גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההסכם עם איחוד האמירויות: פוטנציאל כלכלי ענק מול העולם הערבי כולו

הקשרים והיחסים שהתקיימו עד כה בין ישראל לבין העולם הערבי היו ברובם מתחת לפני השטח, ופה ושם יצאו לאור ● כעת, לאחר ההסכם עם איחוד האמירויות, האפשרויות הנפתחות בשווקים הערביים עבור החברות הישראליות הן עצומות ועשויות להגדיל באופן דרמטי את הייצוא הבינלאומי, ולכאן נכנס היתרון הכלכלי האמיתי של ההסכם

יורש העצר של איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד / צילום: AP
יורש העצר של איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד / צילום: AP

בשורה אחת - ההסכם עם איחוד האמירויות יספק לכלכלה הישראלית גשר רשמי ויציב אל העולם הערבי כולו ובעיקר אל שאר מדינות המפרץ וסעודיה, שהייתה בסוד העניינים לאורך כל הדרך, בראשן. האפשרויות הנפתחות בשווקים הערביים עבור החברות הישראליות הן עצומות ועשויות להגדיל באופן דרמטי את הייצוא, לאיחוד האמירויות ודרכן ליתר מדינות ערב.

איש עסקים ישראלי בכיר, לשעבר בכיר במערכת הביטחון, אמר ל"גלובס" כי אמנם גם לפני ההסכם יש קשרים לא מעטים עם איחוד האמירויות, אבל המהלך הזה מעלה הכל אל מעל לפני השטח - ונותן לגיטימציה לחברות ולממשלות בעולם הערבי כולו לרכוש מישראל, דרך חברות אמצע באיחוד. זה היה גם קודם בדרך זו או אחרת, אבל כעת THE SKY IS THA LIMIT.

ועוד ציטוט אחד - גורם סעודי אמר הערב ל"גלובס" כי לעולם הערבי יש הרבה מה לקבל מישראל. זו פריצת דרך, הסוגיה הפלסטינית נמצאת על הפרק ותמשיך להוות מכשול מסוים, אבל הדרך כבר נסללה.

הקשרים והיחסים הקיימים היו ברובם מתחת לפני השטח, ופה ושם יצאו לאור, כמו מהלך השת"פ בין רפאל והתעשייה האווירית עם "קבוצת 42" - קונצרן חברות של טכנולוגיה רפואית, בסוגיית הקורונה. על הסיכום פורסם לפני חודשיים.

האיחוד סובל מאיראן ורואה בישראל בת ברית אמיתית

הסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות יוציא לאור קשת רחבה של שיתופי פעולה כלכליים וטכנולוגיים. קשת הקיימת בין המדינות כבר שנים. האיחוד שבו פדרציה של שבע מדינות (אמירויות) שהגדולות והמוכרות שבהן הן דובאי ואבו דאבי, כאשר האיש החזק הוא הנסיך מוחמד אבו זאיד, יורש העצר של שליט אבו דאבי ומי שאחראי למהפכה הכלכלית המתחוללת באיחוד בשנים האחרונות.

היחסים של ישראל עם האיחוד החלו לפני שנים. ומאז ומתמיד המוקד שלהן היה כלכלי ובעיקר בהקשר הביטחוני. האיחוד סובל מקרבתה של איראן ומהאיום הנשקף ממנה, ורואה בישראל בת ברית אמיתית שאפשר לסמוך עליה בשעת צרה.

היחסים עימה במישור החשאי החלו בעשור הקודם, וכללו העברת מידע ביטחוני וגם טכנולוגיות מודיעין לסיוע מול ההתעצמות האיראנית. ב-2015 פתחה ישראל נציגות דיפלומטית רשמית באבו דאבי, שהייתה מסונפת לסוכנות האו"ם הבינלאומית לאנרגיות מתחדשות. פתיחתה אושרה בעקבות מגעים אינטנסיביים בין ישראל לבין שלטונות איחוד האמירויות, כולל ביקור של מנכ"ל משרד החוץ דאז, דורי גולד, באבו דאבי בשבוע האחרון. היחסים הסודיים בין ישראל לאיחוד האמירויות נפגעו מפרשת חיסולו של בכיר חמאס מחמוד אל מבחוח בשנת 2010 בדובאי, אולם הסכם הגרעין בין איראן למעצמות והתחזקותו של ארגון הטרור דאעש, חידשו את הקשרים.

כיום הקשר העיקרי הוא בין כמה מהתעשיות הביטחוניות, ובראשן רפאל והתעשייה האווירית, וכן של חברות תוכנה וריגול. ההסכם שנחתם ביולי עם רפאל והתעשייה האווירית כלל טכנולוגיות חדשניות משותפות בתחומי הבינה המלאכותית, החישה, הלייזר ועוד. בהודעה אז נאמר כי המטרה היא מציאת פתרונות חדישים ויוזמות רפואיות, וטכנולוגיות משותפות נועדו לא רק לאוכלוסיית שתי המדינות, אלא לסיוע למאבק העולמי בקורונה והביטחון הבריאותי באזור כולו.

הכלכלה של איחוד האמירויות פתוחה מאוד למסחר בינלאומי, ומתבססת בעיקר על רכיב הייצוא, שאחראי לכמעט מחצית מהתוצר. כלקח ממשברים קודמים, האמירויות השקיעו מאמצים רבים לגיוון ענפי הייצוא, פרט לנפט. מאמצים אלה הצליחו, כשחלקו של הנפט בתוצר ירד עד כדי שליש בלבד. ומנגד כגדל מאוד ענף המסחר הבינלאומי ולכאן נכנס היתרון הכלכלי האמיתי של ההסכם הזה.

מאות מיליארדי דולרים בשנה

השוק הערבי העולמי לטכנולוגיות מתקדמות שווה הרבה מאות מיליארדי דולרים בשנה. בשל הסוגיות המדיניות הקשר הכלכלי בין המדינות היה חשאי, ומה שלא נותר חשאי היה מועט יחסית. כעת, עם פתיחת הגשר הזה, השוק הערבי כולו נפתח למעשה לחברות הישראליות, בראש כמובן הטכנולוגיה. במישור הביטחוני זה יוגבל מסיבות מובנות, ובעיקר בגלל הצורך להימנע מהעברת מידע טכנולוגי בטחוני לידיים עוינות. אבל כל התחומים האחרים נפתחים: תעשיית המזון, ההתפלה וחיסכון במים (תחום המעניין במיוחד את ארצות ערב המדבריות), טכנולוגיה גבוהה, חקלאות מתקדמת ועוד.


מאיגוד לשכות המסחר נמסר כי הוא "מברך על נירמול היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות.לצעד זה חשיבות עצומה לקידום הכלכלות של שתי המדינות וכל אזור המפרץ ולחיזוק קשרי המסחר העסקיים. איגוד לשכות המסחר כבר פועל מזה תקופה בקידום עסקים ישראלים במדינות המפרץ ומסייע לחברות ישראליות הן ביבוא והן ביצוא. לפני שנה אף קיימנו מספר סמינרים בהשתתפות חברות ישראליות על עשיית עסקים במפרץ".

עוד כתבות

מנכ''ל מקורות, עמית לנג, בוועידת ישראל לעסקים 2025 / צילום: רפי קוץ

דוחות מקורות: הרווחים קפצו ב-47% בתשעת החודשים הראשונים של 2025

הזינוק ברווחי חברת המים הממשלתית נרשם בעיקר בעקבות עלייה בשיעור התשואה על ההון שמוכר לה, בעקבות העלייה בתשואות על אגרות החוב הממשלתיות ● מתחילת השנה, השקיעה החברה כ-1.3 מיליארד שקל בהקמה וחידוש מפעלי מים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בוול סטריט; אורקל קפצה במעל 4%, לצד מניות AI נוספות

הנאסד"ק עלה בכ-1% ● אלפאבית ירדה, אנבידיה טיפסה • הבנקים הגדולים בארה"ב מעריכים: מה יקרה ל-S&P 500 בשנה הבאה? ● הביטקוין התאושש ונסחר לזמן קצר מעל 90 אלף דולר ● מחירי הנפט רשמו עליות

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

סמטוריץ' מכפיל את הפטור ממע"מ על רכישות באינטרנט - יעלה ל-150 דולר

משרד האוצר פרסם צו להערות הציבור שיכפיל את הפטור ממע"מ על רכישת מוצרים מהאינטרנט מחוץ לארץ ● לגלובס נודע כי המהלך כבר מעורר התנגדות בכנסת

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה ברשת שופרסל / צילום: יונתן בלום

דוחות שופרסל: המכירות בחנויות זהות נפלו בחדות

הכנסות רשת המזון הסתכמו ב-3.7 מיליארד שקל ברבעון השלישי, ירידה של 9% בתוך שנה ● הרווח הנקי של שופרסל ירד ברבעון השלישי ב-36% ל-168 מיליון שקל, אך בנטרול מכירת ההחזקה בפייבוקס ברבעון המקביל אשתקד, הרווח הנקי עלה בכ-4.5%

מודעות של כאל, טפחות, בנק לאומי, ישראכרט / צילום: צילומי מסך

הסיבה שהלוואות מפתות עם פרזנטור מחויך דווקא מייצרות אצלנו דחייה

מחקר ישראלי חדש ניתח את הבעות פנים ותנועות העיניים מול פרסומות של בנקים וחברות כרטיסי אשראי וביטוח ● תנאי ההלוואה והסכום התגלו כחשובים בהרבה מהמעטפת השיווקית

מנכ''ל שיכון ובינוי, עמית בירמן

דוחות שיכון ובינוי: מספר העסקאות של מכירות דירות צנח, אך הרווח זינק

למרות צניחה חדה במכירות הדירות, שיכון ובינוי מציגה זינוק ברווח הנקי - שהגיע ל־55 מיליון שקל ברבעון ו־325 מיליון שקל מתחילת השנה ● העלייה מיוחסת בעיקר לצמיחה במגזרי התשתיות והנדל”ן בחו”ל ● בחברה מעריכים כי אי־הוודאות בענף תתמתן ותחזיר את הביקושים ב־2026

פרופיל בעלי העסקים בישראל מתבהר / צילום: Shutterstock

שנה לרפורמה שמקילה על עוסקים זעירים: 80% טרם ניצלו את ההטבות

לפי נתוני רשות המסים רוב העסקים הזעירים הם בבעלות צעירים בני 35 ומטה, המרוויחים פחות מ־6,000 שקל בחודש ● עד כה נרשמו קצת יותר מ־100 אלף מהזכאים, רבים מהם מתחת לסף המס ● המהלך הביא לעלייה במספר המדווחים בזכות ההקלות והנגישות שהרפורמה מאפשרת

מגדל השעון ביפו. המערערת חויבה בהוצאות המשפט / צילום: Shutterstock

האם מכירת מניות בחברה שהחזיקה בניין להשכרה מזכה בתשלום מס שבח מופחת?

בעקבות סכסוך שהוכרע בעליון חויבה חברה למכור את חלקה בחברה אחרת שהחזיקה בניין אחד להשכרה ביפו ● המוכרים ביקשו לשלם מס שבח מופחת לפי החוק לעידוד השקעות הון, אך מנהל מיסוי מקרקעין חשב אחרת ● מה קבעה ועדת הערר?

מימין לשמאל: ערן בילסקי, יוני אושרוב, אבי אייל ורן אחיטוב / צילום: Entrée Capital

בתוך חצי שנה: אנטרי קפיטל גייסה 300 מיליון דולר לקרנות AI ודיפטק

קרן ההון סיכון אנטרי קפיטל גייסה 300 מיליון דולר להשקעה בסטארט-אפים בתחומי הבינה המלאכותית, דיפ-טק וקריפטו ● הודעת הגיוס אינה מסגירה את זהות המשקיעים, אך לגלובס נודע כי ביניהם גם גופים מוסדיים ישראלים וזרים ● הקרן המוצלחת ביותר של אנטרי השיגה למשקיעים תשואה של פי 30.2

סכר מרכזי באיראן שנפגע מהבצורת / צילום: Reuters, Vantor

כך מייצר המחסור במים במדינות שכנות הזדמנות לגופי אנרגיה והתפלה בישראל

בעוד איראן מתפוררת כתוצאה ממחסור במים, גם ירדן ומצרים בסיכון גבוה להתייבשות, והופכות לתלויות בישראל לאספקת מים ואנרגיה ● מהן המשמעויות הכלכליות שייגזרו מכך, היכן הזדמנויות ההשקעה, ואיך זה יתגלגל עד האג"ח הממשלתיות והדירוג של ישראל

שחרור חטופים בעסקה האחרונה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

הצעת החוק נפלה, סיוע במיליוני שקלים לא יועבר לשורדי שבי

ישראל העבירה הצעה לחמאס לפיה כל המחבלים ששוהים בכיסי הטרור התת-קרקעיים יוכלו לצאת מהמנהרות, להיכנע - ולהיכלא בבתי הסוהר בישראל ● משרתי המילואים צפויים לבצע כ-60 ימים בשנת 2026 ● משפחות שכולות בקריאה לסמוטריץ: "אל תיתן יד לחוק הגיוס" ● הקואליציה הפילה הצעת חוק להענקת סיוע מיידי לשורדי השבי ולמשפחות החטופים החללים ● עדכונים שוטפים

איראן מנסה לשכנע את המדינה הגרעינית: תתמכי בנו מול ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: בעולם חושבים שהפסקות האש בלבנון ועזה עלולות לקרוס, איראן רוצה להבטיח שפקיסטן תפעל איתה נגד ישראל אבל לא בטוח שזה יקרה, מה ישראל רוצה בסוריה, ואיך נשיא סוריה עוזר לסכל הברחות נשק של חיזבאללה ● כותרות העיתונים בעולם

בעיית הפקקים הולכת ומחמירה, והציבור צמא לפתרונות / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

לפני עשור הוחלט להאיץ את מיזמי התחבורה. מה קרה בפועל?

בעיית הפקקים הולכת ומחמירה, והציבור צמא לפתרונות ● כמעט עשור אחרי שהממשלה החליטה על האצת מיזמי הענק בתחום התחבורה, איפה הם עומדים כיום? ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח - בשיתוף 15 דקות, ארגון צרכני תחבורה ציבורית בישראל - עוקב אחרי ההשקעה בפיתוח התחבורה הציבורית במטרופולינים

בני זוג חויבו להחזיר מיליונים למאהב / צילום: Shutterstock

המאהב דרש מאישה ובעלה להשיב לו מיליוני שקלים. מה קבע בית המשפט?

לאחרונה דן בית משפט בתביעה חריגה, במסגרתה אדם תבע את המאהבת שלו ואת בעלה ודרש מהם להשיב לו כספים שהעביר להם לאורך השנים בהם ניהל עימה רומן ● בית המשפט בחן האם מדובר בהלוואות עסקיות או במתנות שניתנו כחלק ממערכת היחסים - מה נפסק?

מנכ''ל וויזאייר ג'וזף וראדי ומירי רגב / צילום: צילום מסך

מנכ"ל וויזאייר בפגישה עם שרת התחבורה: "מתכננים להקים בסיס בישראל באפריל"

בפגישה בין מנכ"ל חברת התעופה ההונגרית ג'וזף וראדי ושרת התחבורה מירי רגב, הודיע המנכ"ל שוויזאייר מתכוונת להקים בסיס כבר באפריל הקרוב ● עם זאת, לא כל הפערים נפתרו והתנגדות ועדי העובדים הישראליים וההסתדרות עשויים להרים קשיים

רחפן הנושא מצלמה של נקסט ויז'ן / צילום: נקסט ויז'ן

המדד הביטחוני החדש בבורסת ת"א לא מצליח להתרומם, ואיפה בכל זאת יש הזדמנות?

פחות מחודש מאז שהושק בקול תרועה, המדד הביטחוני של ת"א מציג ירידות של כמעט 5% ● המו"מ להסכם בין אוקראינה לרוסיה, וסיום המלחמה בעזה, מעיבים לאחרונה על ביצועי המניות שכיכבו בשלוש השנים האחרונות ● האם בבורסה הצטרפו לחגיגה מאוחר מדי?

דוד אזולאי / צילום: קבוצת דוד אזולאי

חברת נדל"ן נוספת מגיעה לבורסה: אמיד יזמות ונדל"ן של דוד אזולאי מנפיקה אג"ח לראשונה

היקף ההנפקה עומד על 85 מיליון שקלים, והריבית השנתית תהיה 7.5% לכל היותר ● בעל השליטה, דוד אזולאי, יזכה לדמי ניהול חודשיים של 80 אלף שקל – שיעלו ל־95 אלף שקל בחודש מיולי הקרוב

ניצול קשישים / צילום: Shutterstock

כשהמטפלת הופכת ליורשת: שני פסקי דין חדשים חושפים טפח מתופעת ניצול הקשישים

בשני פסקי דין שפורסמו לאחרונה פסל ביהמ"ש צוואות בהן עותרים טענו כי מדובר היה בניצול של קשיש ● מומחים מסבירים איך להתגונן ומהן נורות האזהרה

אילוסטרציה: Shutterstock

שני עורכי דין חשודים בתרמית של מאות מיליונים. כך עבדה השיטה

פרקליטות המדינה הגישה כתבי אישום חמורים נגד חמישה נאשמים, בהם שני עורכי־דין ומהנדס, בטענה כי פעלו במשך שנים לשיווק קרקעות ציבוריות באזור סכנין תוך זיוף מסמכים, הצגת מצגי שווא והלבנת הון בהיקף של כ־200 מיליון שקל ● יחד עם כתבי האישום הוגשה בקשה לתפיסת רכוש בשווי כ־55 מיליון שקל

הסכמי מתנה / איור: לירון בר עקיבא

אחות נתנה לאח את הדירה שירשו, ואז התחרטה. מה קבע ביהמ"ש?

אחות העבירה לאחיה את כל זכויותיה בנכסים שירשו יחדיו מהוריהם המנוחים ללא תמורה ● לאחר שהאח העביר את הזכויות בנכסים לבתו ללא תמורה, הגישה האחות תביעה נגד אחיה ובתו בטענה כי החוזים היו למראית עין בלבד ● מה קבע בית המשפט?