הריבית הדולרית ומקיטון בהפרשי הצמדה, וזאת בעוד שהכנסות המימון שאינן מריבית גדלו בשתי התקופות האלה. כמו כן, ההכנסות מעמלות קטנו ברבעון השני אך הודות לזינוק בהכנסות מעמלות שנרשם ברבעון הראשון הרי שבמחצית הראשונה של השנה היה גידול בשורה זו ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.
ומה בזווית ההוצאות? תחת קוטלר שנכנס לתפקידו בשלהי 2019 הבנק האיץ את תוכניות ההתייעלות שלו. במסגרת זו מדווח הבנק על "קיטון בהוצאות התפעוליות" ש"הסתכמו ברבעון השני של שנת 2020 ב-1.83 מיליארד שקל בהשוואה ל-2 מיליארד שקל ברבעון המקביל, ירידה בשיעור של 8.3%". לצד זאת מדווח הבנק כי יחס היעילות (שמשקלל את ההוצאות התפעוליות מתוך סך ההכנסות) עמד ברבעון השני של שנת 2020 על 57.9%, בהשוואה ל-57.5% ברבעון המקביל אשתקד.
עוד נציין כי באפריל 2019 מכר בנק הפועלים כ-65% ממניות ישראכרט, באמצעות הנפקת מניות ראשונית בבורסה, בהתאם להוראות חוק שטרום. אותה הנפקה הביאה לפועלים רווח הון נטו שעמד אז על סך כ-137 מיליון שקל (בשל רווח הון בסך של כ-210 מיליון שקל בגין חלק ההשקעה שנמכר אז בבורסה ובגין שיערוך יתרת ההשקעה שנותרה בהתאם לשווי המניות למועד ההנפקה ובניכוי הפחתה למחיר השוק בתאריך המאזן בסך של כ-73 מיליון שקל). במרץ השנה, עוד במהלך הרבעון הראשון השנה, הבנק מכר את יתרת מניותיו בישראכרט, 33%, בבורסה, כאשר תוצאותיו במחצית הראשונה השנה כוללים הפסד של כ-109 מיליון שקל לאחר מס בגין ישראכרט.
כמו כן, לאחר שבעוד שברבעון הראשון גרמו הירידות בשערי נכסים סחירים והשינויים בעקומי הריבית בארץ ובעולם ובמרווחי אגרות-חוב לירידה בשווי הנכסים הסחירים של הבנק (בשל משבר הקורונה), הרי שברבעון השני חלה התאוששות בשווקים ובשווי נכסים אלו. בבנק מפרטים בהקשר זה כי "במהלך הרבעון השני חלה עלייה של כ-871 מיליון שקל בשווי תיק המניות ותיק אגרות-החוב הזמין למכירה שקיזזה את הירידות מהרבעון הראשון (705 מיליון שקל)". ההשפעה של העלייה האמורה על ההון מתקזזת עם השפעות מנוגדות שהיו ברבעונים אלה בהתחייבויות לעובדים.