גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עבירות מידע פנים כובשות את שוק ההון: מה גורם למנהלים מבוססים לסכן הכל בשביל כלום

2019 הייתה שנת שיא במספר החקירות שפתחה רשות ני"ע בחשד לעבירות במידע פנים ● מדוע העבירה הזאת הופכת ליותר ויותר נפוצה, איך נלחמת הרשות בתופעה, ומה גורם למנהלים מוצלחים ומבוססים לסכן את הכול בשביל רווח כמעט חסר משמעות עבורם?

שימוש במידע פנים / איור: שאטרסטוק
שימוש במידע פנים / איור: שאטרסטוק

כמו בכל סיפור של "עלייתו ונפילתו" לדניאל בירנבאום, מנכ"ל סודה סטרים, היה הכול. הוא נחשב לאחד המנהלים המוערכים בשוק המקומי, אחרי שלקח חברה על סף פשיטת רגל, הזניק את המניה שלה במאות אחוזים, והצליח למכור אותה תמורת סכום עתק של יותר מ-3 מיליארד דולר לענקית המשקאות האמריקאית פפסיקו.

הוא זכה לתגמול נאה עם עלות שכר שנתית של מיליוני דולרים, וקיבל לידיו מניות של החברה בשווי של עשרות מיליונים. הוא אפילו נהנה מקרדיט ציבורי מוצדק על צעדים אידיאולוגיים שהוביל כמו ההקפדה לשלב במפעל החברה בנגב עובדים ערבים רבים (ישראלים ופלסטינים מהשטחים), והבעת תמיכה מוצהרת במאבק של קהילת הלהט"ב.

כעת בירנבאום עלול לעמוד לדין בהליך פלילי בבית המשפט והכול בגלל סכום זניח עבורו של כ-200 אלף שקל. לפני מעט יותר מחודש נשלמה חקירת רשות ניירות ערך בעניינו והתיק בנושא הועבר לפרקליטות, שתצטרך לקבוע אם להגיש נגדו כתב אישום באשמה של העברת מידע פנים טרם המכירה. ברשות ני"ע חושדים כי בשנים האחרונות מסר בירנבאום לאיילה כהן, סטודנטית לתואר שני בת 30 המקורבת אליו, מידע פנים בכמה מקרים שונים - למשל, לפני פרסום דוחות החברה ולפני עסקת המכירה לפפסיקו - והיא עשתה בו שימוש כדי לרכוש את מניות החברה בעיתוי הנכון, ולגרוף רווח שמוערך כאמור בכ-200 אלף שקל.

 

חשיפת החשדות והחקירה בעניין, לפני כשנה, היכו את השוק בתדהמה. איך ייתכן שאדם חכם, מבוסס כלכלית, ומוערך כמו בירנבאום יסבך את עצמו במעשים מן הסוג הזה? 

דניאל בירנבאום / צילום: תומר פדר

תהיות דומות עלו במאי השנה עם הרשעתו בשימוש במידע פנים של מנכ"ל ותיק ומוערך אחר, זאב קלימי, שעל פי הכרעת הדין ניצל את המידע שהיה בידו על כך שנסטלה, בעלת השליטה באסם, עומדת למחוק אותה מהמסחר על ידי רכישת שארית המניות שבידי הציבור וניצל זאת כדי להרוויח כמה עשרות אלפי שקלים. קלימי, מנכ"ל אלקטרה מוצרי צריכה באותם ימים, שמע את המידע מחבר שעובד באסם, קנה בעצמו מניות של החברה וגם סיפר על כך לשניים מחבריו. הרווח ששילשל לכיסו בזכות המהלך הלא חוקי הסתכם בכ-60 אלף שקל.

שימוש במידע פנים הוא אחת העבירות הוותיקות והמוכרות בשוק ההון. הפיתוי שהיא מציבה בפני המעורבים במסחר הוא ללא ספק גדול. פיסת מידע קטנה אחת שאינה גלויה לציבור ולשאר הפעילים בשוק יכולה לסייע לאדם או למקורביו לרשום רווחים גבוהים ובקלות מדהימה - במחי הוראת קנייה או מכירה אחת. רק לשגר לשכוח, לעשות פאוול קטן - ולשכוח.

ואכן, בין שורות הנחקרים בעבירה הזאת נמצא דמויות שהן לכאורה נורמטיביות לחלוטין. לפחות בעבר, מספרים בשוק, התחושה הייתה שלעבירה הזאת מתלווה איזשהו דימוי של קלות ערך. שזה לא באמת כל כך חמור לזרוק איזה טיפ קטן או עצם לחבר שירוויח קצת, או להשתמש לצרכיך שלך במידע שממילא הגיע לידיך. לכך סייעה מן הסתם המחשבה, שגם היא כנראה הייתה נכונה בעבר, שממילא קשה מאוד להיתפס בסוג כזה של עבירות.

"תיקי העבירות במידע פנים הם מגוונים מבחינת האנשים שמעורבים בהם", אומרת עו"ד ציפי גז, מנהלת מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך, בשיחה עם G. "יש אנשי פנים שבעצמם קונים או מוסרים למקורבים, ויש תיקים של אנשים שמקבלים את המידע ואין להם קשר לשוק ההון, אבל הם גורפים רווחים של מאות אלפי שקלים. יש גם סוגי שימוש שונים במידע פנים: זה יכול להיות מקרה בודד אבל בהיקף גדול וזו יכולה להיות התנהגות מתמשכת. ויש גם מקרים שבהם משדלים את איש הפנים למסור מידע, ואחר כך משתמשים בו".

עו"ד ציפי גז / צילום: שלומי יוסף, גלובס

"גם רשות ני"ע פועלת לפי האופנה"

מי שיכול לשפוך מעט אור על הלך הרוח הנפשי של מורשעים בשימוש בעבירות מידע פנים הוא איש יחסי הציבור וקשרי המשקיעים (והעיתונאי בעבר הרחוק) צבי רבין. רבין הורשע בשנת 2014 בשימוש שיטתי במידע פנים, שהגיע אליו במסגרת עבודתו, בעשרות מקרים שונים (ראו טיימליין). בעקבות ההרשעה גזר עליו בית המשפט המחוזי את העונש הכבד ביותר עד כה על עבירות מן הסוג הזה, 30 חודשי מאסר - עונש שקוצר ל-22 חודשי מאסר בבית המשפט העליון. מאז השתחרר עובר רבין בין חברות ציבוריות ומעביר הרצאות שאמורות לסייע לעובדים שם להימנע מעבירות מידע פנים, שהופכת בשנים האחרונות לנפוצות יותר.

את המקרה הפרטי שלו הוא תולה כיום בעיקר בחוסר הבנה. "לא הבנתי את החוק כמו שצריך, נתתי לו פרשנות משלי", הוא משיב כשהוא מתבקש להסביר איך זה קרה לו. "בתקופתי לא הייתה אכיפה מינהלית, לא היו חינוך והדרכה, וכל עולם קשרי המשקיעים היה מאוד אמורפי ופרוץ. גם היום, כל האנשים שעוסקים בתחומי קשרי משקיעים ויחסי ציבור עושים עבירות כל הזמן וחושפים את עצמם לענישה. אפילו נושא העברת ההודעות על חברות ציבוריות באמברגו חושף את מעביר ההודעות לעבירה. וזה גם קרה. אנשי קשרי משקיעים לא תמיד מבינים שאם הם נותנים חוות דעת על חברה מסוימת, זה שווה לעבירת מידע פנים".

אתה ממש קנית מניות של חברות שעבדת איתן.
"ברור שאנשי יחסי ציבור וקשרי משקיעים - אסור להם לקנות מניות של לקוחות. כאמור, לא הבנתי את החוק".

איך השפיעה עליך הפרשה?
"לאחר השחרור מהכלא חזרתי לעסוק ביחסי ציבור ובקשרי משקיעים, וגם בתפקידי זה אני מתריע, מלמד ומחנך. בפן האישי, במבט לאחור, זו הייתה חוויה מעצימה. אין ספק שאת עוברת משבר מאוד קשה, גם כלכלי, גם חברתי וגם משפחתי. לי זה עשה טוב, הפך אותי לאדם מאוד חזק. המצאתי את עצמי מחדש. היום קשה לי להתרגש ממשברים. אשתי אומרת שדווקא ממשבר אני מקבל אנרגיות חיוביות. ואגב, בניגוד להרבה זוגות שנפרדים במקרים כאלה, אני דווקא התחתנתי בחופשה הראשונה שלי מהכלא".

צבי רבין / צילום: תמר מצפי

התחושה בשוק היא שבניגוד לימים שבהם התרחשו העבירות של רבין, כיום ברשות ני"ע שמים דגש רב יותר על עבירות שימוש במידע פנים. על פי הנתונים, בשנים 2018-2019 פתחה הרשות בחקירה גלויה של כעשרה תיקים בנושא מידע פנים, לעומת חקירה אחת שנפתחה בנושא ב-2017.

במקביל, בתחום הכה סוער של השנים הקודמות, "הרצת מניות" (או בשמו הרשמי תרמית בניירות ערך) נפתחו רק שלושה תיקים ב-2019, וב-2018 לא נפתח אף תיק. "בשנתיים וחצי האחרונות אנחנו רואים יותר עבירות של מידע פנים", מאשרת עו"ד גז מהרשות. "גם בשלב הסמוי, טרום פתיחת תיק החקירה הגלויה, וגם באלה המגיעות לחקירה גלויה".

עו"ד גיורא אדרת המייצג נאשמים רבים בתחום, בין היתר את קלימי ואת פיני גינצבורג, החשוד בשימוש במידע פנים באל על, דווקא לא בטוח שהעבירה הפכה נפוצה יותר. "קשה לתת תשובה אם יש יותר מקרים, או שהרשות החליטה לשים דגש על כך", הוא אומר, "אבל התוצאות בשטח הן שיש עלייה במספר החקירות בנושאים האלה.

"זה נובע בין היתר מסימון מטרה של רשות ניירות ערך, וייתכן שגם מכך שיש מיעוט של עבירות אחרות, מה שמפנה את המשאבים ואת מערכת המודיעין והחקירות לנושא. העבירות ה’קלאסיות’ של הרצת מניות, השפעה בדרכי תרמית או הונאה פחות קיימות היום בשוק ההון - מהן אנשים נזהרים ונמנעים - וכך כובשות את מקומן עבירות מידע הפנים".

זאב קלימי / צילום: יוני רייף

גם גורם אחר המכיר את עבודת הרשות תולה לפחות חלק מהגידול בחקירות בעבירות הללו "במדיניות של הרשות", שבה "יש קצת עניין של אופנות". לדבריו, זה משפיע גם על השוק: "לפעמים יש תקופות שאנשים חושבים שהם יכולים יותר להריץ מניות, יש תקופות של יותר עסקאות בעלי עניין, ויש תקופות שעושים יותר שימוש במידע פנים. מבחינת הרשות, כיוון שהמשאבים שלה מוגבלים, הם צריכים להחליט מה יותר לעשות ומה פחות. זה לא אומר שכשאתה רואה עבירות אתה לא אוכף - והיכולות של רשות ניירות ערך גבוהות - אבל בסופו של דבר מה שיש לה זה כמה עשרות חוקרים שעושים את כל העבודה".

עו"ד גז שמחה להסכים עם ההשערה שהעבודה שעשתה הרשות בתחומי עבירות שוק ההון האחרות, היא שסללה את דרכם של העבריינים אל תחום עבירות מידע הפנים. "בשנים האחרונות עשינו חריש עמוק בעבירות תרמית בניירות ערך, מה שמכונה בעגה לא מקצועית ‘הרצת מניות’ - בפרשות כמו מליסרון, אי.די.בי ודנקנר, מנופים, פסגות. השוק הבין שזו עבירה חמורה ושיש לה ביטוי הן בהגשת כתבי אישום והן בחומרת העונשים".

אבל אם בכל הנוגע לעבירות מסוג הרצת מניות השוק כבר הפנים, כדבריה של עו"ד גז, שהעונשים עלולים להיות קשים, בתחום עבירות השימוש במידע פנים, המצב עדיין שונה.

העונש המקסימלי לאיש הפנים המוסר את המידע ו/או משתמש בו הוא חמש שנות מאסר, ואילו מי שמקבל ומשתמש במידע דינו עד שנתיים מאסר. אלא שזה מה שמופיע בספר החוקים. במציאות, העונשים בתחום נותרו קלים ובמשך שנים ארוכות הם לא כללו עונשי מאסר בפועל אלא עבודות שירות בלבד.

ניצני השינוי החלו בהקמת בית המשפט הכלכלי ב-2010. "היתרון בבית המשפט הכלכלי", אומרת עו"ד גז, "הוא גם בעובדה שלא מדובר בשופט שיושב ורואה תיק אונס, תיק גניבה, ואחר כך תיק עבירה בניירות ערך. ההתמקדות בתיקי ניירות ערך נותנת קנה מידה אחר, כי הרי אי אפשר להשוות בין אונס לבין מידע פנים".

אחד האחראים להחמרה בענישה הוא סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט ח’אלד כבוב. בפאנל באוניברסיטת תל אביב לפני שנתיים הוא סיפר כי בעבר שאל את עצמו במה שונה סמנכ"ל כספים או דירקטור שהשתמש במידע פנים וניצל באופן את המידע שהיה לו מכוח העמדה ויחסי האמון, ממי שמבצע שוד של זקנה שבדיוק קיבלה את הקצבה החודשית מהבנק. "חשבתי", כך אמר, "שאין מקום לעשות הבחנה".

את הגישה הזאת ביטא יפה כאשר גזר ב-2012 את העונש החמור ביותר עד אז בתחום מידע הפנים - עשרה חודשי מאסר בפועל - על אפרים קדץ שהיה סמנכ"ל חברת אלספק הנדסה וידע על עסקה גדולה שעומדת לקרות. באלספק היו נאשמים רבים אחרים שהשתמשו בידע הזה, זוטרים יותר מקדץ. "היתה שם תרבות של שימוש במידע פנים", אומרת עו"ד גז, "מהמזכירה הזוטרה שקנתה מניות ב-5,000 שקל ועד לבכירים ביותר".

איך את מסבירה את זה שלמרות ההחמרה בענישה עדיין אנחנו רואים יותר ויותר מקרים של עבירות מידע פנים?
"זה כנראה עדיין לא מספיק. או שאנשים חושבים שלא יתפסו אותם. למרות הכל, זו עדיין נתפסת בציבור כעבירה פחות חמורה מתרמית ומשוחד. צריך גם לזכור שגם כשבית המשפט מעלה את רף הענישה, הוא עושה זאת בהדרגתיות. אי אפשר לעבור מיד מעונש של חמישה חודשים עבודות שירות, לחמש שנות מאסר. זה ‘לא פייר’. בית המשפט נוקט קו נכון שלפיו רף הענישה צריך לעלות בצורה הדרגתית".

ואת חושבת שבית המשפט צריך להמשיך להעלות את הרף בהדרגה?
"כן, צריך להמשיך להעלות, כמובן תלוי בנסיבות של כל מקרה".

"אנומליה שגילה האלגוריתם"

איך מאתרים ברשות ני"ע את עבירות השימוש במידע פנים? גם זה לא עניין טריוויאלי. במקרים לא מעטים - בעיקר כאשר מדובר במניה שהסחירות בה נמוכה, או לחילופין כאשר מדובר ברכישות בסכומים נכבדים - אפשר לראות את המהלכים החשודים על גבי מסכי המסחר: מניה כלשהי עולה ללא כל סיבה ניכרת לעין, וכעבור כמה שעות או כמה ימים מגיעה ההודעה לבורסה על עסקה גדולה או הצעת רכש לציבור. זה יכול להיות גם הפוך: המניה יורדת לפתע, וכעבור זמן קצר מגיע דוח גרוע, או הודעה שלילית על הפסקת חלוקת דיבידנד.

אבל כמובן שבמקרים רבים העבירות, או קצה החוט להן, קשה הרבה יותר לאיתור, ואז נדרשים כלים אחרים, מתוחכמים יותר. לצורך כך רשות ני"ע מפעילה מערכת BI (Business Intelligence) - מערכת טכנולוגית מתקדמת המפעילה אלגוריתמים מיוחדים לאיתור עבירות במסחר בבורסה. אלה יכולים לגלות תנועות חשודות כמו פעילות יתר במניה, אבל גם חריגויות פחות מובנות מאליהן. למשל, קנייה גדולה מחשבון שאינו פעיל בדרך כלל בשוק ההון, וגם סימנים נוספים שברשות מעדיפים לשמור קרוב לחזה.

הנתונים שמגיעים מהמערכת לא פוגעים בפרטיות ובסודיות המשקיעים, מכיוון שבשלב הזה הרשות אינה יודעת מי עומד מאחורי החשבון שבו אותרה הפעילות החריגה. כדי לגלות זאת היא צריכה לקבל צו בית משפט. גם התיקים המהדהדים של נוחי דנקנר, הן בהרצת מניות והן בשימוש במידע פנים, החלו מהמערכת הזאת שזיהתה פעילות חריגה, ובשלבים הראשונים של החקירה, כשהיא רק נפתחה, ברשות כלל לא ידעו שמדובר בדנקנר.

מובן שלצד האמצעים הטכנולוגיים יש גם מקורות מידע אחרים, כלים מודיעיניים, מידע שמגיע דרך "הקו החם" וחקירות שפתחו גופי חקירה אחרים. "נכון שבהרבה מהמקרים החקירה מתחילה מאיזו אנומליה שגילו האלגוריתמים", אומרת גז, "אבל יש לא מעט מקרים שמתחילים בשל מידע ממקור אחר לגמרי".

גם לאחר שקצה החוט מתורגם לחקירה שיוצאת לדרך, פעמים רבות הדרך להרשעה היא מורכבת בהרבה מאשר במקרים של הרצת מניות. ברשות יצטרכו להוכיח שלאדם החשוד היה מידע פנים, לבסס את המקור שממנו הוא הגיע אליו, ובהמשך לבסס את הכוונה הפלילית. כלומר להוכיח שהחשוד עשה מה שעשה בשל הידע שהגיע לידיו.

"בתיקי מידע פנים יש קשיי הוכחה", מאשרת עו"ד גז. "אני צריכה להוכיח שמדובר במידע פנים מהותי לחברה ולמשקיע, שאיננו ידוע לכלל הציבור, ושמקורו באיש פנים. כאשר מדובר בשרשור (מידע שעבר מאדם א’ לאדם ב’, ממנו לאדם ג’ וכן הלאה) יש קושי להוכיח שהאדם האחרון ששמע את זה בכלל ידע שמקור המידע הוא איש פנים. אם כל מה שמצליחים לראות זה שהוא קיבל מידע או טיפ ממישהו, ואני לא מצליחה להגיע לקשר עם איש הפנים, הוא לא יואשם".

בעיה נוספת היא שגם כאשר המערכת עלתה על מה שבבירור נראה כמו ידיעה מוקדמת של אירוע בחיי החברה, צריך להוכיח את הקשר בין המסחר במניות שעשה החשוד, לבין מידע הפנים. כלומר להוכיח שמבצע המסחר עשה זאת בגלל המידע שהגיע לידיו. זה קל אם מדובר במנכ"ל של החברה, אבל הרבה יותר מסובך במקרים אחרים.

זהו המצב, למשל, במקרה של פעיל שוק ההון מנחם וינברג, החשוד בשימוש במידע פנים בארבע חברות (קדימהסטם, סאמיט, כלל ביוטכנולוגיה ואליום מדיקל), שבאף אחת מהן הוא לא מילא תפקיד כלשהו. ברשות חושדים שהייתה לו "דלת פתוחה" אצל המנכ"לים והבכירים בחברות רבות, בשל הסיוע שהעניק להן בהנפקות וגיוסי הון, ואלה חלקו איתו את התוכניות העתידיות של החברות שלהם, אולי בתום לב. אבל כדי להשיג הרשעה הם יצטרכו להראות שאכן עבר מידע כזה, בין אם באמצעות עדויות של אותם בכירים ובין אם באמצעים אחרים.

בקיצור, גם אחרי האלגוריתמים המתוחכמים שלך, את עדיין צריכה למצוא מישהו שיספר לך את הסיפור.
"אחרי שהשתמשתי בכל הסמכויות וראיתי שיש לי די ראיות לפתוח בחקירה גלויה, עם נחקרים, עדים וחשודים, ועושים חיפושים במשרדים ובטלפונים החכמים יכול להיות לי תיק נסיבתי יפה גם אם החשודים העיקריים שותקים. יש לי יכולת למצוא את המידע המפליל מעדים שמספרים את הסיפור. למשל - כמו במקרה של אנשי יחסי הציבור צבי רבין או נעם טפר (שניהם הורשעו בשימוש במידע שקיבלו מלקוחותיהם) - שם העדים, בכירים בחברות, סיפרו לי שהעבירו את המידע. דרך אחרת היא לחדור לטלפונים, ולמצוא הודעות ווטסאפ בסגנון של ‘עכשיו תקנה את המניה, עומד לקרות ככה וככה’. אבל נכון, לפעמים יש תיקים שאין לא את זה ולא את זה".

ואז מגיע שלב התסכול?
"אנחנו הופכים כל אבן כדי להוכיח את התיק".

מצד שני, גם ההגנה המשפטית על נאשם בשימוש במידע פנים - גם אם אינו ‘איש הפנים’ שהיה לו המידע - היא אינה פשוטה. "ברגע שמאתרים פעילות חריגה ללא הסבר, ובמקביל מגלים קשר, ישיר או עקיף, לאיש פנים - הנטל עובר לחשוד עצמו", אומר עו"ד אדרת. "הוא צריך לתת הסברים למה החליט לרכוש או למכור בדיוק בעיתוי ובהיקפים האלה".

"בדרך כלל אנחנו מנסים להראות שהאיש התעניין במניה, עקב אחריה, ניתח את השוק והיו לו הערכות שהתבססו על ניתוח מקצועי וענייני. מצד שני היו מקרים שניסינו להראות שאמנם היה מידע פנים, אבל המכירה היתה בגלל הזדקקות למזומנים בדחיפות, כמו אשפוז רפואי או הוצאות אחרות, שחייבה מימוש ניירות ערך במהירות. בדרך כלל, בכל הנוגע למידע פנים, שתיקה בחקירה לא רק שלא עוזרת אלא מזיקה. ההגנה הנכונה היא להסביר את הפעילות, כי חוסר מתן הסבר עלול לחרוץ את דינו של החשוד בהמשך".

צבי רבין שם לעצמו למטרה למנוע ממנהלים ומשקיעים הגעה למצב שבו הם צריכים להסביר לרשויות החוק הוראות קנייה ומכירה שהעבירו. מאז שחרורו מהכלא ב-2015 הוא הפך כאמור למרצה נמרץ בנושא, ולדבריו העביר כ-150 הרצאות.

אילו לקחים אתה מדגיש בהרצאות שלך?
"אני אומר: אל תדברו עם המשפחה (על אירועים בחיי החברה). בראש השנה ובפסח תגידו למשפחה: אל תקנו את מניות החברה שבה אני נמצא, ותגידו את זה גם לחברים. וגם אל תפטפטו כל כך הרבה.

"אנשים מדברים בלי לחשוב בכלל. הייתה פעם שהגעתי לחברת נדל"ן ציבורית כדי לתת את ההרצאה שלי ועמדתי במסדרון. יצאה מישהי ואמרה לאדם אחר - בלי להתייחס בכלל לעובדה שעומד שם איש לא מוכר לה ושומע את השיחה - ‘תשמע, מכרנו כבר 500 דירות’. עם הדוגמה הזאת פתחתי את ההרצאה אצלם.

"אני אומר: חבר’ה אל תסמכו על אף אחד. הפיתוי להשתמש בדברים שאולי אמרתם כדי להרוויח כסף הוא גדול. אל תספרו בריצת בוקר לחבר שצפויה עסקה גדולה. ואם עשיתם טעות - תקנו אותה. ממש תגידו לאותו חברו: ‘מה שסיפרתי לך עכשיו זה מידע פנים, אל תעשה בזה שימוש’. מי שיעשה את זה ייצא נקי. היה מקרה כזה. אם אתה נזכר אחרי שלושה ימים שסיפרת למישהו משהו, כתוב לו ווטסאפ שבו נאמר: ‘אל תקנה את המניות, זה היה מידע פנים’.

"ועוד דבר זה שצריך לדעת זה איך להתנהל מול אנשים. מנכ"לים של חברות ציבוריות הם כל הזמן עבריינים בפוטנציה. הם נפגשים עם משקיעים ואלה רוצים ‘לחלוב’ מהם אינפורמציה. אל תתן מידע עודף, עמוד בלחצים".

אני מבינה שיש לך גם טענות כלפי ההתנהלות של הרשות. מהן?
"רשות ני"ע לא עושה שום דבר כדי לחנך את השוק. היא הרי עושה עשרות מעצרים בשנה, וזה מתחזק: 2019 הייתה שנת שיא בחקירות סביב מידע פנים. אז או שהציבור מטומטם, או שיש כאן בעיה של חינוך. נכון שלפני כמה שנים הם הוציאו הנחיות לחברות: להוציא נהלים לעובדים, לקיים הרצאות בנושא, וחברות עושות את זה. אבל מגיע איזה עורך דין ומדבר, והעובדים נרדמים".

עוד כתבות

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

"חוק מסוכן שאין לאשרו": ארגוני סביבה ומחקר נגד חוק חבל התקומה

שורה של ארגונים הגישו הסתייגויות לחוק, וכולם מתנגדים לוועדת התכנון האזורית שאמורה לקום עבור החבל: "מגרש משחקים לממשלה" ● חדשות הנדל"ן

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

לא בעזרת הצבא: כך יכולה ישראל להכריע את איראן

התקיפה האיראנית הכושלת נגד ישראל יצרה חלון הזדמנויות נדיר לסיכול התחמשותה הגרעינית של איראן ● במקום לפתוח בעימות צבאי, מהלך בעל השפעה מוגבלת, לו מתנגדת הקהילה העולמית, ישראל צריכה לגבש כוח משימה בין־לאומי שמטרתו לחנוק את איראן במישור הכלכלי

שדה התעופה בדובאי / צילום: Shutterstock

הטיסות של ארקיע נדחו, ועשרות ישראלים תקועים בשדה התעופה בדובאי

עיכובים חריגים בטיסות ארקיע וישראייר מדובאי הביאו לכך שעשרות נוסעים תקועים בשדה התעופה מעל 24 שעות ● הסיבות לעיכוב: תקלות במטוסים שהובילו לשיבוש בלוח הזמנים ● עיכובים גם בטיסות לארץ מיעדים נוספים מאירופה

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

נעילה אדומה בוול סטריט: המדדים סיימו את החודש הכי גרוע השנה

נאסד"ק ירד ב-2% ● אמזון פרסמה את הדוח הרבעוני - עקפה את הצפי הן ברווח והן בהכנסות ● גוגל מסיימת את אפריל בעלייה של כ-9%, מטא בירידה של כ-10% ● טראמפ מדיה עלתה ב-50% בחמישה ימים, אך ירדה ב-20% מתחילת החודש ● פייפאל פרסמה תוצאות מעורבות ועדכנה כלפי מעלה את תחזית הרווח ● קוקה קולה עקפה את הציפיות, אך המניה ירדה

אלי עזור / צילום: ניב אהרונסון-וואלהnews, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

זכיות הלוטו של אלי עזור: אקזיט טכנולוגי ענק בוול סטריט והשקעת גז בבורסה בת"א

בשבוע שבו ניצח עזור במאבק שניהל על זהות הדירקטורים בחברת תמר פטרוליום - השקעה שבה הוא מורווח מאות מיליוני שקלים - הושלמה מכירתה של חברת טכנולוגיות הלוטו נאוגיימס, בעסקה שהזרימה לכיסיו 178 מיליון דולר ● נאוגיימס תימחק מנאסד"ק שבה הונפקה ב־2020

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

מגמה מעורבת בוול סטריט; AMD צוללת ב-6%, סופר מיקרו ב-16%

הנאסד"ק יורד ב-0.4% ● AMD וסופר מיקרו צוללות בעקבות הדוחות ● מחירי הנפט יורדים במעל ל-1% ● היום הפד צפוי להשאיר את הריבית ללא שינוי, מיטב: "הפד יעביר מסר ניצי שיגרום לעליית התשואות, וכך, ירסן את התנאים הפיננסיים" ● וגם, המניות המומלצות של גולדמן סאקס

החוק שיאשר לסנן את הבוס אחרי העבודה / אילוסטרציה: גלובס, חומרים: Shutterstock

החוק שיאסור על הבוס להתקשר לעובד אחרי שעות העבודה והסיכוי שיגיע גם לישראל

שוק העבודה בעולם ממשיך להתאים את עצמו לצרכיהם של דור המילניום וה–Z: הקנדים יעגנו בחוק התקציב את "הזכות להתנתק" ● גם מדינות אחרות מקדמות מהלכים שמגדירים מתי נגמר יום עבודה ומתי מותר לפנות לעובדים ● האם יש סיכוי לחקיקה דומה גם בישראל?

מוחים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה משתלטים על בניין המילטון שבתוך הקמפוס / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

רימוני הלם ומעצרים: המשטרה פינתה את המפגינים באוניברסיטת קולומביה

לבקשת ההנהלה, שוטרים פינו את ההיכל שבו התבצרו המפגינים ואת המאהל שהוקם על המדשאה • כ-100 מהמפגינים נעצרו בעימותים והמשטרה השתמשה ברימוני הלם כדי לפזר את המוחים • ההנהלה ביקשה מהמשטרה להישאר בקמפוס בשבועיים הקרובים

אילון מאסק, מנכ''ל ומייסד טסלה / צילום: ap, Jae C. Hong

טסלה מזנקת ב־35% בשבוע? אל תתרגשו, זו השיטה הכי ישנה בספר של מאסק

לאורך השנים אילון מאסק פיזר שלל הצהרות שלא התממשו ● בזמן שהמניה של טסלה צברה תאוצה והכרזותיו של מאסק שבו את דמיונם של המשקיעים, גופים פדרליים החלו בחקירה רשמית בה נבדקו טענות שמערכת הסיוע לנהיגה אוטונומית תרמה לכ־1,000 תאונות החל מינואר 2018 ● אבל המשקיעים של טסלה לא מוטרדים מהעבר, ומסתבר שגם לא מההווה

צבי יחזקאלי / צילום: רן יחזקאל, ויקימדיה

"שליחות חדשה": צבי יחזקאלי עוזב את רשת 13 ומצטרף ל-i24NEWS

יחזקאלי, ראש דסק הערבים של חדשות 13, עוזב את ערוץ רשת 13 ומצטרף לערוץ החדשות של i24NEWS כפרשן בכיר ומגיש תוכנית מרכזית ● "הטבח הנורא ב-7 באוקטובר הביא אותי להתבונן מחדש על חיי האישיים והמקצועיים ולעשות שינוי"

בצלאל סמוטריץ', הציונות הדתית / צילום: רפי קוץ

האם מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של ישראל בגלל המצב הגיאופוליטי?

שר האוצר טוען שהורדת דירוג האשראי נובעת מגאופוליטיקה. זו אחת הסיבות ● המשרוקית של גלובס

בניין סופר מיקרו בקליפורניה / צילום: Shutterstock

שתי מניות שבבים פרסמו אתמול דוחות. איך הגיבו המשקיעים?

יצרנית השרתים סופר מיקרו לא עמדה בתחזיות האנליסטים ופרסמה הכנסות נמוכות מהצפוי ● גם חברת השבבים AMD פרסמה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון וספגה הורדה דרמטית במחיר המניה

השקל מתחזק מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

השקל מזנק בכ-2% מול המטבעות הזרים; אלו הסיבות

ברקע למגעים בעסקת החטופים השקל מתחזק בחדות הבוקר (ג'), בהמשך למגמה אמש ● למרות האופטימיות, הכלכלנים הבכירים מזהירים כי התנודתיות בשוק המט"ח המקומי צפויה להימשך

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית: התנהלות הממשלה בנושא גיוס החרדים - המשך הרפורמה המשפטית

בהרב-מיארה שלחה מכתב חריף למזכיר הממשלה, בו נכתב כי בהתנהלות בעניין גיוס בני הישיבות "יש משום המשך של הניסיון, שהוא חלק ממה שכונה 'הרפורמה המשפטית', להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה ולעקוף אותו" ● בתוך כך, היועמ"שית הגישה תשובה משלימה לבג"ץ בעניין חוק הגיוס, בה צוין כי במהלך דצמבר 2023 החלו במשרד הביטחון ובצה"ל בגיבוש תוכנית לגיוס בני החברה החרדית

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה אדומה בתל אביב; מדד הבנקים ירד בכ-1.5%

ת"א 35 ירד ב-1% ות"א 90 השיל מערכו 0.2% ● בעקבות וול סטריט, מניות הקנאביס זינקו ● חגי שלום, בעל השליטה בטיב טעם, מוכר חלק ממניותיו, המניה זינקה בכ-7% ● גב ים: ירידה של כ-20% ברווח הנקי ● הפד צפוי להשאיר את הריבית ללא שינוי, מיטב: "הפד יעביר מסר ניצי שיגרום לעליית התשואות, וכך, ירסן את התנאים הפיננסיים" ● וגם, המניות המומלצות של גולדמן סאקס

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

רפיח או עסקה? כלכלנים מעריכים איך יגיבו הבורסה והשקל לתרחישי המלחמה

ישראל נמצאת בפני צומת אסטרטגי, כששתי אופציות מרכזיות על השולחן ● הראשונה היא עסקה שכוללת החזרת חטופים לצד הפסקה זמנית של הלחימה ● השנייה היא ככל הנראה פעולה נרחבת של צה"ל ברפיח ● שלושה כלכלנים בכירים מנתחים את השפעתם של התרחישים השונים על השקל, הבורסה והגירעון התקציבי

איורים: גיל ג'יבלי

הכירו את המנכ"ל שהרוויח השנה 50 מיליון דולר, במזומן

שמונה מנכ"לים ישראלים בחברות הנסחרות בוול סטריט קיבלו אשתקד תגמול של מעל 10 מיליון דולר ולעתים הרבה יותר ● מי המנכ"ל שקיבל כ־50 מיליון דולר במזומן, מדוע אחר העדיף לקבל הכול במניות, ולמה עלות העסקתו של אמנון שעשוע במובילאיי נחתכה דרמטית?

אקסל / אילוסטרציה: Shutterstock

כך הבינה המלאכותית תעזור לכם להשתמש באקסל

מיקרוסופט החלה להכניס כלי AI לתוכנת האקסל ● בקרוב תוכלו לקבל ניתוחי מגמות ותובנות על הנתונים שלכם, לייצר נוסחאות בקלות בעזרת טקסט, ולקבל דגש על מה שחשוב לכם

הפגנה פרו פלסטינית באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, השבוע / צילום: ap, Cliff Owen

איסור על שיח אנטישמי: בארה"ב מנסים לעצור את הכאוס באוניברסיטאות העילית

הצעת חוק חדשה נגד אנטישמיות תובא להצבעה השבוע בבית הנבחרים האמריקאי ● היא עשויה להפוך את הקריאות בהפגנות הפרו-פלסטיניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב לעבירות פליליות ● איך יגנו על הסטודנטים היהודים, והאם ביקורת על ישראל תיחשב אנטישמית?

אתר בנייה / צילום: Shutterstock

גורם בענף הבנייה: 8,000 פועלים פלסטינים כבר נמצאים בישראל; במנהל האזרחי מכחישים

הגורם טוען כי מדובר בפועלים שכבר עבדו בעבר בארץ, וקיבלו לאחרונה אשרות חדשות מהשב"כ ● במנהל האזרחי מתעקשים: "אין כרגע אישור להכנסת פועלי בניין לישראל"