גיל שרון, אבי גבאי / צילום: יונתן בלום, תמר מצפי, גלובס
משרד התקשורת מפרסם את העבודה הכלכלית שעל בסיסה החליט לאשר את מיזוג סלקום וגולן טלקום. לפי העבודה שנעשתה, אין בכוחו של המיזוג לשנות את תמונת התחרות בשוק הסלולר בצורה דרמטית: חברות מחוללות תחרות אינן חלק מהמיזוג; הריכוזיות בשוק הסלולר ביחס לעצמו, ביחס לשוקי תקשורת נוספים וביחס לעולם - ברמה טובה; רמת הריכוזיות בשוק בינונית והשינוי בה אינו מהותי ולא מעורר חששות ממשיים לפגיעה בתחרות.
כמו כן נמצא כי החשש לפגיעה באקספון כמחוללת תחרות אינו גבוה, וכי גם במקרה קיצון בו תיווצר פגיעה בתחרות בשוק כתוצאה מהמיזוג, קיימים איזונים ובלמים רבים במבנה השוק אשר יאזנו מגמה זו ולא יאפשרו בקלות לשוק הסלולר לחזור להרגליו הקודמים.
יתר על כן, לפי העבודה הכלכלית שהוכנה בהובלת עופר רז-דרור, סמנכ"ל הכלכלה במשרד, המיזוג אף עשוי לתרום לתחרות: הוא ישבור לראשונה את הסימטריה בין שלוש החברות הוותיקות בשוק, יאפשר כניסה להשקעות בצורה טובה יותר, ויאפשר לשוק להגיע לנקודת איזון טובה יותר בין התחרות על המחיר לתחרות טכנולוגית.
דור חמישי? מה עם דור רביעי?
העבודה מתייחסת גם למכרז הדור החמישי בסלולר שנסגר בשבוע שעבר ועל השפעותיו על המיזוג. לדברי כותבי העבודה, "בימים אלה מתקיים מכרז התדרים (העבודה הושלמה לפני המכרז ג.פ.), שיביא את עידן הדור החמישי למדינת ישראל, אשר מטרתו להביא לקפיצת מדרגה טכנולוגית באמצעות תחרות.
"אנו סבורים שמדיניות המתמרצת להשקעות שהמשרד נוקט במסגרת המכרז בזמן שהתחרות על המחיר מבוססת ויציבה - בכוחה להקטין חששות מהמיזוג בראי ההשקעות הנדרשות בענף, ובכוחה להיות גורם נוסף אשר יביא את שוק הסלולר לנקודת איזון טובה יותר".
הדרדרות במדדים הטכנולוגיים
עוד צוין כי "אחת הסיבות להידרדרות ישראל במדדים ההשוואתיים, היא תחרות טכנולוגית מצומצמת: אף שכל המפעילים עומדים באבני הדרך לפריסת הרשת שנקבעו ברישיונם, אצל רובם לא ניכרת פריסה מהירה יותר מהקבוע בחובות הרישיון.
זאת ועוד, שירות דור 4 טרם מסופק באופן מלא בישראל, שכן השימוש בגרסאות מתקדמות של הדור ה-4, תמיכה בשיחות בדור 4 (LTE over Voice- VoLTE) ויישום Aggregation Carrier - חיבור תחומי תדר שונים - נמצא בראשיתו.
"בסביבה תחרותית בריאה מתקיים תמריץ לחברות לבצע שיפורים טכנולוגיים, על מנת להציע שירות טוב יותר לצרכן ולקבל עבורו הכנסות גבוהות יותר. כאמור, התחרות הפחיתה באופן משמעותי את רמת ההכנסות הכוללת בשוק וקיצצה את הרווחים העודפים של החברות, אך היא לא באה לידי ביטוי בשיפור רמת השירות בתחום הטכנולוגי. יתרה מזאת, מן הנתונים עולה כי מבנה השוק הנוכחי אינו מתמרץ תחרות טכנולוגית.
"נדגיש כי מיקומה של ישראל במדדים הטכנולוגיים היה נמוך כבר בשנת 2016, בה ישראל עמדה הרחק מהמדינות המתקדמות, אך השנים האחרונות, ובפרט השנה האחרונה, הביאו להידרדרות מהירה במדדים הטכנולוגיים אל עבר מדינות העולם השלישי".
עוד עולה מהניתוח כי "במקביל לפגיעה בשירותי הסלולר ובטכנולוגיה, קיימת תופעה הולכת וגוברת של הומוגניזציה - מוצר הסלולר הופך להיות מוצר אחיד. בשנים האחרונות, ובפרט מזמן שהחלו לפעול הרשתות המשותפות, מוצר הסלולר עובר תהליך של הומוגניזציה בתחומים רבים, וביניהם: כיסוי סלולרי, שיפורים טכנולוגיים וטיב שירות. כתוצאה מכך, לא קיים בידול מספק בין המוצר הסלולרי אותו מספקים המפעילים השונים ללקוחות - קרי, כל החברות מציעות שירות באיכות ירודה, ויוצא מכך שהשוק מתכנס אל עבר נקודת שיווי משקל נחותה.
"ניתן למנות סיבות רבות בבסיס תהליך זה: שינויים שהתחוללו בשוק הסלולר, כגון מעבר לשיטת שיווק של חבילות ‘הכל כלול’; היעדר קפיצת מדרגה טכנולוגית; ותהליכים עולמיים שונים. בנוסף לכך, חלק מצעדי האסדרה שנועדו להגברת התחרות לפני עשור, כמו גם כללי אסדרה בעניין טיב השירות שנועדו להגן על הצרכן, מגבילים את היכולת להתחרות בסגמנטים נוספים. בהיעדר אפשרויות בידול אחרות, הבידול היחיד האפשרי הוא הבידול במחיר".
בהתייחסם למבנה השוק, כותבים המחברים כי המיזוג בין סלקום לגולן מייצר א-סימטריה גדולה יותר בשוק: "החברה הממוזגת תהיה גדולה משמעותית משתי החברות הגדולות האחרות, וכן תישאר חברה בינונית וחברה קטנה. כך, המיזוג דווקא עשוי לשבור את הסימטריה הקיימת בין שלוש החברות הגדולות ולהקשות על תיאום המחירים ביניהן. חשוב לציין כי אף שנתח השוק של החברה הממוזגת יהיה הגדול ביותר בשוק, היא לא תצבור נתח שוק שיעמוד בהגדרת מונופול ולא סביר כי השפעתה תגדל עד כדי שיהיה באפשרותה להכתיב מחירים או תנאי שירות ללא מענה תחרותי מהשוק".
תחרות? בונים על אקספון והוט מובייל
בדומה לניתוח של רשות התחרות ואגף התקציבים, סבורים במשרד התקשורת כי אקספון תמשיך ותהיה מחוללת תחרות בשוק הסלולר: "על פי כלל הנתונים שנסקרו, עולה כי אקספון והוט מובייל הם שחקנים מחוללי תחרות בשוק הסלולר וכי גולן חדלה מלהיות מחוללת תחרות. לצידם, המפעילים הווירטואליים תורמים אף הם לתחרות בגיוסים חיוביים ובהצעות זולות ללקוח, גם אם במידה מוגבלת. גולן הייתה שחקן מחולל תחרות חשוב בין השנים 2012-2015, אך החל משנת 2016 חדלה גולן לחולל תחרות בשוק ומאז היא פועלת על מנת למקסם את רווחיה - אינה מורידה מחירים, אינה מגדילה נתחי שוק, בעלת היקף גיוסים שלילי ותוך מזעור השקעותיה בשוק.
"ניתוח של השפעות המיזוג על התחרות מעלה כי אין בכוחו של המיזוג לשנות את תמונת התחרות בשוק הסלולר בצורה דרמטית. מחוללי התחרות בשוק כיום הם הוט מובייל ואקספון, כאשר המפעילים הווירטואליים מהווים גורם תחרותי נוסף. מדדי הריכוזיות שנסקרו במסמך זה מראים כי הריכוזיות בשוק הסלולר כיום היא ברמה בינונית, והשינוי בריכוזיות אינו מהותי, נמוך מהשינוי בשנת 2016 ולא מעורר בפני עצמו חשש לפגיעה בתחרות. בהשוואה בינלאומית לרמת הריכוזיות בשווקי הסלולר, מצבה של ישראל נשאר מצוין גם לאחר המיזוג".
ביקורת עצמית כנה, התערבות מוגזמת בשוק | פרשנות
העבודה הזו של אגף הכלכלה מפתיעה מכמה היבטים: ראשית היא לא מסתירה את הבעיות בשוק למרות שלאגף הכלכלה יש אחריות רבה לכך, ובכך היא מגלה כנות ואף לוקחת אחריות על המצב. זו לא הפעם הראשונה שאגף הכלכלה תחת עופר רז-דרור מבקר את התוצאות של מדיניות שיש לו חלק חשוב בקביעתה. הוא עשה זאת בעבר כאשר סיפק נתונים השוואתיים על מקומה של ישראל ביחס לעולם. הפעם המשרד פשוט עולה דרגה ומציין נקודות ספציפיות שישראל מפגרת בהן לעומת העולם ואשר קשורים לחדשנות טכנולוגית. למרבה הצער בישראל לא הושלמה פריסה מלאה של הדור הרביעי בקרב חלק מהמפעילים. אנחנו כבר בדור חמישי, אבל זה מלמד עד כמה המצב חמור מבחינת השקעות של מפעילים.
ואולם הפעם נוסף לביקורת עוד דבר שלא צויין עד עכשיו, והוא הריבוי של הפעולות הצרכניות שהמשרד מיישם. קחו למשל את חוק המענה של 6 דקות. אין ספק שמי שיזם אותו עשה זאת על מנת להיטיב עם הציבור, אבל יש לחוק הזה משמעויות נוספות שלא נלקחו בחשבון במיוחד בשוק התקשורת. הוא מוביל לכך שחברות לא יכולות להתחרות על שירות טוב יותר. אם כולם צריכים לענות תוך 6 דקות, למה שהצרכן יבחר חברה כזו או אחרת? ממילא מדובר רק בתחרות על המחיר ולכן החוק אינו מאפשר ללקוח לבחור חברה שנותנת לו שירות טוב יותר ורוצה לבדל את עצמה בהיבט הזה. ויש עוד שירותים רבים שהמשרד מתערב בהם בדרך של שגרה, מתוך מטרה שביסודה אולי טמונה כוונה טובה, אבל בפועל מדובר על מיקרו-רגולציה, שמקשה מאוד על החברות ומונעת מהן להשקיע במה שהן חושבות שנכון להן.
הלקח מהביקורת של אגף הכלכלה הוא שעל המשרד להסיר את ידיו מהתערבות בשוק כמה שניתן, כאשר השוק הוא משוכלל והתחרות בו חזקה. וזה מתייחס כמובן לא רק לשוק הסלולרי, אלא לכל השווקים האחרים כמו הטלוויזיה והאינטרנט. בעידן של קבוצות תקשורת, אי אפשר לטפל בסלולר מבלי שזה ישפיע על הנייח וההיפך.