גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בנק אגוד הקטין את ההוצאות בגין הפסדי אשראי ושיפר את הרווח הרבעוני

בדרך למיזוגו בתוך במזרחי טפחות ובמקביל להימשכות משבר הקורונה מציג אגוד גידול של 41% ברווח הרבעוני כשהוא נהנה מהכנסות בגין הפרשות קבוצתיות לצד רווח "משמעותי" בתיק ההשקעות שלו ● בשל ההפסד ברבעון הראשון הרווח במחצית הצטמק ב-94%

שבי שמר / צילום: שלומי יצהר
שבי שמר / צילום: שלומי יצהר

בנק אגוד שבניהול ה של שבי שמר הפחית משמעותית את הוצאותיו בגין הפסדי אשראי ברבעון השני ב-2020, ובצל כך רשם מעבר מהפסד של 54 מיליון שקל ברבעון הראשון השנה לרווח של 58 מיליון שקל ברבעון השני.

כך, בעוד שבנק הפועלים הציג היום צניחה ברווח ביחס לרבעון המקביל אשתקד, אגוד  שצפוי להתמזג בקרוב בבנק מזרחי טפחות דרך עסקת מניות, מציג גידול של יותר מ-41% ברווח הנקי הרבעוני. כמו כן, בשקלול שני הרבעונים רשם הבנק רווח 4 מיליון שקל, שמהווה צניחה של כ-94% ביחס למחצית הראשונה ב-2019, וזאת בשל השלכות הקורונה על הבנק ברבעון הראשון.

אגוד רשם ברבעון השני תשואה להון של 9.5% לעומת 6.4% ברבעון המקביל אשתקד, כשבבנק מוסרים היום כי "תוצאות אלה מושפעות בעיקרן מהתאוששות השווקים הפיננסיים בעיצומו של משבר הקורונה, כך שתיק ההשקעות של הבנק, שנפגע ברבעון הראשון, רשם רווחים משמעותיים". בהקשר זה נציין כי ברבעון השני רשם הבנק הכנסות מימון שאינן מריבית בסך 59 מיליון שקל לעומת 8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, כשההשקעה באג"ח הניבה לבנק רווח לפני מס של 31 מיליון שקל ברבעון השני השנה לעומת סך של מיליון שקל בודד ברבעון המקביל אשתקד.

אבל, כאמור, אגוד נהנה לא רק משיפור בתיק ההשקעות שלו אלא גם ממה שעשה בשורת ההוצאות בגין הפסדי אשראי. כך, ברבעון השני הציג אגוד הוצאות בגין הפסדי אשראי בהיקף של 7 מיליון שקל - פחות מסך של 10 מיליון שקל שרשם בשורה זו ברבעון המקביל אשתקד.

התוצאות של אגוד ברבעון השני השנה הן במידה רבה תמונה הפוכה לזו שהציג מוקדם יותר היום בנק הפועלים, שנקט במדיניות שמרנית וביצע הפרשות קבוצתיות בהיקף משמעותי גם ברבעון השני השנה - בהמשך ישיר להפרשות ניכרות שביצע בשורה זו ובגין חשש מהרעה ניכרת בהחזרי הלוואות בעתיד שעשה גם ברבעון הראשון השנה. בנק הפועלים עשה זאת בעקבות משבר הקורונה ובהמשך לבקשת בנק ישראל מהבנקים שינקטו במשנה זהירות ולא ינסו למקסם רווחים.

עם זאת, נציין, כל בנק מחזיק בתיק אשראי שונה מהותית מזה של האחר - כשהבנקים הקטנים יכולים לברור לעצמם לקוחות וענפים מסוימים ואינם חשופים לכלל המשק כמו שני הגדולים, הגם שכל הבנקים פועלים באותו משק ועם אותו ציבור. בהקשר זה מפרטים היום באגוד ביחס להוצאות בגין הפסדי אשראי מתחילת השנה כי "רובן ככולן בעקבות השפעת המשבר", כשהם מוסיפים כי "הבנק מנטר את איכות תיק האשראי בתקופה זו באופן הדוק". עוד פירטו באגוד כי "לאור התפתחות משבר הקורונה וזליגתו לשוק הריאלי החליט דירקטוריון הבנק להגדיל את רזרבת הנזילות של הבנק".

בכל אופן, בבנק אגוד אף הכירו ברבעון השני בהכנסות מהפרשות קבוצתיות (ולא בהוצאות) בהיקף של 2 מיליון שקל, וזאת לעומת הוצאות קבוצתיות בגין הפסדי אשראי בהיקף של 3 מיליון שקל שנרשמו ברבעון השני ב-2019, שבו לא הייתה קורונה. עם זאת, ברבעון הראשון הבנק רשם הוצאה קבוצתית ניכרת לגודלו בגין ההפרשה הקבוצתית הזו (שהינה כרית ביטחון כללית להרעה עתידית בהחזרי ההלוואות, ושלא קשורה ללווים ספציפיים שחלה הרעה במצבם הידוע). כך, בסיכום המחצית הראשונה של 2020 אגוד מציג הוצאה של 37 מיליון שקל בגין הפרשות קבוצתיות כאמור לעומת הוצאה של 10 מיליון שקל במחצית המקביל ה ב-2019.

ההוצאה כאמור אינה מסכמת את כל ההוצאות בגין הפסדי אשראי שרשם הבנק במחצית וברבעון, וזאת משום שהבנק גם ביצע הפרשות פרטניות בהיקף ניכר. כך, ברבעון השני ב-2020 רשם הבנק הוצאה של 31 מיליון שקל בגין (לעומת 19 מיליון שקל ברבעון המקביל) כשבמחצית הראשונה כולה מדובר על הוצאה פרטנית של כ-54 מיליון שקל (לעומת 34 מיליון שקל במחצית המקבילה).

כמו כן, ברבעון השני רשם אגוד ריקוברי של 22 מיליון שקל בגין חובות שהופרשו בעבר, כמעט כפול ממה שרשם בשורה זו ברבעון המקביל אשתקד. בכל מקרה, בעוד שבנק הפועלים הציג שיעור הוצאות בגין הפסדי אשראי מסך יתרת האשראי של כ-2% הרי שאגוד מציג שיעור נמוך יותר של 1.13%.

כמו כן, במהלך הרבעון השני גדלו פקדונות הציבור באגוד ב-4.4% בעוד שהבנק הקטין בתקופה את האשראי שהוא מעמיד לציבור בכ-0.2%. בשקלול הרבעון הראשון עולה כי במחצית הראשונה ב-2020 גדל היקף פקדונות הציבור בבנק בכ-12.4% בעוד שהיקף האשראי שהועמד לציבור על ידי הבנק הצטמק בכ-3.6%. מציאות זו מציגה

עוד נציין כי בשל ירידה בהכנסות המימון שאינן מריבית, "ובעיקר מפעילות בנגזרים פיננסיים", יחס היעילות של הבנק נשחק לרעה מ-75% בכל 2019 ושל 77% במחצית הראשונה ב-2019 ל-88% בסוף המחצית הראשונה של 2020. נציין כי היחס האמור מודד את ההוצאות התפעוליות ביחס להכנסות, וככל שהוא גבוה יותר הבנק פחות יעיל, כאשר השחיקה של הבנק בשורה זו נרשמה רק ברבעון הראשון השנה, בצל הקורונה, כשברבעון השני השנה חל שיפור ביחס לרבעון המקביל אשתקד, לרמה של 69%.

לסיום, בחודשים הקרובים הבנק אמור להיספג בתוך בנק מזרחי טפחות, בתום שנים רבות של מגעים והליכים משפטיים שהחלו עם חתימה על עסקה עוד במהלך 2017. אגוד ומזרחי טפחות עברו לאחרונה בהצלחה את אחת המשוכות המרכזיות האחרונות שנותרו בינם לבין השלמת העסקה, כשסיכמו עם חברת האשראי החוץ בנקאי פנינסולה כי תרכוש מאגוד את תיק האשראי ליהלומנים שלו, קודם להשלמת עסקת המיזוג, וכשההתקשרות עם פנינסולה אושרה על ידי הממונה על התחרות.

עוד כתבות

גליה באר–גבל / צילום: רון קדמי

היא שותפה באחת הקרנות הגדולות בישראל. זה מה שהיא עושה כל יום ב־23:00

כילדה נסעה שלוש שעות ביום לבית הספר, בצבא שירתה בפרקליטות, ולמרות שלמדה משפטים כי זו "תעודת ביטוח", היצר העסקי גרם לה לשנות כיוון ● אז היא פנתה למנכ"לית לאומי לשעבר: "הכרתי את רקפת רוסק-עמינח, וכשהיא הודיעה שהיא עוזבת את הבנק, הרמתי אליה טלפון" ● שיחה קצרה עם גליה באר-גבל, שותפה־מנהלת בקרן Team8

אוהד יאסין / צילום: Netanel tobias

הקידום המפתיע של הישראלי הבכיר במיקרוסופט העולמי

אוהד יאסין, המשמש כיום כסגן נשיא וחבר הנהלת מרכז הפיתוח במיקרוסופט ישראל, ינהל מאות עובדים בישראל וברחבי העולם, ויוביל פעילות אסטרטגית מול ממשלות וארגונים ריבוניים ● את התפקיד קיבל הבכיר הישראלי בין השאר על רקע התפקיד המרכזי שממלא מרכז הפיתוח בישראל בפיתוח מוצרי בינה מלאכותית, ענן וסייבר

מחאת תמיכה באיראנים, לונדון השבוע / צילום: Reuters, Seiya Tanase

המשטר האיראני ניתק 90 מיליון איש מהרשת. אז איך התוצאה שקיבל הייתה הפוכה לגמרי?

בניסיון לחנוק את המחאה, המשטר האיראני ניתק כ־90 מיליון איש מהרשת, אך התוצאה הפוכה מהצפוי ● בעזרת עשרות אלפי טרמינלים של סטארלינק שהוברחו למדינה, שימוש ב־VPN ושירותים מוצפנים, המפגינים מצליחים לעקוף את ההחשכה ולהציף את העולם בתיעודים מהשטח

אירוע משפיענים 30 Power Awards בוושינגטון, ינואר 25' / צילום: Reuters

הלוביסטים החדשים של וושינגטון: המשפיענים שהחוקים לא חלים עליהם

בעלי אינטרסים תאגידיים וזרים משלמים לכוכבי אינטרנט תומכי־טראמפ לקדם אג'נדות ● בזמן שהרגולציה לא קיימת, "לוביסטים" מדור ה־Z מחליפים את חליפות היוקרה בסרטוני טיקטוק וקוצרים הון ● ממיתוג מחדש של מריחואנה ואנרגיה ירוקה ועד "פרויקט אסתר" של ישראל: כך פועל מנגנון משומן שעוקף את כל חוקי השקיפות

כריך בעגלת הקפה גן עד / צילום: אילון פמיליה

גם אנחנו לא האמנו שב־22:00 יש כזה תור למאפייה באמצע עיר

קינוח מושחת שמוגש במשתלה, גלריה עם אמנות ישראלית מתחלפת ומאפיית לחמים מיתולוגית שהתור משתרך אליה גם בחצות ● סיור מפתיע ברמת השרון

מיסטר ביסט / צילום: Represented by ZUMA Press, Inc

האימפריה של היוטיובר המצליח בעולם

הישרדות בארון קבורה והימלטות מלוחמי קומנדו הם רק חלק מהאתגרים בתוכנית המציאות של מיסטר ביסט ● עכשיו היא חוזרת לעונה שנייה עם פרס של 5 מיליון דולר ● איך נראים מאחורי הקלעים בהפקה השנויה במחלוקת? ● וגם: הצצה למפעל הענק של היוטיובר, שכולל חברת סלולר, ליין חטיפים ופארק שעשועים בערב הסעודית

המניות שהפכו למנוע של ת"א – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

מנהל ההשקעות שמזהיר מפני האופטימיות בשווקים וממליץ לצאת מגבולות וול סטריט: "תשואת החסר תימשך" ● מדד ת"א ביטחוניות עבר מירידות לעליות חדות בתוך שבועות בודדים ● הפערים המשמעותיים בין הבנקים השונים בריבית על הפיקדונות ● האם הגיע הזמן לצאת מ-S&P500? ● וגם: איך המעבר של הבורסה לשישי עשוי להשפיע על החלטות ההשקעה שלכם?

מרכז הקונגרסים בדאבוס לקראת הכינוס השנתי של הפורום הכלכלי העולמי (WEF) / צילום: Reuters, Denis Balibouse

פחות אקלים, יותר חשש ממלחמות: הכינוס הכלכלי בדאבוס מסתגל לסדר העולמי החדש

מספר שיא של מנהיגים יגיע לכינוס הפורום הכלכלי העולמי שייפתח בדאבוס בשבוע הבא, אך כל העיניים יהיו נשואות לנשיא ארה"ב ● המארגנים הסכימו לדחוק מהאג'נדה סוגיות סביבה וצדק חלוקתי כדי להבטיח את השתתפותו ● במרכז: הסדר העולמי החדש ומלחמות הסחר

דני אבדיה / צילום: ap, Lynne Sladky

כוכב במחיר מציאה: למה דני אבדיה שווה 40 מיליון דולר לעונה ומרוויח רק 14 מיליון?

דני אבדיה הופך בשבועות האחרונים לאחד השחקנים הבולטים ב־NBA, עם זאת השכר שלו רחוק מלשקף את זה, ואף צפוי לרדת בשתי העונות הבאות ● מומחים לענף עימם שוחחנו מסבירים את הפרדוקס אליו נקלע השחקן, ועל הדרך חולקים מחמאות לכוכב הישראלי, שככל הנראה נמצא בדרך למשחק האולסטאר היוקרתי

מערכת פטריוט / צילום: יח''צ

ישראל כבר לא משתמשת בנשק הזה אבל ארה"ב קונה 2,000 מיירטים

צבא הודו חתם על חוזה בסך 35 מיליון דולר לאספקת מערכות שיגור רקטות המבוססות על פיתוחים של אלביט ● בתאילנד מביכים את בייג'ינג ומותחים ביקורת קשה על טנק המערכה הסיני ● ארה"ב סוגרת עסקה במיליארדים עבור תחזוקת מסוקי אפאצ'י ● וענקית הנשק לוקהיד מרטין מגדילה את קצת ייצור מיירטי הפטריוט ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

גם זה קרה פה / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות, איל יצהר

שמחון מציג: עוד תוכניות להרעפת מזומנים על הציבור

בכנסת אי אפשר לסיים משפט ● מה אומר המדד שאוהבים לסקר ● ומה עקום בתוכנית המשכנתאות החדשה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

לוחם בכוחות המשטרה האיראניים, טהרן / צילום: Reuters, Stringer/WANA

השבר האיראני: מומחים משרטטים את התרחישים האפשריים

כלכלה מרוסקת, אינפלציה של 50% ואיום תקיפה אמריקאי מוחשי: איראן ניצבת בפני הצומת הגורלי בתולדותיה ● בעוד המטבע המקומי צולל והמחאות ברחובות מחריפות, מומחים מזהירים כי נפילת המשטר עשויה לטלטל את המזרח התיכון כולו ● האם אנחנו בדרך ל"אביב ערבי" שני ולדמוקרטיה פרסית, או שהעולם יתעורר לוואקום שלטוני מסוכן?

אמיר השמטפור / צילום: shore&wave

מה מחפש בישראל מולטי-מיליונר יליד איראן שרוצה לרפא סרטן דרך האף?

אמיר השמטפור, מוסלמי יוצא איראן, הוא משקיע ותיק שעשה את הונו מהשבחת חברות ביוטק בשוק האמריקאי ● עכשיו הוא מגיע לישראל עם NeOnc, שמפתחת תרופה לסרטן המוח הניתנת דרך האף ● בראיון הוא מספר על הפגישה עם נתניהו שהקימה לו אויבים, הזיכרונות מארץ הולדתו וגם האמונה ששתי המדינות ינהיגו יחד את המזרח התיכון

כריית זהב בוונצואלה. תפוקת המכרות לא גדלה משמעותית כבר שנים / צילום: Reuters, Henry Romero

השינויים הטקטוניים בשוק הזהב עשויים להיות רק ההתחלה

שנת 2025 הייתה חגיגה גדולה למשקיעים בזהב, אשר עלה במהלכה ב–65% ● השאלה היא האם הגל הזה מאחורינו או שמא הוא רק התחיל, לאור התנאים המאקרו–כלכליים והגאופוליטיים הנוכחיים ● כתבה שלישית ואחרונה בסדרה

ד''ר ג'רמי פוגל ואסף דוקטור ב''הצלחת של הארץ המובטחת''. מסע לאוכל קדום / צילום: יח''צ

הסדרה החדשה שחושפת מה היה בצלחת של היהודים הקדמונים

סדרת הדוקו החדשה של כאן 11 יוצאת למסע תרבותי־קולינרי מהמקרא ועד ימינו, ובוחנת כיצד חומרי הגלם, ההלכות והרגלי האכילה עיצבו את הזהות היהודית - מהלחם והמן במדבר ועד המטבחים היהודיים הגלובליים וארוחת הערב הישראלית

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters

טראמפ מעלה הילוך לסיפוח גרינלנד, ושולף איום חדש נגד מדינות נאט"ו

נשיא ארה"ב הודיע ברשת החברתית שלו כי יטיל מכס של 10% על שמונה מדינות נאט"ו החל מ-1 בפברואר עד שלא יגיעו "להסכם לרכישה כוללת של גרינלנד" ● טראמפ איים שב-1 יוני היקף המכס יקפוץ ל-25%

האמנם מחירי הדירות שבו לעלות? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הלמ"ס שוב עוזרת לקבלנים לשנות את הסנטימנט בשוק הדיור

מספיק נתון אחד של הלמ"ס שמסמן עלייה חודשית במחירי הדירות, לצד מבצעי מימון יצירתיים ורוכשים שתמיד חוששים לפספס – כדי להחזיר לשוק תחושה של תפנית גם כשבמציאות הביקוש עוד חלש וההיצע בשיא ● הבעיה: מדובר בנבואה שדי בקלות גם מגשימה את עצמה

הממונה על התחרות מיכל כהן ושר הכלכלה ניר ברקת / צילום: כדיה לוי, אוליביה פיטוסי - ''הארץ''

בג"ץ יקיים דיון נוסף בהליך להדחת הממונה על התחרות

נשיא העליון עמית קיבל את בקשת היועמ"שית ונציב שירות המדינה לקיים דיון נוסף בפסק הדין מיולי האחרון, שאישר לכנס את ועדת המינויים כדי לדון בבקשתו של שר הכלכלה ברקת להדיח את מיכל כהן ● עמית: "השלכות רחבות על הליכי הפסקת כהונתם של נושאי משרה בכירים בשירות הציבורי"

הפקולטה. מודלי AI שונים סחרו בקריפטו לבדם / צילום: Shutterstock

שישה מודלי AI התבקשו לסחור בקריפטו לבדם. מי הרוויח ומי הפסיד?

מודלי בינה יוצרת מובילים קיבלו 10,000 דולר למסחר בקריפטו, ללא מידע חיצוני בזמן אמת ● התחרות חשפה כיצד הם התחלקו למשפחות חשיבה על בסיס הדפוסים הקוגניטיביים שעליהם אומנו, והאופי השונה הזה צריך לעניין כל ארגון שמכניס AI לקבלת ההחלטות

פרופ' דפנה קולר / צילום: Scott R. Kline for insitro

העצה של חלוצת ה־AI למי שרוצה לשרוד בשוק העבודה העתידי

לפני 15 שנה כמעט עשתה פרופ' דפנה קולר מהפכה בגישה ללימודים כשהקימה את קורסרה, ועכשיו היא פועלת במרץ לקידום המהפכה הבאה - שינוי עולם התרופות מהיסוד, בעזרת בינה מלאכותית ● השבוע רכשה אינסיטרו, החברה שהקימה, סטארט־אפ ישראלי כדי לסייע לה במשימה ● בראיון בלעדי לגלובס היא מסבירה למה היא נלהבת כל כך מ־AI ומגלה איזו יכולת הכי חשובה כדי לשרוד בעולם העבודה העתידי