גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ה"בן-אריסטים" מאמצים את השיטות של ה"ביביסטים"

הם טוענים שהיא לא עשתה שום עבירה וסתם מתנכלים אליה, שהסיפור האמיתי הוא לא המעשה שלה אלא האינטרסים של מתנגדיה, ומזדעזעים מההפגנות נגדה ● כל הטענות שמחנה לוחמי השחיתות לעגו להן עד לפני רגע, מאומצות שם עכשיו בחום רב

עו"ד ליאת בן־ארי / צילום: מארק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט
עו"ד ליאת בן־ארי / צילום: מארק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט

עיתונאי חדשות 13 רביב דרוקר העלה אתמול טענה מדהימה. הייתי צריך לשפשף את עיניי כדי להאמין שהיא באמת נכתבה. "קשה לתאר איזה עוול נעשה לליאת בן ארי בסיפור של הבית בראש העין ו'עבירת הבניה' שכביכול נעשתה. שום עבירת בניה. ההיפך. ביביסטים מהמניעים הכי זרים מונעים ממנה ומעוד משפחות לקבל את ההיתר שמגיע להם, וכמובן שרצים מהר לתקשורת כדי שייראה כאילו יש משהו".

עוד מעט אגיע לביביסטים, אבל אני רוצה ברשותכם לכתוב קודם כל על ה"בן-אריסטים". לוחם השחיתות דרוקר קובע שלא רק שאין פה עבירת בניה, אלא ההפך, וקשה לו לתאר את העוול שנעשה לה. איך אפשר להתכחש לעובדה, שכלל איננה שנויה במחלוקת, שהדירה פוצלה לצורך השכרתה ללא בקשת היתר כפי שנדרש בחוק? ליאת בן ארי לא מתכחשת לכך. לטענתה, היא לא הייתה מעורבת בכך אלא בעלה איש העסקים. דרוקר החליט שהטענה הזו אולי לא מספיק חזקה כי בכל זאת היא משאירה איזשהו רבב עליה, והוא החליט לטעון שבכלל אין פה עבירה אלא רדיפה מעוולת. יש מישהו שבאמת טוען שמותר קודם כל לפצל ללא תשלום היטל השבחה ורק אחרי שגורם פלוני, ביביסט או סתם שכן, מתלונן לפיקוח העירוני, ורק אז להגיש את בקשת פיצול הדירה כחוק? היה אפשר לטעון שזו עבירת בניה קלה ומעשים שבכל יום, אבל הבן-אריסטים לא מסתפקים בכך. לדבריהם, זו פשוט לא עבירה. המגננה של דרוקר מזכירה לי טענה של עיתונאי מסוים מהמחנה השני, שהתעקש לכתוב שהסעיף מתוך חוק העונשין בו הודתה והורשעה שרה נתניהו, הוא "סעיף לא פלילי". למה? ככה.

ייתכן מאוד כלשונו של דרוקר, "שביביסטים מהמניעים הכי זרים" מסכלים בניגוד להוראת תיקון 117 לחוק התכנון והבניה את הסדרת הפיצול, אך אין שום קשר בין זה לבין עצם העובדה שבוצעה עבירה ונדרשת אכיפה מנהלית או פלילית.

אור השמש לכולם

עכשיו נדבר על הביביסטים. אין ספק שיש פה מניעים פוליטיים. מי שמנהל את המאבק נגד פיצול הדירה של ליאת בן ארי הוא חנוך עוז, חבר מועצת ראש העין מטעם הליכוד וביביסט מושבע. את מר עוז מייצג לא אחר מאשר היועץ האסטרטגי של הליכוד לעניין משפט ותקשורת, עו"ד מיכאל דבורין. דבורין מייצג את הליכוד ואת נתניהו בתקשורת בכל הנוגע למצבו המשפטי של נתניהו, ופועל גם בערכאות משפטיות כדי לקדם את האינטרס הליכודי. לפעמים הוא עושה זאת באמצעות ארגונים שונים ולא ישירות דרך הליכוד או בשמו של נתניהו. כך לדוגמה עתר לבג"ץ בשם ארגון לביא נגד סחבת היועמ"ש בעניין ההעמדה לדין של התאגידים בפרשת 2000 ו-4000. דבורין המומחה לתקשורת, הביא מבחינה זו הישגים יפים עבור שולחיו. יש להניח שלא במקרה דבורין הירושלמי התחבר לעוז מראש העין. נתניהו דרש לחקור את חוקריו, ודבורין נרתם לעניין.

כאמור, בהחלט בוחשים בפרשת "הפרקליטה המפצלת" גורמים בעלי אינטרס. אם לא מדובר היה בראש צוות התביעה של ראש הממשלה נתניהו, הפרשה הזו לא הייתה מעניינת אפילו את המקומון של ראש העין. אבל מהדורות החדשות של ישראל נפתחו בסיפורים הרבה יותר זניחים כאשר היה מדובר בראש הממשלה נתניהו. אפילו כשלא היה מדובר בנתניהו עצמו, אלא באשתו או בבנו הצעיר. יש אדם אחד בישראל שהיה מתעניין בסיפור הגרביים, בסיפור הערדליים או בפרשות הבקבוקים ושירה רבן, אם לא היה מדובר בנתניהו אלא בעובד ציבור נידח? ככל שאתה בכיר יותר, כך פרשות זניחות זוכות לעניין רב יותר, וגם מצפים ממך ליותר. האם חלק מהפרשות על נתניהו לא נפתחו בגלל מניעים זרים או פוליטיים של הגורמים שהעבירו מידע? ברור שכן. האם זה מתרץ משהו או רלוונטי לעצם החשדות? ברור שלא. בסופו של דבר צריך לבחון את הסיפור כשלעצמו, ללא קשר לאינטרס של הגורם שהוציא אותו לאור השמש.

גם הזעקות של הבן-אריסטים נגד ההפגנות מול ביתה או הטענות לאיומים על חייה ברשתות החברתיות, יש בהן מן הצביעות. שלא תהיה טעות - איומים צריכים להיחקר, והפגנות מטרידות נגד עובדי ציבור הן סוגיה שראויה לדיון, רק קשה שלא לשאול איפה היו אותם זועקים בשנתיים בהן שכניו של מנדלבליט סבלו מדי מוצאי שבת מהפגנות "לוחמי השחיתות", והוא עצמו זכה לרדיפה מצידם אפילו כשהלך לבית הכנסת או למכולת השכונתית.

ליאת בן ארי לא רק עומדת בראש צוות התביעה של נתניהו אלא היא המשנה לפרקליט המדינה, האחראית על תחום האכיפה הכלכלית. למרבה האירוניה, היא גם חברה בצוות לבחינת דרכים לחיזוק שלטון החוק ברשויות המקומיות. אני אישית סיימתי השבוע, בעזרת השם, לבנות את ביתי. אם אני הקפדתי לא לחרוג מההיתרים שניתנו לי, אני מצפה לכל הפחות לאותו סטנדרט גם מבכירי מערכת אכיפת החוק. ייתכן שיש לבן ארי תשובות ענייניות לטענות הפיצול ונושאים נוספים שהועלו בפרשה. לא מופרך בעיניי שהיא באמת לא הייתה מעורבת בפיצול הלא חוקי, ולא הייתה בקיאה בפרטים. כמו שראש הממשלה מעולם לא נחשד בתיק המעונות, אלא רק אשתו שנחקרה, הועמדה לדין והורשעה. זה כשלעצמו לא נימוק מופרך. רק כדאי ששני הצדדים ישמרו על עקביות. הן ביחס הבלתי סלחני לעבירות קלות, הן ביחס לטענת 'לא ידעתי', הן ביחס לטענת אכיפה בררנית, והן ביחס לטענת המניעים הזרים.

הדרך של יאיר

עורכי דין רבים באו והלכו לאורך שנותיו "הפליליות" של ראש הממשלה בנימין נתניהו. כולם, ללא יוצא מן הכלל, הזהירו אותו לא ללכת על הראש של מערכת אכיפת החוק, אלא לשמור על ממלכתיות ויחס ענייני. הראשון שהזהיר אותו שהקמפיין נגד החוקרים יגרום לו נזק היה עורך דינו המנוח, הפרקליט בה' הידיעה, יעקב וינרוט ז"ל.

יאיר נתניהו לא אהב את הקו הזה, בלשון המעטה, וניסה שוב ושוב לשכנע את אביו לשנות גישה. יאיר סיגל לעצמו מנהג, עליו הוא שומר עד היום, ליטול חלק מדי פעם בישיבותיו המקצועיות של אביו עם צוות פרקליטיו בבית מעון ראש הממשלה בבלפור. יאיר מתיישב לכמה דקות, מחווה דעתו בפאתוס על התנהלות המשטרה והפרקליטות, וממשיך לדרכו. באחת הפעמים הוא הטיח בוינרוט, שמחלת הסרטן כבר השתוללה בגופו, כי הוא פחדן ותבוסתן. בצעקות הוא דרש כי וינרוט ייצא למלחמה נגד חוקרי המשטרה. וינרוט לא נבהל, ושב והסביר כי הצעתו של יאיר היא טעות קשה שתסב לנתניהו מחירים קשים. המערכת כולה תתגייס נגדו, החוקרים המותקפים יתקשו להפריד בין האישי למקצועי, והתוצאה תהיה טרגית עבור נתניהו.

מאז הרבה מים ופרקליטים עברו, אך הטענה שהקו הלוחמני לא משרת את האינטרס של נתניהו, נשמרה אצל כולם. אולם ככל שהתהליך התקדם, נתניהו הלך והשתכנע כי עשה טעות שהקשיב לעורכי דינו. באחת הפעמים טען יאיר נתניהו כי חייבים ללכת הכי חזק שרק אפשר על הפרקליטות, בית המשפט והדיפ סטייט. עורכי הדין שבו והסבירו כי לדעתם מדובר בטעות. יאיר שהיה נסער טען כי הם פשוט לא רוצים לקלקל את הקשר שלהם עם חבריהם בפרקליטות ומול השופטים, אך זה לא מה שייטיב עם אביו. בהמשך התנצל יאיר ואמר כי הוא מאוד מעריך את העבודה שלהם, אך הוא מאוד אוהב את אבא שלו והוא מאמין שהקו שהם מציעים איננו נכון, שצריך "לשרוף את המועדון", ואת מנדלבליט צריך לשלוח ל-3,000 שנות מאסר.

ביום בו החליט היועץ המשפטי לממשלה להגיש את כתב האישום נגד ראש הממשלה, עורכי דינו ישבו אצלו מבוקר עד לילה. יאיר חזר ואמר כי הקו הממלכתי הזיק לו, ולראשונה אבא שלו הצדיק אותו. "ידעתי שהייתי צריך ללכת להם על הראש. כמו שאמרתם לי שיחקתי את המשחק שלהם ולא שברתי את הכלים, וזה לא עזר לי בכלום", אמר אז בנימין נתניהו. באותו ערב נתניהו כבר נשא נאום לוחמני ותקיף במיוחד, שטלטל את משרד המשפטים. מיום ליום הקו התקיף הולך ומתגבר. האם הקמפיין האגרסיבי על הראש של ליאת בן-ארי, בעלה ובניה משרת את האינטרס של נתניהו? לטענת סוללת עורכי הדין המתחלפת של נתניהו, התשובה שלילית לחלוטין. יאיר נתניהו שמוביל ברשתות החברתיות את הקמפיין הזה, סבור שזו הדרך הנכונה והאמיצה להיאבק בדיפ-סטייט ובתפירת התיקים. 

עוד כתבות

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות ומצפה להורדת ריבית; מיקרוסופט איבדה גובה

הנאסד"ק עלה בכ-0.2%, הדאו ג'ונס התחזק בכ-0.9% ● דוח התעסוקה של ADP העיד על האטה מפתיעה, עם ירידה של 32 אלף במספר המועסקים בנובמבר ● מניית מיקרוסופט ירדה בכ-2.5%, בעקבות דיווח על כך שקיצצה את מכסות המכירה שלה לתוכנות AI ● יום המסחר באירופה ננעל במגמה מעורבת, הדאקס נסחר ביציבות ● הניקיי טיפס בכ-1.1% ● הביטקוין נסחר ביותר מ-93 אלף דולר

אריאל בבלי / צילום: קבוצת בראל

1.5 מיליון שקל לשלוש שנים: איש העסקים שלוקח חסות על אצטדיון ילדותו

אריאל בבלי, שגדל כמה מאות מטרים מאצטדיון גרין בנוף הגליל, חוזר אליו כעת עם קבוצת הנדל"ן בראל ● טכנולוגיית הדפוס הדיגיטלי של HP Indigo הישראלית עומדת בלב קמפיין חג המולד בספרד למותג השוקולד Suchard ● וזה המינוי החדש של המפקח על הבנקים בבנק ישראל לשעבר ● אירועים ומינויים

יוסי לוי, מנכ''ל משותף במור בית השקעות / צילום: יח''צ

כאב ראש של עשירים: זינוק של 275% במניית מור פגע ברווחי החברה ברבעון

בית ההשקעות נאלץ להפריש 18 מיליון שקל לעדכון התגמול ההוני לעובדים, עקב העלייה המשמעותית במחיר המניה ● מאידך נאלצו שלושת בכירי מור להחזיר 1.67 מיליון שקל לקופת החברה, בשל התנגדות רשות ני"ע ל"פריסת" התגמול ההוני שאושר להם אשתקד

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

פרויקט נימבוס יחסוך מיליארדים למדינה, אך עלול להישאר ללא תקציב

החלקים שמקבלים עדיפות בהצעת התקציב הם ביטחון, תשלומי הריבית על החוב והתחייבויות נוספות ● ההשקעות שמטרתן לבנות את הכושר העתידי של המדינה עדיין נמצאות באזור האפור

17 מניות בת"א זינקו ביותר מ-100%. האם יגיע גל מימושים לפני סוף השנה?

סוף השנה האזרחית מייצר באופן מסורתי פעילות מוגברת בשוק ההון, כשמשקיעים מתאימים את התיק לקראת השנה הקרובה ● בבורסה בת"א העריכו השבוע כי לאחר שנת שיא בשוק המניות המקומי, משקיעים עשויים לנצל את דצמבר "למימוש רווחים", גם לצורך קיזוז מס ● בשוק חלוקים

פאנליים סולריים על שטחים חקלאיים / צילום: תמר מצפי

לראשונה: מינהל התכנון עוקף רשות מקומית ונותן היתר בנייה

רשות הרישוי הארצית הוציאה לראשונה היתר בנייה, לאחר שהמועצה האזורית הגלבוע סירבה לאשר הקמת שדה סולארי בתחומה למרות הוראות ועדת הערר ● מדובר בשימוש תקדימי בסמכויות שקיבלה הרשות השנה, במסגרת מהלך שמטרתו להסיר חסמים תכנוניים ● האם נראה בקרוב שינוי כיוון גם בתחום הבנייה למגורים?

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

מחנה קיץ בארה"ב ב־10,000 דולר: המגייסת החדשה בבורסת ת"א

סימד הולדינגס השלימה גיוס אג"ח של 610 מיליון שקל, שישמשו בעיקר לרכישת נכסים מידי בעליה ולפירעון הלוואות ● החברה מפעילה מחנות קיץ לנוער, בעיקר יהודי

משרדי חברת טבע / צילום: Shutterstock, Cineberg

פשרה בייצוגית נגד טבע: האם התרופה להקלת גודש באף באמת מועילה?

טבע דחתה את הטענות כי התרופה "טבע קולד" אינה יעילה, אך במסגרת הפשרה הסכימה לתרום תכשירים בשווי של 440 אלף שקל לעמותת "חברים לרפואה" עפ"י צורכי הארגון

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

"פתאום התמונה התהפכה": האם אנבידיה מאבדת את תואר המניה הלוהטת בוול סטריט?

מבט על ביצועי שתי המניות הטכנולוגיות בחודשים האחרונים מגלה דינמיקה חדשה בשוק ● המשקיעים, שנהרו אחרי סמל כלכלת ה־AI, מעבירים את הכסף לענקית החיפוש ● הסיבה: מעבר מהשקעה בהבטחה להשקעה בביצועים מוכחים כמו התרחבות בתחום הענן ומנועי צמיחה חדשים

העיריות מקבלות שוב הזדמנות לייקר את הארנונה / אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

העיריות מקבלות שוב הזדמנות לייקר את הארנונה. איפה היא צפויה לעלות?

כפי שנחשף בגלובס באוקטובר, הממשלה מאפשרת לרשויות להגיש בקשות להעלאת ארנונה גם ב־2026 ● מדובר על עלייה של כמעט 9% בהיקף הארנונה שנגבית, בתוך שלוש שנים בלבד ● גלובס עושה סדר

מייסיד MHR1, צח חרמון ויגיל מנוביץ' / איור: גיל ג'יבלי

המאבק המשפטי בחברת הנדל"ן הגרמנית מתקרב לסיום

הסכם שהוגש לבית המשפט הכלכלי מסדיר לראשונה שליטה משותפת על התאגיד ההולנדי שמחזיק במרבית נכסי MHR1 ● השליטה תעניק למשקיעים גם 50% בקבלת החלטות בתאגיד ההולנדי ובחברות-הבנות שלו

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

בהנחה משמעותית: וויז שכרה את הקומות העליונות במגדל לנדמרק 2

וויז, שממוקמת כיום במגדל רחוב דובנוב בת"א, שכרה את הקומות העליונות במבנה שבמתחם שרונה ● את השטח היא השיגה בהנחה משמעותית, תודות למשא ומתן שניהל המשקיע הראשון בחברה, גילי רענן

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

בחצי מיליארד שקל: מה עומד מאחורי הנפקת המניות הסגורה של דוראל?

דוראל הנפיקה אמש מניות ב-500 מיליון שקל בהנפקה סגורה למוסדיים, שככל הנראה מבקשים לבסס את אחיזתם בחברה לקראת הנפקה אפשרית בארה"ב ● במקביל, החברה מדווחת על התקדמות משמעותית בפרויקטים בארה"ב ועל הרחבת החשיפה לשוק האנרגיה האמריקאי ● דוראל זינקה בכ-20% בשבוע האחרון, בעקבות פרסום הדוח שלה למשקיעים לרבעון השלישי של 2025

לשכת גיוס תל השומר / צילום: מיטב ודובר צה''ל

באוצר משרטטים את המחיר הכלכלי הכבד של הצעת חוק הגיוס

באגף התקציבים במשרד האוצר פרסמו ניתוח כלכלי מקיף להצעת החוק שהציג יו"ר ועדת חוץ וביטחון, בועז ביסמוט, והציפו שורת כשלים מהותיים ● ממנגנון "גיל הפטור" שמרחיק את הצעירים החרדים משוק העבודה, דרך החורים בסנקציות ועד להשבת ההטבות שנלקחו ● וגם: איך שינוי אחד יכול להזניק את הכלכלה

שר הכלכלה ניר ברקת פגוש את העיתונות, קשת 12, 22.11.25 / צילום: איל יצהר

ברקת אכן מממן לעצמו את כרטיסי הטיסה, אבל זה לא הכול

שר הכלכלה חוזר ואומר שהוא משלם על שלל טיסותיו לחו"ל • אבל העלויות לא מתמצות במושב במטוס • המשרוקית של גלובס 

הארנונה תתייקר שוב? / אילוסטרציה: Shutterstock, Andrey_Popov

הארנונה תתייקר שוב? הממשלה משנה כיוון - ומאשרת לעיריות להגיש בקשות להעלאת תעריפים

שר הפנים הקודם, משה ארבל, הצהיר באמצע השנה כי לא יאשר בקשות לחריגה מתעריף הארנונה הקיים ● אך מאז ארבל עזב – וכעת הממשלה מאפשרת הגשת בקשות חריגות ● איגוד לשכות המסחר: עד כה הוגשו כ-95 בקשות להעלאות חריגות, המסתכמות בכ־250 מיליון שקל

מפעל ''רשף טכנולוגיות'' בשדרות / צילום: דוברות משרד הביטחון

יצרנית המרעומים רשף תונפק לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל – גופים זרים ישתתפו

חברת ארית מערכות, בניהולו של חיים שטפלר, מנפיקה את חברת הבת שלה רשף טכנולוגיות לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל ● לגלובס נודע שגופים זרים צפויים להשתתף בהנפקה

מפעלי ICL בים המלח / צילום: ap, Ariel Schalit

בג"ץ קבע: ICL תשלם מאות מיליוני שקלים על שאיבה מים המלח

בעקבות עתירות שהגישו אדם טבע ודין ולובי 99, בג"ץ חייב את חברת ICL לשלם על המים ששואבים מפעלי ים המלח ● היקף התשלום עשוי להגיע לכ-500 מיליון שקל משנת 2018 ועד סוף הזיכיון בשנת 2030 ● ICL בתגובה: "פסק הדין אינו מידתי וסותר את עמדת המדינה ואת לשון החוק"

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ’ / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

הפערים, המחלוקות וצעדי ההתייעלות: הצעת התקציב ל־2026 עולה לאישור הממשלה

שעות לפני ההצבעה על הצעת התקציב בממשלה, מערכת הביטחון והאוצר עדיין חלוקים על תקציב הביטחון השוטף וההתמודדות עם האיום האיראני ● נתניהו מבקש עוגן תקציבי לעשור קדימה, שמקבע את המסגרת ומצמצם תקציבים אזרחיים ● עוד ברקע: רפורמות במחלוקת, מאבקים מול שרים והסתדרות מוחלשת

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

גיוס הון מגופים זרים והעלאת דמי ניהול: כך מנצל מיטב את הזינוק המטאורי במניה

זינוק של 1,000% במניית בית ההשקעות בשלוש שנים, תורגם לגיוס הון של חצי מיליארד שקל, בעיקר ממוסדיים זרים ● הדוחות של בית ההשקעות מלמדים כי הוא מעלה את דמי הניהול לכספים חדשים שנכנסים אליו בגמל, בניגוד למגמה בענף, אך עדיין הוא "זול" בממוצע