גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קיצור הטיסה לדרום אמריקה והפוטנציאל החקלאי: האינטרס העסקי הברור ביחסים עם סודאן

הסכם שלום עם סודאן יבליט את השינוי ביחס לישראל במזרח התיכון ● לסודאן יאפשרו יחסים עם ישראל קפיצה כלכלית משמעותית, לאחר שישחררו אותה מרשימת המדינות התומכות בטרור

עבד אל פתאח בורהאן, מנהיג סודאן (משמאל) עם נשיא איחוד האמירויות בן זאיד  / צילום: Mohamed Al Hammadi/Ministry of Presidential Affair, Associated Press
עבד אל פתאח בורהאן, מנהיג סודאן (משמאל) עם נשיא איחוד האמירויות בן זאיד / צילום: Mohamed Al Hammadi/Ministry of Presidential Affair, Associated Press

ידיעה זו פורסמה במקור באוגוסט 2020, אנחנו מפרסמים אותה מחדש עם עדכונים קלים לאור ההודעה על כינון יחסים בין ישראל לסודאן והוצאתה של סודאן מרשימת המדינות התומכות בטרור

הסכם שלום עם סודאן יהיה צעד נוסף קדימה בבחינת שינוי מעמדה של ישראל באזור המזרח התיכון. בעוד היחסים עם איחוד האמירויות היו ידועים לכול זה 20 שנה, סודאן היא מדינה שנמצאה מאז 1993 (ועד הוצאתה היום) ברשימת המדינות הנותנות מחסה לטרור, רשימה פורמלית של מחלקת המדינה האמריקאית.

הימצאותה של סודאן ברשימה חסמה כמעט לחלוטין את התפתחותה הכלכלית, ושחרור משם יעניק לסודאנים קפיצה כלכלית משמעותית. סודאן הוכנסה לרשימה המפוקפקת כיוון ששימשה מקום מגוריו של מנהיג אל-קאעידה אוסאמה בן לאדן, בין השנים 1991-1993, ותמכה כספית וארגונית בחמאס, בחיזבאללה ובג'יהאד האסלאמי.

המדינה השלישית בגודלה באפריקה, עם 44 מיליון איש, שכמעט כל אוכלוסייתה מוסלמית ודוברת ערבית, עשויה להיות הבאה בתור בהיפתחה כלפי ישראל ולייצר מומנטום מרשים מאוד באזור כולו. אולם מומחים מטילים ספק בכך שהעם הסודאני יסתגל ליחסים עם ישראל באותה מהירות והמורכבויות הפוליטיות במדינה עשויות לעכב את הקשר.

כך למשל, סיפור הדחת דובר משרד החוץ הסודאני, חיידר בדווי סאדק, אחרי שאמר באוגוסט כי בסודאן "מצפים לחתום על הסכם שלום עם ישראל. הצעד של האמירויות משרטט את המסלול לשאר מדינות ערב" . שר החוץ הסודאני עומר קמר א-דין פרסם הבהרה שלפיה משרד החוץ הסודאני כלל לא דן בקשרים עם ישראל, אולם גם זה לא מדויק. שהרי פקידים בכירים בממשל מדליפים לעיתונות הגלובלית שבחודשים האחרונים מתנהלות שיחות בין גורמים בסודאן ובישראל, בתיווך מצרים, איחוד האמירויות וארה"ב.

"אסם התבואה של אפריקה"

ד"ר חיים קורן מהמרכז הבינתחומי בהרצליה ומי שהיה שגריר ישראל הראשון במדינת דרום-סודאן וגם שגריר ישראל למצרים עד 2016 אומר ל"גלובס" שהוויכוח בין דובר משרד החוץ לבין שר החוץ על מהות הקשרים השקטים עם ישראל אינו מפתיע. להיפך, מדובר באירוע שגרתי בצמרת השלטון המפולגת של סודאן.

"זה קורה שם הרבה, יש מהומה בתוך ממשלת סודאן. צד אחד מנצל את הצד השני, אלה מנהלים מאבקי כוח, ואחרים לא מדווחים לעמיתיהם על מהלכים. אני לא מופתע שדובר משרד החוץ אמר דבר אחד, ושר החוץ הכחיש".

על הפוטנציאל העסקי ביחסים בין שתי המדינות אומר קורן: "ישראלים יכולים להתעניין שם בנושא של פיתוח תשתיות והסודאנים מצפים לכך, אם כי הדרך לפרויקטים גדולים עדיין רחוקה. הדבר המעניין הוא שאם נפתח יחסים עם סודאן, חברות התעופה יוכלו לקצר את זמן הטיסה בין ישראל לאמריקה הדרומית, בכשעתיים, כיוון שניתן יהיה לחלוף מעל שמי סודאן.

"צריך לשים לב שהאוכלוסייה הסודאנית צעירה מאוד. 50% מהם בני פחות מ-30. יש שם 44 מיליון איש, הנמצאים תחת משטר המדכא זכויות אדם, אך יש להם גישה לרשתות חברתיות. אין אצלם חופש ביטוי או עיתונות מתפקדת, אבל הם מאוד מעורים, ורבים דוברי אנגלית. יש שם פן אזרחי הדוחף לכיוון דמוקרטיה והקלות על חירויות האזרח. לדוגמה המהלך הגדול היה ביטול ברית המילה לנשים, אחרי מאבק אזרחי ממושך. ובכל זאת, יש מפגינים שהצליחו להפיל את באשיר, שהיה דיקטטור רב עוצמה".

מה הפוטנציאל הכלכלי מול סודאן?
"סודאן נתפסת כאסם התבואה של אפריקה. יש שם קרקע פורה מאוד, עם גידולי כותנה ודגנים. באזור התמזגות הנילוס הכחול והנילוס הלבן, ליד העיר ח'רטום, יש גידולי בקר וחקלאות עם קרקע ביצתית טובה. סעודיה מתייחסת אליהם כמדינת הביטחון התזונתי של הסעודים. אז למומחים חקלאיים, מומחי מים, וטכנולוגיות חקלאות ישראלית, יש הרבה מה לעשות שם. לגבי טכנולוגיה של תוכנות, ותשתיות, עדיין מוקדם, כי סודאן צריכה להתפתח".

ותיירות?
"החופים של סודאן לאורך הים האדום הם מן היפים בעולם, וכולם נחשפו לסיפורים על מועדוני הצלילה, ששימשו חסות למוסד להברחת אתיופים. מאוד יפה שם, אבל זה לא דובאי, אין בתי מלון מפוארים. מדובר במדינה ענייה. אתרי הצלילה מדהימים, ישראלים מיטיבי לכת יידעו להעריך את המקום, אבל זה לא מתאים לתיירות רגילה, כרגע.
"מבחינה עסקית יקח קצת זמן לפתח שם יחסים. אמנם יש פוטנציאל, אבל באפריקה, תמיד נמצא ברקע הנושא של השוחד, וזה דבר בעייתי למי שרוצה לעשות עסקים בצורה עניינית".

"הדרך ללב וושינגטון עוברת בירושלים"

בפברואר 2020 ביקר נתניהו באוגנדה. במהלך שהייתו הקצרה שם, הגיע לשם מנהיגה של סודאן, עבד אל-פתאח בורהאן, ונועד עימו. הביקור הוסתר מחברי ממשלתו של בורהאן והוא ספג על כך ביקורת רבה ואף גינויים ממנהיגים דתיים. באותה פגישה סיכמו נתניהו ובורהאן "להתחיל שיתוף פעולה שיוביל לנורמליזציה של היחסים".

ד"ר קורן מספר ל"גלובס" שידוע כי הסודאנים מעוניינים מאוד בנורמליזציה ושיתופי פעולה עם ישראל. "מזכיר המדינה מייק פומפאו הבהיר להם שהדרך שלהם להגיע ללב של וושינגטון צריכה לעבור דרך ירושלים. הוא התנה כל התקדמות של סודאן אל מול הממשל האמריקאי, בכך שייפגשו עם נתניהו", אומר קורן.

העניין הראשי עבור הסודאנים הוא הסרה מרשימת המדינות תומכות הטרור. "הם לא באים מאהבת ישראל, אלא מן הצרכים שלהם לצאת מן המצב הכלכלי. בורהאן, שנפגש עם נתניהו בפברואר, הוא כיום הגנרל המוביל את המדינה, והוא כלכלן בינלאומי ובעל גישות קומוניסטיות וכיום הוא ראש מועצה זמנית שלטת הנמצאת בתקופת מעבר עד לקיומן של בחירות ב-2022. בתוך צמרת השלטון קיימות אי-הסכמות עמוקות, והוא סוחב את העגלה".

אז יש מחלוקות בנוגע לישראל?
"למרות הרעש והצלצולים, אני חושב שביחס לישראל אין הרבה מחלוקת. הסודאנים נקטו כמה צעדים כדי להפסיק להיות מדינה בת-חסות של איראן. בדחיפה של ערב הסעודית. הם זזו לכיוון אחר והם רוצים ללכת עם הטובים ולקבל הקלות כלכליות".

האם יש להם שנאה מושרשת ליהודים, ישראלים?
"דווקא לא. בעבר סודאן הייתה עמוק בתוך הפאן-ערביות, אך מאז שמצרים שינתה את היחס כלפי ישראל, הם, כזכור, איפשרו את עליית משה, האתיופים שהגיעו לישראל. על הדרכונים הזרים של הסודאנים כתוב 'מותר לבקר בכל העולם, חוץ מישראל', אבל הם עם חכם והם מבינים כיום שהעולם משתנה. יש שם אליטה וידע נרחב לשפה האנגלית. בעיקר בצפון המדינה. אוניברסיטת ח'רטום שבעבר נחשבה לטובה באפריקה".

עשרות אלפי סודאנים חיו בישראל ועדיין חיים פה כעובדים זרים.
"נכון, וזה דבר מדהים, כי הסודאנים שהיו בארץ וחזרו לסודאן, קלטו פה עברית, אבל מי שמכיר את הקהילייה הסודאנית פה יודע שרבים מהם דוברי אנגלית (מעבר לערבית שפתם), ויודעים להסתדר היטב. והיו להם שנים יפות בישראל, הרוויחו כסף לא רע. אני קורא את השיח ברשתות החברתיות. בערך 12 אלף איש שחזרו לסודאן, ומספרים שם דברים טובים עלינו".

אז אתה אומר שלישראל נוצרו אלפי "שגרירים קטנים" המדברים עלינו דברים טובים בסודאן בשל השנים ששהו כאן כעובדים זרים?
"כן, בדיוק כך. בסך הכול במשך השנים חיו בישראל כ-40 אלף סודאנים, רבים מהם חזרו לשם. יש אלפי סודאנים המדברים עברית. אחד מהם חוזר מפה ומספר לחבריו 'אני חילקתי מגבות בבית מלון בים המלח והרווחתי הרבה'. החוויה שלהם בישראל הייתה בסופו של דבר חיובית, חלקם באו לסיבוב שני, להרוויח עוד כסף. בניגוד למה שסופר כאשר הם חזרו לסודאן, לא הייתה שום רדיפה נגדם וזאת על אף שלכולם כתוב בדרכונים 'מותר לבקר בכל העולם, חוץ מישראל'. אף אחד לא אכף את החוק הזה ולא העניש אותם. והם למדו שישראל היא כלכלה מפותחת וחשובה, הם מספרים על כך לסודאנים אחרים והיחס כלפי ישראל השתנה".

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות