נתניהו בסיור במפעל ופלים בבית שמש. שיעור התמיכה בו ובליכוד ירד בכ־20% בחודשים מאי־אוגוסט / צילום: רויטרס
נאומי הקמפיין המוצלחים של בנימין נתניהו ויאיר לפיד במליאת הכנסת הראו לדעת רבים את ההתמודדות הבאה, וסימנו את תחילת הבחירות. לפיד אמר זאת מפורשות: "יש בחירות - התחיל הקמפיין". אבל לפיד הוא יו"ר האופוזיציה, וכל עוד סיעות הקואליציה יחליטו אחרת, לא יהיו בחירות. הסימנים אכן מראים שלפחות את החורף הקרוב נשרוד בלעדיהן. כלומר, צ'יקן גיים של נתניהו מול גנץ, כששניהם לא רוצים בחירות.
סיבה 1: בחירות לא טובות כעת לנתניהו
אילו היו מתקיימות הבחירות בחודש מאי האחרון, הליכוד ונתניהו, נישאים על גבי ההצלחה לבלום את גל הקורונה הראשון, היו מקבלים כ-40 מנדטים, וגוש הימין-חרדים יכול היה להקים ממשלה בסבירות גבוהה. הגל השני טרף את הקלפים. הטעויות בשחרור המהיר של הגבלות הקורונה, אווירת הזחיחות, ולצד זה תפקוד לא מזהיר של ממשלה מנופחת ומסורבלת, הביאו לגל הדבקה מהיר מזה שפקד את יתר מדינות העולם, וישראל עלתה לצמרת טבלת הנדבקים.
הסיוע הכלכלי למגזרים שנפגעו לא ממוקד דיו ומעוכב בביורוקרטיה איטית, מה שמשחק היטב לידי קבוצות המחאה השונות, ובראשן הדגלים השחורים (רק השמאל הישראלי יודע לייצר כל כך הרבה קבוצות על אותה משבצת, כשהוא משאיר מאחור את כל מחתרות חבורת מונטי פייטון בבריאן כוכב עליון). אלה שמטרתן היא הפלת נתניהו על רקע כתבי האישום נגדו, הצליחו לרכוב על זעמם של מגזרים כלכליים שנפגעו קשה, ולמסגר את ההפגנות שלהן על הרקע הזה. בסיקור ההפגנות, התקשורת התמסרה למסגור הזה.
המחאות הזינו את עצמן, ומעשרה גשרים ברחבי הארץ ומאות מפגינים בבלפור בכל מוצאי שבת, זה הפך למאות גשרים וצמתים והפגנות, בהשתתפות עשרות אלפי אנשים. ההשפעה הציבורית גדלה והלכה, ולפי סקר פנימי של הליכוד, שיעור התמיכה במפלגה ובנתניהו ירד בכ-20% בחודשים מאי-אוגוסט. הסקרים החיצוניים מראים תמונה חמורה אף יותר של ירידה מ-40 ל-29-30 מנדטים.
בשורה התחתונה: נתניהו, מר כלכלה, לא מצליח להראות הצלחה במאבק בהשלכות הכלכליות של הקורונה, ובחירות בעיצומו של המשבר יפנו אליו אצבע מאשימה שהוא גורר אליהן בגלל משפטו. הליכודניקים נתנו גיבוי לנתניהו מול כל כתבי האישום שנתפסים כרדיפה אישית, אבל פחות מוכנים לצאת לקרב למענו כשזה על חשבון פגיעה קשה במשק. הבקיעים במפלגה והמאבקים הפנימיים בין חברי כנסת ושרים רק מוסיפים דלק למדורה. נתניהו יודע זאת, ולכן הנחה את שליחיו, זאב אלקין ויריב לוין, לחדש את המו"מ עם כחול לבן.
סיבה 2: כחול לבן מבינה שהיא בשלטון
לביקורות והלגלוגים על בני גנץ וחבורתו יש בסיס לא קטן, אף שהם מופרזים. השמאל הכועס ויש עתיד/תלם זינבו בו בכל שעה ושעה, אבל כחול לבן רשמה לזכותה כמה הישגים. ניסנקורן במשרד המשפטים נראה כעמוד החזק ביותר במחנה הזה, אבל גם גנץ עצמו הצליח להעביר למשרד הביטחון רבות מסמכויות הטיפול בקורונה, והמטה של רוני גמזו נמלא בקצינים בכירים לשעבר ובאנשי פיקוד העורף, הנוטלים פיקוד על הטיפול במשבר.
גנץ שומר על ממלכתיות מרשימה אל מול המתקפות נגדו, ושיעור התמיכה בו גדול ממה שנדמה. לצדו ניצב גבי אשכנזי, שלאחר תקופה ארוכה של שקט יצא במתקפת ראיונות שבהם הגן על גנץ, גם מול מבקרים מבית, והציג עמדה בלתי מתפשרת בנוגע לתקציב. עד כדי כך שבש"ס התלוננו דרעי ואנשיו, המצויים עמו בקשר מצוין, כי דווקא הוא זה שקירב את הבחירות בהתעקשותו. "שים לב כיצד נתניהו הוריד את הטון כלפינו, כיצד מיהר לפני כולם לאחל לגנץ איחולי החלמה מהניתוח, והורה לאנשיו למתן את הטון", אמר השבוע אחד משרי כחול לבן ל"גלובס".
הניתוח שלנו הוא כי על סוגיית התקציב ניתן יהיה להגיע להסכמה. הוסיפו לכך את חיזוק החיבור עם השרים מהעבודה, שמולי ופרץ, עד כדי סגירות כמעט סופיות של הליכה משותפת לבחירות, ומניעת עריקות למרות פיתויים שמגיש הליכוד, ומנהיגות כחול לבן מראה חוזק גובר והולך.
חיזוק נרשם גם בשותפות עם צבי האוזר ויועז הנדל, שאפילו השתתפו בישיבת סיעת כחול לבן בכנסת. המהלך של האוזר לחוק הדחייה היה מתואם מראש עם גנץ ואשכנזי. אלה המתינו שהוא יקבל את אישור נתניהו לקידום החוק, ספרו עד עשר, ורק אז הודיעו על תמיכתם בו. תקופת ההארכה של הגשת התקציב עד לנובמבר הופכת את התקציב החד שנתי ל-2020 שבו דוגל נתניהו לכמעט מופרך. גנץ ואשכנזי חיזקו את הברית עם הנדל והאוזר, שהבטיחו מצדם כי לא ילכו עם נתניהו לממשלה צרה.
פלופ קטן בכל זאת נרשם השבוע, כאשר גנץ דרש להעביר את חוק דחיית הגשת התקציב תוך 24 שעות, ונתניהו פשוט התעלם מכך. בסופו של דבר החוק אושר בקריאה טרומית, והוא יגיע בשבוע הבא לוועדת הכספים. קצב קידומו תלוי במצב המו"מ בין כחול לבן לליכוד.
סיבה 3: הברית הקדושה חיה וקיימת
כבר כמה שבועות מטפטפים חברי כנסת חרדים מיהדות התורה ודובריהם ביקורת חריפה על נתניהו, וגם מדברים על כך שביהדות התורה שוקלים מחדש אם לתמוך בו שוב בבחירות הבאות. לצד ההדלפות הללו נמסרים פרטים על שיחות עם בני גנץ או אשכנזי, ורמיזות שהנה אוטוטו הברית הקדושה של יהדות התורה עם ראש הממשלה עומדת להתפרק.
כך, יו"ר ועדת הכספים ויו"ר דגל התורה, ח"כ משה גפני, צוטט כמי שאמר בישיבת סיעת יהדות התורה בחודש שעבר: "יש בליבנו עליו (על נתניהו) - כל השנים תמכנו בו, למה הוא לא מתחשב בנו? אנחנו הולכים ותומכים בו כל השנים. אנחנו קוראים לנתניהו לגלות מנהיגות".
הזעם נבע בעיקר על הטלת סגרים על היישובים החרדיים שבהם נרשמה התפרצות קורונה גדולה, וגם על רקע סרטונים שהופצו על התנהגות קשוחה במיוחד של שוטרים נגד חרדים. הלחץ מהרחוב - על כך ועל המצב הכלכלי הקשה שפגע בחברה החרדית אף יותר מאשר בחברה הכללית, ביחד עם המגבלות על התפילות בבתי הכנסת, והלימודים בישיבות - חייב את הח"כים החרדים להראות כי הם פועלים למען הציבור שלהם. קצינים משטרתיים הוזעקו לוועדות הכנסת הנשלטות על ידם כדי להסביר את התנהלות המשטרה, ובכירי משרד הבריאות יחד עימם.
בשבועיים האחרונים, על רקע משבר התקציב, ובעיקר על רקע אי העברת התקציב הנוסף לישיבות שסוכם בהסכם הקואליציוני, גברה הביקורת. התדרוכים לעיתונאים זעקו: זהו, אם הוא יוביל אותנו לבחירות, גמרנו איתו. השבוע בישיבת סיעת יהדות התורה היה ליצמן הסמן הבולט: "לא יכול להיות שלא נעצור אותו עכשיו, ונגיד לו עד כאן. צריך שפעם אחת ייבהל מאיתנו באמת". גפני הביע תמיכה. אבל בסופו של דבר ניתן חופש הצבעה על הצעת החוק לדחיית התקציב, ורוב חברי הסיעה נעדרו.
המהלך החצי אפוי הזה מעיד על תמונת המצב הפוליטית של הסיעות החרדיות: שאף אחד בשמאל ביש עתיד או בכחול לבן לא ישלה את עצמו, החרדים יתמכו בנתניהו גם בבחירות הבאות. החרדים הם ציבור ימני, ונתניהו השכיל לייצור כמעט תלות שלהם בו ובליכוד. לאחר ההצבעה השבוע אמר לי אחד מבכירי חברי הכנסת החרדים, "אנחנו כועסים על נתניהו מהרבה סיבות, ואסור שנלך לבחירות, אבל אין לנו את הלוקסוס לוותר על החיבור איתו". משמע, אין לאף אחד אחר סיכוי להקים ממשלה אחרת, אז למה לטרוח להביא לבחירות אם תהיה אותה תוצאה.
בש"ס, אגב, מראש לא נכנסו לבור הזה. דרעי, על אף התנגדותו העזה להקדמת הבחירות, נזהר מלמתוח ביקורת ישירה על נתניהו - ומוציא את האנרגיה על ניסיונות התיווך.
סיבה 4: חובות עבר
זוהי סיבה טכנית-משהו, שהוצגה על ידי ח"כ אמטנס שחאדה מהמשותפת: היקף החובות של המפלגות בגין שלוש מערכות הבחירות, והחוק המחייב אותן להחזיר את החובות מבלי יכולת לקחת הלוואות נוספות למימון עוד מערכת בחירות.
כמה? הליכוד חייב יותר מ-58 מיליון שקל, יש עתיד ותלם 23 מיליון, חוסן (כחול לבן) 17 מיליון, יהדות התורה 14 מיליון וש"ס כמעט 10 מיליון שקל. הליך תיקון חקיקתי הוא אפשרי, אבל להשיג רוב עבורו בכנסת המסוכסכת לקראת פיזור, נראה משימה בעייתית במיוחד.
חבלי ההצלה: התקציב וההסכם הקואליציוני
לפי גורמים המעורים במו"מ, הדיונים מתנהלים בשני מישורים: מציאת פתרון למחלקות בנוגע לתקציב, ודרישות שהעלה הליכוד לתיקון ההסכם הקואליציוני.
לסוגיה הראשונה יש כמה נוסחאות פתרון. האחת היא העברת תקציב חד שנתי מיידית, ובד בבד אישור בתוך חודש של תקציב 2021 בממשלה והגשתו לאישור הכנסת כבר אחרי חגי תשרי. השנייה היא אישור תקציב עד מרץ, והגשת תקציב מתוקן עד סוף השנה, שיכלול את כל שנת 2021. בכל ההצעות מדובר על אישור תקציב 2021 מקסימום עד ינואר. הסיבה: החשש של כחול לבן מפני ניצול משבר קואליציוני על התקציב, כדי לחמוק מהעברת השלטון לגנץ בעוד שנה ורבע.
בסוגיה השנייה, נתניהו דורש גמישות והשפעה על הליכי בחירת כמה מבעלי התפקידים החשובים כעת - יועץ משפטי, פרקליט מדינה ומפכ"ל, קרי שומרי הסף. בנוסף, הוא מבקש להבטיח ששום התערבות בג"ץ לא תפגע במעמדו לאחר העברת השלטון לגנץ. בכחול לבן דורשים יישום מיידי של עיקרון הפריטטיות בהצבעות בממשלה, ולצד זה עוד ערובות לקיום העברת השלטון לגנץ.
סיכויי השגת ההסכמות גבוהים כעת מאשר בתחילת השבוע, אך גם אם אלה יושגו, המשבר הבא יחכה לנו מעבר לפינה, אחרי החורף.
ההסכם עם איחוד האמירויות: השלכות סותרות למצבו של נתניהו
ההסכם ההיסטורי עם איחוד האמירויות, הסכם ששם אותו בשורה אחת עם המדינאים הישראלים הגדולים, יש השלכות סותרות על מצבו הפוליטי, אבל בסופו של דבר הן בעיקר חיוביות, וחשוב יותר מוסיפות עוד סיבה לכך שלא יהיו בחירות בחודשים הקרובים.
הביקורת החריפה מהימין המתנחלי בשל השעיית החלת הריבונות, מרחיקה את נתניהו מהקהל הזה, אבל אצל הימין המסורתי, המתון, מרכז כוחות של יו"ר הליכוד, וגם בימין-מרכז, מעמדו ותדמיתו מתחזקים, ומאפילים על שאר השחקנים בפוליטיקה הישראלית. עמדת הכוח הזו מאפשרת לו להיות מפוייס יותר ולקדם את ההסכמות עם כחול לבן - ובנאומו אתמול הדגיש את ההתקדמות החיובית בשיחות הפוליטיות עמם.