להקים ועדת חקירה ממלכתית לנושא הרכש הביטחוני, ומיד
אם נכונות הידיעות המוכחשות על ידי ראש הממשלה, לפיהן להסכם הנורמליזציה עם איחוד האמירויות נלוות הבנות מהצד האמריקאי בדבר הסרת האמברגו האמריקאי למכירת נשק וכלי טיס "שוברי שוויון" למדינה זו, וזאת בנסיבות בהן ראש הממשלה בנימין נתניהו מודה כי לא עדכן באופן מלא את שר הביטחון בני גנץ ואת שר החוץ גבי אשכנזי בפרטי ההסכם המתגבש, והם שמעו עליו בתקשורת, הרי שהעניין מחייב את הקמתה המיידית של ועדת חקירה ממלכתית לנושא הרכש הביטחוני.
פרשה זו מצטרפת לפרשת הצוללות שבה על פי החשד נתן נתניהו אישור למכירת צוללת מתקדמת ו"שוברות שוויון" למצרים, ורכש צוללות נוספות על אלו שנתבקשו מצד מערכת הביטחון וכלי שיט לאבטחת אסדות הגז (מהלכים שהשיאו רווחים נאים למקורביו) ללא התייעצות נאותה עם שר הביטחון ועם ראשי מערכת הביטחון.
פרשת הצוללות נבחנה עד כה בפן הפלילי בלבד. פרשה זו הבשילה לכדי חשדות נגד מספר מעורבים, אולם כבר בראשיתה הודיעו היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה כי ראש הממשלה אינו חשוד בפרשה זו בפן הפלילי. החלטה זו יתכן שיש לבחון שוב לאור חשדות נוספים בנוגע לפרשת המניות בחברת סידריפט שנרכשו על ידי נתניהו ב-2007 ב-95% הנחה, באופן שמעלה חשד כי היה בניגוד עניינים חריף כאשר טיפל בעניין הצוללות, וכן לגבי כספים משמעותיים שקיבל מבן דודו ושותפו העסקי נתן מיליקובסקי שיש לבדוק אם דווחו כדין.
אולם, עתה נראה כי הטיפול הפלילי שמטיבו לוקח זמן רב ומתמקד רק בתופעות הקיצוניות המהוות עבירה פלילית, אינו בהכרח הפן החשוב היחיד, ופרשה זו מחייבת בנוסף בחינה מעמיקה של הליכי הרכש הבטחוני. בחינה כזו צריכה לחשוף את כל העובדות שחלקן חסוי בטעמי בטחון המדינה, כדי להבין כיצד יתכן שהחלטות ביטחוניות משמעותיות הנוגעות לגורלה של המדינה, ויש להן גם השלכות תקציביות משמעותיות, מתקבלות לכל הפחות ללא עבודת מטה נאותה.
הכלי היחיד המתאים לבחינה כזו בישראל הינה ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט בית המשפט העליון. ועדות חקירה כאלו סייעו בעבר לבחינה של נושאים רגישים ביותר, והביאו לחיזוק חוסנה הביטחוני של המדינה. כדוגמא ניתן למנות את ועדת אגרנט לבחינת הכשלון במלחמת יום הכיפורים, וועדת כהאן לבחינת אירועי סברה ושתילה במלחמת שלום הגליל. כבר שנים שלא הוקמה ועדה שכזו בעלת סמכויות מלאות, ובפעם האחרונה שנדרשה חקירה במלחמת לבנון השנייה, הוקמה ועדת וינוגרד שלא הייתה ועדת חקירה ממלכתית אלא ועדה עם סמכויות מוגבלות אד הוק.
לוועדת חקירה ממלכתית לנושא הרכש הביטחוני יש למנות מומחים אובייקטיבים מתחום הבטחון הלאומי והרכש הביטחוני, ובראשה להעמיד שופט בית משפט עליון כמצוות המחוקק באופן שיהיה לה מחד את כל הסמכויות לבירור האמת, ומאידך את התוקף המקצועי האובייקטיבי להצביע על הטעון תיקון מיידי. ראוי גם שהועדה תתמקד בטעון תיקון לעתיד ולא ב"עריפת ראשים".
ברור לחלוטין שוועדה שכזו תצטרך לתת דעתה גם לנושא השקיפות המתחייבת בנושאים רגישים אלה. בנושאים ביטחוניים יש למצוא איזון נכון בין השקיפות הנדרשת לבין הצורך בשמירה על בטחון המדינה, אולם לאור החשש לשיקולים זרים ולניגודי עניינים, אין לקבל מצב שבו ראשי מערכת הביטחון, ומערכות אחרות שנועדו לבקר את פעולתה כמו ועדת החוץ והביטחון בכנסת, ומבקר המדינה, אינם מעודכנים בזמן אמת בנושאים רגישים שכאלה, וכי אין תהליכים מובנים לפיקוח ובקרה עליהם.
כדי לעמוד על הבעייתיות הרבה שבחוסר שקיפות די להאזין להסברי נתניהו מדוע לא עדכן הפעם את שר הביטחון ושר החוץ בפרטי ההסכם המתגבש. בראיון אחד טען חשש מהדלפות, כי האמריקאים ביקשו, ובראיון אחר אמר כי "אני עובד על ההסכם הזה כבר עשרות שנים והם רק חודשיים בתפקיד". כך או כך הסברים אלה צריכים להדאיג כל אזרח בישראל.
***חזקת החפות: ההליכים המשפטיים בתיק הצוללות הם בעיצומם. החשודים מכחישים את המיוחס להם ועומדת להם חזקת החפות.
הכותב שימש כמשנה לפרקליט המדינה (אכיפה כלכלית)
