קו הרקיע של דובאי / צילום: שאטרסטוק
ההודעה שנמסרה הערב בדבר נירמול היחסים בין ישראל לבין איחוד האמירויות אינה רק בעלת משמעות מדינית, אסטרטגית ופוליטית עבור ישראל, אלא גם, ואולי בעיקר, בעלת משמעות כלכלית עבור שתי המדינות.
ראשית כל, מבחינה חוקית, הסחר עם איחוד האמירויות, שהתקיים עד כה במחשך ותחת מעטה חשאיות, יהיה מעתה סחר גלוי וחוקי, הן ברמת המדינה והן ברמת העסקים הפרטיים. הדבר ישפיע ללא ספק על היקפי חילופי הסחר בין שתי המדינות, אשר צפויים לגדול בשיעורים של מאות ואולי אף אלפי אחוזים. אנשי עסקים משתי המדינות יוכלו להעביר אלו לאלו כספים באופן ישיר, מבלי לתעל אותם דרך חשבונות בנק עלומים באירופה ובארצות הברית, ויוכלו לבקר אלו אצל אלו, דבר שייטיב עם הכלכלות של שתי המדינות, במיוחד בתקופה שבה משבר הקורונה פוגע פגיעה של ממש בכלכלות אלו, בפרט בכלכלה הישראלית.
לישראל יש פוטנציאל עצום של יצוא ידע ומוצרים מוגמרים עתירי ידע לאיחוד האמירויות, הן במישור האזרחי והן במישור הביטחוני-צבאי. חברות ההייטק הישראלי, שעד כה נמנעו מלעשות עסקים עם איחוד האמירויות, או שעשו עסקים אלו במחשך, יפעלו עתה בגלוי ויוכלו לייצא לאיחוד האמירויות את הידע שלהן ואת מוצריהן. בתמורה, ישראל תוכל לייבא מאיחוד האמירויות חומרי גלם שונים שדרושים לתעשייה הישראלית.
אנשי העסקים הישראלים שמתכננים החל מהיום "להסתער" על איחוד האמירויות, יצטרכו מאתה ואילך ללמוד היטב את אופייה של המדינה. מדובר במדינה המורכבת מ-7 נסיכויות, אשר הגדולות והחשובות בהן הינן אבו דאבי ודובאי, אשר שונות האחת מהשנייה באופן מהותי.
אבו דאבי, שהינה נותן הטון הפוליטי במדינה, הינה נסיכות בעלת אופי יותר מדברי, ערבי ושבטי, בעוד שדובאי, שנחשבת למוקד הפיננסי במדינה זו, הינה נסיכות שבה אין בכלל רוב ערבי, כיוון שרוב התושבים בה הינם עובדים זרים מתת היבשת ההודית. ההבדלים בין שתי נסיכויות אלו, כמו גם בינן לבין הנסיכויות הקטנות יותר, יחייבו את אנשי העסקים הישראלים ללמוד היטב את הניואנסים התרבותיים, החברתיים והפוליטיים של כל נסיכות בטרם ייגשו לעשיית עסקים.
הנורמליזציה עם אחוד האמירויות תפגיש את המגזר העסקי הישראלי עם מושגים ונורמות שעד כמה לא היו מוכרות במחוזותינו. כך למשל, המערכת הבנקאית הישראלית תכיר בקרוב את המושג "בנקאות אסלאמית" , שמהווה נדבך מרכזי במערכת הכלכלית והפיננסית של איחוד האמירויות. "בנקאות אסלאמית" הינה מערכת בנקאית הפועלת על חוקים ונורמות המושתתים על חוקי האסלאם ובראשם הטלת איסור מוחלט על גביית ריבית. יהיה מעניין ללא ספק להיווכח כיצד אנשי העסקים הישראלים יתמודדו עם אתגר זה.
ראוי לציין, כי באיחוד האמירויות צפוי שהמכשולים שתערים האוכלוסייה המקומית בפני הסחר עם ישראל צפויים להיות פחות משמעותיים מאלו שהערימה עד כה החברה האזרחית בירדן ובמצרים על הסחר עם ישראל. איחוד האמירויות הינה מדינה שבה יש חברה שבטית, שנאמנה כולה לשליטי המדינה, וזאת בניגוד למצרים ולירדן, ששם האיגודים המקצועיים, בשל עוינות האוכלוסייה לישראל, תוקעים מקלות בגלגלי קידום הסחר בין המדינות.
היבט נוסף הינו ההיבט הדתי, שקשור קשר אמיץ להיבט הכלכלי. ההסכם בין איחוד האמירויות לישראל יסייע להביא המוני מוסלמים למקומות הקדושים לאסלאם בירושלים, בדגש על מסגד אל-אקצא. מעבר למשמעות הכלכלית הישירה של הסיוע לתיירות (כמובן, לאחר תום משבר הקורונה), הגעתם של מוסלמים רבים לירושלים תסייע לשפר את מעמדה של ישראל בעולם המוסלמי ולייצר למדינת ישראל שגרירים של רצון טוב.
מבט מהיר על המפה והבנה של התהליכים הגאו-אסטרטגיים ממחישים כי נרמול היחסים עם איחוד האמירויות עשוי לשמש כמקפצה לכינון יחסי סחר עם שכנותיה של מדינה זו, בדגש על הענק הסעודי. אין להוציא מכלל אפשרות שסעודיה משתמשת באירוע נרמול היחסים בין איחוד האמירויות לישראל כמקרה מבחן ובחודשים הקרובים היא תשב מהצד, תצפה, תחשב את חישוביה ובמידה שהניסוי יצליח, תנקוט מהלך מקביל משלה.
יצוין, כי בימים אלו מידרדרת בריאותו של מלך סעודיה השמרן בן ה-84, סלמאן בן עבד אל-עזיז ומי ששולט במדינה דה-פקטו, הינו בנו, מוחמד בן סלמאן, בן ה-35, אשר מגלה אהדה לרעיון של נרמול יחסים עם ישראל, במסגרת רפורמות מקיפות שהוא מקדם במדינתו. מוחמד בן סלמאן, שנתפס בעיני גורמים רבים כאחד השושבינים החשאיים של נרמול היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, לא יישב על הגדר לאורך זמן, וירצה אף הוא לקצור את פירות הנורמליזציה.
כמובן שאין להתעלם מההיבט האיראני. באיחוד האמירויות פועלות חברות איראניות רבות, ומן הסתם גם פועלים בה סוכנים של המשטר האיראני. נתון זה יהיה חייב להילקח בחשבון בעת עשיית עסקים, הן ברמה הפרטית והן ברמה המדינתית. איראן תנסה ללא ספק לפגוע בקשרי הכלכלה בין ישראל ואיחוד האמירויות, בין אם בגלוי והן אם בדרכים סמויות ועל ישראל ואיחוד האמירויות יהיה להתמודד עם אתגר זה.
הכותב הוא מומחה לנושאי מדינות המפרץ והינו מייסדה ומנהלה של חברת המודיעין העסקי GLOBAL OSINT