מאסיושי סאן, מייסד סופטבנק. לא משקיע באפל ובפייסבוק / צילום: Shizuo Kambayashi, Associated Press
אחרי שנה של הפסדים קשים לענקית היפנית, סופטבנק מזיזה את הפוקוס שלה מסטארט-אפים וחברות צמיחה להימורים בטוחים יותר. החברה נמצאת בעיצומו של מסע השקעות נוסף, אך הפעם, במקום להשקיע בסטארט-אפים, החברה רודפת אחרי מניות של חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם.
סופטבנק הקימה זרוע ניהול נכסים חדשה, שמייעדת לה כ-10 מיליארד דולר להשקעות בחברות ציבוריות על פני השקעה בחברות פרטיות שבהן התמקדה לאחרונה. לפי דיווח ב"בלומברג", זרוע ניהול הנכסים ממוקמת באבו דאבי, ומנוהלת על ידי אקשיי נהטה. הוא רוכש עבורה מניות בענקיות טכנולוגיה, מרביתן אמריקאיות, זה מספר חודשים. לפי מסמך שהגישה החברה לרשויות בארה"ב ב-17 באוגוסט, סופטבנק השקיעה כבר 3.9 מיליארד דולר מהסכום ב-25 חברות, כולן ציבוריות.
עם השקתה של זרוע ההשקעות החדשה, סופטבנק אמרה שתשקיע באפל ובפייסבוק, אך הן לא נמצאות בין השקעותיה החדשות המופיעות במסמך. עם זאת, ישנן כמה השקעות בחברות הטכנולוגיה מהגדולות בעולם. הגדולה ביותר מבין ההשקעות שעליהן דיווחה היא השקעה של מעט יותר ממיליארד דולר בענקית הענן והאי-קומרס אמזון.
השקעות נוספות שהופיעו בדיווח הן 475 מיליון דולר באלפאבית, כ-250 מיליון דולר באדובי, מפתחת פוטושופ, כ-220 מיליון באנבידיה, כ-200 מיליון בטסלה, כ-190 מיליון דולר בנטפליקס, וכ-180 מיליון דולר במיקרוסופט. עוד השקיעה גם בזום, בפייפאל ובכמה חברות סיניות.
סופטבנק היא חברת החזקות המבוססת בטוקיו, והיא מנוהלת על ידי מאסיושי סאן, המנכ"ל והמייסד האגדי שלה. פעילותה הבולטת ביותר בשנים האחרונות הייתה עם קרן ויז'ן, קרן ענק של 100 מיליארד דולר שהשקיעה סכומי עתק בחברות טכנולוגיה פרטיות בשווי של יותר ממיליארד דולר. בשנתיים שבהן פעלה פיזרה הקרן כספים והשקיעה בחברות בכוונה לסייע להן להשתלט על שווקים שלמים. המודל העסקי ויכולתן להפוך לרווחיות - היו שוליים עבורה. המחשבה שמאחורי האסטרטגיה הנועזת הזו הייתה שמה שחשוב הוא השליטה, והכסף כבר יגיע.
אלא שבשנה האחרונה המשקיעים בקרן החלו לפקפק בגישה הזו, והביעו לא אחת את אי שביעות רצונם מכך שטרם ראו רווחים מהשקעותיהם. אחרי כן התחילו להגיע ההפסדים, שהצטברו לכדי 18 מיליארד דולר, יותר מ-6 מיליארד דולר מהם בעקבות קריסת WeWork, ששוויה נפל מקרוב ל-50 מיליארד דולר לפחות מ-3 מיליארד בתוך חודשים. בסך הכול השקיעה הקרן ב-88 חברות, שהשווי המצרפי שלהן נמוך היום מסכום ההשקעה בהן. במונחי הון סיכון מדובר בכישלון מוחץ.
"משקיעים בחדי קרן"
ההשקעה בחברות שמראות רווחיות מיידית היא פתרון להפסדיה הנוכחיים, אך מנכ"ל סופטבנק לא ממהר לרדת מהעץ ולא מוותר על התפיסה ארוכת הטווח שלו, שעומדת בבסיסה של קרן ויז'ן. בשיחת ועידה שקיים בעקבות הדוחות הרבעוניים האחרונים של החברה, סאן אמר ש"האסטרטגיה שלנו לא השתנתה, אנחנו עדיין מתכוונים להשקיע בחדי קרן עם קרנות ויז'ן 2, 3 וכן הלאה". לפי דיווח ב"פייננשל טיימס", הוא אף אמר לאנליסטים ש"גם את הביטלס לא אהבו בתחילת דרכה".
ההשוואה לביטלס נראית מוגזמת, אך היא תואמת את הבומבסטיות של סאן גם בתפיסת ההשקעות שלו: לאחר השקת קרן ויז'ן, נשא סאן הרצאה למשקיעי החברה ובה פרס את חזונו עבור סופטבנק ל-30 השנה הבאות, ותחזיותיו לגבי האנושות ל-300 השנה הבאות.
תחזיות אלה כוללות "מפץ גדול" של מידע, שלפי סאן צפוי ליצור זן חדש של אנשים: כאלה שיחיו בסינרגיה עם המחשבים, מחוברים ישירות לענן ואחד לשני. במקום לחכות לבואו של העתיד הזה, סאן קיווה להפוך את סופטבנק לפלטפורמה שתאפשר אותו.
כדי לעשות זאת, בעשור האחרון סאן הוביל את החברה להתמקד בהשקעות על פני רכישות ומיזוגים, ובמוקד השינוי הייתה קרן ויז'ן - קרן המאופיינת בהשקעות ענק בחברות שמשתמשות בטכנולוגיה כדי לבצע מהפכה בשווקים מסורתיים ויכולות להשתלט על שוק שלם, כמו WeWork בנדל"ן, אובר בנסיעות ולמונייד הישראלית בביטוח. כך, הוא קיווה, בתוך 30 שנה הקבוצה תורכב מ-5,000 חברות טכנולוגיה שיספקו פלטפורמות לכל אספקט של החיים האנושיים.
הגישה השאפתנית של סופטבנק שינתה את פניו של שוק ההון סיכון. במקום להשקיע בחברה שזקוקה לכסף, היא פנתה לחברות שהיו יכולות להסתדר גם בלעדיו, מתוך תקווה שבאמצעותו - יהפכו להצלחה של ממש. לפי דיווחים, סופטבנק נקטה לרוב אסטרטגיית השקעות אקטיביסטית, שכללה מעורבות רבה בדירקטוריון של החברות. סאן עצמו מנהל קשר אישי עם המנכ"לים של החברות שהקרן משקיעה בהן. פעמים רבות, במקום להמר על הסוס המנצח - הוא השקיע בחברות רבות שמתחרות ביניהן באותו השוק, ולעתים אף הביא למיזוג ביניהן.
נפילה בומבסטית
מהחזון הבומבסטי, סופטבנק התגלגלה לנפילה בומבסטית. הישגיה המאכזבים הבהירו שההתמקדות בטווח הרחוק לא מתאימה למודל של הון סיכון, שבמסגרתו המשקיעים מצפים לראות רווחים תוך שנים בודדות ואילו סופטבנק השקיעה בחברות שלא הצליחו להראות שורת רווח. מלבד WeWork ואובר, גם השקעות אחרות אינן חברות רווחיות ולכן זקוקות לתמיכה כספית.
בתקופה זו, סופטבנק גם מצאה את עצמה מתקשה לגייס קרן המשך לויז'ן, שתוכננה תחילה להיות בנפח גבוה אפילו מזה של הקרן הראשונה. רבים מהגופים שהביעו עניין החליטו לוותר על ההשקעה בקרן השנייה או להקטין משמעותית את השקעתם בעקבות ההפסדים שרשמה, בהם הקרן המלכותית של סעודיה, הקרן של קנדה, וחברות טכנולוגיה כמו אפל וקוואלקום.
סופטבנק היא בעלת מניות גדולה בחברות הפסדיות רבות, וצריכה למצוא דרכים להמשיך ולהזרים להן הון גם ללא גיוס של קרן נוספת במועד שתכננה. היא קיוותה שרבות מהחברות שבהן השקיעה יצאו להנפקה בשנתיים הקרובות, אך לא כולן עשו זאת.
למוניייד הישראלית, למשל, גייסה מסופטבנק מאות מיליוני דולרים אך ההנפקה נדחתה לאחר קריסת WeWork.
כדי לכסות על הפסדיה, סאן נאלץ לוותר על החזון שלו, לפחות בטווח הקצר. סופטבנק הודיעה מוקדם יותר השנה כי תמכור החזקות בנכסים בשווי עשרות מיליארדים, ומנייתה עלתה בעקבות ההודעה. בנוסף, בעוד היא ממשיכה לעבוד על גיוס משקיעים לויז'ן 2, סופטבנק ממקדת את מאמציה בנתיבי השקעה אחרים, ובייחוד, כאלה שיניבו רווחים לה ולמשקיעיה. "אנחנו צריכים לבחון זוויות ואפשרויות מגוונות, אבל המיקוד שלנו יישאר בחברות שמאיצות את מהפכת המידע", אמר סאן באותה מצגת למשקיעים.