גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עדיין אין מחשב קוונטי שמיש, אבל המרוץ לתוכנה הקוונטית כבר בעיצומו

ארה"ב וסין במירוץ לפיתוחו של מחשב קוונטי מתפקד בסדר גודל סביר, ויש להן סיבה • עד שיהיה מחשב כזה, חברות וסטארט-אפים בישראל ובעולם במאמץ לפתח תוכנה למחשבים אלה ● הסטארט-אפ הישראלי קלאסיק, שגייס 4 מיליון דולר, רוצה להאיץ תהליך זה

אמיר נוה (ימין), ניר מינרבי ויהודה נוה / צילום: חברת קלאסיק
אמיר נוה (ימין), ניר מינרבי ויהודה נוה / צילום: חברת קלאסיק

מחשוב קוונטי הוא תחום צומח עם מאות חברות, ממשלות, אוניברסיטאות ומכוני מחקר שמשקיעים הון רב בפיתוחים במעין מירוץ לעליונות בתחום. מי שיגיע ראשון לקו הסיום, ויצליח לבנות מחשב קוונטי מתפקד בסדר גודל סביר, יוכל להשתמש בו לפיתוח תרופות, לתמחור אופציות, לבניית אלגוריתמים לומדים, ליצירת בטריות יעילות ולשבירת הצפנה בשיטות המקובלות כיום.

אלא שהתפיסה הרווחת כיום היא שאין כלל ודאות מתי ניתן יהיה ליצור מחשב קוונטי שמיש והאם זה בכלל יתאפשר אי פעם. עד כה, מחשבים כאלה קיימים רק בסדרי גודל קטנים יחסית ואינם חזקים או מדוייקים מספיק ליישומים מעשיים.

למרות זאת, ההשקעה בתחום הולכת ועולה בשנים האחרונות, הן מתוך תקווה שהאנושות תצליח לפתח מחשבים כאלה, והן מתוך פחד של ממשלות וחברות להישאר מאחור אם הדבר אכן יתרחש. סין וארה"ב הכריזו שתיהן על תוכניות בתחום עם תקציבים של מיליארדים רבים, וגם מדינת ישראל הקצתה לנושא יותר ממיליארד דולר בהחלטת ממשלה מהשנה שעברה. גוגל, אמזון, מיקרוסופט ו-IBM כבר מאפשרות לגשת למחשבים הקוונטיים (הקטנים) שלהן דרך הענן תמורת כמה מאות דולרים לשעה, ותאגידי תרופות ובריאות, פיננסים ורכב כבר מתחילים לחקור ולפתח לעצמם תוכנה לשימושים עתידיים.

שתי חברות מישראל

לפי דוח חדש של Tracxn, חברה שאוספת נתונים על סטארט-אפים, המיועדים לשימוש של קרנות הון סיכון, מאז 2013 ועד היום הושקעו בתחום 1.4 מיליארד דולר, מתוכם 420 מיליון דולר הושקעו בשנה שעברה. לפי הדוח שפורסם בחודש יולי האחרון, ההשקעה בתחום נמצאת בצמיחה מהירה, עם קפיצה של יותר מ -100% משנה לשנה בכל שנה מאז 2016.

השנה, למרות משבר הקורונה, ההשקעות הגלובליות בסטארט-אפים בתחום במחצית הראשונה עומדות כבר על 360 מיליון דולר. מגמת הצמיחה מורגשת גם במספר הסטארט-אפים בעולמות הקוונטים. בישראל, לפי הדוח, ההשקעות בתחום הגיעו ל-23 מיליון דולר בסך הכל. כיום, פועלים כאן סטארט-אפים בודדים בתחום, אך מדובר בעלייה מסטארט-אפ אחד בלבד, Quantum Machines, שפעל ב-2018.

בעוד החברות הגדולות הפועלות בתחום מתמקדות בעיקר בפיתוח המחשב הקוונטי עצמו , סטארט-אפים רבים פונים לפתח תוכנה ופלטפורמות תומכות, שנועדו לאפשר שימוש יעיל ונוח במחשב קוונטי, אם וכאשר יתקיים. כך פועל גם הסטארט-אפ הישראלי החדש קלאסיק (Classiq), שמבקש לפשט את פעולת בניית התוכנה ופתרון בעיות מורכבות באמצעות מחשבים קוונטיים.

מעבדת המחקר של IBM בציריך / צילום: באדיבות IBM Research

קלאסיק הוקם השנה, עם גיוס סיד של 4 מיליון דולר מקרן אנטרה קפיטל, המתמחה בהשקעה בחברות טכנולוגיה עמוקה, ועם צוות מייסדים מבטיח: סמנכ"ל הטכנולוגיות בחברה הוא ד"ר יהודה נוה, מרצה בטכניון, אשר ב-20 השנה האחרונות עבד ב-IBM, תחילה בעולמות ייצור השבבים האוטומטי, ולאחר מכן הקים והוביל את צוות המחקר בתחום המחשוב הקוונטי במעבדת המחקר של IBM בחיפה. שני המייסדים האחרים הם בנו, אמיר נוה, פיזיקאי בוגר תוכנית תלפיות ומנהל הפיתוח בחברה, וניר מינרבי, בעל תואר שני בהנדסת חשמל, גם הוא בוגר תוכנית תלפיות, המשמש כמנכ"ל. לחברה 8 עובדים במשרדיה בתל אביב.

שלושתם זיהו את הצמיחה בעולם המחשוב הקוונטי, אך גם את החסמים הרבים הקיימים בו, והחליטו להתמקד בחסם משמעותי של פיתוח תוכנה קוונטית. קלאסיק מפתחת פלטפורמה שנועדה להקל על תהליך פיתוח האלגוריתמים למחשבים הקוונטיים ולהנגיש אותו ליותר פיזיקאים ומפתחים קוונטים, וגם למומחים מתחומי תעשייה שונים. זאת, באמצעות הוספת שכבה חדשה ומופשטת יותר של קוד. בינתיים, הם אומרים, לחברה יש כבר כמה לקוחות ראשוניים מעולמות הפיננסים והבריאות, איתם החברה בונה את הפלטפורמה שלה, אך הם לא חושפים את זהות הלקוחות.

"למרות אי הוודאות, מה שמעקב אותנו זה קצב הגדילה שלנו ולא של השוק. הלקוחות כבר קיימים, כי כל ענקיות הטכנולוגיה וחברות פורצ'ן 500 כבר משקיעות בעולם הזה, ומנסות לבנות יישומים מעשיים, מאמרים, פטנטים וקוד שאמור לרוץ על מחשב קוונטי ולהביא ערך. מה שאנחנו מציעים זה בדיוק מה שהן צריכות היום: הן בונות את בסיס האלגוריתמים וכדי לבנות תוכנה הגיונית, לא תמיד צריך את החומרה שמתחת", אומר אמיר נוה.

לומדים מהניסיון ב-IBM

"יש שתי בעיות עם פיתוח תוכנה למחשבים קוונטיים: אחת, שזה תהליך נורא לא אינטואיטיבי וזאת בעיה אינהרנטית לתחום הקוונטים וללוגיקה הקוונטית. דבר שני, הכלים למחשב קלאסי פותחו במשך 60 השנים האחרונות, אבל הכלים שבאמצעותם אפשר לפתח תוכנה קוונטי,ת הם מאוד בסיסיים, כי זה עולם מאוד חדש", אומר מינרבי ל"גלובס".

"היום, מאחורי כל שורת קוד שכותבים במחשב רגיל, יש המון שורות קוד שמתרגמות אותה ללוגיקה הבסיסית, אבל עוד לא הגענו לרמת האבסטרקציה הזו במחשוב קוונטי", מוסיף מינרבי. המשמעות היא, שבמחשבים סטנדרטיים, המתכנת יכול לומר למחשב מה הוא רוצה שהמחשב יעשה, וברקע, הפקודות האבסטרקטיות שלו מתורגמות לפקודות ספציפיות, שמורות למחשב איזה זרם חשמלי לשלוח כדי לקבוע את מצבו של כל ביט וביט. במחשב קוונטי לעומת זאת, הכלים הללו לא קיימים עדיין, וצריך לתכנת ישירות את הביטים, כלומר ברמת השערים הלוגיים. אלא שאם במחשב רגיל מדובר במשימה מורכבת, במחשב קוונטי היא מורכבת פי כמה.

ביט, יחידת הבסיס של מחשבים, הוא בינארי, והוא יכול להיות באחד משני מצבים: אפס או אחד. ביטים קוונטיים, או "קיוביטים", פועלים בהתאם ללוגיקה של מכניקת הקוונטים, שמתארת תופעות טבע שמתקיימות בקנה מידה מזערי, או בטמפרטורות נמוכות במיוחד. הם יכולים לקבל על עצמם כמה מצבים קוונטיים שונים.

כך למשל, סופרפוזיציה הוא המצב בו חלקיק אחד מתקיים בשני מקומות במקביל. במחשבים קוונטיים קיוביט יכול להיות בסופרפוזיציה, כלומר להיות גם 0 וגם 1במקביל. היא מאפשרת לבצע חישובים רבים במקביל כדי לחפש תשובה נכונה אחת מבין אפשרויות רבות, באמצעות כוח מחשוב מועט יחסית. תכונה אחרת, התאבכות, יכולה להעצים או לסתור מגמה בסביבתה, כמו שני גלים מכיוונים מנוגדים המבטלים זה את זה, או לחילופין - שמגיעים מאותו הכיוון ומעצימים זה את זה. באמצעותה ניתן לבצע חישובים רבים שונים במקביל, ואז להשתמש בה כדי לחזק את אלה שמובילים לתוצאה הרצויה ולבטל את אלו שלא.

כשרותמים את התכונות האלה לטובת עולם המחשוב, הן יכולות לשמש לפתרון בעיות שלמחשב רגיל היה לוקח יותר זמן לפתור מאשר שנות קיומו של היקום. כך הם יכולים לשמש לפתרון בעיות מורכבות, כמו מציאת הדרך היעילה ביותר עבור פדקס לשלוח חבילות עם השימוש המועט ביותר בדלק, או לחפש ביעילות את הגורמים הראשוניים של מספר גדול, כפי שהראה פיטר שור עם האלגוריתם הקרוי על שמו.

כפי שהתכונות הללו יכולות לעזור למחשב קוונטי לפתור בעיות כאלה ביעילות, הן גם הופכות את המחשבים הקוונטיים למסובכים במיוחד לתכנות. במצב הקיים כיום, המתכנת צריך להחליט איזה מצב להכיל על כל קיוביט בנפרד, כדי ליצור את האפקט הרצוי על האלגוריתם. לשם כך נדרשת מומחיות גבוהה בפיזיקה קוונטית תיאורטי, שאפילו לבעל דוקטורט בתחום יהיה קשה לבצע זאת.

כאן נכנס לתמונה הניסיון של ד"ר נוה, שהתמודד עם בעיה דומה בתפקידו ב-IBM, אך דווקא לא במסגרת עיסוקו בעולם הקוונטי, אלא בתחום ייצור השבבים. שבבי הסיליקון, המשמשים במחשבים ובסמארטפונים של היום, הם בעלי ארכיטקטורה מורכבת במיוחד שכוללת מיליארדי טרנזיסטורים. תכנונם לא מתבצע ידנית, אלא באמצעות תוכנת CAD (ר"ת Computer Aided Design), המסייעת לבצע אוטומציה של התהליך. המתכנת מזין לתוכנה את היכולות המבוקשות, והאילוצים הקיימים מבחינת המאפיינים והכלים העומדים לרשותו, והתוכנה מתרגמת את המידע האבסטרקטי הזה למבנה הספציפי של השבב הסופי.

את עיסוקו בעולמות הללו, ד"ר נוה הצליח להמיר לעולם הקוונטי במסגרת החברה החדשה. "הטכנולוגיה כולה מבוססת על היכולת שלנו לשמוע מה המשתמש רוצה ולייצר ממנו מעגל קלאסי. אי אפשר לעשות את זה בלי להיות מומחה בקוונטים, בלי להבין את המשתמש, ובלי להבין איך לתרגם את זה לאלגוריתם. כל הקסם הוא צוות אינטרדיסציפלינרי של פיזיקאים, מדעני מחשב, ואנשים בעולמות ה-CAD, שמצליחים יחד להביא גישה חדשה ואולי מרעננת, ששונה מאוד מהגישות הקיימות", הוא אומר.

מחשוב קוונטי במעבדת מחקר של IBM בציריך / צילום: באדיבות IBM Research

מאמר שעורר תעשייה שלמה

מחשב שפועל על פי הלוגיקה הקוונטית יהיה תיאורטי בלבד אם לא יפעל גם על פי חוקי הפיזיקה הקוונטית. אלא שתופעות קוונטיות לא מסוגלות להתקיים באופן יציב בסביבה הפיזית הסטנדרטית, וכך גם המחשבים הקוונטיים. הם עשויים מחומרים מוליכים ביותר שנשלטים על ידי גלי מיקרו, גלים עדינים במיוחד שמוזרמים אליהם וקובעים את מצבו של כל קיוביט. לכן, הם רגישים לכל תנועה בסביבתם שעשויה לשבש את התוצאות של חישוביהם או להפר את האיזון בו הם נמצאים ולהביא למחיקת המידע המוחזק בהם. כדי לייצב אותם, המחשבים הקוונטיים מוחזקים בקירור, שהופך את עלות התחזוקה שלהם ליקרה במיוחד.

ככל שמנסים להגדיל מחשבים קוונטיים, כך יציבותם ואמינותם יורדות ועלות התחזוקה שלהם מטפסת. לצורך ביצוע חישובים הנוגעים לפיתוח תרופות או לפתרון בעיות בעולם האמיתי, דרוש מחשב קוונטי יציב ומדוייק של אלפי קיוביטים, ואילו היום המספר הגדול ביותר הקיים עומד על כמה עשרות. אפילו בסדרי הגודל הללו, הם לא מדויקים מספיק, ומדענים וחוקרים מתקשים לשמור על יציבותם.

בשבוע שעבר, התקווה שהתחום יצליח להתרומם קיבלה חיזוק בדמות מאמר במגזין המדעי Nature Physics, של שלושה מדענים מעולמות הפיזיקה והמתמטיקה. המאמר כלל אלגוריתם שמסוגל להבין את הרעש שנוצר במחשבי קוונטום, לזהות את הדפוסים שלו וכך גם אולי "לנקות" אותו. זה אגב, התחום בו עסק ד"ר נוה ב-IBM.

עד כה, אלגוריתמים מסוג זה הצליחו לפעול על מחשבים קוונטיים קטנים ביותר, אך במאמר החוקרים הציגו ניסוי מוצלח שערכו עם האלגוריתם על גבי מחשב של 15 קיוביטים, באמצעות פלטפורמת "Experience" של IBM, שמאפשרת למשתמשים לגשת למחשב הקוונטי של החברה בענן . הצלחת הניסוי אמנם אינה מבטיחה את הצלחת התחום, אך היא נחשבת לפריצת דרך משמעותית.

עוד כתבות

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה