גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההסכם עם איחוד האמירויות: פוטנציאל כלכלי ענק מול העולם הערבי כולו

הקשרים והיחסים שהתקיימו עד כה בין ישראל לבין העולם הערבי היו ברובם מתחת לפני השטח, ופה ושם יצאו לאור ● כעת, לאחר ההסכם עם איחוד האמירויות, האפשרויות הנפתחות בשווקים הערביים עבור החברות הישראליות הן עצומות ועשויות להגדיל באופן דרמטי את הייצוא הבינלאומי, ולכאן נכנס היתרון הכלכלי האמיתי של ההסכם

יורש העצר של איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד / צילום: AP
יורש העצר של איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד / צילום: AP

בשורה אחת - ההסכם עם איחוד האמירויות יספק לכלכלה הישראלית גשר רשמי ויציב אל העולם הערבי כולו ובעיקר אל שאר מדינות המפרץ וסעודיה, שהייתה בסוד העניינים לאורך כל הדרך, בראשן. האפשרויות הנפתחות בשווקים הערביים עבור החברות הישראליות הן עצומות ועשויות להגדיל באופן דרמטי את הייצוא, לאיחוד האמירויות ודרכן ליתר מדינות ערב.

איש עסקים ישראלי בכיר, לשעבר בכיר במערכת הביטחון, אמר ל"גלובס" כי אמנם גם לפני ההסכם יש קשרים לא מעטים עם איחוד האמירויות, אבל המהלך הזה מעלה הכל אל מעל לפני השטח - ונותן לגיטימציה לחברות ולממשלות בעולם הערבי כולו לרכוש מישראל, דרך חברות אמצע באיחוד. זה היה גם קודם בדרך זו או אחרת, אבל כעת THE SKY IS THA LIMIT.

ועוד ציטוט אחד - גורם סעודי אמר הערב ל"גלובס" כי לעולם הערבי יש הרבה מה לקבל מישראל. זו פריצת דרך, הסוגיה הפלסטינית נמצאת על הפרק ותמשיך להוות מכשול מסוים, אבל הדרך כבר נסללה.

הקשרים והיחסים הקיימים היו ברובם מתחת לפני השטח, ופה ושם יצאו לאור, כמו מהלך השת"פ בין רפאל והתעשייה האווירית עם "קבוצת 42" - קונצרן חברות של טכנולוגיה רפואית, בסוגיית הקורונה. על הסיכום פורסם לפני חודשיים.

האיחוד סובל מאיראן ורואה בישראל בת ברית אמיתית

הסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות יוציא לאור קשת רחבה של שיתופי פעולה כלכליים וטכנולוגיים. קשת הקיימת בין המדינות כבר שנים. האיחוד שבו פדרציה של שבע מדינות (אמירויות) שהגדולות והמוכרות שבהן הן דובאי ואבו דאבי, כאשר האיש החזק הוא הנסיך מוחמד אבו זאיד, יורש העצר של שליט אבו דאבי ומי שאחראי למהפכה הכלכלית המתחוללת באיחוד בשנים האחרונות.

היחסים של ישראל עם האיחוד החלו לפני שנים. ומאז ומתמיד המוקד שלהן היה כלכלי ובעיקר בהקשר הביטחוני. האיחוד סובל מקרבתה של איראן ומהאיום הנשקף ממנה, ורואה בישראל בת ברית אמיתית שאפשר לסמוך עליה בשעת צרה.

היחסים עימה במישור החשאי החלו בעשור הקודם, וכללו העברת מידע ביטחוני וגם טכנולוגיות מודיעין לסיוע מול ההתעצמות האיראנית. ב-2015 פתחה ישראל נציגות דיפלומטית רשמית באבו דאבי, שהייתה מסונפת לסוכנות האו"ם הבינלאומית לאנרגיות מתחדשות. פתיחתה אושרה בעקבות מגעים אינטנסיביים בין ישראל לבין שלטונות איחוד האמירויות, כולל ביקור של מנכ"ל משרד החוץ דאז, דורי גולד, באבו דאבי בשבוע האחרון. היחסים הסודיים בין ישראל לאיחוד האמירויות נפגעו מפרשת חיסולו של בכיר חמאס מחמוד אל מבחוח בשנת 2010 בדובאי, אולם הסכם הגרעין בין איראן למעצמות והתחזקותו של ארגון הטרור דאעש, חידשו את הקשרים.

כיום הקשר העיקרי הוא בין כמה מהתעשיות הביטחוניות, ובראשן רפאל והתעשייה האווירית, וכן של חברות תוכנה וריגול. ההסכם שנחתם ביולי עם רפאל והתעשייה האווירית כלל טכנולוגיות חדשניות משותפות בתחומי הבינה המלאכותית, החישה, הלייזר ועוד. בהודעה אז נאמר כי המטרה היא מציאת פתרונות חדישים ויוזמות רפואיות, וטכנולוגיות משותפות נועדו לא רק לאוכלוסיית שתי המדינות, אלא לסיוע למאבק העולמי בקורונה והביטחון הבריאותי באזור כולו.

הכלכלה של איחוד האמירויות פתוחה מאוד למסחר בינלאומי, ומתבססת בעיקר על רכיב הייצוא, שאחראי לכמעט מחצית מהתוצר. כלקח ממשברים קודמים, האמירויות השקיעו מאמצים רבים לגיוון ענפי הייצוא, פרט לנפט. מאמצים אלה הצליחו, כשחלקו של הנפט בתוצר ירד עד כדי שליש בלבד. ומנגד כגדל מאוד ענף המסחר הבינלאומי ולכאן נכנס היתרון הכלכלי האמיתי של ההסכם הזה.

מאות מיליארדי דולרים בשנה

השוק הערבי העולמי לטכנולוגיות מתקדמות שווה הרבה מאות מיליארדי דולרים בשנה. בשל הסוגיות המדיניות הקשר הכלכלי בין המדינות היה חשאי, ומה שלא נותר חשאי היה מועט יחסית. כעת, עם פתיחת הגשר הזה, השוק הערבי כולו נפתח למעשה לחברות הישראליות, בראש כמובן הטכנולוגיה. במישור הביטחוני זה יוגבל מסיבות מובנות, ובעיקר בגלל הצורך להימנע מהעברת מידע טכנולוגי בטחוני לידיים עוינות. אבל כל התחומים האחרים נפתחים: תעשיית המזון, ההתפלה וחיסכון במים (תחום המעניין במיוחד את ארצות ערב המדבריות), טכנולוגיה גבוהה, חקלאות מתקדמת ועוד.


מאיגוד לשכות המסחר נמסר כי הוא "מברך על נירמול היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות.לצעד זה חשיבות עצומה לקידום הכלכלות של שתי המדינות וכל אזור המפרץ ולחיזוק קשרי המסחר העסקיים. איגוד לשכות המסחר כבר פועל מזה תקופה בקידום עסקים ישראלים במדינות המפרץ ומסייע לחברות ישראליות הן ביבוא והן ביצוא. לפני שנה אף קיימנו מספר סמינרים בהשתתפות חברות ישראליות על עשיית עסקים במפרץ".

עוד כתבות

בניין להב 433 / צילום: גלובס

פרשת השחיתות בהסתדרות: שני בכירים נוספים במנורה זומנו לחקירה

לאחר שבסוף החודש שעבר פשטה המשטרה על משרדי חברת הביטוח מנורה מבטחים וחקרה באזהרה שלושה מבכיריה במסגרת פרשת השחיתות בהסתדרות, כעת מודיעה מנורה כי הבוקר זומנו לחקירה שני נושאי משרה בכירים נוספים בקבוצה

ריקי בש / צילום: כפיר סיון

יועצת ההשקעות הבכירה שמציעה: כך תבחרו את הסקטורים המנצחים לשנה החדשה

ריקי בש, ראש ענף ייעוץ השקעות בבנק לאומי, מדגישה כי ב־2026 חשוב עוד יותר פיזור גלובלי ● היא ממעיטה בחשיבות הבחירות בישראל ובארה"ב להתנהגות השווקים בטווח הארוך, ומציעה חשיפה למט"ח דווקא משום שהשקל התחזק כל כך ● ואילו סקטורים מצדיקים בחינה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"איום על היציבות": בנק ישראל נגד ענף ההשקעות הצומח. ואיך הגיב צבי סטפק?

בדיון סוער בוועדת הכספים נציג בנק ישראל הביע חשש מהסיכון בפעילות הקרנות ● בבתי ההשקעות תקפו: "כשהטיעון נשלף בנושא כל כך איזוטרי, איך נתייחס בפעם הבאה לאיום בנק ישראל?" ● בינתיים, ענף שמנהל מיליארדים נותר תלוי באוויר ומחכה להסדרה

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

אסף רפפורט וקבוצת יזמי הייטק בוחנים את רכישת ערוץ רשת 13

במסגרת העסקה, היזמים מעוניינים להשקיע בשלוש השנים הקרובות כ-100 מיליון דולר כדי לאפשר לערוץ לפעול, וזאת ללא התערבות מצידם ● טרם פורסם מי הם אותם יזמי הייטק שהולכים עם רפפורט למהלך

אופטימיות זהירה בשוק האג''ח / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בורסה ללא הסדרי חוב: האופוריה בשוק האג"ח שוברת שיאים

מרווח התשואות בין אג"ח ממשלתיות לקונצרניות צנח לרמת שפל, ובשוק מתריעים: "הפיצוי שמקבלים משקיעים בגין תוספת הסיכון הצטמצם דרמטית" ● במקביל, הסדרי החוב נעלמו כמעט לחלוטין ואג"ח זבל מהוות פחות מ–1% מהשוק — לעומת חמישית ממנו עם פרוץ המלחמה

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: ap, Gil Cohen-Magen

היועצת המשפטית לממשלה: סגירת גל"צ אינה חוקית ונועדה להשתיק כלי תקשורת מרכזי

בייעוץ המשפטי קובעים כי החלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל מחייבת חקיקה ראשית ● זאת, בייחוד בהקשר הרחב של מהלכים קואליציוניים נוספים שלדברי היועמ"שית מחלישים את התקשורת החופשית, ובשנת בחירות ● זאת ועוד, היועצת מפרטת שורה של פגמים שנפלו בעבודת הוועדה המייעצת לשר הביטחון לבחינת עתידה של התחנה

מיכל עבאדי-בויאנג'ו / צילום: איליה מלינקוב

עוד לפני שנכנסה לתפקיד החשכ"לית: אדלטק במכתב חריף נגד עבאדי-בויאנג'ו

לטענת אדלטק, כהונתה הקודמת של עבאדי-בויאנג’ו כיו"ר קצא"א וכיו"ר דוראד יצרה עימות אישי ועסקי עמוק, שמצדיק  הסדר ניגוד עניינים רחב עם מינויה מחדש לתפקיד החשבת הכללית ● עבאדי: "ניסיונות שיטתיים להלך אימים, דוחה על הסף"

שבע המופלאות / צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הן היו כוח שמניע את השווקים, כעת הן מתפזרות ל-7 כיוונים

קבוצת שבע המניות המופלאות של ענקיות הטכנולוגיה, שמיקדו את הייפ הבינה המלאכותית, מתפצלת מבפנים ● רבות מהן משתרכות כיום אחרי השוק הכללי

רווחים כלואים / אילוסטרציה: גלובס

כפול מהתחזית: היקף המס מהרווחים הכלואים צפוי להגיע ל-20 מיליארד שקל ב־2025

עפ"י הערכות של בכירים ברשות המסים, ההכנסות מרווחים צבורים צפויות להסתכם בשנת 2025 בעד 20 מיליארד שקל ● מדובר בגבייה כפולה מגביית מס ממוצעת בגין חלוקת דיבידנדים בשנה רגילה ● בינואר אשתקד רפורמת הרווחים הכלואים נכנסה לתוקף ואילצה בעלי חברות רבים לחלק עד סוף השנה 5% דיבידנד על רווח שנצבר או לשלם קנס בגובה 2%

עגבניות / צילום: Shutterstock

העגבנייה לא יכולה לחכות: הדבר החשוב שחסר לחקלאות בישראל

כשמחירי המזון שוברים שיאים, המדינה חייבת להגדיל גם את היקף הייצור והעיבוד המקומי - אחרת נמצא עצמנו תלויים לחלוטין ביבוא ● הדרך היחידה לשנות כיוון היא לראות בחקלאות ובנדל"ן החקלאי תחום מניב וכלכלי - ולא רק ייעוד לאומי שעולה כצורך

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ נואם בדאבוס / צילום: Reuters, Denis Balibouse

טראמפ בדאבוס: "רוצה לפתוח במו"מ מיידי לרכישת גרינלנד. לא אפעיל כוח"

נשיא ארה"ב נאם בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, והתייחס לגרינלנד: "אנחנו נותנים המון, ומקבלים כל כך מעט בחזרה. כל מה שאנחנו רוצים חזרה זה גרינלנד" ● הצפי הוא כי מחר ישיק טראמפ את "מועצת השלום" שיזם בנוגע להסכם הפסקת האש בעזה, למרות ששורת מדינות אירופיות דחו את ההזמנה להצטרף אליה

וולט מרקט, נווה צדק / צילום: שי עזרי, Wolt ישראל

וולט תיפרד מהנכס החשוב שלה? מאחורי האולטימטום של רשות התחרות

רשות התחרות פועלת בזהירות מוצדקת מול הכוח שצברה וולט בענף המשלוחים המהירים ● ואולם פירוק וולט מרקט כעת עלול לפגוע בשירות שממלא צורך אמיתי עבור הצרכנים – עוד בשלב שבו החשש מפגיעה בתחרות הוא עדיין תיאורטי בלבד

טל פרייפלד / צילום: יח''צ תאגיד כאן

אחרי עשור: סמנכ"לית הטלוויזיה של התאגיד טל פרייפלד מסיימת את תפקידה

טל פרייפלד הייתה ממקימי תאגיד השידור הציבורי, ובמסגרת תפקידה הייתה אחראית על "כאן 11", "כאן חינוכית" ו"מכאן" והובילה את התכנים הפופולריים של הערוץ - ובהם "קופה ראשית", "בואו לאכול איתי", "כראמל" ו"טהרן"

צוות Deep33 / צילום: אוהד קב

100 מיליון דולר: גיוס ראשון לקרן הדיפ-טק הישראלית אמריקאית

קרן ההון סיכון Deep33 Ventures השלימה סגירה ראשונה של 100 מיליון דולר, ולפי חברי הקרן צפויה להגיע ליעד של 150 מיליון ברבעון הראשון של 2026 ● הקרן, שהוקמה לאחרונה בישראל ובארה"ב, תפעל ותתמקד בטכנולוגיות שמוגדרות קריטיות לתשתיות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בורסת ת"א ננעלה בירידות בעקבות ההסלמה במלחמת הסחר העולמית

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.5%, מדד ת"א 90 איבד 1.5% ● הדולר התחזק מול השקל בניגוד למגמה בעולם ● טופ גאם זינקה לאחר שדווח שתרכוש ב-30 מיליון דולר חברה אמריקאית בתחום; מנורה, הפניקס ומור מימשו בה אופציות ב-18 מיליון דולר ● משק אנרגיה זינקה בעקבות השקעה של הפניקס בה

מפלגת כחול לבן פרסום ברשת איקס, 14.01.26 / צילום: איל יצהר

גנץ נגד עבאס: רע"ם הכשילה את המלגות ללוחמים?

למה גנץ ישב עם רע"ם ועכשיו הוא כל־כך מתנגד לרעיון? הוא ומפלגתו סיפקו הסבר - אלא שהוא לא ממש מתיישב עם העובדות • המשרוקית של גלובס

יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות

ביהמ"ש המחוזי: ארנון בר-דוד יוכל לחזור להסתדרות בתוך שבועיים

המחוזי קיצר את הרחקתו של יו"ר ההסתדרות בר-דוד מהארגון ל-60 יום, שייספרו החל מתחילת דצמבר, וזאת בניגוד להחלטת בימ"ש השלום להרחיקו ל-90 יום ● השופט דרור ארד-איילון ציין כי דרישת המשטרה להרחיק את בר-דוד מ"גופי ההסתדרות" היא עמומה מדי, וחלק על קביעת בימ"ש השלום כי חזרתו לתפקיד מהווה "סכנה לביטחון הציבור"

מתחם קניאל בכפר סבא / הדמיה: משרד כנען שנהב

תושבי כפר סבא הירוקה יוצאים למאבק נגד תוכנית המגדלים הגדולה

במרכז המאבק עומדת תוכנית "מתחם קניאל־בראון" בצפון־מערב כפר סבא, המציעה להרוס את מפעלי קניאל ובראון הוותיקים ולהקים במקומם מתחם עירוב שימושים על כ־60 דונם ● עיריית כפר סבא ותושבי האזור מתנגדים למהלך וטוענים כי התוכנית מקודמת ללא פתרונות תחבורה מספקים ועלולה להוביל לקריסה תשתיתית

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

כשנה לאחר שיווק הקרקעות: שישה מגרשים בשדה דב מתקרבים להיתר

הוועדה המקומית תדון בתוכניות העיצוב ל־1,700 יחידות דיור ● בין הפרויקטים: מגדלים של גינדי ומתחמי שכירות של פרשקובסקי ● המגרשים נהנים מלו"ז מהיר בזכות שיווק קרקעות נקי מבעיות

אסדת הקידוח מול חופי לימסול / צילום: Shutterstock, Andriy Markov

כפי שנחשף בגלובס: משלחת ישראלית תצא לקפריסין לקדם את הסכם אפרודיטה-ישי

במשרד האנרגיה ציינו כי במסגרת ההסכמות, את פיתוח המאגר יבצעו בעלי הזכויות בצד הקפריסאי, ואילו בעלי חזקת ישי ומדינת ישראל יקבלו תגמול בגין חלקם במאגר, שיקבע מומחה בינלאומי ● מי שעלולה לזעום על המהלך היא טורקיה, שאינה מכירה בגבולות המים הכלכליים באזור בהתאם למשפט הבינלאומי