גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבעיות הבוערות של שוק הדיור: איך לטפל בתחום ההשכרה ומה עושים עם קרקעות חקלאיות

איך ייראו הבתים במציאות שבה אנשים רבים יעבדו מהבית, האם ההבטחות על קידום הפריפריה יהפכו למציאות ואיך ניתן להזרים מזומנים למשק בעזרת הגדלת מינוף ● בונים מחדש - האתגרים של ענף הנדל"ן, כתבה חמישית ואחרונה בסדרה

בונים מחדש האתגרים של ענף הנדלן / צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב, שאטרסטוק
בונים מחדש האתגרים של ענף הנדלן / צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב, שאטרסטוק

מגפת הקורונה מטלטלת את חיינו ויש לה גם השפעה משמעותית על תחום הנדל"ן. הממשלה עשתה מאמץ גדול כדי לאפשר לקבלנים להמשיך לעבוד גם בימי הסגר, מתוך ידיעה שמדובר בענף עתיר כוח אדם ומתוך הבנה שעצירת הבנייה בימים אלה תצמצם את היצע הדירות בטווח הבינוני. למרות זאת המגפה השפיעה ועוד תשפיע גם על הענף.

השבוע אנחנו מפרסמים ב"גלובס" סדרת כתבות שבודקת חמישה סגמנטים בתחום הנדל"ן. בכל יום נשוחח עם שלושה מומחים שינתחו את מצבו של הענף וינסו להעריך מה הממשלה צריכה לעשות בתקופה זו. היום נעסוק בתחום הדיור למגורים. מה יקרה למחירי הנדל"ן בעקבות הקורונה, מה הממשלה יכולה לעשות ולאיזה תמריצים הקבלנים והיזמים זקוקים

"להגדיל משמעותית את שוק הדירות להשקעה"

עמיר שאלתיאל, יו"ר ובעלי קבוצת אלדר

דרור נגל ועמיר שאלתיאל / צלם: אוהד הרכס ואיתי בלסון מכון ויצמן

1. לעודד את בעלי הממון להשקיע

הקורונה יצרה משבר כלכלי מהקשים איתם התמודדה מדינת ישראל, אולם התפרצות הנגיף אינה צפויה לפגוע בהמשך הגידול הטבעי הצפוי באוכלוסייה בישראל. לצד זאת, יש צפי לגידול במספר הישראלים החוזרים ובמספר העולים החדשים לישראל.

ממשלת ישראל צריכה לנקוט בפעולות שיאפשרו את הרחבת המשק וזאת באמצעות "הקטר של המשק" - ענף הבנייה והתשתיות והצריכה הפרטית שתרם רבות לצמיחה בשנת 2019.

מכיוון שהמדינה לא תוכל להמשיך לחלק כספים ללא הגבלה, ההמלצה שלי היא לא לחשוש מצעדים לא פופולריים שנחשבים כהטבה לבעלי הממון, נהפוך הוא - יש לעודד אותם להשקיע ולצרוך ולהזריק דלק למנועי הכלכלה הישראלית.

זוגות צעירים ומשפחות רבות התרחקו מבעלות על דירה בעקבות משבר הקורונה ולכן יש להגדיל בצורה משמעותית את שוק הדירות להשכרה. הקטנת מס הרכישה, עליה הוכרז לאחרונה, היא צעד ראשון ונכון בכיוון אולם אם רוצים להגדיל בצורה משמעותית את שוק הדירות להשכרה יש להסיר את המגבלה הקיימת על מימון דירה שנייה ולהגדיל את המימון מ-50% ל-75% כך שגם בעלי הון עצמי של כ-400 אלף שקל יוכלו לרכוש דירה להשקעה.

על מנת לעודד את הצריכה הפרטית במשק יש להחיל את העלאת אחוז המימון ל-75% גם על דירות שכבר נרכשו בשנים האחרונות תחת המגבלה. כך יוכלו משקיעים שרכשו בשנים האחרונות לחלץ הון מהדירות שבבעלותם באמצעות "הלוואות לכל מטרה", הון שישמש להגברת הצריכה הפרטית ואף כבסיס להתחלת עסקים חדשים.

2. להציב לרשויות המקומיות יעדים

בשנים האחרונות הדרך לקבלת היתר הבנייה הולכת מסתעפת ומתארכת. כל מי שעוסק בענף יעיד כי הליכי הרישוי ברשויות המקומיות הם שיוצרים פלונטר בענף ואת אחד החסמים המרכזיים בהגדלת היצע הדיור בבנייה למגורים בכלל ובהתחדשות עירונית בפרט. מערכת "רישוי זמין" לא הפכה את הרישוי ליותר זמין, ויש האומרים שהיא אף מעכבת את ההליכים. הפתרון טמון בהצבת יעדי רישוי שנתיים לרשויות על ידי מנהל התכנון, שיוגדרו בהתאם לתוכניות שאושרו. רשויות שיעמדו ביעדים יזכו לתוספת תקציבית מהמדינה.

3. לעודד חברות לחלק דיבידנד

בשנת 2017 רשות המסים יצאה בהטבת מס שאפשרה לבעלי המניות המהותיים בחברות למשוך דיבידנד במס מופחת של 25%, זאת לעומת שיעור המס הרגיל שנע בין 30% ל-33%. הטבה זו היוותה תמריץ משמעותי לחברות לחלק את רווחיהן הרבה מעבר לתחזיות האוצר. בפועל חולקו דיבידנדים בהיקף כולל של למעלה מ-40 מיליארד שקל. מבצע נוסף כזה כיום ישיג שתי מטרות: הראשונה, הגדלה מיידית של הכנסות המדינה ממסים. השנייה, בכפוף להנחיה לחברות לשלם את הדיבידנד במזומן ולא רק לדווח עליו, זריקה של הון עצום לשוק שיעודד צריכה והשקעות במשק.

"להתאים את הדירות החדשות לצרכי הדיור המשתנים"

דפנה הרלב, מנכ"לית קבוצת הבנייה אביב

דפנה הרלב / צילום: תמר מצפי

1. ליזום פרויקטים בפורמט של "דירה להשכיר"

משבר הקורונה שינה את כללי המשחק. מצד אחד משפחות צעירות מתקשות יותר מבעבר לרכוש דירה, ועולה הצורך לייצר להן חלופות יציבות ואיכותיות למגורים. אני חוששת שהחסכונות של רבים מהצעירים נחשקים כיום וגם יכולת ההשתכרות פוחתת. הפתרון המתאים ביותר לכל אלה הוא פרויקטים של דיור להשכרה ארוכת טווח, באזורי הביקוש, בסמוך למרכזי תעסוקה. בנוסף, יותר עובדים עוברים לעבוד מהבית, כך שהדרישה לאיכות ואף לגודל גדול יותר של דירות עשויה לעלות.

לדעתי, מה שיכול לענות בצורה נאותה לשני הצרכים הללו הוא הפורמט שמשמש את חברת "דירה להשכיר", שכבר הוכיח את עצמו. הפורמט הזה יצר פרויקטים למגורים באזורים הממוקמים באזורי הביקוש, שמאפשרים לשוכרים לשכור דירה חדשה ואיכותית, לתקופות זמן ארוכות, תוך אפשרות יציאה מוגדרת וברורה, בשכר דירה הוגן ובתנאים מפוקחים.

שכירות להשכרה ארוכת טווח צריכים בעיקר בערים עם תעסוקה במרכז הארץ, וכאן ניתן לנצל את הפרויקטים של ההתחדשות העירונית המבוצעים בהן. הפרויקטים הללו פועלים על סמך מכפיל מסויים של דירות חדשות לעומת הדירות הישנות, ואני מציעה לפעול להגדיל את זכויות הבנייה בעוד 20% עבור תוספת שטחים, קומות ויחידות דיור, שייועדו להשכרה לטווח ארוך בלבד.

עדיפות, שהפרויקטים הללו, שינוהלו בפורמט "דירה להשכיר", יוקמו ברחובות מרכזיים בערים אשר נמצאות בתהליך של התחדשות עירונית, בסמיכות למרכזי תעסוקה ותחבורה ציבורית וכך לאפשר ממגורים איכותיים לאלו שידם אינה משגת לרכוש דירה. כמובן שניתן לכלול בתוכנית הזו גם פרויקטים שאינם מוקמים במסגרת התחדשות עירונית.

2. הקלה בהיטל השבחה

בהמשך להצעה הראשונה, הממשלה צריכה להבין, כי היטל השבחה הוא גורם אקוטי בהחלטת יזם, האם להיכנס לפרויקט לשכירות ארוכת טווח או שלא. העובדה, שכבר היום המדינה מציעה הטבות מס לפרויקטים לשכירות ארוכת טווח במסגרת חוק עידוד השקעות הון, אבל אין הרבה קופצים.

הרשויות צריכות לקחת בחשבון, ששווי מקרקעין של דירות להשכרה לטווח ארוך נמוך משמעותית משווי מקרקעין לדירה למכירה, ועל כן גובה ההיטל צריך להיות נמוך בהרבה.

3. לתכנן מחדש דירות להשכרה

כאמור, בעקבות משבר הקורונה, יותר ויותר עובדים, הן שכירים והן עצמאיים, עובדים מדירת המגורים שלהם, לפחות באופן חלקי, והדבר מחייב לערוך שינויים ולהתאים את תכנון הדירות לצרכים המשתנים.

כולנו חווינו בתקופת הסגר את חשיבות המרפסת. אם עד לזמן האחרון מרפסת ובמיוחד מרפסת חדשה נחשבה ל"לוקסוס", הקורונה הציפה את הצורך במרפסות גדולות יחסית, ולאור הגדלת הצפיפות בערים נדרש מרחב אוויר חופשי, לכן נכון יהיה להגדיל את המרפסות לכ-20 מ"ר- דבר שישפר משמעותית את איכות חיי הדיירים.

בנוסף לכך, כאשר בני הזוג נדרשים לעבוד באופן חלקי מהבית והילדים לומדים בלמידה מרחוק, נדרש ליצר פינות עבודה ולמידה בבית. פתרון נוסף הוא לייצר בבניינים אזורים הכוללים עמדות עבודה עם תנאים המתאימים לעבודה מרחוק.

"לתת הקלות מס לחקלאים שיסכימו לשחרר קרקעות באזורי ביקוש"

ליליה נחמן, מנכ"לית אנגלו סכסון

ליליה נחמן, מנכ"לית רשת אנגלו סכסון  / צילום: אלה פאוסט

1. להפשיר קרקעות חקלאיות

גלגלי הבירוקרטיה בתחום הנדל"ן ידועים ככאלה שמסתובבים אט אט והפער בין ההיצע לביקוש ממשיך לגדול בזמן הקורונה. בנוסף, הבעיות של הפריפריה הולכות ומחמירות. לפיכך יש לשלב בין אלמנטים, שייתנו מענה לבעיות הדיור וגם לבעיות הפריפריה. אני מציעה לנקוט בשלושה צעדים, שיענו על הבעיות: אחד הפתרונות הניתנים למימוש באופן מיידי הוא הפשרת קרקעות חקלאיות, שטחים נרחבים שחלקם עומדים דוממים ומחכים לרעש מנועי הדחפורים. על הממשלה לתת תמריצים עבור אותם חקלאים, בעלי קרקעות, כגון הקלות מס, על מנת לעודד אותם לשחרר את הקרקעות שבבעלותם, על אחת כמה וכמה שחלקן נמצאות באזורי הביקוש ועליהן ניתן יהיה לבנות מאות יחידות דיור שיענו על הביקוש. ככל שהליכי הבירוקרטיה יופשטו, כך פרויקטים יצאו יותר מהר לפועל ונראה יותר ויותר דירות משוחררות לשוק הצמא להן.

2. הטבות לרוכשים בפריפריה

מאז הקמת הממשלה הנוכחית, דובר לא מעט על תוכניות כאלו ואחרות מצד שר השיכון, שברצונו לעודד קנייה בפריפריה, ואין ספק כי בעוד ההיצע באזור המרכז דל והמחירים גבוהים, הפריפריה יכולה להוות פתרון חלופי הולם עבור רבים, שבמקום לחכות שיום יבוא ויוכלו לקנות במרכז, יוכלו כעת לממש את חלומם ולגלות אלטרנטיבה שווה. על הממשלה להיטיב עם רוכשים פוטנציאליים, המתלבטים האם לשים את כספם בפריפריה, באמצעים שונים כגון הקלות מס, מתן מענקים, הצעת ריביות נמוכות ללקיחת משכנתא ועוד, שיכולים להוות תגמול ותמריץ כדאי במיוחד. ככל שהממשלה תשקיע יותר ברוכשים הללו, כך ירוויחו כל הצדדים - הרוכשים, הממשלה וערי הפריפריה, WIN WIN לכולם שלא דורש השקעה תקציבית רבה.

3. השקעה בפריפריה

כולנו שונאים לעמוד בפקק ואחד המחסומים הקשים ביותר העומדים בפני פריחת הפריפריה הוא חוסר בעורקי תחבורה שיחברו את ערי הפריפריה למרכז. ברגע שהתחבורה, ציבורית ופרטית, תהיה נוחה וזמני הנסיעה יתקצרו, גם תמהיל האוכלוסייה ישתנה בפריפריה ונראה עוד ועוד אנשים, המוכנים להשתקע בה ולהקים משפחה, לחיות חיים איכותיים ולהתפתח. אוכלוסייה איכותית ועורקי תחבורה גם יגרמו למעבר של חברות מובילות לפריפריה ולכן, יש במקביל להשקעה בתחבורה ובחברה, להשקיע ולפתח מתחמי תעסוקה בערי הפריפריה, כמו גם לתת תמריצים כגון הטבות בארנונה ושכירות כדי למשוך חברות גדולות, שיפתחו מקומות עבודה חדשים ובעקבותיהם יבואו גם ענפים נלווים כגון מערכות מחשוב, מסעדות, ציוד נלווה ועוד.

דבר מוליד דבר וזהו תהליך פיתוח שכולנו צריכים לשאוף שיתקיים. ככל שהממשלה תשקיע יותר בפריפריה, כך הדברים יקרו מעצמם. הממשלה היא זו שצריכה לעשות את הצעד הראשון. בימינו, שבהם היצע יחידות הדיור באזורי הביקוש דל, אין מנוס מלפנות לאפיקים חדשים ומקומות בהם עוד יש עתודות קרקע והאפשרויות שם רבות ומגוונות.

עוד כתבות

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

מערכות הארופ ומיני הרפי של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

ג'נסן הואנג בראיון לאחר פרסום דוחות אנבידיה: "השווקים טעו"

שעות ספורות לאחר שאנבידיה היכתה פעם נוספת את תחזיות השוק ופרסמה דוחות כספיים מצויינים וצפי מכירות אופטימי, מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, שוחח עם אנליסטים והתראיין לרשת CNBC ● על החששות מהיווצרות בועה בשוק שבבי ה-AI, והבטחתו כי הביקוש רק יגבר ככל שהכלים יהיו חכמים יותר

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

דיווח: היועצים של טראמפ מעדיפים שישראל תתקוף ראשונה באיראן

שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

בנק מזרחי טפחות מסכם את 2025 עם עלייה מתונה ברווח הנקי

הבנק דיווח על רווח נקי של 5.6 מיליארד שקל בשנה החולפת, עלייה של 3.2% ביחס ל-2024 ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון הרביעי לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצללה בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נפלה במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד