גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ללא עלייה במכירות ובזכות בהלת הקורונה: הרווח הנקי של אבגול זינק במאות אחוזים

ברבעון השני נרשם רווח חריג של 17.9 מיליון דולר, בזכות הביקוש הגובר לבדים לא ארוגים המשמשים למוצרי מיגון אישי, שצריכתם עלתה משמעותית ● החברה מדגישה כי רמות המחירים שמהן נהנתה לא יימשכו ברבעון השלישי

מפעל אבגול / צילום: איל יצהר
מפעל אבגול / צילום: איל יצהר

תוצאות כספיות חריגות לחברת אבגול, בעקבות התפרצות מגפת הקורונה בעולם: החברה, שמייצרת ומשווקת מוצרים מבד לא ארוג, הציגה ברבעון השני של 2020 שיפור של מאות אחוזים ברווחיותה בזכות ניצול מהיר של הביקוש בשוק, אבל הדגישה כי רמות המחירים שמהן נהנתה לא יימשכו ברבעון השלישי.

אבגול  רשמה ברבעון השני רווח נקי של 17.9 מיליון דולר, וזאת בהשוואה לרווח נקי של 2.5 מיליון דולר בלבד ברבעון המקביל ב-2019. במחצית הראשונה של 2020 הסתכם הרווח הנקי ב-26.1 מיליון דולר, לעומת 6.5 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

בתגובה לתוצאות המרשימות טיפסה מניית אבגול בכ-5% והשלימה זינוק שנתי של 42%, למחיר המשקף לחברה שווי של 1.35 מיליארד שקל.

את הצמיחה החדה ברווחיות הרבעונית השיגה אבגול ללא שינוי משמעותי בהכנסות ממכירות, וללא צעדי התייעלות חריפים - מצב המעיד לרוב על כשל שוק קצר טווח, שנוצל בהצלחה בידי החברה. ברבעון השני של 2020 צמחו הכנסות החברה ממכירות ב-1.5% ל-103 מיליון דולר, ואילו במחצית הראשונה של השנה דווקא נרשמה ירידה של 7% בהכנסות ממכירות ל-193.7 מיליון דולר.

התחילה לייצר גם בדים למסיכות

אבגול עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של בדים לא ארוגים (Nonwoven) עבור חיתולים לילדים ולמבוגרים, מוצרי היגיינה נשית, מוצרי היגיינה רפואיים, מגבונים, מסיכות היגייניות ועוד. במהלך המחצית הראשונה של 2020, התחילה החברה לייצר ולמכור בדים לא ארוגים שנועדו לייצור מסיכות, חלוקים רפואיים ומוצרים נוספים שנועדו להתמודדות עם מגפת הקורונה.

לדברי אבגול, התוצאות החזקות שהציגה, נרשמו בעיקר בזכות הביקוש הגובר לבדים לא ארוגים המשמשים חומר גלם למוצרי מיגון אישי (PPE), שצריכתם עלתה משמעותית בעקבות התפרצות הקורונה, וכן בזכות יכולת החברה להגיב במהירות וביעילות למגמות שוק משתנות. על פי החברה, "הרווחיות הגבוהה נובעת בעיקר מעודפי ביקושים לבדים לא ארוגים, המשמשים לייצור מוצרי מיגון אישי ומוצרים רפואיים שנועדו להתמודד עם מגפת הקורונה, ולמוצרי היגיינה שהביקוש והרווחיות שלהם עלו משמעותית בתקופה, בעיקר באסיה".

אבגול הוסיפה כי "החברה זיהתה את הפוטנציאל ואת המחסור בייצור של מוצרי בד לא ארוג הנדרשים בעיקר לשווקי ה-PPE והשוק הרפואי, ובהתאמה נקטה בפעולות על מנת להתאים את קווי הייצור שלה, ולתמוך בייצור של מוצרים PPE שונים בהתאם לדרישות השוק".

עם זאת, החברה גם הדגישה כי מאז סיום הרבעון השני ועד היום חלה ירידה במחירים וברווחיות של המוצרים האלה, בעיקר לאור עלייה משמעותית בהיצע, עקב התווספות של כמות ניכרת של קווי ייצור חדשים, המספקים בדים לא ארוגים לשוק המסיכות.

"מגמה זו מובילה לאיזון בין הביקוש להיצע וחזרת המחירים למחירי השוק טרום תחילת משבר הקורונה. החברה מעריכה כי תמשיך לייצר ולמכור בדים במחירי השוק למוצרי PPE ולמוצרים רפואיים גם בטווח הארוך בכל אתרי החברה ברחבי העולם", הסבירה הנהלת אבגול.

בזכות המחירים הגבוהים, זינק הרווח הגולמי של אבגול ברבעון השני ב-96% ל-34.5 מיליון דולר והיווה 33.4% מסך ההכנסות. עם זאת, במחצית הראשונה כולה צמח הרווח הגולמי בשיעור מתון יותר של 41% ל-52.4 מיליון דולר והיווה "רק" 27% מסך ההכנסות.

באבגול מעריכים כעת כי המחירים והרווחיות לא יישארו ברמות הגבוהות כפי שחוותה בתקופה המדווחת, לאור מגמת ההתאזנות של הביקוש וההיצע. לדברי המנכ"ל, שחר רחים, אבגול הצליחה להתאושש במהירות מסגירת מפעל החברה בסין במהלך הרבעון הראשון, וחזרה לפעילות תפעולית מלאה כבר בתחילת מרץ, תוך כניסה מהירה לשוק חדש של ייצור הבדים הלא ארוגים למסיכות פנים ומוצרי מיגון אישי נוספים.

"במקביל זיהתה החברה הזדמנויות מכירה של מוצרי היגיינה ומדיקל בעלי שולי רווח גבוהים יותר ללקוחות חדשים. עם התפשטות מגפת הקורונה באופן גלובלי, יכולות אלה אומצו באופן מיידי בכל אתרי החברה, במטרה לתמוך בביקושים הגבוהים שנוצרו בשווקים המקומיים לבדים לא ארוגים שישמשו לייצור מוצרים רפואיים, הכוללים מסיכות, חלוקים רפואיים ומגבונים סטריליים", הוסיף המנכ"ל רחים. 

עוד כתבות

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

הבורסה בשנזן, סין / צילום: Shutterstock

מניית טסלה יורדת ב-7% בטרום מסחר לאחר שאילון מאסק הודיע על השקת מפלגה פוליטית

מגמה מעורבת באירופה בעקבות החדשות בנוגע למכסים של טראמפ ● ירידות בחוזים העתידיים בוול סטריט ● טראמפ: מאסק ירד מהפסים ● שר האוצר סקוט בסנט אמר אתמול כי המכסים ייכנסו לתוקף ב־1 באוגוסט עבור מדינות שלא יגיעו להסכם ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט • וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

השותפים בקרן רד דוט קפיטל (מימין למעלה: אטד פלד, יניב שטרן, ברק סלומון, מימין למטה: דניאל ארדון ברץ, יורם אורון) / צילום: עומר הכהן

אחרי מכירת פאראגון: זו הקרן שמגייסת 320 מיליון דולר

קרן ההון סיכון הישראלית רד דוט, אותה הקימו הקימו יורם אורון ויניב שטרן ומאחוריה מספר אקזיטים בולטים, מגייסת קרן שלישית להשקעות בחברות בוגרות ● על פי הערכת גלובס, הקרן הראשונה של רד דוט שהיקפה כ-150 מיליון דולר, החזירה למשקיעים המוגבלים בקרן פי 5 על ההשקעה

בנייני משרדים בתל אביב. מסתמנת בעת האחרונה מגמה חדשה בשוק / צילום: Shutterstock

חברות ההייטק הגדולות נוטשות את השכירות ובוחרות בבעלות

מאנבידיה עד קופת חולים מאוחדת: חברות גדולות במשק עוברות בעת האחרונה ממודל של השכרת שטחי משרדים לרכישתם ● מה עומד מאחורי המגמה?

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

נאייקס מפטרת קרוב ל-6% מעובדיה, רובם בישראל

חברת הפינטק תפטר כ-70 עובדים, רובם בישראל ● לפי החברה, הרכישות האחרונות שביצעה יצרו חפיפות בתפקידים מסוימים ● מניית החברה זינקה בכ-53% מאז השפל האחרון באפריל על רקע מלחמת הסחר

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

תל אביב / צילום: Shutterstock

פס"ד דרמטי מציע גישה חדשה לחישוב היטל השבחה בפינוי־בינוי, שתעלה הרבה כסף ליזמים

פסק דינו של השופט גלעד הס מציג נוסחה לחישוב היטל השבחה בפרויקטים של פינוי־בינוי, שמעלה את שווי המצב החדש של הנכס ● המשמעות היא תוספת עלות מהותית ליזם, שעלולה לפגוע בהיתכנות הכלכלית של פרויקטים מהסוג הזה

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נתן ווייל, לע''מ

היועמ"שית: הליך הדחתי על־ידי הממשלה בלתי חוקי ופוליטי לגמרי

גלי בהרב־מיארה הגישה את עמדתה באשר לעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד החלטת הממשלה לקדם את הליך פיטוריה, וקבעה כי מדובר במהלך בלתי־חוקי בעליל

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?