יו"ר הרשות אבו מאזן וראש הממשלה הפלסטינית ראמי חמדאללה/ צילום: רויטרס: Mohamad Torokman
ההכרזה הדרמטית אתמול על הסכם שלום עם איחוד האמיריות נמסרה בטלוויזיה במתודות הישנות אך היא מבשרת על עידן חדש. אם לא הייתה פה מגיפה עולמית, ולא היינו במהלכו של חודש אוגוסט המעיק, זה יכול וצריך היה להיות טקס מרגש עם דגלים, ורכסי ירדן-ישראל ברקע. ואולי הרגע הזה יגיע בקרוב, אם הצדדים יצליחו לארגן טקס מועט משתתפים בנסיבות הנוכחיות.
מנהיגים רבים במזרח התיכון נשמו אתמול לרווחה: מלך ירדן הוא הראשי. הנשיא דונלד טראמפ, יורש העצר מוחמד בן זאיד וראש הממשלה בנימין נתניהו מחקו את הסיפוח המיידי מחוברת ההפעלה שבידיהם, הכריזו על מסגד אל אקצה כיעד תיירותי נרחב לעולם הערבי ועבור המלך עבדאללה: הסירו איום פלסטיני מבית - איום ממשי על יציבות הממלכה ההאשמית.
"זהו רגע אדיר עבור בני כל הדתות", אמר הלילה יועצו של הנשיא ג'רד קושנר בתדרוך טלפוני לעיתונות. "לכן קראנו לכך 'הסכם אברהם'. המוני אנשים רוצים להיות מסוגלים להתפלל במסגד אל-אקצה. הם יוכלו עכשיו לטוס מאבו דאבי או דובאי לישראל כדי לעשות זאת. זה יראה לעולם המוסלמי שהמסגד פתוח ומקבל את כולם לתפילות. זה הוא נרטיב שהקיצונים והאיראנים ניסו לדחוף כדי לגרום חוסר יציבות איזורית".
האמירות הללו עשויות להרתיח את הימין, לבטח כל עוד זכות התפילה על הר הבית מוגבלת עבור יהודים, אך המסר היוצא מוושינגטון הוא ברור: לא מספיק להטיל סנקציות כלכליות על איראן, אלא יש לבסס ולחזק את הציר התיירותי, חברתי ורוחני בין ישראל למדינות ערביות מתונות וזאת כדי להחליש את ציר הקיצוניים.
המלך הירדני הוא חלק מן המשוואה, גם אם לא הוזכר אתמול באופן ישיר. אבו מאזן והרשות הפלסטינית, לעומת זאת, נותרו בחוץ.
כאשר מדברים גם על מדינות אחרות שיצטרפו למהלך: בחריין , עומאן ויש מי שמזכיר אף את מרוקו וסעודיה, הפלסטינים לומדים היום לקח כואב - העולם הערבי לא מחכה להם לעד. הוא רוצה התקדמות, איתם או בלעדיהם.
הרשות הפלסטינית צריכה לשנות פרדיגמה. אבו מאזן שולט, אך אינו מעודכן. בחודש אוגוסט החום כבד וכל אחד חולם על מעט קרח. אבו מאזן, שים לב: הקרח נשבר.