הפרסום ב"גלובס" על כוונת הנהלת תאגיד השידור הציבורי כאן לזמן לשימוע את מנהל חטיבת המדיה בערבית יאסר עטילה והאפשרות לייצר שינוי בתכני החטיבה, פתח תיבת פנדורה. ל"גלובס" נודע כי בימים האחרונים, גורמים שיש להם קשר ישיר או עקיף לחטיבה, טוענים לקיפוח במשאבים המוקצים לשידורים בערבית, ולניסיונות מצד הנהלת התאגיד לפגוע בעצמאותה.
פורום ראשי הראשויות הדרוזיות והצ'רקסיות פנו במכתב לבכירים בתאגיד ובמשרד התקשורת ובו התריעו כי אם יפגע מעמדו של עטילה או תיפגע עצמאותה של החטיבה בערבית ינקוט הפורום באמצעים משפטיים כדי להגן על מה שנתפס בעיניהם כאינטרס ציבורי.
אנשי הפורום מגנים את התנהלותו של המנכ"ל אלדד קובלנץ וטוענים שהוא פוגע בשמו הטוב של עטילה "שלא היה מוכן להיות ה'יסמן' של המנכ"ל בהעסקת עובד/יועצת".
בתאגיד לא ראו בעין יפה את הניסיונות של ראשי הרשויות הדרוזיות להתערב במה שמתרחש בחטיבת המדיה בערבית באופן שעשוי להיתפס כלא ענייני (מנהל חטיבת החדשות יאסר עטילה הוא דרוזי - ע.ב.ל).
מנכ"ל התאגיד אלדד קובלנץ שידר לראשי הרשויות בתגובה מכתב חריף בו רמז בעקיפין כאילו מדובר בניסיון להתערבות פוליטית. לדבריו, "מכתבכם חמור משלל סיבות. ראשית העמדתם עצמכם כגורם מוסמך לקבוע מהו תוכן ראוי לשידור בערוץ ציבורי, שעה שהחוק קבע באופן ברור בידי מי הסמכויות בעניין זה. בנוסף, התערבותכם בעניינים פרסונליים הינה לא תקינה בלשון המעטה".
קובלנץ מוסיף כי "תפקידנו כתאגיד שידור ציבורי הוא לספק לכלל אזרחי מדינת ישראל שידור צבורי עצמאי, מגוון, איכותי, מעשיר ומצוין בכל הפלטפורמות, כזה שהוא ראשית ומעל הכל נטול כל התערבות פוליטית. כך עשינו וכך נמשיך לעשות בעתיד".
קובלנץ טוען כי השימוש שנעשה במילים 'הסתה' או 'לשון הרע' שמופיעים במכתב של ראשי הרשויות הוא מצמית וחמור - "הנכם מתבקשים לחזור בכם מהדברים מידית", כתב.
נזכיר כי חלק מהביקורת שהונתה כלפי שידורי הטלוויזיה בערבית עסקה בכך שהם אינם מדברים אל חלק ניכר של החברה הערבית בישראל שרובה מוסלמית. "שידורי המדיה בערבית כן מכבדים מאוד את הציבור הרחב שאליו הם מופנים, בהיותם איכותיים, עשירים ומגוונים והצליחו לחדור לכלל קהלי היעד בחברה הערבית במדינה על כל גווניה ועדותיה", נכתב במכתב. "המדיה בערבית הצליחה למצב עצמה כתחנת הבית בחברה הערבית ומשכה אליה קהלים רבים מאוד שבעבר הדירו את רגליהם ופנו לחפש את מבוקשם בערוצי לוויין אחרים".
על פי אנשי הפורום, הניסיון לקשור הטיה דרוזית לחטיבה הוא ניסיון להסית עדה כלפי עדות אחרות. עוד נטען כי עטילה הוא דמות מוערכת בחברה הערבית על שלושת עדותיה, בר סמכא בתחום התקשורת ומנהל בעל שיעור קומה. "הפרסומים בדבר זימונו של מר יאסר עטילה לשימוע בפני המנכ"ל מר אלדד קובלנץ הינו צעד חמור שאין לו כל הצדקה הגם שבבסיסו על פי הפרסומים ב'מסמך' שמחברתו אינטרסנטית ונכפתה על מנהל המדיה לרבות ההנחיה לתשלום ללא הצדקה", נכתב במכתב.
ישב בוועדת האיתור ולא דיווח על קרבה משפחתית למועמד
כפי שנחשף לראשונה בגלובס, לאחרונה זומן עטילה לשימוע לפני פיטורים, זאת לאחר שהיועצת שמרית מאיר שנבחרה על ידי המנכ"ל אלדד קובלנץ כדי לבחון את ההתנהלות המקצועית של החטיבה גיבשה מסמך מסקנות שלא החמיא לפעילות חטיבת הטלוויזיה, וקבע כי הם אינם עומדים ברמה המקצועית הראויה, ואינם פונים לחלקים נרחבים של בחברה הערבית.
הדוח של המבקרת הצטרף לדוח נוסף שנכתב על ידי מבקרת הפנים של התאגיד אילה ורדי, שבדקה תלונה אנונימית על דרכי ההתנהלות של עובדים בחטיבת המדיה בערבית - בין היתר בנוגע לקרבה משפחתית בין מנהלים שלא דווחה, כאשר אחד מהמנהלים נשואי התלונה הוא יאסר עטילה והשני הוא בן משפחתו, שהתקבל לעבודה לאחר שעטילה ישב בוועדת האיתור שקיבלה אותו לתפקיד.
ורדי קבעה במסגרת הבדיקה כי התלונה שנבדקה מראה מצב בעייתי שאינו עולה בקנה אחד עם דרישות ההתנהלות במנהל תקין, ואף שהשאירה מקום לאפשרות כי ההתנהלות הלא תקינה התנהלה בהיסח דעת , המליצה ורדי לקיים הליך משמעתי נגד עטילה ובן משפחתו. הביקורת אומנם התקיימה לפני למעלה משנה, אך ביחד עם הדוח שהתקבל ממאיר, היא סיפקה כנראה תחמושת מספקת כדי לזמן את עטילה לשימוע.
בעקבות הפרסום פרסמה אגודת העיתונאים בירושלים הודעת תמיכה בעטילה ודרישה להשוות את תנאי החטיבה בערבית לתנאים של שאר חטיבות התאגיד, וכעת מצטרף לדרישה פורום היוצרים הדוקומנטריים שטוען להפליה נגד החטיבה בערבית.
התקציב לא תואם את שיעור הערבים באוכלוסייה
לטענת הנהלת הפורום "מאז הקמת תאגיד השידור כאן, החטיבה הערבית פועלת בתת תקן ובתת תקציבים, שאינם משקפים את שיעורה של האוכלוסייה הערבית בארץ, ושעד שנת 2020 הפקת המקור בחטיבה תוקצבה ב-20 מיליון שקל בשנה, זאת בעוד תקציב הפקות המקור הכאן 11 ובחינוכית עומד על כ-250 מיליון שקל.
"על אף שהחל משנת 2020 תקציב היצירה בערבית עלה ל-30 מיליון שקל, מבדיקה עולה כי הנהלת התאגיד קיצצה מתקציב זה שבעה מיליון שקל, כאשר שלושה מיליון מתוכם יועדו לקדם האירוויזיון - תוכן שגם הוא אינו קשור להפקות מקור בשפה הערבית. יתרה מזאת, מאז העברת החינוכית לאחריות תאגיד השידור הציבורי בשנת 2019, לא פורסם ולא קול קורא אחד להפקות מקור לחינוכית בשפה הערבית".
אנשי הפורום דורשים מהנהלת התאגיד הקצאת משאבים ותקציבים נאותים לטובת הפקות מקור בערבית בשיעור יחסי לשיעור האזרחים באוכלוסייה, פרסום קולות קוראים להפקות בערבית לערוץ כאן ולחינוכית 23, פרסום קולות קוראים לגיוס מפיקים ערביים, החזרת התקציב שנלקח מהחטיבה והפסקה מידית של כל ההליכים נגד מנהל החטיבה.
מכאן נמסר כי "לראשונה, ובאופן חסר תקדים בשידור הציבורי, משקיע התאגיד 30 מיליון שקל בכל שנה בהפקות מקור בשפה הערבית. החוק הוא שקבע את תקציב המדיה בערבית והתאגיד עומד בו במלואו. הטענה כאילו הוסט כסף לאירוויזיון היא שקר.
"בנוסף, זו לא דרכנו לפרט על הליכים ועניינים פרסונליים הנמצאים בשלבי בדיקה."