פרופ' שלום לרנר / צילום: דוברות אוניברסיטת בר אילן
בניסיון להתמודד עם גל חדלות הפירעון הצפוי על רקע משבר הקורונה, הציע בחודש שעבר משרד המשפטים תזכיר חוק שיסמיך את בית המשפט, במסגרת הוראת שעה, להעניק לתאגיד עם חובות צו לעיכוב הליכים (צו המונע מהנושים לפתוח נגד החייב בהליכים משפטיים בגין החוב). זאת, ללא צורך בכניסה למסלול של חדלות פירעון או במינוי בעל תפקיד חיצוני לחברה.
איגוד הבנקים שיגר השבוע למשרד המשפטים ובנק ישראל את הסתייגותו מתזכיר חוק חדלות פירעון המוצע. במסמך מפורט שנכתב על ידי עוה"ד אורי גאון, יניב אזרן ותום קופר ממשרד ב.לוינבוק ופרופ' שלום לרנר, ושנחשף ב"גלובס" לראשונה, הועלו הסתייגויות רבות. ההסתייגויות כוללות הצעות להטיל מגבלות נוספות על תאגידים המבקשים עיכוב הליכים על רקע משבר הקורונה. זאת, כדי להגן על נושיהם.
"עורכי מסמך זה בהחלט ערים לקשיי השעה ולצורך לסייע לנפגעי משבר הקורונה, כשאף ברור שהכוונה בבסיס התיקון המוצע (על ידי משרד המשפטים, א' ג') היא טובה", מבהיר איגוד הבנקים. "עם זאת, יש לדאוג לאיזון ראוי יותר בין זכויות החייבים והרצון לסייע להם לבין זכויות נושי החייבים ומידת הפגיעה בהם, וזאת כדי להימנע מ'אפקט דומינו' העלול להיגרם בעת השברירית הזו, בעיצומו של משבר הקורונה".
איגוד הבנקים מציין גם כי תכלית הוראת השעה של משרד המשפטים היא לסייע לחייבים שנקלעו למצוקה כלכלית זמנית לאור משבר הקורונה, ולא לחייבים חדלי פירעון שלגביהם קיימים הסדרים נאותים בחוק חדלות פירעון המקורי.
פירוט אופן הפירעון
איגוד הבנקים מבקש בחוות דעתו, להוסיף התניה להענקת צו לעיכוב הליכים על ידי בית המשפט. על פי ההצעה, צו עיכוב הליכים יינתן רק אם ניתנה הגנה הולמת לנושיו המובטחים של התאגיד. "הואיל ועקרון ההגנה ההולמת הוא עקרון יסודי בהגנה על נושים מובטחים, הנותן אף ביטוי לזכויותיהם הקנייניות, קיימת חשיבות רבה לשמור עליו, לטובת כלל נושי החייבים וכן בשל עקרונות היסוד של שיטתנו המשפטית", טוען האיגוד.
התניה נוספת שדורש איגוד הבנקים היא כי בית המשפט לא יורה על עיכוב הליכים נגד התאגיד, אם יש חשש להפעלה גירעונית שלו. זאת, כדי למנוע נזק בלתי מידתי לנושים. בהקשר זה מציע איגוד הבנקים התניה נוספת, שלפיה התאגיד יחויב לפתוח חשבונות בנק חדשים כתנאי לקבלת צו לעיכוב הליכים. לפי איגוד הבנקים, בחשבונות אלו יתנהלו ענייניו של התאגיד במהלך תקופת עיכוב ההליכים, "זאת, לצורך שמירה על הפרדה בין התנהלותו הכלכלית טרם עיכוב ההליכים לבין התנהלותו במהלך תקופת ההפעלה במסגרת עיכוב ההליכים. הפרדה בין חשבונות תסייע לבחון את התנהלות התאגיד בתקופת עיכוב ההליכים, במניעת הפעלה גירעונית וזליגת כספים".
בנוסף, מציע איגוד הבנקים לדרוש מספר הצהרות מהתאגיד המבקש עיכוב הליכים. כך, מוצע בחוות הדעת של האיגוד כי "על התאגיד, מגיש הבקשה לעיכוב הליכים, להצהיר, כי ביכולתו לפרוע את מלוא חובות התאגיד לנושיו". לפי הצעת האיגוד, נדרש פירוט על יכולת הפירעון של התאגיד במסגרת המתווה הראשוני להסדר החוב שלו, לרבות האופן והאמצעים שיאפשרו את הפירעון.
עוד מצוין בחוות הדעת של איגוד הבנקים הצורך להוסיף תצהיר של התאגיד שמסביר את השפעת משבר הקורונה על מצבו הכלכלי. כמו כן, דורש האיגוד הצהרה של התאגיד החייב על כך שעיכוב ההליכים נדרש לשם גיבוש הסדר החוב; שאין חשש סביר שהפעלת התאגיד במשך תקופת עיכוב ההליכים תפגע בנושים; וכי יש אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד.
מניעת נטילת אשראי
איגוד הבנקים מציע בחוות דעתו גם לאסור על התאגיד שמבקש עיכוב ההליכים ליטול אשראי בתקופת עיכוב ההליכים.
בתזכיר החוק של משרד המשפטים נכתב כי "תאגיד שהגיש בקשה לעיכוב הליכים לא יבצע עסקה חריגה או חלוקה כהגדרתן בחוק החברות או עסקה המנויה בסעיף 270 לחוק החברות עד למתן החלטה בבקשה לעיכוב הליכים, אלא באישור בית המשפט".
בחוות הדעת של איגוד הבנקים הוצע להוסיף הוראה האוסרת על תאגיד שביקש צו לעיכוב הליכים, להתקשר בעסקה שעניינה נטילת אשראי. זאת, החל ממועד הגשת הבקשה ועד לתום תקופת עיכוב ההליכים.
הרציונל מאחורי הצעת האיגוד הוא "שהגם שדבר מתן צו עיכוב ההליכים אמור להתפרסם באתר הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הרי שמלווים לא מקצועיים, ספקים ונותני שירותים אינם נוהגים על פי רוב לבדוק את הפרסומים הנעשים באתר, ומשכך קיים סיכוי רב שאותם גורמים לא ידעו על עיכוב ההליכים וייתנו לתאגיד אשראים מבלי שהם מודעים למצבו".
בנוסף, על פי עמדת איגוד הבנקים יש להוסיף הוראה המחייבת תאגיד שניתן לגביו צו לעיכוב הליכים לציין, בצד שמו, בכל מסמך או פרסום מטעמו, את הביטוי "בעיכוב הליכים", וכן לציין זאת בשלט בכל מקרקעין שבהם הוא מנהל את עסקיו. זאת, כדי להשוות את תזכיר משרד המשפטים להוראת חוק חדלות פירעון ביחס לתאגיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים.
החלטה במעמד הצדדים
איגוד הבנקים מתייחס בחוות דעתו גם לאפשרות הקיימת בתזכיר החוק של משרד המשפטים להעניק צו עיכוב הליכים לתאגיד במעמד צד אחד - היינו מבלי שנשמעה בבית המשפט עמדת הנושים.
על פי תזכיר החוק, "החלטה בעניין עיכוב הליכים תתקבל לאחר שמיעת הצדדים (התאגיד שמבקש עיכוב ההליכים ונושיו). אולם רשאי בית המשפט - אם שוכנע כי יש חשש סביר שהשהיית קבלת ההחלטה עד לאחר שמיעת הצדדים, תסכל את מתן הסעד (של עיכוב הליכים, א' ג') או תגרום למבקש עיכוב ההליכים נזק חמור - לעכב את ההליכים לאחר שמיעת המבקש בלבד". במקרה שניתן עיכוב ההליכים במעמד צד אחד, נכתב בתזכיר החוק, ישמע בית המשפט את הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-14 ימים מיום נתינתו, ורשאי הוא לקיים דיון בבקשה".
איגוד הבנקים מבקש לבטל את האפשרות להוציא צו לעיכוב הליכים במעמד צד אחד. וזאת לדבריו, לאור הנזק לנושים והניצול לרעה של עיכוב ההליכים על ידי התאגיד, העלולים להיגרם בעקבות השימוש באפשרות זו.
תזכיר החוק של משרד המשפטים מתייחס גם לפירעון חובות העבר על ידי התאגיד בזמן תקופת עיכוב ההליכים. לפי התזכיר, "עם מתן ההחלטה על עיכוב הליכים, התאגיד לא יפרע את חובות העבר שלו". איגוד הבנקים טוען כי איסור זה צפוי לפגוע לא רק במעגלים הקרובים לתאגיד, אלא גם בצדדים שלישיים רחוקים ותמי לב. משום כך מציע איגוד הבנקים, לסייג את ההוראה ולקבוע כי "לא ייפרעו חובות העבר של התאגיד מנכסים שבבעלותו, אלא לפי הוראות חוק זה או במהלך עסקיו הרגיל של התאגיד".
בנוסף מציע האיגוד להחריג מהאיסור על פריעת חובות העבר - חובות שכבר החלו להינקט לגביהם הליכי גבייה. זאת, כדי למנוע ניצול ההליך לרעה, "שהרי במקרים אלה אין קשר בין משבר הקורונה לבין מצבו של החייב". עוד מציע האיגוד להוסיף הגבלה, שלפיה "עם מתן ההחלטה על עיכוב הליכים ייאסר על התאגיד ליצור שעבודים ו/או לחתום על ערבויות להבטחת חובות של צדדים שלישיים".
מינוי נאמן חיצוני
איגוד הבנקים גם טוען בחוות דעתו כי היעדר פיקוח על התנהלות התאגיד במהלך עיכוב ההליכים הוא אחת מנקודות התורפה העיקריות בתזכיר החוק של משרד המשפטים. לפיכך, מתעקש איגוד הבנקים על כך שמנהל הסדר החוב של התאגיד יהיה מינוי משותף של נושא משרה בתאגיד ושל נאמן חיצוני. לדברי האיגוד, גם אם עמדתם למינוי משותף לא תתקבל, "לכל הפחות על מנת ליצור שקיפות ובקרה ופיקוח מינימליים, מבלי להוציא את הפעילות מידי התאגיד (לגורם חיצוני, א' ג'), מוצע כי פעולות מסוימות שיוגדרו, יהיו טעונות חתימה/אישור של הנאמן החיצוני שיתמנה עם מתן צו עיכוב ההליכים".
לגבי מנהל הסדר החוב, מציע איגוד הבנקים להוסיף תניה, שלפיה הוא יהיה מחויב במהלך עיכוב ההליכים לבחון, מעת לעת ועל בסיס המידע שיקבל מהתאגיד, את התנהלות התאגיד, ואם חדל להתקיים תנאי מהתנאים לעיכוב ההליכים - ובמידת הצורך לדווח על כך לבית המשפט. עוד מוצע להוסיף תניה, שלפיה בית המשפט יהיה רשאי לקבוע כי כל הוצאה כספית בסכום מסוים תצריך קבלת אישור ממנהל הסדר החוב.
לבסוף מציע איגוד הבנקים להעלות משמעותית את שכר מנהל הסדר החוב של התאגיד. לפי תזכיר החוק של משרד המשפטים, שכרו של מנהל ההסדר יהיה 2,000 שקל כולל מע"מ והוצאות בגין קיום ישיבת גישור וכל הפעולות הנלוות לכך. לדברי האיגוד, מדובר בשכר נמוך מאוד, ויש לקבוע שכר גבוה יותר באופן משמעותי. זאת, לדבריו, "בשים לב למלאכה המוטלת על מנהל החוב ועל מנת שמגשרים בעלי יכולות והבנה יבקשו להתמנות. השכר הנמוך ירתיע אנשים מיומנים מלהתמנות לתפקיד".