גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עדיין אין מחשב קוונטי שמיש, אבל המרוץ לתוכנה הקוונטית כבר בעיצומו

ארה"ב וסין במירוץ לפיתוחו של מחשב קוונטי מתפקד בסדר גודל סביר, ויש להן סיבה • עד שיהיה מחשב כזה, חברות וסטארט-אפים בישראל ובעולם במאמץ לפתח תוכנה למחשבים אלה ● הסטארט-אפ הישראלי קלאסיק, שגייס 4 מיליון דולר, רוצה להאיץ תהליך זה

אמיר נוה (ימין), ניר מינרבי ויהודה נוה / צילום: חברת קלאסיק
אמיר נוה (ימין), ניר מינרבי ויהודה נוה / צילום: חברת קלאסיק

מחשוב קוונטי הוא תחום צומח עם מאות חברות, ממשלות, אוניברסיטאות ומכוני מחקר שמשקיעים הון רב בפיתוחים במעין מירוץ לעליונות בתחום. מי שיגיע ראשון לקו הסיום, ויצליח לבנות מחשב קוונטי מתפקד בסדר גודל סביר, יוכל להשתמש בו לפיתוח תרופות, לתמחור אופציות, לבניית אלגוריתמים לומדים, ליצירת בטריות יעילות ולשבירת הצפנה בשיטות המקובלות כיום.

אלא שהתפיסה הרווחת כיום היא שאין כלל ודאות מתי ניתן יהיה ליצור מחשב קוונטי שמיש והאם זה בכלל יתאפשר אי פעם. עד כה, מחשבים כאלה קיימים רק בסדרי גודל קטנים יחסית ואינם חזקים או מדוייקים מספיק ליישומים מעשיים.

למרות זאת, ההשקעה בתחום הולכת ועולה בשנים האחרונות, הן מתוך תקווה שהאנושות תצליח לפתח מחשבים כאלה, והן מתוך פחד של ממשלות וחברות להישאר מאחור אם הדבר אכן יתרחש. סין וארה"ב הכריזו שתיהן על תוכניות בתחום עם תקציבים של מיליארדים רבים, וגם מדינת ישראל הקצתה לנושא יותר ממיליארד דולר בהחלטת ממשלה מהשנה שעברה. גוגל, אמזון, מיקרוסופט ו-IBM כבר מאפשרות לגשת למחשבים הקוונטיים (הקטנים) שלהן דרך הענן תמורת כמה מאות דולרים לשעה, ותאגידי תרופות ובריאות, פיננסים ורכב כבר מתחילים לחקור ולפתח לעצמם תוכנה לשימושים עתידיים.

שתי חברות מישראל

לפי דוח חדש של Tracxn, חברה שאוספת נתונים על סטארט-אפים, המיועדים לשימוש של קרנות הון סיכון, מאז 2013 ועד היום הושקעו בתחום 1.4 מיליארד דולר, מתוכם 420 מיליון דולר הושקעו בשנה שעברה. לפי הדוח שפורסם בחודש יולי האחרון, ההשקעה בתחום נמצאת בצמיחה מהירה, עם קפיצה של יותר מ -100% משנה לשנה בכל שנה מאז 2016.

השנה, למרות משבר הקורונה, ההשקעות הגלובליות בסטארט-אפים בתחום במחצית הראשונה עומדות כבר על 360 מיליון דולר. מגמת הצמיחה מורגשת גם במספר הסטארט-אפים בעולמות הקוונטים. בישראל, לפי הדוח, ההשקעות בתחום הגיעו ל-23 מיליון דולר בסך הכל. כיום, פועלים כאן סטארט-אפים בודדים בתחום, אך מדובר בעלייה מסטארט-אפ אחד בלבד, Quantum Machines, שפעל ב-2018.

בעוד החברות הגדולות הפועלות בתחום מתמקדות בעיקר בפיתוח המחשב הקוונטי עצמו , סטארט-אפים רבים פונים לפתח תוכנה ופלטפורמות תומכות, שנועדו לאפשר שימוש יעיל ונוח במחשב קוונטי, אם וכאשר יתקיים. כך פועל גם הסטארט-אפ הישראלי החדש קלאסיק (Classiq), שמבקש לפשט את פעולת בניית התוכנה ופתרון בעיות מורכבות באמצעות מחשבים קוונטיים.

מעבדת המחקר של IBM בציריך / צילום: באדיבות IBM Research

קלאסיק הוקם השנה, עם גיוס סיד של 4 מיליון דולר מקרן אנטרה קפיטל, המתמחה בהשקעה בחברות טכנולוגיה עמוקה, ועם צוות מייסדים מבטיח: סמנכ"ל הטכנולוגיות בחברה הוא ד"ר יהודה נוה, מרצה בטכניון, אשר ב-20 השנה האחרונות עבד ב-IBM, תחילה בעולמות ייצור השבבים האוטומטי, ולאחר מכן הקים והוביל את צוות המחקר בתחום המחשוב הקוונטי במעבדת המחקר של IBM בחיפה. שני המייסדים האחרים הם בנו, אמיר נוה, פיזיקאי בוגר תוכנית תלפיות ומנהל הפיתוח בחברה, וניר מינרבי, בעל תואר שני בהנדסת חשמל, גם הוא בוגר תוכנית תלפיות, המשמש כמנכ"ל. לחברה 8 עובדים במשרדיה בתל אביב.

שלושתם זיהו את הצמיחה בעולם המחשוב הקוונטי, אך גם את החסמים הרבים הקיימים בו, והחליטו להתמקד בחסם משמעותי של פיתוח תוכנה קוונטית. קלאסיק מפתחת פלטפורמה שנועדה להקל על תהליך פיתוח האלגוריתמים למחשבים הקוונטיים ולהנגיש אותו ליותר פיזיקאים ומפתחים קוונטים, וגם למומחים מתחומי תעשייה שונים. זאת, באמצעות הוספת שכבה חדשה ומופשטת יותר של קוד. בינתיים, הם אומרים, לחברה יש כבר כמה לקוחות ראשוניים מעולמות הפיננסים והבריאות, איתם החברה בונה את הפלטפורמה שלה, אך הם לא חושפים את זהות הלקוחות.

"למרות אי הוודאות, מה שמעקב אותנו זה קצב הגדילה שלנו ולא של השוק. הלקוחות כבר קיימים, כי כל ענקיות הטכנולוגיה וחברות פורצ'ן 500 כבר משקיעות בעולם הזה, ומנסות לבנות יישומים מעשיים, מאמרים, פטנטים וקוד שאמור לרוץ על מחשב קוונטי ולהביא ערך. מה שאנחנו מציעים זה בדיוק מה שהן צריכות היום: הן בונות את בסיס האלגוריתמים וכדי לבנות תוכנה הגיונית, לא תמיד צריך את החומרה שמתחת", אומר אמיר נוה.

לומדים מהניסיון ב-IBM

"יש שתי בעיות עם פיתוח תוכנה למחשבים קוונטיים: אחת, שזה תהליך נורא לא אינטואיטיבי וזאת בעיה אינהרנטית לתחום הקוונטים וללוגיקה הקוונטית. דבר שני, הכלים למחשב קלאסי פותחו במשך 60 השנים האחרונות, אבל הכלים שבאמצעותם אפשר לפתח תוכנה קוונטי,ת הם מאוד בסיסיים, כי זה עולם מאוד חדש", אומר מינרבי ל"גלובס".

"היום, מאחורי כל שורת קוד שכותבים במחשב רגיל, יש המון שורות קוד שמתרגמות אותה ללוגיקה הבסיסית, אבל עוד לא הגענו לרמת האבסטרקציה הזו במחשוב קוונטי", מוסיף מינרבי. המשמעות היא, שבמחשבים סטנדרטיים, המתכנת יכול לומר למחשב מה הוא רוצה שהמחשב יעשה, וברקע, הפקודות האבסטרקטיות שלו מתורגמות לפקודות ספציפיות, שמורות למחשב איזה זרם חשמלי לשלוח כדי לקבוע את מצבו של כל ביט וביט. במחשב קוונטי לעומת זאת, הכלים הללו לא קיימים עדיין, וצריך לתכנת ישירות את הביטים, כלומר ברמת השערים הלוגיים. אלא שאם במחשב רגיל מדובר במשימה מורכבת, במחשב קוונטי היא מורכבת פי כמה.

ביט, יחידת הבסיס של מחשבים, הוא בינארי, והוא יכול להיות באחד משני מצבים: אפס או אחד. ביטים קוונטיים, או "קיוביטים", פועלים בהתאם ללוגיקה של מכניקת הקוונטים, שמתארת תופעות טבע שמתקיימות בקנה מידה מזערי, או בטמפרטורות נמוכות במיוחד. הם יכולים לקבל על עצמם כמה מצבים קוונטיים שונים.

כך למשל, סופרפוזיציה הוא המצב בו חלקיק אחד מתקיים בשני מקומות במקביל. במחשבים קוונטיים קיוביט יכול להיות בסופרפוזיציה, כלומר להיות גם 0 וגם 1במקביל. היא מאפשרת לבצע חישובים רבים במקביל כדי לחפש תשובה נכונה אחת מבין אפשרויות רבות, באמצעות כוח מחשוב מועט יחסית. תכונה אחרת, התאבכות, יכולה להעצים או לסתור מגמה בסביבתה, כמו שני גלים מכיוונים מנוגדים המבטלים זה את זה, או לחילופין - שמגיעים מאותו הכיוון ומעצימים זה את זה. באמצעותה ניתן לבצע חישובים רבים שונים במקביל, ואז להשתמש בה כדי לחזק את אלה שמובילים לתוצאה הרצויה ולבטל את אלו שלא.

כשרותמים את התכונות האלה לטובת עולם המחשוב, הן יכולות לשמש לפתרון בעיות שלמחשב רגיל היה לוקח יותר זמן לפתור מאשר שנות קיומו של היקום. כך הם יכולים לשמש לפתרון בעיות מורכבות, כמו מציאת הדרך היעילה ביותר עבור פדקס לשלוח חבילות עם השימוש המועט ביותר בדלק, או לחפש ביעילות את הגורמים הראשוניים של מספר גדול, כפי שהראה פיטר שור עם האלגוריתם הקרוי על שמו.

כפי שהתכונות הללו יכולות לעזור למחשב קוונטי לפתור בעיות כאלה ביעילות, הן גם הופכות את המחשבים הקוונטיים למסובכים במיוחד לתכנות. במצב הקיים כיום, המתכנת צריך להחליט איזה מצב להכיל על כל קיוביט בנפרד, כדי ליצור את האפקט הרצוי על האלגוריתם. לשם כך נדרשת מומחיות גבוהה בפיזיקה קוונטית תיאורטי, שאפילו לבעל דוקטורט בתחום יהיה קשה לבצע זאת.

כאן נכנס לתמונה הניסיון של ד"ר נוה, שהתמודד עם בעיה דומה בתפקידו ב-IBM, אך דווקא לא במסגרת עיסוקו בעולם הקוונטי, אלא בתחום ייצור השבבים. שבבי הסיליקון, המשמשים במחשבים ובסמארטפונים של היום, הם בעלי ארכיטקטורה מורכבת במיוחד שכוללת מיליארדי טרנזיסטורים. תכנונם לא מתבצע ידנית, אלא באמצעות תוכנת CAD (ר"ת Computer Aided Design), המסייעת לבצע אוטומציה של התהליך. המתכנת מזין לתוכנה את היכולות המבוקשות, והאילוצים הקיימים מבחינת המאפיינים והכלים העומדים לרשותו, והתוכנה מתרגמת את המידע האבסטרקטי הזה למבנה הספציפי של השבב הסופי.

את עיסוקו בעולמות הללו, ד"ר נוה הצליח להמיר לעולם הקוונטי במסגרת החברה החדשה. "הטכנולוגיה כולה מבוססת על היכולת שלנו לשמוע מה המשתמש רוצה ולייצר ממנו מעגל קלאסי. אי אפשר לעשות את זה בלי להיות מומחה בקוונטים, בלי להבין את המשתמש, ובלי להבין איך לתרגם את זה לאלגוריתם. כל הקסם הוא צוות אינטרדיסציפלינרי של פיזיקאים, מדעני מחשב, ואנשים בעולמות ה-CAD, שמצליחים יחד להביא גישה חדשה ואולי מרעננת, ששונה מאוד מהגישות הקיימות", הוא אומר.

מחשוב קוונטי במעבדת מחקר של IBM בציריך / צילום: באדיבות IBM Research

מאמר שעורר תעשייה שלמה

מחשב שפועל על פי הלוגיקה הקוונטית יהיה תיאורטי בלבד אם לא יפעל גם על פי חוקי הפיזיקה הקוונטית. אלא שתופעות קוונטיות לא מסוגלות להתקיים באופן יציב בסביבה הפיזית הסטנדרטית, וכך גם המחשבים הקוונטיים. הם עשויים מחומרים מוליכים ביותר שנשלטים על ידי גלי מיקרו, גלים עדינים במיוחד שמוזרמים אליהם וקובעים את מצבו של כל קיוביט. לכן, הם רגישים לכל תנועה בסביבתם שעשויה לשבש את התוצאות של חישוביהם או להפר את האיזון בו הם נמצאים ולהביא למחיקת המידע המוחזק בהם. כדי לייצב אותם, המחשבים הקוונטיים מוחזקים בקירור, שהופך את עלות התחזוקה שלהם ליקרה במיוחד.

ככל שמנסים להגדיל מחשבים קוונטיים, כך יציבותם ואמינותם יורדות ועלות התחזוקה שלהם מטפסת. לצורך ביצוע חישובים הנוגעים לפיתוח תרופות או לפתרון בעיות בעולם האמיתי, דרוש מחשב קוונטי יציב ומדוייק של אלפי קיוביטים, ואילו היום המספר הגדול ביותר הקיים עומד על כמה עשרות. אפילו בסדרי הגודל הללו, הם לא מדויקים מספיק, ומדענים וחוקרים מתקשים לשמור על יציבותם.

בשבוע שעבר, התקווה שהתחום יצליח להתרומם קיבלה חיזוק בדמות מאמר במגזין המדעי Nature Physics, של שלושה מדענים מעולמות הפיזיקה והמתמטיקה. המאמר כלל אלגוריתם שמסוגל להבין את הרעש שנוצר במחשבי קוונטום, לזהות את הדפוסים שלו וכך גם אולי "לנקות" אותו. זה אגב, התחום בו עסק ד"ר נוה ב-IBM.

עד כה, אלגוריתמים מסוג זה הצליחו לפעול על מחשבים קוונטיים קטנים ביותר, אך במאמר החוקרים הציגו ניסוי מוצלח שערכו עם האלגוריתם על גבי מחשב של 15 קיוביטים, באמצעות פלטפורמת "Experience" של IBM, שמאפשרת למשתמשים לגשת למחשב הקוונטי של החברה בענן . הצלחת הניסוי אמנם אינה מבטיחה את הצלחת התחום, אך היא נחשבת לפריצת דרך משמעותית. 

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

לטענת הבעל, תכנון מס היא זכות השייכת לו, שכן מדובר בפעולה שאינה מתייחסת לזכות משותפת שנוצרה במהלך החיים המשותפים / אילוסטרציה: Shutterstock

האם גרוש רשאי לבצע תכנון מס שיפגע בזכויות בת זוגו לשעבר?

זוג התגרש לאחר 19 שנות נישואים ● בסמוך לפרידתם, הבעל פרש משירות קבע והחל לעבוד כאזרח עובד צה"ל במשכורת חודשית, לצד קבלת פנסיית גישור ● ביהמ"ש קבע כי האישה זכאית לכ-40% מפנסיית הגישור, אולם אז התעוררה השאלה האם הבעל רשאי לקבוע כי פנסיית הגישור תסווג כ"הכנסה שנייה", והכנסתו מעבודתו השוטפת תיחשב כ"הכנסה ראשונה"

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן נואם בעצרת סולידריות עם הפלסטינים בסוף אוקטובר / צילום: ap, Emrah Gurel

טורקיה מפסיקה את המסחר עם ישראל: מה המשמעויות ואילו ענפים יפגעו?

כפי שנחשף בגלובס, טורקיה החליטה על הפסקת הסחר עם ישראל ● טורקיה היא מקור היבוא החמישי בגודלו בישראל, שפיתחה תלות גדולה במיוחד במוצרי המלט ● איך המהלך ישפיע על המדפים שלנו, ולמה דווקא עכשיו? גלובס עושה סדר

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Jeff Chiu

אפל היכתה את התחזיות ברבעון, והכריזה על "בייבאק" ענק

יצרנית האייפונים הרוויחה 1.53 דולר למניה, לעומת הצפי שעמד על 1.5 דולר ● הכנסותיה היו 90.8 מיליארד דולר לעומת צפי של 90 מיליארד דולר ● תבצע רכישה עצמית של מניות בשווי של 110 מיליארד דולר, הכי הרבה אי פעם ● שווי החברה נוסק במסחר המאוחר בכ-180 מיליארד דולר

תיירים באקרופוליס, יוון. יחס החוב־תוצר במדינה הגיע ב־2023 לרמה הנמוכה ביותר מאז 2010 / צילום: Reuters, Beata Zawrzel

הפתעה כלכלית באירופה: מדינות ה"פריפריה" מובילות את הצמיחה ביבשת

כלכלות דרום אירופה רשמו צמיחה מהירה ב־2023, בעוד שגרמניה וצרפת התכווצו, ובכך הפכו את המגמה ביבשת ● איטליה, ספרד, פורטוגל ויוון מצליחות לצמצם את החובות שצברו במשבר 2008 ובקורונה, אך מומחים טוענים כי כדי לשמר את השגשוג דרושים שינויים מבניים

מאנגר ובאפט באסיפת משקיעים קודמת של ברקשייר האת'וויי / צילום: ap, Nati Harnik

"מעבר לעידן חדש": האסיפה השנתית של ברקשייר כבר לא תהיה אותו הדבר

משקיעים נערכים לתחושת "כיסא ריק" בכינוס השנתי של ענקית ההשקעות ברקשייר האת'וויי בשבת ● זאת לאחר שבנובמבר שעבר הלך לעולמו צ'רלי מאנגר, יד ימינו הוותיק של המנכ"ל והמשקיע האגדי וורן באפט ● המשתתפים יחפשו רמזים לעתיד הניהולי של ברקשייר

בתי הזיקוק במפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

המדינה לביהמ"ש: פעילות צ'יינה הרבור לא נפסלה באופן גורף בישראל

חברת התשתיות הסינית צ'יינה הרבור עתרה נגד פסילתה מהמכרז להקמת נמל התזקיקים בחיפה עקב סיבות ביטחוניות ● אתמול הצהירה המדינה בביהמ"ש כי פעילות החברה הסינית לא נפסלה באופן גורף בישראל, וכי הפסילה היא רק לגבי המכרז הקונקרטי - והעתירה נדחתה בהסכמה

הבורסה בלונדון, בריטניה / צילום: Shutterstock

עליות קלות בבורסות אירופה; החוזים על וול סטריט ירוקים

מדד ההנג סנג ננעל בזינוק של 1.5% ● מניית אפל עולה במסחר המוקדם ב-6% לאחר דוחות חיוביים ורכישה עצמית של מניות בסך 110 מיליארד דולר ● בשעה 15:30 (שעון ישראל) יפורסם דוח התעסוקה בארה"ב לחודש אפריל ● לא התקיים מסחר בבורסות בסין וביפן

אילוסטרציה: shutterstock

התשואה באפריל נחתכה, אז למה מנהלי ההשקעות בטוחים שבקרוב שוק המניות ישוב לעלות?

החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי היכה באפיקי הגמל והפנסיה: באפריל נמחקה כשליש מהתשואה שהושגה ברבעון הראשון של השנה ● כלכלנים מסבירים כי החשש מהתפרצות מחודשת של האינפלציה מעיב על ביצועי שוק המניות, אבל מעריכים כי "לא תהיה מפולת"

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

טלטלה נוספת בשופרסל: היו"ר שפירא צפוי לפרוש בשל לחצי משרד הבריאות

שפירא טרם הגיש את התפטרותו, אך בבי"ח איכלוב אישרו שכך יעשה בקרוב ● מנכ"ל משרד הבריאות: "הציפייה הציבורית היא שמנהל בכיר בדרגתו של פרופ' שפירא יקדיש את מרב זמנו ומרצו למשרתו הבכירה"

מגרש מכוניות למכירה, נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

צ'רי חדשה וחשמלית בדרך לישראל, והמסים מענף הרכב בשיא היסטורי

הסכום הממוצע של מס קנייה מרכב נוסעים חדש זינק ב-12.6% לעומת שנת 2022 ● מותג הפרימיום Exlantix של צ'רי בדרך לישראל, וכך גם הקרוסאובר של KGM הקוריאנית ● ועוד חדשות מענף הרכב

מפגינים פרו פלסטינים משתלטים על בניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: Associated Press

דוח חדש חושף: הכסף שמניע את האלימות בקמפוסים בארה"ב

מעט מאוד ידוע לגבי ההון שנשפך על המחאות האנטישמיות המבעבעות בקמפוסים בארה"ב, אבל ברור שהן לא ספונטניות - זהו מאבק ממומן ומתוכנן היטב ● דוח חדש של מכון NGO Monitor, ששיתפו דמויות כמו ביל אקמן ואילון מאסק, חושף את הארגונים מאחורי ההפגנות הקיצוניות וחלק ממקורות המימון שלהן, ובראשם שניים: ג'ורג' סורוס והאחים רוקפלר

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

בית הנבחרים האמריקאי העביר את חוק האנטישמיות. מה הוא יכלול?

החוק עבר ברוב מוחץ, ואם יעבור גם בסנאט וייחתם ע"י הנשיא, חלק מן האמירות הנשמעות היום בקמפוסים בארה"ב נגד ישראל, יהפכו לעבירה פלילית ● גורמים אמריקאים רואים בקבלת החוק תגובה למהומות המתרחשות בימים אלה בקמפוסים ברחבי ארה"ב

מכוניות חדשות בנמל אילת / צילום: איל יצהר

משלוח הרכב שיצא מטורקיה בדקה ה-90, ומה החלופות שבוחנים היבואנים

יבואני הרכב הישראלים נערכים לסגר הייצוא מטורקיה ● משלוח ענק של טויוטה הספיק לצאת לישראל "ברגע האחרון" אולם בענף צופים עיכובים באספקת דגמי מפתח

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

דריכות בוול סטריט לקראת פרסום נתוני התעסוקה לאפריל

דוח התעסוקה לאפריל צפוי להתפרסם היום לפני פתיחת המסחר בוול סטריט ● הצפי הוא לתוספת של כ-240 אלף משרות ולשיעור אבטלה של 3.8% ● למה בפדרל ריזרב ובשווקים מודאגים?

גבינת סקי של שטראוס. צפויה להתייקר בקרוב

גל העלאות המחירים נמשך: שטראוס וגד מייקרות את מוצרי החלב

אחרי תנובה וטרה, גם שטראוס מודיעה כעת על התייקרות בחלק ממוצרי החלב הלא מפוקחים בשיעור של כ-1.6% ● בין היתר מדובר על גבינת סקי, שמנת להקצפה וחלב יטבתה ● העלאת המחירים תיכנס לתוקף ב-19 במאי ● גם מחלבות גד הצטרפו לגל העלאות המחירים, והודיעו על העלאת מחירים בשיעור ממוצע של 3.5% החל מ-16 במאי

אאודי Q4 / צילום: יח''צ

החל מ-320 אלף שקל: לגרסה הזו של אאודי מחכה תחרות קשה

הקרוס–אובר המשפחתי של אאודי סוגר פערים חיוניים בתחום הביצועים והטווח, ושומר על תמחור סביר ● אבל מצפה לו קרב קשה מול הגרסה הבכירה של טסלה Y ושלל הסיניות

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים

ב-OECD מעריכים כי המלחמה תוביל לפגיעה בתוצר בישראל בהמשך השנה / צילום: ap, Ariel Schalit

ארגון ה-OECD: הצמיחה בישראל תרד, ענף הבנייה יתאושש באופן חלקי

בדוח שפרסם ה-OECD צוין כי המלחמה תפגע בתוצר של ישראל ב-2024 ● לצד זאת, להערכתם, קיים חשש כי רכיבי ההשקעות וענף הבנייה יתאוששו באופן חלקי בלבד ● בדוח מציינים לחיוב את העלאת המע"מ ל-18% ב-2025, ומעריכים כי האינפלציה בישראל תרד בהמשך השנה