גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחוף תל אביב עד הרצליה: כך ייראה פרויקט הענק של חוף התכלת

בשבוע שעבר אושרה להפקדה תוכנית חוף התכלת בהרצליה, עם אלפי דירות יותר מאשר בתכנון המקורי • האדריכל דני קייזר, שתכנן את התוכנית, מספר אילו עקרונות תכנוניים וחברתיים הנחו אותו, מה הוא רואה כהישג ומדוע הוא לא יכול לדמיין איך ייראה הרובע כשיושלם

חוף התכלת, הרצליה / צילום: שלומי יוסף, גלובס
חוף התכלת, הרצליה / צילום: שלומי יוסף, גלובס

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תל אביב אישרה בשבוע שעבר להפקדה את תוכנית חוף התכלת, רובע עירוני חדש בדרום-מערב הרצליה. התוכנית, בין מבנה מלון מנדרין בתל אביב בדרום לאזור התעשייה הרצליה פיתוח בצפון, סוגרת את החוליה החסרה בתכנון קו החוף של מטרופולין תל אביב.

להפקדת התוכנית קדם תהליך של 17 שנה שכלל לא מעט קונפליקטים. כעת, התוכנית המתארית הופקדה אך עדיין לא אושרה ויש לה גם לא מעט מתנגדים. אנשי נדל"ן שקשורים לתוכנית סבורים שיידרשו לפחות עשר שנים עד שניתן יהיה להתחיל לבנות בשטח ו-20 שנה עד שתמומש במלואה.

מה מתוכנן: 7-10 שנים של תכנון מפורט

הרובע החדש כולל 12.5 אלף יחידות דיור במבני מגורים בגבהים שונים: בנייה נמוכה יחסית ומדורגת של 8-6 קומות מכיוון מערב (חוף הים), ושילוב של בנייה גבוהה יותר שגם היא מדורגת מ-8 קומות ועד ל-30 קומות, בחלקה המזרחי. בנוסף ליחידות הדיור, כולל הרובע כ-640 אלף מ"ר שטחים למבני ציבור מקומיים וכלל עירוניים, כ-710 אלף מ"ר שטחי תעסוקה ומסחר, כ-2,000 חדרי מלון, פארק חופי ושטחים פתוחים.

עו"ד יוסף גיא מוסרי, המייצג מאות מבעלי הקרקעות ומלווה את התוכנית משנת 2003, מבהיר שיעברו שנים רבות עד שניתן יהיה לבנות בשטח: "ההיסטוריה במדינת ישראל מראה שהעיריות מעדיפות לפצל את התוכנית לשתי רמות. רמה מתארית, כמו זו שנעשית עכשיו. ושלב נוסף, של תוכנית מפורטת, שתאפשר הפניה של הבעלים למגרשי התמורה וגם פירוט לרזולוציה הרבה יותר גבוהה".

מוסרי מבהיר שהקצב תלוי בעירייה: "העירייה היא זו שאמורה ליזום את הכנת התוכנית המפורטת לשלב 2. ובמקביל, לפרסם מכרזים לפיתוח הציבורי של הקרקע - כבישים, תשתיות ראשוניות, קווי בזק, אינטרנט. בדרך כלל, נדרשות שלוש שנים ממועד אישור התוכנית המתארית עד להכנת תוכנית מפורטת, שמכוחה ניתן להוציא היתרי בנייה. אני מעריך שאם התכנון יהיה יעיל ונכון, זה ייקח בין 7-10 שנים".

מבט אווירי מכיוון דרום מערב. משפך אל הפארק החופי    / הדמיה: קייזר אדריכלים

הקרקע: חלקות קטנות מתקופת הבריטים

עו"ד מוסרי: "המתחם הזה שונה מאוד מאחרים ואפילו קרובים לו, כמו פי גלילות או תוכנית 3700 בת"א. מדובר במאות בעלי קרקעות, רובם בעלי חלקות קטנות, שהפרצלציה שלהן נעשתה עוד בתקופת הבריטים. הגודל הממוצע של החלקות הוא בין 500 ל-1,000 מ"ר. חלק מבעלי הקרקע הם יורשים של הרוכשים המקוריים, נכדים ואפילו נינים. חלק אחר זה אנשים שקנו חלקי חלקות מתוך תקווה שיום אחד מישהו יקדם את התוכנית הזאת עבורם והם ייהנו מפירות ההשקעה. היתרון של החברות המשווקות, שגם הן בתמונה, הוא שהן יכולות להנגיש לאנשים רכישה של חלקים קטנים".

כמה עולה לרכוש דונם?
"המחיר הממוצע הוא סביב 6.5-7 מיליון שקל בחלק הקדמי של התוכנית (קרוב יותר לים), ובסביבות 6 מיליון בחלק העורפי".

על פי אתר רשות המסים, בינואר השנה נערכה עסקה על חלקת שטח של 400 מ"ר, קרובה יחסית לים, במחיר שמשקף קרוב ל-6 מיליון שקל לדונם. מגרש רחוק יותר מהים מוצע כעת למכירה באמצעות אנגלו סכסון במחיר של 4.6 מיליון שקל.

עו"ד מוסרי מוסיף שמרבית החלקות במתחם משויכות גיאוגרפית לבעלים, למעט כאלה שנמצאות בחלק הצפוני, ששייכות ברובן לחברת אלייד השקעות, שבשליטת יצחק סוארי. התוכנית היא "תוכנית איחוד וחלוקה מחדש", כלומר, כל התוכנית תהפוך למעין "מושע", כל צורכי הציבור יחולקו, ומאידך, הזכויות הסחירות של בעלי המגרשים שנלקחו יועברו למגרשים שמיועדים לבינוי.

התכנון: העיר לא טובלת רגליים בים

אדריכל דני קייזר, האחראי לתכנון של פרויקט הרובע החדש, כיהן בעברו כמהנדס העיר תל אביב (2005-2000). לדבריו, "אחת העבודות הכי משמעותיות שקודמו בתקופת כהונתי כמהנדס העיר תל אביב הייתה תוכנית 3700 (הרובע העירוני החדש בצפון מערב ת"א). כשסיימתי את תפקידי פנתה אליי דניאלה פוסק, שהייתה אז מהנדסת העיר הרצליה, והציעה לי לקדם תכנון דומה בחוף התכלת. העירייה חשבה ובצדק שראוי שהיא זו שתתכנן אותו.

"בשטח הייתה פרצלציה, כאילו שמישהו תכנן שם פעם את ההמשך של הרצליה פיתוח. תכננו חלופות וגיבשנו חזון, כולל הליך שיתוף ציבור שבו השתתפו מאות מתושבי הרצליה".

דני קייזר / צילום: שלומי יוסף, גלובס

חטיבת השטח של חוף התכלת מעניינת כי היא נמצאת בין חוף הים לכביש החוף, בין תל אביב להרצליה פיתוח. מה הייתה נקודת המוצא של התכנון שלכם? איזו עיר דמיינתם?
"הטופוגרפיה שם שונה מאשר בתל אביב, כי יש שם רכס כורכר ומצוק בגובה של עד 20 מטר. זה לא שהמרקם העירוני פוגש את הים ברצף אחד.

"דבר שני, תוכנית המתאר המחוזית, כולל חוק החופים, דיברה על התרחקות של 300 מטר מקו המים. זה אומר שהיינו צריכים לייצר סביבה עירונית, לא כמו שיפו או עכו פוגשות את הים. העיר לא טובלת את הרגליים בים. לא עניין אותי שמכל דירה ברובע החדש יראו את הים. עניין אותי שמי שהולך ברחוב יחוש שהוא הולך לאורך הים התיכון. זה האתגר של התוכנית".

ואיך זה קורה?
"יצרנו מערכת של רחובות שהאוריינטציה שלה היא מזרח מערב ובה מלווה כל רחוב שני ברצועה ירוקה, שדומה לרחוב דוד המלך בת"א. כלומר, כביש רחב ולצידו מדרכה רחבה עם רצועה ירוקה, שמלווה בחזית מסחרית. כשהרחוב הזה מגיע מערבה הוא נפתח כמו משפך אל הפארק החופי".

התוכנית מגיעה עד כביש החוף. איך הרובע מתממשק עם הציר הזה?
"בחלק שקרוב למחלף הרב-מכר אנחנו ממשיכים את רצועת התעסוקה של הרצליה פיתוח. אבל ככל שאנחנו יורדים דרומה אנחנו משלבים מגורים בבנייה גבוהה עם אפשרות של מגדלים בגובה 30 קומות. אנחנו מעבים מאוד את הבינוי שם".

הקשר לתל אביב: בזכות הקו הירוק של הרכבת הקלה

לקייזר חשוב לציין שאחד ההישגים של התוכנית הוא יצירת ההמשך לציר אבן גבירול. "הגישה של הרצליה בהתחלה הייתה שלא צריך להמשיך את תל אביב. אבל, התגברנו על זה, במיוחד על רקע ההבנה שהקו הירוק של הרכבת הקלה, שמתחיל בחולון, יעבור באבן גבירול בתל אביב וימשיך עד הרצליה. מדובר ברחוב עם שימושים עירוניים מעורבים, אינטנסיביים מאוד, כשבכל 90 מטר חוצים אותו רחובות ניצבים בכיוון מזרח-מערב. בחקירה שעשינו גילינו שההצלחה של רחובות ראשיים, כמו אבן גבירול בת"א, דיזנגוף, או רחובות בלונדון, נובעת מזה שיש הרבה מאוד רחובות קטנים שמזינים אותם. יצרנו גריד עירוני פשוט שיוצר אוריינטציה מאוד ברורה למי שהולך בו. הגישה שלי היא שסביבה עירונית מוצלחת היא כזו שבה אנשים מרגישים התמצאות, שייכות וביטחון".

"אנחנו לא יכולים בשלב הזה להכתיב חומרים, גוונים או יחס בין זכוכית ובינוי. ההערכה שלי היא שעד שהרובע ייבנה יעברו לפחות 20 שנה. בתקופה כזאת משתנות אופנות עיצוביות, טכנולוגיות ואפילו תפיסות מגורים".

מי האנשים שיגורו ברובע החדש, זה יהיה המשך של אזורי חן, הילדים של הרצליה פיתוח?
"בתוכנית הזאת עשינו שני דברים שיבטיחו הטרוגניות, ואני לאו דווקא מכוון לעשירים או עניים: 20% מהדירות קטנות ועוד 15% מוגדרות כדיור בר השגה, שלגביהן תצטרך עיריית הרצליה מדיניות שתבטיח שהדירות אכן יוחזקו ביד אחת ויושכרו במחירים מפוקחים". קייזר מודה ששני התנאים האלה הם יוזמה של הוועדה המחוזית.

הצפיפות: 60 יח"ד לדונם

קייזר מבהיר שלמרות הצפיפות היחסית (60 יח"ד לדונם) הרי שמי שיגור ברובע החדש יחוש שיש אוויר ומקום, שכן 70% מהשטח מופקע לצורכי ציבור. "חלל הרחוב, המקום שבו אנשים שוהים, מוגדר על ידי דפנות של בניינים בגובה שש-שמונה קומות שמלווים אותו. בדרך כלל קומת הקרקע היא קומה פעילה, שיש בה מסחר או מגורים. היא לא מרוחקת מהרחוב עם גדר. הבנייה הגבוהה יותר היא בנסיגה מהרחוב ומחזית הבניינים הנמוכים יותר.

חברת מועצת העיר הרצליה, מאיה כץ, לשעבר סגנית ראש העיר וכיום חברה בוועדת המשנה לתכנון ובנייה ומי שעומדת בראש האופוזיציה המקומית, מברכת על התוכנית אבל סבורה שהיה צריך לצופף אותה אפילו עוד יותר: "תוכנית המתאר של הרצליה, שלא אושרה עדיין, מציעה להכפיל את מספר התושבים בשכונות הוותיקות של העיר ומעמיסה על התשתיות הקיימות עומס לא פרופורציונלי. אני חושבת שהיה נכון למקד את המאמצים האורבניים בפרויקט חוף התכלת".

האדריכל מייק סקה, כיום מהנדס העיר מעלות תרשיחא ולשעבר מהנדס העיר הרצליה, מברך על הפקדת התוכנית, אך גם מסויג ממנה בדיוק מן הכיוון ההפוך: "כשאני קיבלתי את התוכנית היו בה 14 אלף יח"ד וכשהיא יצאה ממני להפקדה היו בה 9,500 יח"ד. מה שקרה מאז זה תעלומה בעיניי. אני לא מצליח להבין איך בכמה חודשים הוסיפו 3,000 יח"ד ללא תסקירים וללא בדיקות חברתיות. על התוכניות הזאת עובדים שנים. אני לא מצליח להבין איך נוספו אלפי יחידות דיור ללא בדיקה שתקבע אם התוכנית יכולה לשאת אותן. בעיניי, 12,500 יח"ד זה מופרך. הדרך היחידה שהתוכנית תישא את הכמות הגדולה היא באמצעות מגדלים גבוהים מאוד, והמשמעות היא לשבור את כל הערכיות של קו החוף".

ומה זה יעשה לעיר הקיימת?
"הרצליה בנויה משני חלקים. ממערב וממזרח לכביש מס’ 2. תוספת כל כך גדולה של יחידות דיור בצד של הים תחליש את העיר הקיימת. כל האנשים החזקים, משפרי הדיור, לא ילכו לעיר הקיימת ולמרקם הקיים, שהוא מטבע הדברים מזדקן עם שנים, אלא למקום שבו יש מטרו וחוף ים".

בעיריית הרצליה בחרו שלא להתראיין לכתבה, אך מסרו כי "עיריית הרצליה מברכת על קידומה של תוכנית חוף התכלת - מדובר בתוכנית יפה, המשלבת בנייה ופיתוח תוך שמירה על ערכי הטבע, הנוף והמבט הפתוח לים. עם זאת, עדיין נדרשים בשטחי התוכנית תהליכים משמעותיים ומורכבים של איחוד וחלוקה וכמו כן, העירייה תעמוד על כך שבטרם תחילת מימוש התוכנית תקיים המדינה את מחויבותה לפיתוח תשתיות לאומית של תחבורה, מים, ביוב וניקוז, מוסדות חינוך ועוד, המהוות תנאי בסיסי לכל תוספת בנייה בהרצליה".

ממלון מנדרין ועד הרצליה פיתוח: תוכנית חוף התכלת במספרים

● 12.5 אלף יחידות דיור
● 640 אלף מ"ר מבני ציבור
● 680 אלף מ"ר תעסוקה
● 30 אלף מ"ר מסחר
● 2,000 חדרים במלון
● 820 דונם שטחים פתוחים
● 500-1,000 מ"ר - שטח חלקה ממוצע
● כ-6 מיליון שקל - מחיר דונם קרוב לים

עוד כתבות

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק