גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההסכם עם איחוד האמירויות: פוטנציאל כלכלי ענק מול העולם הערבי כולו

הקשרים והיחסים שהתקיימו עד כה בין ישראל לבין העולם הערבי היו ברובם מתחת לפני השטח, ופה ושם יצאו לאור ● כעת, לאחר ההסכם עם איחוד האמירויות, האפשרויות הנפתחות בשווקים הערביים עבור החברות הישראליות הן עצומות ועשויות להגדיל באופן דרמטי את הייצוא הבינלאומי, ולכאן נכנס היתרון הכלכלי האמיתי של ההסכם

יורש העצר של איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד / צילום: AP
יורש העצר של איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד / צילום: AP

בשורה אחת - ההסכם עם איחוד האמירויות יספק לכלכלה הישראלית גשר רשמי ויציב אל העולם הערבי כולו ובעיקר אל שאר מדינות המפרץ וסעודיה, שהייתה בסוד העניינים לאורך כל הדרך, בראשן. האפשרויות הנפתחות בשווקים הערביים עבור החברות הישראליות הן עצומות ועשויות להגדיל באופן דרמטי את הייצוא, לאיחוד האמירויות ודרכן ליתר מדינות ערב.

איש עסקים ישראלי בכיר, לשעבר בכיר במערכת הביטחון, אמר ל"גלובס" כי אמנם גם לפני ההסכם יש קשרים לא מעטים עם איחוד האמירויות, אבל המהלך הזה מעלה הכל אל מעל לפני השטח - ונותן לגיטימציה לחברות ולממשלות בעולם הערבי כולו לרכוש מישראל, דרך חברות אמצע באיחוד. זה היה גם קודם בדרך זו או אחרת, אבל כעת THE SKY IS THA LIMIT.

ועוד ציטוט אחד - גורם סעודי אמר הערב ל"גלובס" כי לעולם הערבי יש הרבה מה לקבל מישראל. זו פריצת דרך, הסוגיה הפלסטינית נמצאת על הפרק ותמשיך להוות מכשול מסוים, אבל הדרך כבר נסללה.

הקשרים והיחסים הקיימים היו ברובם מתחת לפני השטח, ופה ושם יצאו לאור, כמו מהלך השת"פ בין רפאל והתעשייה האווירית עם "קבוצת 42" - קונצרן חברות של טכנולוגיה רפואית, בסוגיית הקורונה. על הסיכום פורסם לפני חודשיים.

האיחוד סובל מאיראן ורואה בישראל בת ברית אמיתית

הסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות יוציא לאור קשת רחבה של שיתופי פעולה כלכליים וטכנולוגיים. קשת הקיימת בין המדינות כבר שנים. האיחוד שבו פדרציה של שבע מדינות (אמירויות) שהגדולות והמוכרות שבהן הן דובאי ואבו דאבי, כאשר האיש החזק הוא הנסיך מוחמד אבו זאיד, יורש העצר של שליט אבו דאבי ומי שאחראי למהפכה הכלכלית המתחוללת באיחוד בשנים האחרונות.

היחסים של ישראל עם האיחוד החלו לפני שנים. ומאז ומתמיד המוקד שלהן היה כלכלי ובעיקר בהקשר הביטחוני. האיחוד סובל מקרבתה של איראן ומהאיום הנשקף ממנה, ורואה בישראל בת ברית אמיתית שאפשר לסמוך עליה בשעת צרה.

היחסים עימה במישור החשאי החלו בעשור הקודם, וכללו העברת מידע ביטחוני וגם טכנולוגיות מודיעין לסיוע מול ההתעצמות האיראנית. ב-2015 פתחה ישראל נציגות דיפלומטית רשמית באבו דאבי, שהייתה מסונפת לסוכנות האו"ם הבינלאומית לאנרגיות מתחדשות. פתיחתה אושרה בעקבות מגעים אינטנסיביים בין ישראל לבין שלטונות איחוד האמירויות, כולל ביקור של מנכ"ל משרד החוץ דאז, דורי גולד, באבו דאבי בשבוע האחרון. היחסים הסודיים בין ישראל לאיחוד האמירויות נפגעו מפרשת חיסולו של בכיר חמאס מחמוד אל מבחוח בשנת 2010 בדובאי, אולם הסכם הגרעין בין איראן למעצמות והתחזקותו של ארגון הטרור דאעש, חידשו את הקשרים.

כיום הקשר העיקרי הוא בין כמה מהתעשיות הביטחוניות, ובראשן רפאל והתעשייה האווירית, וכן של חברות תוכנה וריגול. ההסכם שנחתם ביולי עם רפאל והתעשייה האווירית כלל טכנולוגיות חדשניות משותפות בתחומי הבינה המלאכותית, החישה, הלייזר ועוד. בהודעה אז נאמר כי המטרה היא מציאת פתרונות חדישים ויוזמות רפואיות, וטכנולוגיות משותפות נועדו לא רק לאוכלוסיית שתי המדינות, אלא לסיוע למאבק העולמי בקורונה והביטחון הבריאותי באזור כולו.

הכלכלה של איחוד האמירויות פתוחה מאוד למסחר בינלאומי, ומתבססת בעיקר על רכיב הייצוא, שאחראי לכמעט מחצית מהתוצר. כלקח ממשברים קודמים, האמירויות השקיעו מאמצים רבים לגיוון ענפי הייצוא, פרט לנפט. מאמצים אלה הצליחו, כשחלקו של הנפט בתוצר ירד עד כדי שליש בלבד. ומנגד כגדל מאוד ענף המסחר הבינלאומי ולכאן נכנס היתרון הכלכלי האמיתי של ההסכם הזה.

מאות מיליארדי דולרים בשנה

השוק הערבי העולמי לטכנולוגיות מתקדמות שווה הרבה מאות מיליארדי דולרים בשנה. בשל הסוגיות המדיניות הקשר הכלכלי בין המדינות היה חשאי, ומה שלא נותר חשאי היה מועט יחסית. כעת, עם פתיחת הגשר הזה, השוק הערבי כולו נפתח למעשה לחברות הישראליות, בראש כמובן הטכנולוגיה. במישור הביטחוני זה יוגבל מסיבות מובנות, ובעיקר בגלל הצורך להימנע מהעברת מידע טכנולוגי בטחוני לידיים עוינות. אבל כל התחומים האחרים נפתחים: תעשיית המזון, ההתפלה וחיסכון במים (תחום המעניין במיוחד את ארצות ערב המדבריות), טכנולוגיה גבוהה, חקלאות מתקדמת ועוד.


מאיגוד לשכות המסחר נמסר כי הוא "מברך על נירמול היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות.לצעד זה חשיבות עצומה לקידום הכלכלות של שתי המדינות וכל אזור המפרץ ולחיזוק קשרי המסחר העסקיים. איגוד לשכות המסחר כבר פועל מזה תקופה בקידום עסקים ישראלים במדינות המפרץ ומסייע לחברות ישראליות הן ביבוא והן ביצוא. לפני שנה אף קיימנו מספר סמינרים בהשתתפות חברות ישראליות על עשיית עסקים במפרץ".

עוד כתבות

משרד הפנים בירושלים / צילום: Shutterstock, shutterstock

חברות שיתמודדו במכרזי הרשויות המקומיות יחויבו להצהיר על עבר פלילי

משרד הפנים מבטיח מנגנון שיחסום התמודדות של חברות תחת חקירה במכרזים עירוניים, לאחר שנים שבהן הרשויות המקומיות נמנעו מבדיקת עבר פלילי – בניגוד לנעשה בשירות המדינה ● זאת על רקע מספר פרשיות שחיתות ובעקבות לחץ ציבורי

עו''ד אלדד כורש / צילום: איל יצהר

אלדד כורש בדרך להקים משרד חדש עם 50 עורכי דין

לגלובס נודע כי עו"ד אלדד כורש ניהל מגעים עם מספר משרדים גדולים, אך בסופו של דבר הוא צפוי לפנות לדרך עצמאית ● חברת הנדל"ן תדהר, הלקוחה המרכזית של כורש, תעבור איתו למשרד החדש, שצפוי להתמקם במגדל ביונד בגבעתיים ● כורש אישר את הפרטים

העיריות מקבלות שוב הזדמנות לייקר את הארנונה / אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

העיריות מקבלות שוב הזדמנות לייקר את הארנונה. איפה היא צפויה לעלות?

כפי שנחשף בגלובס באוקטובר, הממשלה מאפשרת לרשויות להגיש בקשות להעלאת ארנונה גם ב־2026 ● מדובר על עלייה של כמעט 9% בהיקף הארנונה שנגבית, בתוך שלוש שנים בלבד ● גלובס עושה סדר

הקרנות הכספיות גייסו הכי הרבה כסף גם השנה / אילוסטרציה: Shutterstock

זינוק של 100% בשלוש שנים: תעשיית קרנות הנאמנות בשיא כל הזמנים

ב-11 החודשים הראשונים של השנה גייסו הקרנות המסורתיות, המנוהלות על ידי בתי השקעות סכום של 23 מיליארד שקל ● זוהי הפעם הראשונה מאז 2021 שהן יעקפו את הקרנות המחקות וקרנות הסל, שגייסו באותה תקופת זמן כ-18.6 מיליארד שקל

פאנליים סולריים על שטחים חקלאיים / צילום: תמר מצפי

לראשונה: מינהל התכנון עוקף רשות מקומית ונותן היתר בנייה

רשות הרישוי הארצית הוציאה לראשונה היתר בנייה, לאחר שהמועצה האזורית הגלבוע סירבה לאשר הקמת שדה סולארי בתחומה למרות הוראות ועדת הערר ● מדובר בשימוש תקדימי בסמכויות שקיבלה הרשות השנה, במסגרת מהלך שמטרתו להסיר חסמים תכנוניים ● האם נראה בקרוב שינוי כיוון גם בתחום הבנייה למגורים?

מפעלי ICL בים המלח / צילום: ap, Ariel Schalit

בג"ץ קבע: ICL תשלם מאות מיליוני שקלים על שאיבה מים המלח

בעקבות עתירות שהגישו אדם טבע ודין ולובי 99, בג"ץ חייב את חברת ICL לשלם על המים ששואבים מפעלי ים המלח ● היקף התשלום עשוי להגיע לכ-500 מיליון שקל משנת 2018 ועד סוף הזיכיון, שנכון לעכשיו צפוי להסתיים בשנת 2030 ● ICL בתגובה: "פסק הדין אינו מידתי וסותר את עמדת המדינה ואת לשון החוק"

מפעל ''רשף טכנולוגיות'' בשדרות / צילום: דוברות משרד הביטחון

יצרנית המרעומים רשף תונפק לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל – גופים זרים ישתתפו

חברת ארית מערכות, בניהולו של חיים שטפלר, מנפיקה את חברת הבת שלה רשף טכנולוגיות לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל ● לגלובס נודע שגופים זרים צפויים להשתתף בהנפקה

דרבי הכדורסל בין מכבי ת''א להפועל ת''א / צילום: עודד קרני

האם ליגות הכדורסל ייפרדו מערוץ הספורט אחרי 30 שנה?

בערוץ הספורט ובמינהלת הליגות מקיימים מגעים להארכת החוזה ביניהם בשנתיים נוספות - אך במקביל עמלים במינהלת על מכרז חדש ● התנאים החדשים: 25 מיליון שקל לשנה למשך 5 שנים

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

גיוס הון מגופים זרים והעלאת דמי ניהול: כך מנצל מיטב את הזינוק המטאורי במניה

זינוק של 1,000% במניית בית ההשקעות בשלוש שנים, תורגם לגיוס הון של חצי מיליארד שקל, בעיקר ממוסדיים זרים ● הדוחות של בית ההשקעות מלמדים כי הוא מעלה את דמי הניהול לכספים חדשים שנכנסים אליו בגמל, בניגוד למגמה בענף, אך עדיין הוא "זול" בממוצע

ישראלים בלרנקה בדרך לארץ / צילום: דוברות ארקיע

ביטולי הטיסות הולידו הר תביעות, ובתי המשפט נותנים פסיקות סותרות

בעקבות ביטולי עשרות טיסות במלחמה, נוסעים רבים פנו לבתי המשפט כדי לזכות בפיצוי ● בחינת מספר פסקי דין מגלה החלטות סותרות, כשבחלקן בתי המשפט מאשרים את התביעות ובאחרות לא ● חברות התעופה: החוק בלתי ישים

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות ומצפה להורדת ריבית; מיקרוסופט איבדה גובה

הנאסד"ק עלה בכ-0.2%, הדאו ג'ונס התחזק בכ-0.9% ● דוח התעסוקה של ADP העיד על האטה מפתיעה, עם ירידה של 32 אלף במספר המועסקים בנובמבר ● מניית מיקרוסופט ירדה בכ-2.5%, בעקבות דיווח על כך שקיצצה את מכסות המכירה שלה לתוכנות AI ● יום המסחר באירופה ננעל במגמה מעורבת, הדאקס נסחר ביציבות ● הניקיי טיפס בכ-1.1% ● הביטקוין נסחר ביותר מ-93 אלף דולר

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

מחנה קיץ בארה"ב ב־10,000 דולר: המגייסת החדשה בבורסת ת"א

סימד הולדינגס השלימה גיוס אג"ח של 610 מיליון שקל, שישמשו בעיקר לרכישת נכסים מידי בעליה ולפירעון הלוואות ● החברה מפעילה מחנות קיץ לנוער, בעיקר יהודי

פעילות כוחות צה''ל ברפיח (ארכיון) / צילום: דובר צה''ל

בתגובה לתקרית ברפיח: חיל האוויר תקף בדרום רצועת עזה

ארבעה לוחמים נפצעו בהיתקלות ברפיח, אחד מהם במצב קשה; צה"ל תקף מפקד שטח בחטיבת רפיח בתגובה ● החל הליך הזיהוי של החטוף החלל במכון לרפואה משפטית ● מעבר רפיח ייפתח בימים הקרובים ליציאת תושבים בלבד מרצועת עזה למצרים ● העצרת הכללית של האו"ם אישרה החלטה הקוראת לישראל לסגת מרמת הגולן ● עדכונים שוטפים

אפליקציית יד2 / צילום: Shutterstock, shutterstock

העסקה הגדולה בתולדות אתרי האינטרנט בארץ: האם יד2 שווה מיליארדים?

קרן אייפקס העולמית רוכשת את אתר היד שנייה תמורת 3.1 מיליארד שקל - פי ארבעה מהשווי שבו נמכר לפני עשור ● בשוק מביעים ספק לגבי היכולת של הקרן להשביח את אתר יד2 באופן דרמטי כמו רוכשיו הקודמים ● וגם: איך הכול התחיל, ומתי הייתה הפריצה הגדולה?

תל אביב. כבר לא עיר ללא תחליף / צילום: Shutterstock

תל אביב עדיין הכי יקרה בישראל, אבל מה קורה למחירי הדירות אצל השכנות?

ברבעון השלישי של 2025, הפער בין המחיר הממוצע של דירות בתל אביב לעיר השנייה בדירוג, גבעתיים, עמד על 5% בלבד ● בתקופה המקבילה ב־2022 הפער בינה לבין העיר השנייה בדירוג אז, רמת השרון, עמד על שליש ● גלובס בודק מה קרה למחירי הדירות ב־25 ערים מרכזיות בארץ

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

פרויקט נימבוס יחסוך מיליארדים למדינה, אך עלול להישאר ללא תקציב

החלקים שמקבלים עדיפות בהצעת התקציב הם ביטחון, תשלומי הריבית על החוב והתחייבויות נוספות ● ההשקעות שמטרתן לבנות את הכושר העתידי של המדינה עדיין נמצאות באזור האפור

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה שלילית בבורסת ת"א; מניית ICL צנחה בכ-8%

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.8% ● מניית ICL ירדה לאחר החלטת בג"ץ שמחייבת את החברה לשלם על שאיבה מים המלח ● ב-UBS צופים כי ימשיך להיחלש בעולם ושומרים את הדירוג האטרקטיבי למטבעות אחרים ● וגם: ביוליוס בר צופים שהכסף יכפיל את מחירו השנה

לשכת גיוס תל השומר / צילום: מיטב ודובר צה''ל

באוצר משרטטים את המחיר הכלכלי הכבד של הצעת חוק הגיוס

באגף התקציבים במשרד האוצר פרסמו ניתוח כלכלי מקיף להצעת החוק שהציג יו"ר ועדת חוץ וביטחון, בועז ביסמוט, והציפו שורת כשלים מהותיים ● ממנגנון "גיל הפטור" שמרחיק את הצעירים החרדים משוק העבודה, דרך החורים בסנקציות ועד להשבת ההטבות שנלקחו ● וגם: איך שינוי אחד יכול להזניק את הכלכלה

מפעלי ים המלח / צילום: Shutterstock

השטח יצטמצם והכללים יוקשחו: כללי הזיכיון החדשים של האוצר לים המלח

באוצר מגדירים את המכרז החדש לים המלח כ"הזדמנות היסטורית" לשינוי התנאים ומענה לביקורת כלפיו ● בנוסף לגידול ברווח המדינה והקמת מנהלת ייעודית, שטח הזיכיון יקטן, ייגבה היטל מים מהזכיין שיממן גם את קציר המלח

שר המשפטים, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

בג"ץ פסל את המינוי, לוין תקף: "מיירטים בזה אחר זה את מינוי השופטים"

בית המשפט העליון פסל היום (ד') את החלטת שר המשפטים להטיל על השופט בדימוס יוסף בן-חמו את הפיקוח על חקירת הדלפת הסרטון משדה תימן ● לשיטתם, בן-חמו אינו עונה על הגדרת "עובד מדינה בכיר" ● מה אמר לוין ולאן ממשיכים מכאן?