גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עם לוויין בדרך למאדים ועם כור גרעיני חדש ונוצץ, האמירויות אומרות שלום

על סף יום הולדתו ה-50, איחוד האמירויות מפתח יומרות גלובליות נועזות ● הוא נוסד כדי להציל שבע נסיכויות חלשלשות, עכשיו הוא מנסה להציל את המזרח התיכון מאיראן ומבעלי בריתה

שיגור הלוויין של איחוד האמירויות / צילום: AP Photo, AP
שיגור הלוויין של איחוד האמירויות / צילום: AP Photo, AP

אין קושי לנחש את קו ההתקפה של מבקרי הפיוס ההיסטורי בין איחוד האמירויות לישראל. שתיהן, יגידו המבקרים, הן יצירות-כפיו של הקולוניאליזם. עצם ייסודן נועד לתקוע טריז, למנוע אחדות ערבית, ולשבש את המהלך התקין של ההיסטוריה.

את זה אגב אפשר להגיד כמעט על כל המדינות שקמו באסיה ובאפריקה במאה השנה האחרונות. עיראק מעולם לא היתה קיימת בתור שכזאת. ניגריה לא היתה. אפילו לא הודו. הקולוניאליזם, לטוב ולרע, היה מנוע של גיבוש פוליטי ושל ציור מפות.

האמירויות באו אל העולם ב-1971, כדי למלא חלל שהשאירה בריטניה. היא הסתלקה משאריות האימפריה שלה, "מזרחה לסואץ", בסוף שנות ה-60. שטחי-החסות שלה בחצי האי ערב נשארו ברשות עצמם. חלק מהן, בדרום תימן, נגרפו אל תוך מדינה פרו-סובייטית, שלא האריכה ימים.

שורה של נסיכויות במפרץ הפרסי חיפשו פתרונות משלהן. שבע מהן כוננו את איחוד האמירויות, עם דרגה ניכרת של שלטון עצמי לכל אחת מהן. הגדולות והעשירות, אבו דאבי ודובאי, הן הנותנות את הטון. האמיר של הראשונה נעשה נשיא האיחוד, אם כי כמובן התואר "נשיא" אינו מציין שיטת שלטון. אין שום דבר רפובליקאי באיחוד הזה.

נייטרליות חדלה להיות אופציה

האיחוד היה סידור של בטחון קולקטיבי. לא היה לו אופי מדיני, לא היתה לו אסטרטגיה אזורית או בין לאומית. הוא נועד לאפשר את המשך שלטונן של שושלות משפחתיות ואת המשך שגשוגן של העשירות והגדולות. הן מסבסדות בנדיבות ניכרת את העניות והקטנות.

אבל 50 שנה על המפה הן זמן מספיק כדי לפתח מחשבות גלובליות, החורגות ממה שהבריטים נהגו לקרוא "חוף שביתת הנשק" של המפרץ. מחשבות כאלה נעשות כורח המציאות כאשר אוסף של ננסיות נידפות ברוח מוצאות את עצמן בחברתן של איראן המהפכנית ושל עיראק הסדאמית. נייטרליות חדלה להיות אופציה.

במאי 1981, האיחוד עשה יד אחת עם ערב הסעודית, כוויית, עומאן, קטר ובחריין בכינון "המועצה לשיתוף פעולה במפרץ". אחד המארגנים הכריז בתרועת נצחון, "טואטא אחת ולתמיד המיתוס של ואקום במפרץ".

פלישת עיראק לכוויית, עשר שנים אחר כך, הפיחה רוח של אחדות-גורל בין נתיניהם של השייח'ים. גברים ונערים עמדו בתור בלשכות גיוס, ונשבעו להילחם "באגרופים קמוצים" נגד עיראק. צבא האמירויות השתתף במלחמה, גם נחל אבדות. מטוסים אמריקאיים הוזנקו משדות תעופה אמירתיים. האיחוד הגדיל בן לילה את תפוקת הנפט שלו בשליש.

"נבנה - והם יגיעו"

ההכרה שהאיחוד צריך להיות יותר מאשר פלטפורמה של קודחי נפט ליוותה אותו מימיו הראשונים. נשיאו הראשון, שליט דובאיי שייח' רשיד, נהג להגיד, "סבי רכב על גמל, אבי רכב על גמל, אני נוסע במרצדס, בני נוסע בלנדרובר, בנו ייסע בלנדרובר, אבל בן-בנו ירכב על גמל". לשון אחר, צריך להתכונן לחיים בלי נפט ובלי גז.

השייח' מקטום של דובאיי גמר אומר להפוך את נסיכותו למרכז פיננסי בין לאומי, בחזקת "נבנה - והם יגיעו". הוא בנה, והם אמנם הגיעו בהמוניהם. דובאיי רשאית להתפאר עכשיו שהיא הונג קונג, או סינגפור, של מערב אסיה.

כמובן, כל זה אינו הופך את האיחוד למדינה, או אפילו לפדרציה נורמלית. שום ארץ, שרק 16% מתושביה הם אזרחים שווי-זכויות, אינה יכולה לטעון לנורמליות. את הנורמליות שלה היא חייבת לכוח עבודה של מהגרים, בייחוד מהודו ומפקיסטן, המונים שבעה מיליון ויותר, או לפחות מנו לפני משבר הקורונה.

את הילידים האמירתים מתאר היסטוריון מערבי כ"חברי שבט", הסרים למרותו של "צ'יף בדואי". "הם אליטה, והחברות (לעורך: בי"ת בצירה, וי"ו בשורוק) בקבוצה קטנה יחסית מחדדת את תודעתם הלאומית, ומחזקת את נחישותם להגן עליה", כותב מייקל קוונטין נורטון בספרו "שומרי חוף הזהב" (2016).

ההסתבכות המרה

ההתערבות הפעילה בעניינים המרוחקים גיאוגרפית מ"חוף הזהב", או מרוחקים יחסית, התחילה רק בשנים האחרונות. אבל מצב הדעת שאיפשר אותה התפתח לאורך זמן.

שורה של מאורעות עזרו לכושר הריכוז האמירתי: חדירת איראן לעיראק; תסיסת השיעים בחוף המזרחי של ערב הסעודית ובבחריין; התחזקות יומרותיה האזוריות של קטר, באהדה לחמאס, לאחים המוסלמים במצרים, ולימים בשיתוף פעולה אסטרטגי עם טורקיה; האביב הערבי ועלייתם הזמנית של האחים המוסלמים לשלטון במצרים; ההזדמנויות והסכנות שזימנו מלחמת האזרחים בסוריה ומלחמת האזרחים בלוב; ולבסוף, למרבה החשיבות, התמוטטות תימן.

בתימן קיבל עליו איחוד הנסיכויות תפקיד צבאי פעיל בניסיון למנוע את השתלטות בעלי בריתה המקומיים של איראן, החות'ים. מה שנועד להיות אקט קצר, מהיר וחסכוני עם רווחים אסטרטגיים עצומים התפתח להסתבכות פוליטית וצבאית מרה. אם בכלל, היא חיזקה את איראן, ויצרה את מה שהאיראנים והחיזבאללה קוראים "ציר ההתנגדות", מטהראן לצנעא, לעזה, לביירות ולדמשק.

במקביל, אם גם במידה פחותה של בהירות, התפתח "ציר אסטרטגי" בין טורקיה לקטר. טאייפ ארדואן מועיד תפקיד כלשהו לקטר ב"קו ההגנה הדינמי" שהוא יוצר סביב טורקיה, בחפיפה לא-מקרית לגבולותיה ההיסטוריים של האימפריה העות'מנית.

איחוד האמירויות אינו מתנהל על פי רקיעת הרגל של שליט יחיד, או של בנו. זו אינה ערב הסעודית. נחוצה הסכמה קצת יותר רחבה בין שבע המשפחות השליטות. הסכמות רחבות אינן מתיישבות בדרך כלל עם הרפתקנות, או עם העזה יוצאת דופן. ההסתבכות בתימן לא הוציאה שם טוב למדיניות באמצעות אינטואיציה.

ברכת 'בראכה'

כרגע אפשר רק להציע השערות על מצב הדעת האמירתי. אולי הוא תוצאה של בטחון עצמי גובר, שהיו לו רק באחרונה שני ביטויים מרשימים: שיגור הלוויין האמירתי למאדים לפני חודש ופתיחת הכור הגרעיני, ה'בראכה', על אדמת אבו דאבי, בסוף יולי. זה הכור הגרעיני הראשון מאז ומעולם בארץ ערבית.

אולי מצב הדעת הזה הוא תוצאה של חרדה גוברת ממגמותיהן של איראן ושל טורקיה ושל אי-הוודאויות הפנימיות בערב הסעודית.

אולי האמירתים באמת רוצים למנוע סיפוח ישראלי רשמי של חלקים מן הגדה המערבית. אולי הם חוששים שזה יהיה הניצוץ שיבעיר את הרחוב הערבי, והם חושבים שמחיר ההשהיה של הסיפוח אינו כבד מדיי.

איל-הנדל"ן היהודי משיקאגו, סאם זל (Zell), סיפר לפני 12 שנה על פגישות עסקים עם יורש העצר של אבו דאבי. "הוא אמר לי שיום אחד הוא יילחם בחפירות יחד עם ישראל נגד איראן", סיפר זל, בראיון ל'גלובס'. הוא ביקש אחר כך להשמיט את הקטע הזה, מפני שעדיין לא הגיעה השעה.

עכשיו נראה שאמנם הגיעה.

"פרס נובל! פרס נובל!"

יש למהלך הזה כמובן הקשר פוליטי פנימי בארה"ב, מפני ש-80 יום לפני הבחירות לנשיאות לכל מהלך של הנשיא יש הקשר כזה.

דונלד טראמפ התאווה אל פריצת דרך דיפלומטית כלשהי, שהוא יוכל לענוד על דש מקטורנו. הוא קיווה כמובן ל"עיסקת המאה" בין ישראל לפלסטינים, שהבטיח לו חתנו ג'ארד קושנר. זה לא הסתייע.

היהלום בכתרו עמד להיות הסכם שלום בקוריאה. לתכלית הזו הוא פיתח מערכת יחסים אינטימית עם רודן צפון קוריאה. לפי ספר חדש, העומד להתפרסם בשבוע הבא, מאת בוב וודוורד, לא פחות מ-25 מכתבים הוחלפו בין טראמפ לקים ג'ונג און. טראמפ אפילו אמר עליהם שהם "מכתבי אהבה". באחת מעצרותיו עתירות-המשתתפים הוא הזמין וקיבל קריאות מן הקהל "פרס נובל! פרס נובל!" זה לא הסתייע.

אבל הוא היה מוכן להסתפק במשהו הרבה פחות דרמטי ומעורר התרגשות. באוקטובר שעבר הוא שיגר מתווך לבלקנים, עם הוראה להשכין שלום בין סרביה לקוסובו. המתווך דרך על בהונותיהם של דיפלומטים אירופיים, העליב ופגע, ולבסוף השיג הסכמה מנשיאי סרביה וקוסובו לבוא לבית הלבן, יחד. טראמפ רצה לעמוד שם, ולקרוא מכתבי הקודש הנוצריים, "אשרי רודפי שלום כי בני אלוהים ייקרא להם". הפגישה בוטלה ברגע האחרון לאחר שכתב אישום הוגש נגד נשיא קוסובו בבית הדין הבין לאומי בהאג על פשעי מלחמה.

זה הסבר סביר, כנראה, ללהיטותו של טראמפ להשכין שלום בין האמירויות לישראל. הוא צייץ את דבר ההסכם בחגיגיות רבה: "פריצת דרך ענקית" (באותיות גדולות) בין "שתי ידידותינו הכבירות" (באותיות גדולות).

אבל מה מביא את איחוד האמירויות לספק תגבורת פוליטית לנשיא אמריקאי, הנאבק על חייו הפוליטיים (כל הסקרים ללא יוצא מן הכלל מעמידים אותו בפיגור ניכר אחרי ג'ו ביידן)? האם זה הגיוני מבחינת האינטרס העצמי של האמירויות? האם זו דרכן להודיע שהן חוששות מפני כיווני המדיניות האמריקאית לאחר חילופים אפשריים של השלטון? או שהן פשוט נכנעו לחינו הטבעי של ג'ארד קושנר ולכריזמה של בנימין נתניהו?

השערות יבואו.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

יס פלנט / צילום: יחצ

סרט אימה לענקית הקולנוע של מוקי גריידינגר: סינוורלד דיווחה על הפסד של 1.6 מיליארד דולר

הקבוצה שמובלת על ידי מוקי גריידינגר הישראלי אשר גם שותף בה, עדכנה כי היום כי רשמה ירידה חדה בהכנסות במחצית הראשונה של 2020 - של כ-67% לסך של 712 מיליון דולר

זירת המסחר בוול סטריט / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

עליות קלות בסיום המסחר בוול סטריט; זום צנחה ב-7.1%

בורסות אירופה ננעלו בירידות ● עליות נרשמו במניות אפל, טסלה ואמזון ● מכירות של בתים חדשים בארה"ב גדלו ב-4.8% באוגוסט לקצב שנתי של כ-1.01 מיליון בתים

מנדלבליט מודיע על הגשת כתב אישום נגד נתניהו/ צילום: רפי קוץ

מלחמת מנדלבליט בשמיעת עמדה מתחרה

בין כפל תפקידיו של אביחי מנדלבליט, כיועץ משפטי וכפרקליט מדינה, להתנגדותו להשמעת עמדה משפטית אלטרנטיבית בקבינט הקורונה עובר קו ישר אחד: צמצום טווח העמדות המשפטיות בקרב הממשלה • זו כבר לא בעיה של ניגוד עניינים מובנה, זו דוגמטיות משפטית

אבי פרידמן / צילום: יח"צ

מנכ"ל יונייטד בישראל אבי פרידמן פורש אחרי 21 שנה

ב-1 באוקטובר יועברו מושכות ניהול השלוחה הישראלית של החברה ליעל ברזילי, מנהלת המכירות האיזורית ● פרידמן יוסיף לשמש כיועץ לחברה

צילום מתוך הסרט ‘מסכי עשן: המלכודת הדיגיטלית’. מתעלם במופגן ממנהלי החברות הגדולות  / צילום: נטפליקס

מה נטפליקס שכחה לספר לנו בסרט החדש והמדובר על הרשתות החברתיות

הסרט "The Social Dilemma" דן בבעיות אמיתיות שיצרו פייסבוק, טוויטר ודומותיהן, אך הוא מציג תמונה חד צדדית ומתעלם מאסטרטגיות ושיטות פעולה דומות שבהן נוקטת נטפליקס עצמה ● זהירות, ספוילרים

הרכבת הקלה בירושלים / צילום: Eliricon, שאטרסטוק

החל מיום שלישי: התחבורה הציבורית תצומצם

בעקבות צמצום נפח הפעילות של התחבורה הציבורית, השירות העירוני ימשיך לפעול בתדירות נמוכה וברשת קווים בסיסית בלבד ● במהלך ימות השבוע יופעל השירות עד לשעה 20:00 בערב ויתחדש בכל בוקר עם תחילת השירות

שר האוצר, ישראל כ"ץ / צילום: אוהד צויגנברג-ידיעות אחרונות

השר כ"ץ משנה את הכללים לפקידי האוצר, וקורא לזה "מסורת"

שר האוצר טען שהפגישות של ראש אגף התקציבים עם יו"ר האופוזיציה היו הדלפות בלתי מקובלות • לפיד גרס שתדרוכים של בכירי אוצר לח"כים הם פרקטיקה דמוקרטית שגרתית • האם השר הטרי ממציא כללי משחק חדשים?

חגי ברנר / צילום: יוסי זמיר

בנק לאומי והבנק הבינלאומי מבקשים מביהמ"ש לקיים דיון דחוף בעניין כנפי משק

הבקשה לדיון באה לאור ההמלצות של הנאמן הזמני ● דו"ח הנאמן הזמני ייחס כשלים והתנהלות כספית בלתי תקינה לנושאי משרה, דירקטורים, משרד רואי החשבון, המבקר החיצוני, ומבקר הפנים של "כנפי משק"

צילום: יונתן בלום

תעלת המזגן הייתה המקום הכי חשוב שהייתי בו השבוע

דרור פויר נאלץ להכנס השבוע לתעלת המזגן כדי לנקות פילטרים - וכשיצא משם הכול נראה אותו דבר - רק טיפה יותר טוב

דוד אמסלם / צילום: יוסי זמיר

הסכמות היסטוריות: הנפקת התעשייה האווירית יוצאת לדרך

ועדת השרים להפרטה צפויה לאשר להנפיק עד 35% מהתעשייה האווירית, לאחר שהושגו הסכמות עם הממונה על השכר ועם גורמי ביטחון • העובדים לא יידרשו להחזיר כסף בשל חריגות שכר, והאינטרסים החיוניים של המדינה יוגנו בכנסת

בנימין נתניהו כשהודיע על הסגר השני / צילום: via Pool , רויטרס

עשרות ישראלים מתים מדי יום, וממשלת "האחדות הלאומית" מתעסקת במגזריות

ההתמקדות של רה"מ בנימין נתניהו בהפגנות הייתה מלאכת הסטת דיון אחרי ישיבות הקבינט וישיבות הממשלה ● כעת כולם מאשימים אותו בכך שבניגוד לעמדת הפרויקטור, משרד האוצר ונגיד בנק ישראל הוא גרר את המשק הישראלי לסגר כולל, רק כדי לדכא את המחאה

מל״ט של חברת בלובירד ( BlueBird Aero Systems)  / צילום: תעשיה אוירית

התעשייה האווירית רכשה 50% מחברת מל"טים קטנים ששווייה מוערך ב-100 מיליון שקל

בלובירד מפתחת ומוכרת את המל"טים לשירותי הביטחון הישראלים ולמדינות זרות ● פי הודעת החברה, התעשייה האווירית זיהתה פוטנציאל בשוק המל"טים הקטנים, בעולם הצבאי והאזרחי, ורוצה להגדיל משמעותית את פעילותה בתחום

מחלקת קורונה בחניון בית החולים רמב"ם בחיפה / צילום: Oded Balilty, Associated Press

שיא נוסף נשבר: יותר מ-7,500 מקרי קורונה אובחנו אתמול

גם אחוז הבדיקות החיוביות הגיע לשיא; 12.8% מהנבדקים התגלו כחיוביים, מה שמעיד על תחלואה סמויה רבה יותר בקרב האוכלוסייה ● מספר אנשי הצוות המצויים בבידוד אף הוא נמצא בשיאו, ועומד על 4,592 אנשי צוות רפואי

נוריאל רוביני/ / צילום: רויטרס Lucy Nicholson

נביא הזעם של 2008 בטוח: "הולך להיות כמו המשבר הקודם, רק יותר גרוע"

הוא חזה את המשבר ב-2008 והפך לאחד מהכלכלנים הנודעים בעולם; כעת חוזר פרופ' נוריאל רוביני ומזהיר בריאיון בלעדי ל"גלובס" כי הדרך להתאוששות מהקורונה תהיה ארוכה וכואבת • ויש לו גם אמירה מפתיעה לקראת הבחירות בארה"ב: "טראמפ רק מעמיד פנים שהוא פופוליסט" ● האזינו

ירדן ג’רבי (מימין) באולימפיאדת ריו 2016 / צילום: Markus Schreiber, Associated Press

כדורגל ישראלי? עדיף להשקיע את הכסף במגוון ענפים שימשכו גם עוד נשים

רק 1.2% מאוכלוסיית ישראל עוסקים בספורט תחרותי, כך לפי נתוני משרד הספורט שנחשפו לבקשת "גלובס" ● ההשקעה הרבה בכדורגל ובכדורסל ניכרת והם הענפים הפופולריים ביותר, אך בעלי דומיננטיות גברית מוחלטת ● נשים מהוות פחות מרבע מהספורטאים המקצועיים

המלחמה בקורונה / איור: גיל ג'יבלי, גלובס

אף אחד לא יילחם בשבילנו את המלחמה הזאת

יש דבר אחד שאנחנו יכולים לעשות כפרטים, כקבוצות, כקהילות: לקחת אחריות על עצמנו. לקחת אחריות על מי שמסביבנו ועל גורלנו ● עברנו מלחמות ועברנו משברים, התגברנו על אינפלציה ואינתיפאדה, עשינו שלום, הבראנו את הכלכלה ואנחנו מסוגלים להתמודד גם עם מגפה

עליבאבא. חינכה את השוק מחדש / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

כיצד Nike סגרה 5,000 חנויות והמשיכה להרוויח? הכירו את הדרוויניזם הדיגיטלי

הקורונה חילקה באופן אכזרי את העולם העסקי: ארגונים ללא נכסים דיגיטליים לעומת כאלו שציידו את עצמם מבעוד מועד ● לרגל השנה החדשה, שווה ללמוד מ-NIKE ,easy עלי באבא ואחרים אשר ניווטו את הארגון למקום הנכון ● אורחים מנתחים מהלכים שיווקיים מעבר לים 

אריה דרעי ובנימין נתניהו / צילום: אמיל סלמן-הארץ

החלטות הממשלה משקפות את הוויכוח הפוליטי יותר משהן נוגעות לקורונה

ההתחלה דווקא נראתה טוב - דיונים ענייניים, אבל עם הזמן הכול התיישר, כרגיל, לפי הקווים הפוליטיים ● המשוואה של הפגנות - תפילות השתלטה על השיח ופרופ' גמזו כמעט שלא נשמע ● בינתיים זה עושה טוב לפוליטיקאים שמתנגדים להחלטות הממשלה

מחסום משטרתי בתל אביב. המשטרה פרסה מחסומים ברחבי הכבישים בערים כדי לפקח על הגבלות התנועה של הממשלה בצל הקורונה / צילום: כדיה לוי, גלובס

ההייטק, התעשיות הביטחוניות וחלק מהפיננסים יוחרגו מהסגר. אלו עוד הקלות ניתנו ברגע האחרון?

ההקלות סוכמו לאחר שבישיבת הממשלה אושר מתווה מחמיר לסגר שאינו מאפשר לעסקים שאינם מוגדרים חיוניים לפעול בתכונת מצומצמת ● כ"ץ: "אני גאה בכך שאחרי מאבק קשה הצלחתי היום לשנות את מתווה סגירת המגזר הפרטי ובניגוד לכוונה שהסתמנה אתמול"

רחוב יגאל אלון בתל אביב. הכביש ריק בצל הגבלות הממשלה בצל הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס

הכלכלנית הראשית באוצר: עלות הסגר נאמדת בכ-11-12 מיליארד שקל

מלבד העלויות הכלכליות שלאט לאט מתחילות להתבהר, לאור חוסר היכולת של הממשלה לעדכן את חוק הקורונה, גם בשבת הקרובה בלפור תתמלא במפגינים ● "גלובס" עם כל מה שידוע עד עכשיו