גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איפה הכסף? כל מה שצריך לדעת על קרנות נאמנות אקטיביות מול פאסיביות

האם הקרנות האקטיביות והפאסיביות נהנות מקצב צמיחה דומה? ומדוע בשנים האחרונות צומחות הקרנות המחקות מהר יותר מקרנות הסל? בעלי בית ההשקעות מיטב דש בטור אחרון בסדרה על משקלן של קרנות הנאמנות בישראל

חדר עסקאות בבנק בתל אביב  / צילום: NIR ELIAS, רויטרס
חדר עסקאות בבנק בתל אביב / צילום: NIR ELIAS, רויטרס

תעשיית קרנות הנאמנות מורכבת משני עולמות השקעה: אקטיבי ופאסיבי. בשני הטורים הקודמים שלי ב"גלובס" התייחסתי לכלל התעשייה, ואילו הפעם אנסה לצלול אל תוך שני חלקיה, השונים מאוד זה מזה.

התעשייה האקטיבית המסורתית היתה היחידה בישראל מבין הסוגים השונים של קרנות הנאמנות עד לשנת 2000. תעשייה זו מגיבה מהר ובעוצמה לשינויים שחלים בשוק ההון, הן בכניסת כספים אליה בתקופות של גאות והן ביציאת כספים ממנה בתקופות של משבר ושפל.

השנים הטובות ביותר מבחינתה היו 2003-2005. במהלך שנים אלה היא גדלה כמעט פי שלושה, מ-46 מיליארד שקל ל-125 מיליארד שקל, הן תודות לכניסת כספים והן תודות לעליית ערך שנבעה מעליות חדות בשוקי המניות והאג"ח. פרק זמן נוסף, חיובי מאוד מבחינתה, היו השנים 2009-2010 - שנתיים שבהן הכפילה את נכסיה מ-65 מיליארד שקל, שפל שאליו היא הגיעה בעקבות המשבר הגלובלי של 2008, ל-135 מיליארד שקל. ופרק הזמן השלישי החיובי עבורה היה בשלוש השנים 2012-2014 - תקופה שבה היא צמחה בכ-80% מ-105 מיליארד שקל ל-182 מיליארד שקל.

אין זה מקרה שהצמיחה של התעשייה האקטיבית המסורתית בשלושת פרקי הזמן האלה הגיעה תמיד אחרי שנה של משבר קשה בשווקים ויציאת כספים מאסיבית ממנה: 2002 - משבר קשה בשוקי המניות והאג"ח בישראל עקב אינתיפאדה, מיתון ואובדן שליטה תקציבית; 2008 - המשבר הפיננסי הגלובלי; ו-2011 - המשבר סביב כלכלת יוון והצונאמי ביפן.

בשנים האחרונות, התעשייה התעשייה האקטיבית המסורתית, במקרה הטוב, דורכת במקום - עליית ערך שמפצה על יציאת כספים. בסוף 2014 עמדו נכסיה על 182 מיליארד שקל, וחמש שנים אחרי, בסוף 2019, סך נכסיה הגיע ל-189 מיליארד שקל. לכאורה, גידול, אבל בהתחשב בעליות החדות שנרשמו בשוקי המניות והאג"ח בעולם ובישראל בפרק זמן זה, זוהי נסיגה ולא צמיחה.

ואכן, מבחינת כניסת כספים לתעשייה ויציאה ממנה, התמונה לא נראית מרנינה. בחמש השנים האחרונות היו שלוש שנים של יציאת כספים מהתעשייה ושנתיים של כניסת כספים, ובסך הכל יצאו בפרק זמן זה מהתעשייה של הקרנות האקטיביות כ-15 מיליארד שקל. אבל, נתון זה עוד מחוויר לעומת מה שקרה לתעשייה הזו ברבעון הראשון של 2020 - אז יצאו ממנה סכומים עצומים, ונכסיה בסוף מרץ 2020 הגיעו לכ-140 מיליארד שקל בלבד.

גם כיום, אחרי ההתאוששות בשווקים, נכסי הקרנות האקטיביות מגיעים לרמה של כ-153 מיליארד שקל בלבד, הזהה לרמת נכסיהן בסוף 2013 - ורק כ-20% יותר מנכסיהן בסוף 2005.

התפתחות-נכסי-קרנות-הנאמנות-בישראל-לאורך-זמן

מה קרה לתעשיית הקרנות הכספיות?

הקרנות הכספיות (Money Market Funds) התחילו את דרכן בישראל ב-2008, בעיתוי מצוין מבחינתן, שכן הכסף שנמלט עקב המשבר הגלובלי אדיר הממדים מקרנות נאמנות שמתמחות במניות וכאלה המתמחות באג"ח של חברות, או קרנות מעורבות, חיפש מקלט בטוח בקרנות הכספיות, במיוחד כשהריבית אז היתה גבוהה.

אלא שירידה מהירה בשיעור הריבית והתאוששות שוקי ההון גרמה ליציאת כספים מהקרנות הכספיות חזרה אל הקרנות המסורתיות, ובתוך שנה-שנתיים נכסיהן נחצו לשניים. ושוב, המשבר ב-2011 החזיר אליהן כספים לרמה שהיתה בסוף 2008, והניסיון שנעשה בישראל להעלות את הריבית, העלה את נכסיהן לרמת שיא של יותר מ-61 מיליארד שקל ב-2013 ובראשית 2014.

ואז, המציאות העסקית שאילצה את בנק ישראל לחזור למתווה של הפחתת הריבית, פגעה שוב קשות בנכסיהן. במרץ 2015 הגיעה ריבית בנק ישראל לשיעור הנמוך מעולם (עד אז) - מה שגרר יציאת כספים מאסיבית מהקרנות הכספיות, ובתוך כשנתיים נכסיהן צנחו מכ-55 מיליארד שקל ל-15 מיליארד שקל בלבד בסוף 2017.

מנקודת שפל זו, שביטאה חוסר אטרקטיביות של המכשיר הזה, תעשיית הקרנות הכספיות הצליחה, בכל זאת, להכפיל את עצמה לכ-30 מיליארד שקל בסוף 2019, בעיקר תודות לכניסה ניכרת של כספים לקרנות כספיות דולריות, שהעניקו תשואה דולרית גבוהה מאוד יחסית לשקל. ועדיין, למרות הכפלת נכסיה של תעשייה זו, היקף נכסיה הנוכחי הוא כ-26 מיליארד שקל - קטן ביותר מ-50% מנכסיה בשיא.

קרנות הסל לא אמרו את המילה האחרונה

הצמיחה של תעשיית תעודות הסל בשנים הראשונות לפעילותן בישראל היתה עקב בצד אגודל. החדירה שלהן לתודעת המשקיעים היתה איטית ולוותה בחשדנות כלפי המוצר שראשיתו, במתכונת שונה, היתה בארה"ב של סוף שנות ה-70. הזינוק הגדול התחיל ב-2006, ובתוך כמה שנים התעשייה גדלה מכמה מיליארדי שקל לכמה עשרות מיליארדי שקל והגיעה לשיאה ב-2014.

ומאז, בחמש השנים האחרונות, בדומה לתעשיית הקרנות האקטיביות, היא נותרה כמעט ללא שינוי חרף העליות החדות בשווקים שהיו אמורות להביא אותה לשיאים חדשים. זה לא קרה. והסיבה: רפורמת תעודות הסל, הוראות רגולטוריות שיצרו לחץ חזק של מכירות מצד גופים קשורים למנפיקי קרנות הסל, וכן תחרות מצד הקרנות המחקות.

ברבעון האחרון של 2018 נעשתה רפורמה מקיפה בתעודות הסל והן נהפכו לקרנות סל. מדובר בשינוי מהותי, שהפך את תעודות הסל ממוצר התחייבותי (מעין אג"ח), שבו מנפיק התעודה התחייב להעניק למשקיעים בה תשואה זהה לתשואה של המדד שאחריו היא עקבה, למוצר שאינו התחייבותי, אלא במידה מוגבלת - בגבולות של מקסימום 0.3% בתשואה (השיעור המדויק תלוי בסוג ההתמחות של הקרן), אם קרן הסל לא הצליחה להדביק את המדד.

הירידה בנכסי קרנות הסל בשנים האחרונות היא אף גדולה יותר ממה שמשתקף בנתונים היבשים, שכן חלק מהירידה קוזז על ידי הפיכת חלק מהקרנות המחקות לקרנות סל (בעיקר בחברת מגדל). אגב הרפורמה, חוסלו תעודות הפיקדון, שהיו חלק מתעשיית תעודות הסל, ושהיו מכשיר דומה לקרנות הכספיות.

ברבעון הראשון של 2020 נמשכה יציאת הכספים ממגזר זה של תעשיית הקרנות - חלקה נבע מהמשבר וחלקה מהוראות רגולטוריות. את הרבעון הראשון השנה הן סיימו עם נכסים של 71.5 מיליארד שקל - ירידה של 23% לעומת נכסים של 93.3 מיליארד שקל בסוף 2019. מאז גדלו הנכסים, והם התייצבו כיום על רמה של כ-84 מיליארד שקל.

ואולם, נראה כי מכשיר ההשקעה הזה, שהוא פופולרי מאוד בעולם, לא אמר את מילתו האחרונה, שכן יש לו לא מעט יתרונות, שאולי באים לידי ביטוי דווקא בעת משבר, כפי שאנחנו חווים כיום.

הקרנות המחקות - היחידות שצמחו השנה

הקרנות המחקות הן קרנות שהוקמו בסוף 2008 וראשית 2009 כ"אחיות" לתעודות הסל, שהתחילו את דרכן כתשע שנים קודם לכן, בסוף 1999. כשהוקמו הקרנות המחקות, תעודות הסל היו במסלול מהיר מאוד של צמיחה, במיוחד ב-2007 כשנכסיהן צמחו מכ-4 מיליארד שקל לכ-14 מיליארד שקל בתוך שנה. זה היקשה על הצמיחה בקרנות המחקות, שנותרו במשך שלוש שנים (2009-2011) סביב אותה רמה של כ-3 מיליארד שקל.

הצמיחה המהירה של הקרנות המחקות התחילה ב-2012, כשנכסיהן שולשו לכ-9 מיליארד שקל, כבסיס לשתי קפיצות נוספות בנכסים - לכ-15 מיליארד שקל בסוף 2013 ולכ-25 מיליארד שקל בסוף 2014. צמיחה זו נבלמה מעט ב-2015-2018, אבל, שנת 2019 הביאה להן עדנה - קפיצה של כ-50% בנכסים לרמת שיא של כ-41 מיליארד שקל.

הסיבה לזינוק הזה קשורה בגאות בשוקי ההון, אבל הרבה יותר מכך - בשינוי המבני שהתחולל בתעשייה הפאסיבית - הרפורמה בתעודות הסל. עם זאת, ברבעון הראשון של 2020, משבר הקורונה הכריע גם את הקרנות המחקות. הציבור מכר גם אותן, ויחד עם ירידת ערך הסתכמו נכסיה של תעשייה זו בסוף מרץ האחרון ב-32 מיליארד שקל, לעומת כ-41 מיליארד שקל בתחילת השנה.

ואולם, הקרנות המחקות היו הראשונות להתאושש מהלם הקורונה. הן חזרו לגייס כספים מהציבור, ויחד עם עליית ערך, נכסיהן מסתכמים כיום, באמצע אוגוסט, בכ-43 מיליארד שקל - עלייה של כ-5% בהשוואה לנכסיהן מתחילת השנה. זהו החלק היחיד בתעשיית הקרנות שנכסיו כיום גדולים משהיו בתחילתה שנה.

בשנים האחרונות נוצרה סגמנטציה ברורה בין קרנות הסל לבין הקרנות המחקות בתוך העולם הפאסיבי. קרנות הסל הן יעד למשקיעים מוסדיים, ובמידה מסוימת גם לאותם משקיעים פרטיים שבעיניהם יש חשיבות לנזילות התוך-יומית של מכשיר ההשקעה הזה - כלומר, האפשרות לקנות אותן ולמכור אותן במהלך המסחר.

לעומת זאת, קהל היעד של הקרנות המחקות מורכב בעיקרו מיועצי ההשקעות ומלקוחותיהם, שפחות רגישים לעניין הנזילות במהלך יום המסחר, ונוסף על כך, מתקשים לעכל את הסוגיה של דמי הניהול המשתנים במכשיר המתחרה של קרנות הסל. 

הכותב הוא מבעלי בית ההשקעות מיטב דש, שבו מנוהלות, בין השאר, גם קרנות נאמנות. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

מערכת חץ 3 / צילום: דוברות משרד הביטחון

הזמנות בשיא וביקוש מקומי: האם החברות הביטחוניות ירוויחו מהתקיפה האיראנית?

מערכות ההגנה האוויריות בישראל קיבלו חותמת משמעותית כאשר הדפו 99% מהאיומים במתקפה האיראנית ● כעת העניין במערכות מצד ממשלות מסביב לעולם מזנק, והביקושים עולים ● בתעשייה האווירית מרגיעים: "יודעים לתת איזון בין צרכי מדינת ישראל לבין הלקוחות"

אווטאר של חברה וירטואלית ב־Replika / צילום: מתוך אתר החברה

לא רק ChatGPT: שישה כלי AI שכדאי להכיר

בשוק יש היום שורה של צ'אטבוטים ייעודיים למשימות נקודתיות ● אלה יכולים לסייע הן בחיים האישיים והן בחיים המקצועיים - מכתיבת קורות חיים, דרך חבר וירטואלי ועד שיווק

רועי קדוש, סמנכ''ל ההשקעות בהכשרה ביטוח / צילום: שירעד שליט

תחזיקו מזומן: ההמלצה החריגה של מנהל ההשקעות

רועי קדוש מהכשרה ביטוח מודה כי התמחור הגבוה בשווקים "בעייתי", וממליץ להשקיע במדדי וול סטריט במשקל שווה - כדי לנטרל את הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" ● חלק מהכסף הוא מציע להשאיר כיום במזומן, כדי "לנצל הזדמנויות כשיגיעו ירידות"

כפר ערב אל-עראמשה / צילום: איל יצהר

הותר לפרסום: 6 לוחמים נפצעו קשה בגליל, 8 נוספים במצב בינוני וקל

אדם נפצע אנוש, שניים נפצעו קשה, ארבעה במצב בינוני והשאר קל בפגיעה ישירה בערב אל-עראמשה ● דיווח: בארה"ב מעריכים שישראל תבצע תקיפה מצומצמת בשטח איראן • איראן: "כל תקיפה של ישראל בשטחנו תיענה בתגובה חזקה ונחרצת" • בגליל המערבי: נפילות בשטחים פתוחים אחרי כ-5 שיגורים מלבנון, לא ידוע על נזק או על נפגעים • הפעילות במרכז הרצועה: כוחות הנח"ל חיסלו מחבל באמצעות רחפן • עדכונים שוטפים

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

סודות מתוך ועדת ההשקעות: כך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יח''צ, איל יצהר

בדיקת רשות ניירות ערך והשאלה: מה שמותר לנתן חץ ולדוד פורר אסור לאחים אמיר?

האחים יוסי ושלומי אמיר התקפלו השבוע בפני הרגולטור והחילו על עצמם "וולונטרית" את ההגבלות של בעלי שליטה ● אבל האחים אמיר הם לא היחידים שהתנהלו כמו בעלי שליטה ללא ההגבלות, אז מדוע דווקא הם תפסו את תשומת הלב של רשות ניירות ערך?

חברת ארמיס / צילום: שלומי יוסף

ארמיס רוכשת חברת סייבר ישראלית ב-150 מיליון דולר

סילק מפתחת פלטפורמה המאפשרת למנהלי אבטחת מידע לזהות ולתעדף שלל חולשות ואף לתקן אותן ● לאחר הרכישה, ארמיס תטמיע את הפלטפורמה של החברה בתוך המערכות והפלטפורמה שלה

סניף של ביטוח לאומי בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

אלפי עסקים עלולים לגלות בקרוב שהם חייבים לביטוח לאומי מיליוני שקלים

אלפי מעסיקים קיבלו לאחרונה מכתב מהמוסד לביטוח לאומי, שממליץ להם לדווח מרצון על ניכוי הוצאות עובדיהם השכירים מהברוטו לצורכי תשלום דמי הביטוח הלאומי ● הדיווח יהיה רטרואקטיבי, משנת 2017 ואילך ● מעסיק שלא יעשה זאת חשוף לביקורת ולקנסות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה אדומה בתל אביב; מדד ת"א בנקים 5 צלל ב-1.7%

ת"א 35 ירד ב-1% ● ישראייר חזרה לגודל צי מטוסים שהיה זמין לפני המלחמה ●  קרן המטבע חתכה את תחזית הצמיחה של ישראל ● בעקבות האג"ח האמריקאי, תשואת האג"ח הממשלתית הארוכה בישראל בשיא של 12 שנים ● ג'יי.פי. מורגן: "היסטורית, רכישת זהב לא מצדיקה את הסיכון" ● יו"ר הפד מודה: "אין התקדמות במאבק באינפלציה, זה לוקח יותר זמן משחשבנו"

בנימינה / צילום: נעמה מצגר טבול

"משלמים שכר דירה של 7,000 שקל בחודש ולא מקבלים דירה": הפרויקט שהסתבך והעלויות

ב־2018 זכו 18 משפחות בהגרלה של מחיר למשתכן בבנימינה, אולם עד כה הפרויקט לא התקדם ● היזם מאשים את המועצה והוועדה המרחבית שלא מאפשרות להוציא היתר בנייה, והוועדה טוענת שההיתרים שהגיש היזם אינם תואמים את תוכנית הבינוי החדשה ותרמו לעיכוב

מסילות רכבת בחדרה, באזור מתחם 27 / צילום: תמר מצפי

המאבק שתוקע הכפלת מסילת הרכבת ופיתוח קרקע ביותר ממיליארד שקל

הוועדה לתשתיות לאומיות רוצה להפקיע כ-400 דונם במערב חדרה ● בעלי הקרקעות עתרו לבג"ץ והזהירו: ההפקעה, הפיצויים וביטול אזור התעסוקה יגרמו נזק של יותר ממיליארד שקל

שלט של גינדי שמציעה פטור ממס רכישה / צילום: כדיה לוי

המבצעים למכירת דירות: מי באמת הנהנה העיקרי?

הקיפאון בשוק הנדל"ן גורם ליזמים להציע הנחות בכל מיני צורות על דירות, אך האם הקונים באמת מרוויחים בהם?

שר החוץ האיראני חוסיין אמיר עבדאללהיאן / צילום: Reuters, Reuters

שר החוץ האירני נחת בניו יורק: ישתתף בדיוני מועצת הביטחון של האו״ם ויקיים פגישות

שר החוץ האירני נחת בניו יורק, מנהיגי הארגון הכלכלי הבין-לאומי (G7) גינו את המתקפה האיראנית על ישראל • דקות לחצות - אזעקות במטולה ובסביבתה • מתאם פעולות הממשלה בשטחים: יותר מ-300 משאיות סיוע נכנסו לרצועה, כ-100 משלוחים הוצנחו • צה"ל השלים תרגיל רחב היקף בצפון: "תורגלו תרחישי התקפה והגנה" • עדכונים שוטפים 

צוות המייסדים של מנטי רובוטיקס / צילום: Mentee Robotics

ישטוף כלים ויעשה כביסה? אמנון שעשוע משיק רובוט דמוי אדם

הרובוט המכונה "מנטיבוט", פותח במסגרת חברה שהקים שעשוע לפני כשנתיים עם פרופ' ליאור וולף, שבעבר היה חוקר בינה מלאכותית במטא ● מדובר ברובוט דמוי אדם המיועד לבצע מטלות בסיסיות במשקי הבית או במחסנים תעשייתיים

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר מזנק לשיא של חמישה חודשים. אלה הסיבות

המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן לצד התחזקות הדולר בעולם הובילה לתיסוף חד מול השקל ● שער הדולר-שקל מתקרב לרמה של 3.78 שקלים, שיא של חמישה חודשים

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: יח''צ

כמעט 100 מיליון שקל בשנה: זה שיאן השכר החדש בבורסת ת"א

עלות שכרו של מנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס בשנת 2023 עמדה על כ-26 מיליון דולר, רוב הסכום ניתן כתגמול הוני ● פרנסיס עקף בכך את ברק עילם, מנכ"ל נייס והפך לשיאן השכר בבורסה המקומית ● בשנה שעברה הביעו בעלי המניות של טבע מחאה על התגמולים הגבוהים לעומת ביצועי המניה באותה עת ● בתוך כך, טבע קיבלה אישור FDA לתרופת ביוסימילר

רצפת המסחר בבורסות וול סטריט בניו יורק. זו לא בועה, אבל יש סיבה לדאגה / צילום: ap, Seth Wenig

תגובת השוק למתקפה באיראן מוכיחה שהמניות אינן בבועה

העליות והמורדות בימי שישי ושני בוול סטריט הקלו זמנית על החששות לגבי היווצרות בועה אפשרית ● המשקיעים אולי נותנים הערכות שווי גבוהות על מניות, אבל הם עדיין מסוגלים לקבל החלטות מנומקות

מארק קיובן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המיליארדר שהתחיל כמוכר שקיות אשפה חושף כמה מסים שילם ואומר: "אני שמח"

"אני משלם את מה שאני צריך. ארה"ב עשתה הרבה בשבילי, ואני גאה להחזיר לה במסים כל שנה", אומר המיליארדר מארק קיובן, שצפוי שלם מס של 275.9 מיליון דולר על הרווחים שלו ב-2023

יצחק קרויזר, עוצמה יהודית / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

האם שיעורי הגיוס באוכלוסייה הכללית נמצאים במגמת ירידה?

האם שיעורי הגיוס יורדים בחברה הכללית כפי שטוען ח"כ יצחק קרויזר? פירקנו לגורמים ● המשרוקית של גלובס

קיבוץ כפר עזה. עלות שיקום הנזק מוערכת ביותר מ־5 מיליארד שקל / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

יותר מ־5 מיליארד שקל: ממדי הנזק בעוטף עזה נחשפים

נזקים ביישובי העוטף, שמוערכים במיליארדי שקלים, נחשפו בהצעת המחליטים של הממשלה שאושרה היום ● מספר דורשי העבודה זינק והפגיעה בחקלאות מוערכת במאות מיליונים ●  שיקום הבתים טרם החל בשלב זה