צעירים עם מסכות בנתב"ג / צילום: Amir Cohen, רויטרס
הזינוק במספר מקרי הקורונה בשבועות האחרונים בישראל הביא לכך שאחד מכל 100 ישראלים כבר אובחן כחולה קורונה בעבר או בהווה, אך הדבר אינו מיתרגם לשיעורי תמותה גבוהים. כך עולה מנתוני אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, המתבססים על פרסומי משרד הבריאות.
מבחינת מספר מקרי הקורונה למיליון תושבים, ניצבת ישראל במקום ה-18 בעולם, מתחת למדינות כמו ארה"ב, פרו וברזיל, אך מעל רוב מדינות אירופה. מבחינת התמותה, עם זאת, היא נמצאת במקום ה-58 בעולם, עם 73 קורבנות קורונה למיליון תושבים, הרבה מתחת למדינות כמו בלגיה (857 קורבנות), שבדיה (572), גרמניה (111) ואפילו דנמרק (107), שנחשבת לסיפור הצלחה אירופי.
חוקרים מציגים הסברים שונים אפשריים לתופעה זו. ראשית, האוכלוסייה בישראל צעירה משמעותית ביחס לאירופה, וכבר הוכח כי חולים צעירים יותר מפתחים מחלה קלה יותר באופן ממוצע והסיכון שלהם לסיבוכים ולתמותה נמוך. הגיל החציוני במדינות האיחוד האירופי עומד על 43 שנה לעומת 30 בישראל.
בנוסף, ישראל מנהלת מדיניות בדיקות מקיפה ונמצאת במקום ה-15 בעולם לפי אוניברסיטת ג'ונס הופקינס במספר הבדיקות שנעשו עד כה ביחס למספר התושבים. מדיניות בדיקות גורפת יותר עשויה לאתר בישראל גם חולים אסימפטומטיים, ש"מפוספסים" במדינות אחרות, שבהן יש צורך בתסמינים כדי להיות זכאי לבדיקה או שאופי הבדיקות שונה.
עובדה נוספת היא, שחלק גדול מהחולים בישראל התווספו בחודשי הקיץ האחרונים (מאז תחילת יוני), תקופה שמאופיינת ברוב אירופה, וגם במדינות מסוימת בארה"ב, בשיעור נמוך של אשפוזים ותמותה בהשוואה ל"גל הראשון" שהתפרץ בפברואר-מרץ - יותר מקרים, אך פחות מקרי מוות. יש חוקרים (כפי שהסביר פרופ' הנדריק שטריק בראיון ל"גלובס") הסבורים כי הדבר נובע מאופן ההדבקה בקיץ הנוכחי - מנות עמוסות פחות של נגיפים כתוצאה ממזג האוויר, לבישת מסכות ושמירת מרחק - שמיתרגם למהלך מחלה קל יותר.
ייתכן שגם שמירה טובה יותר על מתחמי דיור מוגן, בתי אבות וקשישים, משחקת תפקיד במספר הנמוך של המתים בישראל. לפי נתוני מרכז המידע למערכה בקורונה, שיעור החולים בקרב האוכלוסייה המבוגרת נמוך יותר בגל השני בישראל מאשר בראשון.
עדיין, גם בישראל השאלה כמה מקרי מחלה "פוספסו", בין אם משום שהחולה לא הפגין תסמינים או שהמחלה עברה ללא אבחון, פתוחה. השיעור האמיתי של החולים והמחלימים הוא ככל הנראה גבוה מאחד ל-100, אך הטווחים שמציינים החוקרים לגבי השיעור האמתי רחבים למדי.
בדיקות סקר לאיתור המחלה בדיעבד מצאו במוקדי התפרצות בגרמניה שיעור תחלואה גבוה פי ארבעה מהשיעור הרשמי. אבל מדובר בהתפרצויות שאירעו בפברואר-מרץ, אז ההתמודדות על המגיפה, ומדיניות הבדיקות, היו שונות לחלוטין. כיום מעריכים החוקרים כי מקרים רבים יותר מאותרים.
הסבר נוסף אפשרי הוא איכות הטיפול הרפואי בישראל, והניסיון שהצטבר בהדרגה בנוגע לטיפול האופטימלי בחולי קורונה שמצבם הסתבך.
כמובן שיש לציין כי הסברים אלה הם השערות בלבד, וכי מדובר בתקופת זמן קצרה מאוד לבדיקה ולהסקת מסקנות גורפות. התפרצויות קורונה שונות במקומות שונים כבר הוכיחו בעבר כי התמונה עלולה להשתנות במהירות, גם לרעה.