גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבעיות הבוערות של שוק הדיור: איך לטפל בתחום ההשכרה ומה עושים עם קרקעות חקלאיות

איך ייראו הבתים במציאות שבה אנשים רבים יעבדו מהבית, האם ההבטחות על קידום הפריפריה יהפכו למציאות ואיך ניתן להזרים מזומנים למשק בעזרת הגדלת מינוף ● בונים מחדש - האתגרים של ענף הנדל"ן, כתבה חמישית ואחרונה בסדרה

בונים מחדש האתגרים של ענף הנדלן / צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב, שאטרסטוק
בונים מחדש האתגרים של ענף הנדלן / צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב, שאטרסטוק

מגפת הקורונה מטלטלת את חיינו ויש לה גם השפעה משמעותית על תחום הנדל"ן. הממשלה עשתה מאמץ גדול כדי לאפשר לקבלנים להמשיך לעבוד גם בימי הסגר, מתוך ידיעה שמדובר בענף עתיר כוח אדם ומתוך הבנה שעצירת הבנייה בימים אלה תצמצם את היצע הדירות בטווח הבינוני. למרות זאת המגפה השפיעה ועוד תשפיע גם על הענף.

השבוע אנחנו מפרסמים ב"גלובס" סדרת כתבות שבודקת חמישה סגמנטים בתחום הנדל"ן. בכל יום נשוחח עם שלושה מומחים שינתחו את מצבו של הענף וינסו להעריך מה הממשלה צריכה לעשות בתקופה זו. היום נעסוק בתחום הדיור למגורים. מה יקרה למחירי הנדל"ן בעקבות הקורונה, מה הממשלה יכולה לעשות ולאיזה תמריצים הקבלנים והיזמים זקוקים

"להגדיל משמעותית את שוק הדירות להשקעה"

עמיר שאלתיאל, יו"ר ובעלי קבוצת אלדר

דרור נגל ועמיר שאלתיאל / צלם: אוהד הרכס ואיתי בלסון מכון ויצמן

1. לעודד את בעלי הממון להשקיע

הקורונה יצרה משבר כלכלי מהקשים איתם התמודדה מדינת ישראל, אולם התפרצות הנגיף אינה צפויה לפגוע בהמשך הגידול הטבעי הצפוי באוכלוסייה בישראל. לצד זאת, יש צפי לגידול במספר הישראלים החוזרים ובמספר העולים החדשים לישראל.

ממשלת ישראל צריכה לנקוט בפעולות שיאפשרו את הרחבת המשק וזאת באמצעות "הקטר של המשק" - ענף הבנייה והתשתיות והצריכה הפרטית שתרם רבות לצמיחה בשנת 2019.

מכיוון שהמדינה לא תוכל להמשיך לחלק כספים ללא הגבלה, ההמלצה שלי היא לא לחשוש מצעדים לא פופולריים שנחשבים כהטבה לבעלי הממון, נהפוך הוא - יש לעודד אותם להשקיע ולצרוך ולהזריק דלק למנועי הכלכלה הישראלית.

זוגות צעירים ומשפחות רבות התרחקו מבעלות על דירה בעקבות משבר הקורונה ולכן יש להגדיל בצורה משמעותית את שוק הדירות להשכרה. הקטנת מס הרכישה, עליה הוכרז לאחרונה, היא צעד ראשון ונכון בכיוון אולם אם רוצים להגדיל בצורה משמעותית את שוק הדירות להשכרה יש להסיר את המגבלה הקיימת על מימון דירה שנייה ולהגדיל את המימון מ-50% ל-75% כך שגם בעלי הון עצמי של כ-400 אלף שקל יוכלו לרכוש דירה להשקעה.

על מנת לעודד את הצריכה הפרטית במשק יש להחיל את העלאת אחוז המימון ל-75% גם על דירות שכבר נרכשו בשנים האחרונות תחת המגבלה. כך יוכלו משקיעים שרכשו בשנים האחרונות לחלץ הון מהדירות שבבעלותם באמצעות "הלוואות לכל מטרה", הון שישמש להגברת הצריכה הפרטית ואף כבסיס להתחלת עסקים חדשים.

2. להציב לרשויות המקומיות יעדים

בשנים האחרונות הדרך לקבלת היתר הבנייה הולכת מסתעפת ומתארכת. כל מי שעוסק בענף יעיד כי הליכי הרישוי ברשויות המקומיות הם שיוצרים פלונטר בענף ואת אחד החסמים המרכזיים בהגדלת היצע הדיור בבנייה למגורים בכלל ובהתחדשות עירונית בפרט. מערכת "רישוי זמין" לא הפכה את הרישוי ליותר זמין, ויש האומרים שהיא אף מעכבת את ההליכים. הפתרון טמון בהצבת יעדי רישוי שנתיים לרשויות על ידי מנהל התכנון, שיוגדרו בהתאם לתוכניות שאושרו. רשויות שיעמדו ביעדים יזכו לתוספת תקציבית מהמדינה.

3. לעודד חברות לחלק דיבידנד

בשנת 2017 רשות המסים יצאה בהטבת מס שאפשרה לבעלי המניות המהותיים בחברות למשוך דיבידנד במס מופחת של 25%, זאת לעומת שיעור המס הרגיל שנע בין 30% ל-33%. הטבה זו היוותה תמריץ משמעותי לחברות לחלק את רווחיהן הרבה מעבר לתחזיות האוצר. בפועל חולקו דיבידנדים בהיקף כולל של למעלה מ-40 מיליארד שקל. מבצע נוסף כזה כיום ישיג שתי מטרות: הראשונה, הגדלה מיידית של הכנסות המדינה ממסים. השנייה, בכפוף להנחיה לחברות לשלם את הדיבידנד במזומן ולא רק לדווח עליו, זריקה של הון עצום לשוק שיעודד צריכה והשקעות במשק.

"להתאים את הדירות החדשות לצרכי הדיור המשתנים"

דפנה הרלב, מנכ"לית קבוצת הבנייה אביב

דפנה הרלב / צילום: תמר מצפי

1. ליזום פרויקטים בפורמט של "דירה להשכיר"

משבר הקורונה שינה את כללי המשחק. מצד אחד משפחות צעירות מתקשות יותר מבעבר לרכוש דירה, ועולה הצורך לייצר להן חלופות יציבות ואיכותיות למגורים. אני חוששת שהחסכונות של רבים מהצעירים נחשקים כיום וגם יכולת ההשתכרות פוחתת. הפתרון המתאים ביותר לכל אלה הוא פרויקטים של דיור להשכרה ארוכת טווח, באזורי הביקוש, בסמוך למרכזי תעסוקה. בנוסף, יותר עובדים עוברים לעבוד מהבית, כך שהדרישה לאיכות ואף לגודל גדול יותר של דירות עשויה לעלות.

לדעתי, מה שיכול לענות בצורה נאותה לשני הצרכים הללו הוא הפורמט שמשמש את חברת "דירה להשכיר", שכבר הוכיח את עצמו. הפורמט הזה יצר פרויקטים למגורים באזורים הממוקמים באזורי הביקוש, שמאפשרים לשוכרים לשכור דירה חדשה ואיכותית, לתקופות זמן ארוכות, תוך אפשרות יציאה מוגדרת וברורה, בשכר דירה הוגן ובתנאים מפוקחים.

שכירות להשכרה ארוכת טווח צריכים בעיקר בערים עם תעסוקה במרכז הארץ, וכאן ניתן לנצל את הפרויקטים של ההתחדשות העירונית המבוצעים בהן. הפרויקטים הללו פועלים על סמך מכפיל מסויים של דירות חדשות לעומת הדירות הישנות, ואני מציעה לפעול להגדיל את זכויות הבנייה בעוד 20% עבור תוספת שטחים, קומות ויחידות דיור, שייועדו להשכרה לטווח ארוך בלבד.

עדיפות, שהפרויקטים הללו, שינוהלו בפורמט "דירה להשכיר", יוקמו ברחובות מרכזיים בערים אשר נמצאות בתהליך של התחדשות עירונית, בסמיכות למרכזי תעסוקה ותחבורה ציבורית וכך לאפשר ממגורים איכותיים לאלו שידם אינה משגת לרכוש דירה. כמובן שניתן לכלול בתוכנית הזו גם פרויקטים שאינם מוקמים במסגרת התחדשות עירונית.

2. הקלה בהיטל השבחה

בהמשך להצעה הראשונה, הממשלה צריכה להבין, כי היטל השבחה הוא גורם אקוטי בהחלטת יזם, האם להיכנס לפרויקט לשכירות ארוכת טווח או שלא. העובדה, שכבר היום המדינה מציעה הטבות מס לפרויקטים לשכירות ארוכת טווח במסגרת חוק עידוד השקעות הון, אבל אין הרבה קופצים.

הרשויות צריכות לקחת בחשבון, ששווי מקרקעין של דירות להשכרה לטווח ארוך נמוך משמעותית משווי מקרקעין לדירה למכירה, ועל כן גובה ההיטל צריך להיות נמוך בהרבה.

3. לתכנן מחדש דירות להשכרה

כאמור, בעקבות משבר הקורונה, יותר ויותר עובדים, הן שכירים והן עצמאיים, עובדים מדירת המגורים שלהם, לפחות באופן חלקי, והדבר מחייב לערוך שינויים ולהתאים את תכנון הדירות לצרכים המשתנים.

כולנו חווינו בתקופת הסגר את חשיבות המרפסת. אם עד לזמן האחרון מרפסת ובמיוחד מרפסת חדשה נחשבה ל"לוקסוס", הקורונה הציפה את הצורך במרפסות גדולות יחסית, ולאור הגדלת הצפיפות בערים נדרש מרחב אוויר חופשי, לכן נכון יהיה להגדיל את המרפסות לכ-20 מ"ר- דבר שישפר משמעותית את איכות חיי הדיירים.

בנוסף לכך, כאשר בני הזוג נדרשים לעבוד באופן חלקי מהבית והילדים לומדים בלמידה מרחוק, נדרש ליצר פינות עבודה ולמידה בבית. פתרון נוסף הוא לייצר בבניינים אזורים הכוללים עמדות עבודה עם תנאים המתאימים לעבודה מרחוק.

"לתת הקלות מס לחקלאים שיסכימו לשחרר קרקעות באזורי ביקוש"

ליליה נחמן, מנכ"לית אנגלו סכסון

ליליה נחמן, מנכ"לית רשת אנגלו סכסון  / צילום: אלה פאוסט

1. להפשיר קרקעות חקלאיות

גלגלי הבירוקרטיה בתחום הנדל"ן ידועים ככאלה שמסתובבים אט אט והפער בין ההיצע לביקוש ממשיך לגדול בזמן הקורונה. בנוסף, הבעיות של הפריפריה הולכות ומחמירות. לפיכך יש לשלב בין אלמנטים, שייתנו מענה לבעיות הדיור וגם לבעיות הפריפריה. אני מציעה לנקוט בשלושה צעדים, שיענו על הבעיות: אחד הפתרונות הניתנים למימוש באופן מיידי הוא הפשרת קרקעות חקלאיות, שטחים נרחבים שחלקם עומדים דוממים ומחכים לרעש מנועי הדחפורים. על הממשלה לתת תמריצים עבור אותם חקלאים, בעלי קרקעות, כגון הקלות מס, על מנת לעודד אותם לשחרר את הקרקעות שבבעלותם, על אחת כמה וכמה שחלקן נמצאות באזורי הביקוש ועליהן ניתן יהיה לבנות מאות יחידות דיור שיענו על הביקוש. ככל שהליכי הבירוקרטיה יופשטו, כך פרויקטים יצאו יותר מהר לפועל ונראה יותר ויותר דירות משוחררות לשוק הצמא להן.

2. הטבות לרוכשים בפריפריה

מאז הקמת הממשלה הנוכחית, דובר לא מעט על תוכניות כאלו ואחרות מצד שר השיכון, שברצונו לעודד קנייה בפריפריה, ואין ספק כי בעוד ההיצע באזור המרכז דל והמחירים גבוהים, הפריפריה יכולה להוות פתרון חלופי הולם עבור רבים, שבמקום לחכות שיום יבוא ויוכלו לקנות במרכז, יוכלו כעת לממש את חלומם ולגלות אלטרנטיבה שווה. על הממשלה להיטיב עם רוכשים פוטנציאליים, המתלבטים האם לשים את כספם בפריפריה, באמצעים שונים כגון הקלות מס, מתן מענקים, הצעת ריביות נמוכות ללקיחת משכנתא ועוד, שיכולים להוות תגמול ותמריץ כדאי במיוחד. ככל שהממשלה תשקיע יותר ברוכשים הללו, כך ירוויחו כל הצדדים - הרוכשים, הממשלה וערי הפריפריה, WIN WIN לכולם שלא דורש השקעה תקציבית רבה.

3. השקעה בפריפריה

כולנו שונאים לעמוד בפקק ואחד המחסומים הקשים ביותר העומדים בפני פריחת הפריפריה הוא חוסר בעורקי תחבורה שיחברו את ערי הפריפריה למרכז. ברגע שהתחבורה, ציבורית ופרטית, תהיה נוחה וזמני הנסיעה יתקצרו, גם תמהיל האוכלוסייה ישתנה בפריפריה ונראה עוד ועוד אנשים, המוכנים להשתקע בה ולהקים משפחה, לחיות חיים איכותיים ולהתפתח. אוכלוסייה איכותית ועורקי תחבורה גם יגרמו למעבר של חברות מובילות לפריפריה ולכן, יש במקביל להשקעה בתחבורה ובחברה, להשקיע ולפתח מתחמי תעסוקה בערי הפריפריה, כמו גם לתת תמריצים כגון הטבות בארנונה ושכירות כדי למשוך חברות גדולות, שיפתחו מקומות עבודה חדשים ובעקבותיהם יבואו גם ענפים נלווים כגון מערכות מחשוב, מסעדות, ציוד נלווה ועוד.

דבר מוליד דבר וזהו תהליך פיתוח שכולנו צריכים לשאוף שיתקיים. ככל שהממשלה תשקיע יותר בפריפריה, כך הדברים יקרו מעצמם. הממשלה היא זו שצריכה לעשות את הצעד הראשון. בימינו, שבהם היצע יחידות הדיור באזורי הביקוש דל, אין מנוס מלפנות לאפיקים חדשים ומקומות בהם עוד יש עתודות קרקע והאפשרויות שם רבות ומגוונות.

עוד כתבות

מערכת משגרי רקטות ארטילריות מסוג PULS של אלביט / צילום: אלביט מערכות

ההחלטה האמריקאית שמעוררת חששות לגבי עסקת אלביט עם יוון

ביוון אושר תקציב של 812 מיליון דולר לרכישת מערכת הארטילריה PULS של אלביט, אך ארה"ב הטילה וטו על שימוש בחימושים מתוצרת אמריקאית במשגרי טילים זרים ● לוקהיד מרטין, המתחרה על העסקה, מציעה חלופה זולה יותר

מערכת CUAS של אלביט, נגד כלי טיס בלתי מאוישים / צילום: אלביט מערכות

דיווח: איחוד האמירויות היא הלקוחה המסתורית החדשה של אלביט

לפי דיווח באתר "אינטיליג'נס אונליין", הלקוחה מאחורי העסקה האסטרטגית שנחתמה בנובמבר בהיקף של 2.3 מיליארד דולר היא איחוד האמירויות ● אלביט שמרה על עמימות ביחס לתוכן ההסכם ולמדינה הרוכשת, וציינה רק כי הוא יתפרס על פני שמונה שנים ● העסקה מצטרפת לשורת עסקאות ביטחוניות בהיקפי שיא, על רקע צבר הזמנות שממשיך לטפס

קרן כהן-חזון / צילום: באדיבות תורפז

אחרי זינוק של 220% במניה: תורפז מבקשת להקפיץ את שכר המנכ"לית ב-3 מיליון שקל

יצרנית הטעמים והריחות מבקשת להעלות את שכרה של בעלת השליטה קרן כהן־חזון לסכום של עד 9.1 מיליון שקל ● כהן־חזון, ששימשה עד כה גם כמנכ"לית וגם כיו"ר החברה, תפנה את כיסא היו"ר לטובת שותפה לייסוד החברה רלי לשם

איזיג'ט ולגו מגייסות בתקציב מינימלי / צילום: Shutterstock

טייסות בגן ילדים וערוצי יוטיוב: כך איזיג'ט ולגו מגייסות בתקציב מינימלי

חברות רבות החלו להשקיע בהליכי גיוס לא קונבנציונלים ויצירתיים, שהופכים את דורשי העבודה לשותפים לסיפור המיתוג ● עובדים קיימים משמשים "שגרירי תוכן אותנטי" ומהדהדים את תכני החברה ברשת ● כך הארגונים חוסכים בתקציבי פרסום ומגיעים למועמדים באופן ממוקד

שיגור טיל חץ 3 / צילום: משרד הביטחון

גרמניה מרחיבה את עסקת הרכישה של מערכות חץ ב-3.1 מיליארד דולר נוספים

משרד הביטחון הודיע כי הבונדסטאג הגרמני אישר את הרחבת העסקה למכירת מערכת "חץ 3" הישראלית לגרמניה, כפי שנחשף בגלובס ● עסקת החץ צפויה להסתכם בלמעלה מ-6.7 מיליארד דולר ולהיות הגבוהה ביותר בתולדות מדינת ישראל

קורסרה רוכשת את המתחרה אודמי / צילום: Shutterstock

פלטפורמת הלימודים שהקימה הישראלית רוכשת את המתחרה בעסקת מיליארדים

קורסרה, שהוקמה על ידי דפנה קולר, תרכוש את אודמי בעסקת מניות בשווי כ־2.5 מיליארד דולר

עובדי סייארה / צילום: מנש כהן

בהובלת בלאקסטון: סייארה הישראלית מגייסת לפי שווי של 9 מיליארד דולר

חברת הסייבר הישראלית סייארה משלשת את שוויה בתוך שנה ומגייסת בימים אלה 400 מיליון דולר לפי שווי חברה של 9 מיליארד דולר ● הגיוס נעשה בהובלת קרן ההשקעות בלאקסטון

שחר סיני, סמנכ''ל קרנות נאמנות פרופאונד בית השקעות / צילום: עמי ארליך

"אחרי שנתיים פנומנליות במניות הפיננסים, זה הזמן להוריד רגל מהגז"

שחר סיני, סמנכ"ל קרנות נאמנות בפרופאונד, ממשיך להעדיף את שוק המניות המקומי על פני חו"ל, ומסמן את מניות הטכנולוגיה, התעשיות הביטחוניות והאנרגיה הירוקה לשנה הקרובה ● למרות השיאים בשוק, הוא מציע "לא להפריע לכסף לעבוד, אבל כן אפשר לצמצם סיכון"

יו''ר דירקטוריון צים יאיר סרוסי והמנכ''ל אלי גליקמן / צילום: איל יצהר, don-monteaux

"להביא ערך לבעלי המניות": ההישג האקטיביסטי בצים

המאבק בין בעלי המניות לדירקטוריון חברת הספנות הגיע לסיומו, וכעת מתכוונים הצדדים לפעול יחד "להביא ערך לבעלי המניות"

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

התיאבון של עופר ינאי: רוכש את השליטה באלומיי לפי מיליארד שקל שווי

חברת האנרגיה המתחדשת נופר שמוביל ינאי, רוכשת 46% ממניות אלומיי, המחזיקה בתחנת הכח דוראד, תמורת 460 מיליון שקל ● בין המוכרים - יו"ר הפועלים לשעבר שלמה נחמה

ד''ר ערן אופיר, מנכ''ל קומפיוג'ן / צילום: יוסי צבקר

מהלך משמעותי ראשון של ערן אופיר בקומפיוג'ן: שינוי הסכם אסטרהזנקה

חברת פיתוח התרופות קומפיוג'ן תקבל 65 מיליון דולר במיידי ועוד 25 אם תעמוד באבן-דרך קרובה יחסית, ומזומנים אלה צפויים להספיק למימון פעילות החברה עד 2029 ● בעבור זאת, במקרה של הצלחת המוצר היא תהיה זכאית לקבל מאסטרהזנקה תמלוגים מעט נמוכים יותר מכפי שנקבע בהסכם המקורי ● המניה מזנקת בבורסה בת"א

שוק באנקרה. / צילום: ap, Burhan Ozbilici

בניגוד לכל הכללים: טורקיה הורידה ריבית בפעם הרביעית, למרות אינפלציה של 31%

נגיד הבנק המרכזי בטורקיה, פתיך קרהאן, הודיע לאחרונה על הורדת ריבית בפעם הרביעית בתוך שנה, וכעת היא עומדת על 38% ● זאת, על אף קצב האינפלציה השנתי שנותר גבוה ● בשנים האחרונות, הכלכלה הטורקית מתמודדת עם שורת אתגרים, בהם מחסור באנרגיה

גבינות בסופרמרקט / צילום: שירה ספיר

פורסמה חלוקת המכסות ליבוא גבינה צהובה; מה יהיה המחיר לצרכן?

משרד הכלכלה הודיע על חלוקת מכסות ליבוא גבינה צהובה בפטור ממכס בהיקף של 5,900 טון, במסגרת הליך תחרותי שבו היבואנים התחייבו למחיר מרבי לצרכן ● לפי הודעת המשרד, המחיר לצרכן של גבינה צהובה מיובאת צפוי להישאר נמוך בעשרות אחוזים ממחירי המותגים המובילים בארץ

הסנטימנט בשווקים מתקרב לרמה של ''שוריות קיצונית'' / צילום: Shutterstock

מנהלי הקרנות אופטימיים, אבל נתון דרמטי אחד מסמן שהשווקים עומדים לרדת

סקר מנהלי הקרנות הגלובלי של בנק אוף אמריקה מצביע על אופטימיות שלא נראתה בשווקים מזה כארבע וחצי שנים ● רמת המזומנים בקרב מנהלי הקרנות ירדה לשפל של כל הזמנים, מאז שהחלה עריכת הסקר ב-1999 ● לפי הבנק, כאשר רמת המזומנים הייתה סביב רמה זו, שווקי המניות בעולם ירדו ב-2% בארבעת השבועות העוקבים

פרויקט התשב''צ של קרדן גבע. 401 יחידות דיור / הדמיה: HACUBIA

מגורים במקום מוסכים: דירה סמוך לבלומפילד עולה חצי מדירה בצפון תל אביב

ציר שלבים בת"א, סמוך לאצטדיון בלומפילד, משנה את פניו ויהפוך בשנים הקרובות מאזור מסחרי למגורים ותעסוקה ● המחירים נמוכים משמעותית מאשר בחלקים אחרים של העיר, אבל הקושי למכור דירות מורגש גם כאן

שר התרבות והספורט מיקי זוהר המהדורה המוקדמת, קשת 12, 09.12.25 / צילום: לשכת עורכי דין

הח"כים יזכו להעלאת שכר? זה הסכום שהם קיבלו בפעם האחרונה

ההתנגדות להעלאת שכר הח"כים היא "פופוליסטית"? לפי מיקי זוהר, הח"כים בכלל לא נהנו מעליות שכר בשנים האחרונות ● הטענה אולי נשמעת מפתיעה, אבל מתברר שהיא לא שגויה ● המשרוקית של גלובס 

ריק וורסטר, מנכ''ל חברת הברוקראז' צ'ארלס שוואב / צילום: Reuters, Kylie Cooper

מנכ"ל חברת ברוקראז' מהגדולות בעולם משרטט את הגבול בין הימור להשקעה

ריק וורסטר, מנכ"ל חברת הברוקראז' צ'ארלס שוואב, רואה את המתחרה רובינהוד צוברת תאוצה וחושש מהנהירה למוצרים עתירי סיכון ● "אני באמת מודאג מהמסר שנשלח למשקיעים צעירים - שצריך להשיג רווחים מהירים"

מי ירכוש את אולפני וורנר ברדרס? / צילום: Shutterstock

עסקת הענק במדיה: בוורנר ברדרס ממליצים לדירקטוריון לבחור בנטפליקס על פני פרמאונט

במכתב לבעלי המניות, וורנר כינתה את הצעתה של פרמאונט "אשליה", העלתה חששות לגבי אמינות ההון המוצע על-ידה ואף הטילה ספק במחויבות של משפחת אליסון למימון העסקה ● "הצעת פרמאונט לא נותנת ערך מספק; תנאי המיזוג עם נטפליקס עדיפים"

ועדת הכנסת, ארכיון / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

אושרו בטרומית: צמצום סמכויות נשיא העליון וביטול נבחרת הדירקטורים

הכנסת אישרה בקריאה טרומית שורת הצעות חוק שהקואליציה קידמה ● בין ההצעות: העברת סמכות שיבוץ ההרכבים בבג"ץ מידי נשיא העליון לתוכנת מחשב וקיום בחינות לשופטים במשפט עברי ● בחזית החברות הממשלתיות: מינוי דירקטורים שאינם עומדים בתנאי הסף וכן צמצום האיסור על זיקה פוליטית בקרב בכירי החברות

מייסדי נאבן, אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: נאבן

בעקבות עזיבה מפתיעה של סמנכ"לית הכספים: מניית נאבן נופלת בחדות

מניית נאבן, שהונפקה בנאסד"ק לפני כחודש וחצי, נסחרת כעת בכחצי משווי ההנפקה ● עם זאת, המנכ"ל מציין: "מעולם לא הייתי אופטימי יותר בנוגע להזדמנויות שיש לפנינו"