גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבעיות הבוערות של שוק הדיור: איך לטפל בתחום ההשכרה ומה עושים עם קרקעות חקלאיות

איך ייראו הבתים במציאות שבה אנשים רבים יעבדו מהבית, האם ההבטחות על קידום הפריפריה יהפכו למציאות ואיך ניתן להזרים מזומנים למשק בעזרת הגדלת מינוף ● בונים מחדש - האתגרים של ענף הנדל"ן, כתבה חמישית ואחרונה בסדרה

בונים מחדש האתגרים של ענף הנדלן / צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב, שאטרסטוק
בונים מחדש האתגרים של ענף הנדלן / צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב, שאטרסטוק

מגפת הקורונה מטלטלת את חיינו ויש לה גם השפעה משמעותית על תחום הנדל"ן. הממשלה עשתה מאמץ גדול כדי לאפשר לקבלנים להמשיך לעבוד גם בימי הסגר, מתוך ידיעה שמדובר בענף עתיר כוח אדם ומתוך הבנה שעצירת הבנייה בימים אלה תצמצם את היצע הדירות בטווח הבינוני. למרות זאת המגפה השפיעה ועוד תשפיע גם על הענף.

השבוע אנחנו מפרסמים ב"גלובס" סדרת כתבות שבודקת חמישה סגמנטים בתחום הנדל"ן. בכל יום נשוחח עם שלושה מומחים שינתחו את מצבו של הענף וינסו להעריך מה הממשלה צריכה לעשות בתקופה זו. היום נעסוק בתחום הדיור למגורים. מה יקרה למחירי הנדל"ן בעקבות הקורונה, מה הממשלה יכולה לעשות ולאיזה תמריצים הקבלנים והיזמים זקוקים

 

"להגדיל משמעותית את שוק הדירות להשקעה"

עמיר שאלתיאל, יו"ר ובעלי קבוצת אלדר

דרור נגל ועמיר שאלתיאל / צלם: אוהד הרכס ואיתי בלסון מכון ויצמן

1. לעודד את בעלי הממון להשקיע

הקורונה יצרה משבר כלכלי מהקשים איתם התמודדה מדינת ישראל, אולם התפרצות הנגיף אינה צפויה לפגוע בהמשך הגידול הטבעי הצפוי באוכלוסייה בישראל. לצד זאת, יש צפי לגידול במספר הישראלים החוזרים ובמספר העולים החדשים לישראל.

ממשלת ישראל צריכה לנקוט בפעולות שיאפשרו את הרחבת המשק וזאת באמצעות "הקטר של המשק" - ענף הבנייה והתשתיות והצריכה הפרטית שתרם רבות לצמיחה בשנת 2019.

מכיוון שהמדינה לא תוכל להמשיך לחלק כספים ללא הגבלה, ההמלצה שלי היא לא לחשוש מצעדים לא פופולריים שנחשבים כהטבה לבעלי הממון, נהפוך הוא - יש לעודד אותם להשקיע ולצרוך ולהזריק דלק למנועי הכלכלה הישראלית.

זוגות צעירים ומשפחות רבות התרחקו מבעלות על דירה בעקבות משבר הקורונה ולכן יש להגדיל בצורה משמעותית את שוק הדירות להשכרה. הקטנת מס הרכישה, עליה הוכרז לאחרונה, היא צעד ראשון ונכון בכיוון אולם אם רוצים להגדיל בצורה משמעותית את שוק הדירות להשכרה יש להסיר את המגבלה הקיימת על מימון דירה שנייה ולהגדיל את המימון מ-50% ל-75% כך שגם בעלי הון עצמי של כ-400 אלף שקל יוכלו לרכוש דירה להשקעה.

על מנת לעודד את הצריכה הפרטית במשק יש להחיל את העלאת אחוז המימון ל-75% גם על דירות שכבר נרכשו בשנים האחרונות תחת המגבלה. כך יוכלו משקיעים שרכשו בשנים האחרונות לחלץ הון מהדירות שבבעלותם באמצעות "הלוואות לכל מטרה", הון שישמש להגברת הצריכה הפרטית ואף כבסיס להתחלת עסקים חדשים.

2. להציב לרשויות המקומיות יעדים

בשנים האחרונות הדרך לקבלת היתר הבנייה הולכת מסתעפת ומתארכת. כל מי שעוסק בענף יעיד כי הליכי הרישוי ברשויות המקומיות הם שיוצרים פלונטר בענף ואת אחד החסמים המרכזיים בהגדלת היצע הדיור בבנייה למגורים בכלל ובהתחדשות עירונית בפרט. מערכת "רישוי זמין" לא הפכה את הרישוי ליותר זמין, ויש האומרים שהיא אף מעכבת את ההליכים. הפתרון טמון בהצבת יעדי רישוי שנתיים לרשויות על ידי מנהל התכנון, שיוגדרו בהתאם לתוכניות שאושרו. רשויות שיעמדו ביעדים יזכו לתוספת תקציבית מהמדינה.

3. לעודד חברות לחלק דיבידנד

בשנת 2017 רשות המסים יצאה בהטבת מס שאפשרה לבעלי המניות המהותיים בחברות למשוך דיבידנד במס מופחת של 25%, זאת לעומת שיעור המס הרגיל שנע בין 30% ל-33%. הטבה זו היוותה תמריץ משמעותי לחברות לחלק את רווחיהן הרבה מעבר לתחזיות האוצר. בפועל חולקו דיבידנדים בהיקף כולל של למעלה מ-40 מיליארד שקל. מבצע נוסף כזה כיום ישיג שתי מטרות: הראשונה, הגדלה מיידית של הכנסות המדינה ממסים. השנייה, בכפוף להנחיה לחברות לשלם את הדיבידנד במזומן ולא רק לדווח עליו, זריקה של הון עצום לשוק שיעודד צריכה והשקעות במשק.

"להתאים את הדירות החדשות לצרכי הדיור המשתנים"

דפנה הרלב, מנכ"לית קבוצת הבנייה אביב

דפנה הרלב / צילום: תמר מצפי

1. ליזום פרויקטים בפורמט של "דירה להשכיר"

משבר הקורונה שינה את כללי המשחק. מצד אחד משפחות צעירות מתקשות יותר מבעבר לרכוש דירה, ועולה הצורך לייצר להן חלופות יציבות ואיכותיות למגורים. אני חוששת שהחסכונות של רבים מהצעירים נחשקים כיום וגם יכולת ההשתכרות פוחתת. הפתרון המתאים ביותר לכל אלה הוא פרויקטים של דיור להשכרה ארוכת טווח, באזורי הביקוש, בסמוך למרכזי תעסוקה. בנוסף, יותר עובדים עוברים לעבוד מהבית, כך שהדרישה לאיכות ואף לגודל גדול יותר של דירות עשויה לעלות.

לדעתי, מה שיכול לענות בצורה נאותה לשני הצרכים הללו הוא הפורמט שמשמש את חברת "דירה להשכיר", שכבר הוכיח את עצמו. הפורמט הזה יצר פרויקטים למגורים באזורים הממוקמים באזורי הביקוש, שמאפשרים לשוכרים לשכור דירה חדשה ואיכותית, לתקופות זמן ארוכות, תוך אפשרות יציאה מוגדרת וברורה, בשכר דירה הוגן ובתנאים מפוקחים.

שכירות להשכרה ארוכת טווח צריכים בעיקר בערים עם תעסוקה במרכז הארץ, וכאן ניתן לנצל את הפרויקטים של ההתחדשות העירונית המבוצעים בהן. הפרויקטים הללו פועלים על סמך מכפיל מסויים של דירות חדשות לעומת הדירות הישנות, ואני מציעה לפעול להגדיל את זכויות הבנייה בעוד 20% עבור תוספת שטחים, קומות ויחידות דיור, שייועדו להשכרה לטווח ארוך בלבד.

עדיפות, שהפרויקטים הללו, שינוהלו בפורמט "דירה להשכיר", יוקמו ברחובות מרכזיים בערים אשר נמצאות בתהליך של התחדשות עירונית, בסמיכות למרכזי תעסוקה ותחבורה ציבורית וכך לאפשר ממגורים איכותיים לאלו שידם אינה משגת לרכוש דירה. כמובן שניתן לכלול בתוכנית הזו גם פרויקטים שאינם מוקמים במסגרת התחדשות עירונית.

2. הקלה בהיטל השבחה

בהמשך להצעה הראשונה, הממשלה צריכה להבין, כי היטל השבחה הוא גורם אקוטי בהחלטת יזם, האם להיכנס לפרויקט לשכירות ארוכת טווח או שלא. העובדה, שכבר היום המדינה מציעה הטבות מס לפרויקטים לשכירות ארוכת טווח במסגרת חוק עידוד השקעות הון, אבל אין הרבה קופצים.

הרשויות צריכות לקחת בחשבון, ששווי מקרקעין של דירות להשכרה לטווח ארוך נמוך משמעותית משווי מקרקעין לדירה למכירה, ועל כן גובה ההיטל צריך להיות נמוך בהרבה.

3. לתכנן מחדש דירות להשכרה

כאמור, בעקבות משבר הקורונה, יותר ויותר עובדים, הן שכירים והן עצמאיים, עובדים מדירת המגורים שלהם, לפחות באופן חלקי, והדבר מחייב לערוך שינויים ולהתאים את תכנון הדירות לצרכים המשתנים.

כולנו חווינו בתקופת הסגר את חשיבות המרפסת. אם עד לזמן האחרון מרפסת ובמיוחד מרפסת חדשה נחשבה ל"לוקסוס", הקורונה הציפה את הצורך במרפסות גדולות יחסית, ולאור הגדלת הצפיפות בערים נדרש מרחב אוויר חופשי, לכן נכון יהיה להגדיל את המרפסות לכ-20 מ"ר- דבר שישפר משמעותית את איכות חיי הדיירים.

בנוסף לכך, כאשר בני הזוג נדרשים לעבוד באופן חלקי מהבית והילדים לומדים בלמידה מרחוק, נדרש ליצר פינות עבודה ולמידה בבית. פתרון נוסף הוא לייצר בבניינים אזורים הכוללים עמדות עבודה עם תנאים המתאימים לעבודה מרחוק.

"לתת הקלות מס לחקלאים שיסכימו לשחרר קרקעות באזורי ביקוש"

ליליה נחמן, מנכ"לית אנגלו סכסון

ליליה נחמן, מנכ"לית רשת אנגלו סכסון  / צילום: אלה פאוסט

1. להפשיר קרקעות חקלאיות

גלגלי הבירוקרטיה בתחום הנדל"ן ידועים ככאלה שמסתובבים אט אט והפער בין ההיצע לביקוש ממשיך לגדול בזמן הקורונה. בנוסף, הבעיות של הפריפריה הולכות ומחמירות. לפיכך יש לשלב בין אלמנטים, שייתנו מענה לבעיות הדיור וגם לבעיות הפריפריה. אני מציעה לנקוט בשלושה צעדים, שיענו על הבעיות: אחד הפתרונות הניתנים למימוש באופן מיידי הוא הפשרת קרקעות חקלאיות, שטחים נרחבים שחלקם עומדים דוממים ומחכים לרעש מנועי הדחפורים. על הממשלה לתת תמריצים עבור אותם חקלאים, בעלי קרקעות, כגון הקלות מס, על מנת לעודד אותם לשחרר את הקרקעות שבבעלותם, על אחת כמה וכמה שחלקן נמצאות באזורי הביקוש ועליהן ניתן יהיה לבנות מאות יחידות דיור שיענו על הביקוש. ככל שהליכי הבירוקרטיה יופשטו, כך פרויקטים יצאו יותר מהר לפועל ונראה יותר ויותר דירות משוחררות לשוק הצמא להן.

2. הטבות לרוכשים בפריפריה

מאז הקמת הממשלה הנוכחית, דובר לא מעט על תוכניות כאלו ואחרות מצד שר השיכון, שברצונו לעודד קנייה בפריפריה, ואין ספק כי בעוד ההיצע באזור המרכז דל והמחירים גבוהים, הפריפריה יכולה להוות פתרון חלופי הולם עבור רבים, שבמקום לחכות שיום יבוא ויוכלו לקנות במרכז, יוכלו כעת לממש את חלומם ולגלות אלטרנטיבה שווה. על הממשלה להיטיב עם רוכשים פוטנציאליים, המתלבטים האם לשים את כספם בפריפריה, באמצעים שונים כגון הקלות מס, מתן מענקים, הצעת ריביות נמוכות ללקיחת משכנתא ועוד, שיכולים להוות תגמול ותמריץ כדאי במיוחד. ככל שהממשלה תשקיע יותר ברוכשים הללו, כך ירוויחו כל הצדדים - הרוכשים, הממשלה וערי הפריפריה, WIN WIN לכולם שלא דורש השקעה תקציבית רבה.

3. השקעה בפריפריה

כולנו שונאים לעמוד בפקק ואחד המחסומים הקשים ביותר העומדים בפני פריחת הפריפריה הוא חוסר בעורקי תחבורה שיחברו את ערי הפריפריה למרכז. ברגע שהתחבורה, ציבורית ופרטית, תהיה נוחה וזמני הנסיעה יתקצרו, גם תמהיל האוכלוסייה ישתנה בפריפריה ונראה עוד ועוד אנשים, המוכנים להשתקע בה ולהקים משפחה, לחיות חיים איכותיים ולהתפתח. אוכלוסייה איכותית ועורקי תחבורה גם יגרמו למעבר של חברות מובילות לפריפריה ולכן, יש במקביל להשקעה בתחבורה ובחברה, להשקיע ולפתח מתחמי תעסוקה בערי הפריפריה, כמו גם לתת תמריצים כגון הטבות בארנונה ושכירות כדי למשוך חברות גדולות, שיפתחו מקומות עבודה חדשים ובעקבותיהם יבואו גם ענפים נלווים כגון מערכות מחשוב, מסעדות, ציוד נלווה ועוד.

דבר מוליד דבר וזהו תהליך פיתוח שכולנו צריכים לשאוף שיתקיים. ככל שהממשלה תשקיע יותר בפריפריה, כך הדברים יקרו מעצמם. הממשלה היא זו שצריכה לעשות את הצעד הראשון. בימינו, שבהם היצע יחידות הדיור באזורי הביקוש דל, אין מנוס מלפנות לאפיקים חדשים ומקומות בהם עוד יש עתודות קרקע והאפשרויות שם רבות ומגוונות.

עוד כתבות

מל''ט בייראקטר TB2 מתוצרת טורקיה / צילום: Reuters, Aziz Karimov

"מלחמת המל"טים" בין ישראל לטורקיה: סוריה היא רק שדה קרב אחד

משט המרמרה, שהפסיק את אספקת מל"טי הרון לארדואן, הפך כעבור עשור למאבק עוצמה גלובלי בין התעשיות הביטחוניות ● בעוד שטורקיה הפכה ליצואנית המל"טים התוקפים הגדולה בעולם, בישראל מתריעים מפני התנגשות "בלתי מאוישת" אפשרית בתווך האווירי של סוריה

מה עוד מביא לטלטלה בשוק הקריפטו / צילום: Shutterstock

אחרי השיאים הגיעה הנפילה: למה מטבעות הקריפטו משנים כיוון?

אחרי שמתחילת השנה רשם הביטקוין שיאים חדשים בזה אחר זה, בחודש האחרון ניכר במטבע הדיגיטלי המוביל שינוי מגמה ● בשוק מייחסים זאת להשפעות מאקרו ולשינויים מבניים, ומזהירים מפני המשך ירידות בתקופה הקרובה ● אך יש גם מי שמזהים הזדמנות בטווח הארוך

מפעלי ICL בים המלח / צילום: ap, Ariel Schalit

ICL תקבל פיצוי במיליארדים, אז למה המניה צונחת?

לאחר שפורסם מזכר ההבנות של הסכם הפשרה מול האוצר בזיכיון ים המלח, אחד הנכסים החשובים ביותר של ICL, מניית החברה צנחה לאורך יום המסחר בשיעורים דו-ספרתיים ● מה הבטיחה המדינה ל-ICL, ומה יקרה ב-2030? ● גלובס עושה סדר

הנהלת Vast Data / צילום: Vast Data

ואסט דאטה הישראלית חתמה על חוזה ענק בהיקף של כ-1.2 מיליארד דולר

חוזה ענק לחברת ואסט דאטה הישראלית: תספק שרתי אחסון נתונים עבור שרתי AI של ענקית הבינה המלאכותית האמריקאית קורוויב ● המהלך עשוי לגלם עבור החברה גידול בקצב ההכנסות של עד 390 מיליון דולר בשנה

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

בעלי המניות אישרו: אילון מאסק יקבל את חבילת השכר הגדולה בתולדות וול סטריט

בעלי המניות של טסלה אישרו את חבילת השכר ההיסטורית של המנכ"ל אילון מאסק, שעשויה להגיע לטריליון דולר במניות בעשור הקרוב ● המתנגדים הזהירו מפני תלות מוגזמת באדם אחד - אך טסלה בחרה להמר עליו שוב ● כעת יצטרך מאסק להוכיח שהיעדים שהציב, בהם מיליון רובוטים לשימוש מסחרי והגעה לשווי של 8.5 טריליון דולר, הם לא חלום רחוק

רמי דרור / צילום: דרור סיתהכל

"לא אופטימי": מנהל ההשקעות שמסמן סקטור אחד להתרחק ממנו

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● רמי דרור, מנכ"ל ווליו השקעות מתקדמות, המנהלת כ-4 מיליארד שקל, ידע להמליץ לפני שנה על מניות הביטוח. כעת הוא בטוח שבטווח הקצר השוק המקומי ימשיך לעלות, בהינתן סיום המלחמה וכניסה לשנת בחירות ● ולאיזה סקטור הוא מעדיף לא להתקרב היום?

רוברט אנטוקול, דיוויד קוסטמן, גבי ויסמן / צילום: אוהד רומנו, נובה, נועם גלאי

למה נובה יורדת אחרי דוחות טובים, והישראלית הקטנה שצונחת בוול סטריט

דוח מצויין לנובה, אך תחזית פושרת מפילה את המניה ● התוצאות של פלייטיקה מאכזבות, אך החברה מאשררת את התחזית ● הכנסות טידס (אאוטבריין לשעבר) זינקו, אכזבה בשורה הרווח, המניה צוללת

נשיא לבנון, ג'וזף עאון / צילום: ap, Bilal Hussei

למורת רוחם של חיזבאללה וטורקיה: ממשלת לבנון אישרה את הגבול הימי עם קפריסין

חיזבאללה ומקורביהם טוענים כי ההסכם "נטול לגיטימיות חוקתית" ● ממשל טראמפ מעוניין לנצל את ההזדמנות ולייצב את ביירות, ולהרחיק את חיזבאללה ממוקדי ההשפעה ●  ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי: ההסכם עשוי לגלגל מהלכים אזוריים שיפגעו באינטרסים הישראליים

פרופ' בועז המאירי / צילום: יח''צ אוניברסיטת תל אביב

החוקר שקיבל 2 מיליון דולר כדי לגלות איך אפשר לפתור סכסוכים אלימים

פרופ' בועז המאירי, ראש התוכנית לניהול סכסוכים וגישור באוניברסיטת ת"א, קיבל לאחרונה מענק יוקרתי ממועצת המחקר האירופית ● המטרה: לבחון אילו התערבויות מועילות בסוגי סכסוכים שונים בין קבוצות אוכלוסייה ● המחקר ייערך בין השאר בקולומביה, בניגריה ובארה"ב ● האם ממצאיו יוכלו להועיל גם לחברה הישראלית?

פרויקט 'מבנה הסוללים' בתל אביב / צילום: באדיבות החברה

חברת ההייטק ששוכרת 13 אלף מ"ר במתחם הסוללים

עוד רכישה בעולם ההתחדשות העירונית: מהדרין רוכשת את פי הנדסה ובנייה תמורת 27 מיליון שקל ● חברת ההייטק פיירבלוקס נכנסת לשטחי המשרדים במתחם הסוללים ● קריית גת בדרך להתרחבות ● וגם: העיר הערבית השנייה בישראל שמוכרז בה פינוי־בינוי ● חדשות השבוע בנדל"ן 

מפעלי ים המלח של איי.סי.אל (כיל) / צילום: Shutterstock

פשרה של מיליארדים: הזיכיון על ים המלח ייפתח למכרז, ICL תקבל פיצוי ענק מהמדינה

רבים מהמכשולים שמנעו את השינוי הדרמטי הוסרו, ונראה שבשנים הקרובות ייפתח מכרז חדש על זיכיון ים המלח ● המכרז יעגן את השמירה על איכות הסביבה ויגדיל משמעותית חלק הממשלה ● כל הפרטים על הפשרה ועל הוויתורים שעשו הצדדים

מל''ט מסוג הרמס / צילום: אלביט מערכות

המדינה שהצהירה שלא תרכוש נשק ישראלי גילתה שהיא לא יכולה בלי

ממשלת הפיליפינים הצהירה כי בשל סירובה של ישראל להכיר בגבולות המים הכלכליים שלה בים סין הדרומי, היא תפסיק לבצע הזמנות חדשות של ציוד ביטחוני מישראל • בארגנטינה מעוניינים לרכוש 72 מערכות ארטילריה, כחלק ממגמת המודרניזציה של הצבא ● ברוסיה הציגו מערכת הגנה אווירית רובוטית נגד כלי טיס בלתי מאוישים ● וגם: בעקבות מחסור חריף, החלה באוקראינה לייצר פגזי 155 מ"מ ו־105 מ"מ, עם סיוע טכני מהתאגיד הצ'כי CSG ● השבוע בתעשיות הביטחונית

אלטמן עם טראמפ וראשי אורקל וסופטבנק בהכרזה על סטארגייט / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

מרכז נתונים בשווי יותר מ־7 מיליארד דולר ייבנה עבור הפרויקט של אורקל ו־OpenAI

הקמפוס בעיירה סליין במישיגן, הוא האתר הרביעי שהוכרז במסגרת הסכם הענק שנחתם בין שתי ענקיות הטכנולוגיה ● את המרכז בונה חברת RELATED

פרופסור סאמי מיעארי, מעורכי המחקר / צילום: פרטי

מחקר חדש מצביע על הבעיה הגדולה בתעסוקת החברה הערבית

מחקר שערך הפורום הכלכלי הערבי קובע כי צעירים שמוגדרים "חסרי מעש" נמצאים בהכשרות או בדרך לאקדמיה ● אולם בהמשך הם סובלים ממחסור בהזדמנויות תעסוקה איכותיות ליד מקום המגורים

פרויקט עיר גלים של הכשרת הישוב / הדמיה: טוטם

קריית ים מציגה: יותר מ־6,000 דירות בהתחדשות עירונית וקפיצה במחירים

העיר הסמוכה לים, שנחשבה במשך שנים לשכונה אפורה בפאתי חיפה, צפויה להוסיף בשנים הקרובות אלפי יחידות דיור חדשות ● המחירים עלו ב־56% בפחות מארבע שנים, אבל המכפילים בפרויקטים עדיין גבוהים

הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

שיא של 15 שנים: מה הוביל למחזור המסחר החריג כל כך בבורסה?

היום בנעילת המסחר ביצעה הבורסה את עדכון המדדים הגדול בתולדותיה, כתוצאה מכך, רשמה מחזור עצום בנעילה ● מיהן החברות שיצאו או שנכנסו למדדים? ● ולמה אנרג'יאן זינקה למרות שנשרה ממדד ת"א 35? ● שאלות ותשובות

מורי ארקין / צילום: שלו אריאל

שוק הביומד מתעורר? מורי ארקין מגייס קרן של 40 מיליון דולר

בין המשקיעים בגיוס של קרן ארקין דיגיטל נמצאות הקרנות וינטג' פרטנרס וקבוצת הראל ● הסכום אומנם לא גדול מאוד, אך מדובר בחדשות משמעותיות לסקטור הביומד בישראל, בו גויסה מתחילת המלחמה רק קרן אחת

נקודת טעינה חשמלית ברמת גן / צילום: Shutterstock

רשמית: מס הנסועה על רכב חשמלי הגיע לסוף דרכו. באוצר יציעו חלופה

מס הנסועה על רכב חשמלי לא יוטל ב־2026 וככל הנראה יבוטל סופית ● צ'רי הסינית מתרחבת מישראל לאירופה בשיתוף עם יבואנים ישראלים ● ג'אקו משיקה בישראל קרוס־אובר פלאג־אין מפואר למשפחות גדולות ● השבוע בענף הרכב

יאיר הבן של בנימין נתניהו / צילום: שלומי יוסף

כשלהיות ישר זה להיות פראייר: השבוע שבו הנורמות המקולקלות היכו בנו

מחלוקת ג'ובים במוסדות ציוניים ועד פרשת הפצ"רית: השבוע נוכחנו בעוצמה יתרה שהנורמות מתפוררות, והדרך לשחיתות מתקצרת ● כשאנשים מפסיקים להאמין שמישהו שומר על השיטה, הם מפסיקים לשמור עליה בעצמם

שוקי ניר ודניאל שרייבר / צילום: דורון לצטר, שלומי יוסף

המניה הישראלית החבוטה שזינקה ב־30% וזו שקפצה לשיא שלא נראה שנים

הישראליות בוול סטריט רשמו יום מסחר מוצלח במיוחד אתמול, כאשר חברת הביטוח הדיגיטלי למונייד המריאה בכ-34%, וחברת האנרגיה הסולארית סולאראדג' קפצה בכ-29% ● אצל למונייד התרשמו מהעקביות בצמיחה, וסולאראדג' הודיעה על שיתוף-פעולה עם חברת השבבים אינפיניון לפיתוח תשתיות אנרגיה לדאטה סנטרים