יורש העצר של איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד / צילום: AP
בשורה אחת - ההסכם עם איחוד האמירויות יספק לכלכלה הישראלית גשר רשמי ויציב אל העולם הערבי כולו ובעיקר אל שאר מדינות המפרץ וסעודיה, שהייתה בסוד העניינים לאורך כל הדרך, בראשן. האפשרויות הנפתחות בשווקים הערביים עבור החברות הישראליות הן עצומות ועשויות להגדיל באופן דרמטי את הייצוא, לאיחוד האמירויות ודרכן ליתר מדינות ערב.
איש עסקים ישראלי בכיר, לשעבר בכיר במערכת הביטחון, אמר ל"גלובס" כי אמנם גם לפני ההסכם יש קשרים לא מעטים עם איחוד האמירויות, אבל המהלך הזה מעלה הכל אל מעל לפני השטח - ונותן לגיטימציה לחברות ולממשלות בעולם הערבי כולו לרכוש מישראל, דרך חברות אמצע באיחוד. זה היה גם קודם בדרך זו או אחרת, אבל כעת THE SKY IS THA LIMIT.
ועוד ציטוט אחד - גורם סעודי אמר הערב ל"גלובס" כי לעולם הערבי יש הרבה מה לקבל מישראל. זו פריצת דרך, הסוגיה הפלסטינית נמצאת על הפרק ותמשיך להוות מכשול מסוים, אבל הדרך כבר נסללה.
הקשרים והיחסים הקיימים היו ברובם מתחת לפני השטח, ופה ושם יצאו לאור, כמו מהלך השת"פ בין רפאל והתעשייה האווירית עם "קבוצת 42" - קונצרן חברות של טכנולוגיה רפואית, בסוגיית הקורונה. על הסיכום פורסם לפני חודשיים.
האיחוד סובל מאיראן ורואה בישראל בת ברית אמיתית
הסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות יוציא לאור קשת רחבה של שיתופי פעולה כלכליים וטכנולוגיים. קשת הקיימת בין המדינות כבר שנים. האיחוד שבו פדרציה של שבע מדינות (אמירויות) שהגדולות והמוכרות שבהן הן דובאי ואבו דאבי, כאשר האיש החזק הוא הנסיך מוחמד אבו זאיד, יורש העצר של שליט אבו דאבי ומי שאחראי למהפכה הכלכלית המתחוללת באיחוד בשנים האחרונות.
היחסים של ישראל עם האיחוד החלו לפני שנים. ומאז ומתמיד המוקד שלהן היה כלכלי ובעיקר בהקשר הביטחוני. האיחוד סובל מקרבתה של איראן ומהאיום הנשקף ממנה, ורואה בישראל בת ברית אמיתית שאפשר לסמוך עליה בשעת צרה.
היחסים עימה במישור החשאי החלו בעשור הקודם, וכללו העברת מידע ביטחוני וגם טכנולוגיות מודיעין לסיוע מול ההתעצמות האיראנית. ב-2015 פתחה ישראל נציגות דיפלומטית רשמית באבו דאבי, שהייתה מסונפת לסוכנות האו"ם הבינלאומית לאנרגיות מתחדשות. פתיחתה אושרה בעקבות מגעים אינטנסיביים בין ישראל לבין שלטונות איחוד האמירויות, כולל ביקור של מנכ"ל משרד החוץ דאז, דורי גולד, באבו דאבי בשבוע האחרון. היחסים הסודיים בין ישראל לאיחוד האמירויות נפגעו מפרשת חיסולו של בכיר חמאס מחמוד אל מבחוח בשנת 2010 בדובאי, אולם הסכם הגרעין בין איראן למעצמות והתחזקותו של ארגון הטרור דאעש, חידשו את הקשרים.
כיום הקשר העיקרי הוא בין כמה מהתעשיות הביטחוניות, ובראשן רפאל והתעשייה האווירית, וכן של חברות תוכנה וריגול. ההסכם שנחתם ביולי עם רפאל והתעשייה האווירית כלל טכנולוגיות חדשניות משותפות בתחומי הבינה המלאכותית, החישה, הלייזר ועוד. בהודעה אז נאמר כי המטרה היא מציאת פתרונות חדישים ויוזמות רפואיות, וטכנולוגיות משותפות נועדו לא רק לאוכלוסיית שתי המדינות, אלא לסיוע למאבק העולמי בקורונה והביטחון הבריאותי באזור כולו.
הכלכלה של איחוד האמירויות פתוחה מאוד למסחר בינלאומי, ומתבססת בעיקר על רכיב הייצוא, שאחראי לכמעט מחצית מהתוצר. כלקח ממשברים קודמים, האמירויות השקיעו מאמצים רבים לגיוון ענפי הייצוא, פרט לנפט. מאמצים אלה הצליחו, כשחלקו של הנפט בתוצר ירד עד כדי שליש בלבד. ומנגד כגדל מאוד ענף המסחר הבינלאומי ולכאן נכנס היתרון הכלכלי האמיתי של ההסכם הזה.
מאות מיליארדי דולרים בשנה
השוק הערבי העולמי לטכנולוגיות מתקדמות שווה הרבה מאות מיליארדי דולרים בשנה. בשל הסוגיות המדיניות הקשר הכלכלי בין המדינות היה חשאי, ומה שלא נותר חשאי היה מועט יחסית. כעת, עם פתיחת הגשר הזה, השוק הערבי כולו נפתח למעשה לחברות הישראליות, בראש כמובן הטכנולוגיה. במישור הביטחוני זה יוגבל מסיבות מובנות, ובעיקר בגלל הצורך להימנע מהעברת מידע טכנולוגי בטחוני לידיים עוינות. אבל כל התחומים האחרים נפתחים: תעשיית המזון, ההתפלה וחיסכון במים (תחום המעניין במיוחד את ארצות ערב המדבריות), טכנולוגיה גבוהה, חקלאות מתקדמת ועוד.
מאיגוד לשכות המסחר נמסר כי הוא "מברך על נירמול היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות.לצעד זה חשיבות עצומה לקידום הכלכלות של שתי המדינות וכל אזור המפרץ ולחיזוק קשרי המסחר העסקיים. איגוד לשכות המסחר כבר פועל מזה תקופה בקידום עסקים ישראלים במדינות המפרץ ומסייע לחברות ישראליות הן ביבוא והן ביצוא. לפני שנה אף קיימנו מספר סמינרים בהשתתפות חברות ישראליות על עשיית עסקים במפרץ".