גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איפה הכסף? כל מה שצריך לדעת על קרנות נאמנות אקטיביות מול פאסיביות

האם הקרנות האקטיביות והפאסיביות נהנות מקצב צמיחה דומה? ומדוע בשנים האחרונות צומחות הקרנות המחקות מהר יותר מקרנות הסל? בעלי בית ההשקעות מיטב דש בטור אחרון בסדרה על משקלן של קרנות הנאמנות בישראל

חדר עסקאות בבנק בתל אביב  / צילום: NIR ELIAS, רויטרס
חדר עסקאות בבנק בתל אביב / צילום: NIR ELIAS, רויטרס

תעשיית קרנות הנאמנות מורכבת משני עולמות השקעה: אקטיבי ופאסיבי. בשני הטורים הקודמים שלי ב"גלובס" התייחסתי לכלל התעשייה, ואילו הפעם אנסה לצלול אל תוך שני חלקיה, השונים מאוד זה מזה.

התעשייה האקטיבית המסורתית היתה היחידה בישראל מבין הסוגים השונים של קרנות הנאמנות עד לשנת 2000. תעשייה זו מגיבה מהר ובעוצמה לשינויים שחלים בשוק ההון, הן בכניסת כספים אליה בתקופות של גאות והן ביציאת כספים ממנה בתקופות של משבר ושפל.

השנים הטובות ביותר מבחינתה היו 2003-2005. במהלך שנים אלה היא גדלה כמעט פי שלושה, מ-46 מיליארד שקל ל-125 מיליארד שקל, הן תודות לכניסת כספים והן תודות לעליית ערך שנבעה מעליות חדות בשוקי המניות והאג"ח. פרק זמן נוסף, חיובי מאוד מבחינתה, היו השנים 2009-2010 - שנתיים שבהן הכפילה את נכסיה מ-65 מיליארד שקל, שפל שאליו היא הגיעה בעקבות המשבר הגלובלי של 2008, ל-135 מיליארד שקל. ופרק הזמן השלישי החיובי עבורה היה בשלוש השנים 2012-2014 - תקופה שבה היא צמחה בכ-80% מ-105 מיליארד שקל ל-182 מיליארד שקל.

אין זה מקרה שהצמיחה של התעשייה האקטיבית המסורתית בשלושת פרקי הזמן האלה הגיעה תמיד אחרי שנה של משבר קשה בשווקים ויציאת כספים מאסיבית ממנה: 2002 - משבר קשה בשוקי המניות והאג"ח בישראל עקב אינתיפאדה, מיתון ואובדן שליטה תקציבית; 2008 - המשבר הפיננסי הגלובלי; ו-2011 - המשבר סביב כלכלת יוון והצונאמי ביפן.

בשנים האחרונות, התעשייה התעשייה האקטיבית המסורתית, במקרה הטוב, דורכת במקום - עליית ערך שמפצה על יציאת כספים. בסוף 2014 עמדו נכסיה על 182 מיליארד שקל, וחמש שנים אחרי, בסוף 2019, סך נכסיה הגיע ל-189 מיליארד שקל. לכאורה, גידול, אבל בהתחשב בעליות החדות שנרשמו בשוקי המניות והאג"ח בעולם ובישראל בפרק זמן זה, זוהי נסיגה ולא צמיחה.

ואכן, מבחינת כניסת כספים לתעשייה ויציאה ממנה, התמונה לא נראית מרנינה. בחמש השנים האחרונות היו שלוש שנים של יציאת כספים מהתעשייה ושנתיים של כניסת כספים, ובסך הכל יצאו בפרק זמן זה מהתעשייה של הקרנות האקטיביות כ-15 מיליארד שקל. אבל, נתון זה עוד מחוויר לעומת מה שקרה לתעשייה הזו ברבעון הראשון של 2020 - אז יצאו ממנה סכומים עצומים, ונכסיה בסוף מרץ 2020 הגיעו לכ-140 מיליארד שקל בלבד.

גם כיום, אחרי ההתאוששות בשווקים, נכסי הקרנות האקטיביות מגיעים לרמה של כ-153 מיליארד שקל בלבד, הזהה לרמת נכסיהן בסוף 2013 - ורק כ-20% יותר מנכסיהן בסוף 2005.

התפתחות-נכסי-קרנות-הנאמנות-בישראל-לאורך-זמן

מה קרה לתעשיית הקרנות הכספיות?

הקרנות הכספיות (Money Market Funds) התחילו את דרכן בישראל ב-2008, בעיתוי מצוין מבחינתן, שכן הכסף שנמלט עקב המשבר הגלובלי אדיר הממדים מקרנות נאמנות שמתמחות במניות וכאלה המתמחות באג"ח של חברות, או קרנות מעורבות, חיפש מקלט בטוח בקרנות הכספיות, במיוחד כשהריבית אז היתה גבוהה.

אלא שירידה מהירה בשיעור הריבית והתאוששות שוקי ההון גרמה ליציאת כספים מהקרנות הכספיות חזרה אל הקרנות המסורתיות, ובתוך שנה-שנתיים נכסיהן נחצו לשניים. ושוב, המשבר ב-2011 החזיר אליהן כספים לרמה שהיתה בסוף 2008, והניסיון שנעשה בישראל להעלות את הריבית, העלה את נכסיהן לרמת שיא של יותר מ-61 מיליארד שקל ב-2013 ובראשית 2014.

ואז, המציאות העסקית שאילצה את בנק ישראל לחזור למתווה של הפחתת הריבית, פגעה שוב קשות בנכסיהן. במרץ 2015 הגיעה ריבית בנק ישראל לשיעור הנמוך מעולם (עד אז) - מה שגרר יציאת כספים מאסיבית מהקרנות הכספיות, ובתוך כשנתיים נכסיהן צנחו מכ-55 מיליארד שקל ל-15 מיליארד שקל בלבד בסוף 2017.

מנקודת שפל זו, שביטאה חוסר אטרקטיביות של המכשיר הזה, תעשיית הקרנות הכספיות הצליחה, בכל זאת, להכפיל את עצמה לכ-30 מיליארד שקל בסוף 2019, בעיקר תודות לכניסה ניכרת של כספים לקרנות כספיות דולריות, שהעניקו תשואה דולרית גבוהה מאוד יחסית לשקל. ועדיין, למרות הכפלת נכסיה של תעשייה זו, היקף נכסיה הנוכחי הוא כ-26 מיליארד שקל - קטן ביותר מ-50% מנכסיה בשיא.

קרנות הסל לא אמרו את המילה האחרונה

הצמיחה של תעשיית תעודות הסל בשנים הראשונות לפעילותן בישראל היתה עקב בצד אגודל. החדירה שלהן לתודעת המשקיעים היתה איטית ולוותה בחשדנות כלפי המוצר שראשיתו, במתכונת שונה, היתה בארה"ב של סוף שנות ה-70. הזינוק הגדול התחיל ב-2006, ובתוך כמה שנים התעשייה גדלה מכמה מיליארדי שקל לכמה עשרות מיליארדי שקל והגיעה לשיאה ב-2014.

ומאז, בחמש השנים האחרונות, בדומה לתעשיית הקרנות האקטיביות, היא נותרה כמעט ללא שינוי חרף העליות החדות בשווקים שהיו אמורות להביא אותה לשיאים חדשים. זה לא קרה. והסיבה: רפורמת תעודות הסל, הוראות רגולטוריות שיצרו לחץ חזק של מכירות מצד גופים קשורים למנפיקי קרנות הסל, וכן תחרות מצד הקרנות המחקות.

ברבעון האחרון של 2018 נעשתה רפורמה מקיפה בתעודות הסל והן נהפכו לקרנות סל. מדובר בשינוי מהותי, שהפך את תעודות הסל ממוצר התחייבותי (מעין אג"ח), שבו מנפיק התעודה התחייב להעניק למשקיעים בה תשואה זהה לתשואה של המדד שאחריו היא עקבה, למוצר שאינו התחייבותי, אלא במידה מוגבלת - בגבולות של מקסימום 0.3% בתשואה (השיעור המדויק תלוי בסוג ההתמחות של הקרן), אם קרן הסל לא הצליחה להדביק את המדד.

הירידה בנכסי קרנות הסל בשנים האחרונות היא אף גדולה יותר ממה שמשתקף בנתונים היבשים, שכן חלק מהירידה קוזז על ידי הפיכת חלק מהקרנות המחקות לקרנות סל (בעיקר בחברת מגדל). אגב הרפורמה, חוסלו תעודות הפיקדון, שהיו חלק מתעשיית תעודות הסל, ושהיו מכשיר דומה לקרנות הכספיות.

ברבעון הראשון של 2020 נמשכה יציאת הכספים ממגזר זה של תעשיית הקרנות - חלקה נבע מהמשבר וחלקה מהוראות רגולטוריות. את הרבעון הראשון השנה הן סיימו עם נכסים של 71.5 מיליארד שקל - ירידה של 23% לעומת נכסים של 93.3 מיליארד שקל בסוף 2019. מאז גדלו הנכסים, והם התייצבו כיום על רמה של כ-84 מיליארד שקל.

ואולם, נראה כי מכשיר ההשקעה הזה, שהוא פופולרי מאוד בעולם, לא אמר את מילתו האחרונה, שכן יש לו לא מעט יתרונות, שאולי באים לידי ביטוי דווקא בעת משבר, כפי שאנחנו חווים כיום.

הקרנות המחקות - היחידות שצמחו השנה

הקרנות המחקות הן קרנות שהוקמו בסוף 2008 וראשית 2009 כ"אחיות" לתעודות הסל, שהתחילו את דרכן כתשע שנים קודם לכן, בסוף 1999. כשהוקמו הקרנות המחקות, תעודות הסל היו במסלול מהיר מאוד של צמיחה, במיוחד ב-2007 כשנכסיהן צמחו מכ-4 מיליארד שקל לכ-14 מיליארד שקל בתוך שנה. זה היקשה על הצמיחה בקרנות המחקות, שנותרו במשך שלוש שנים (2009-2011) סביב אותה רמה של כ-3 מיליארד שקל.

הצמיחה המהירה של הקרנות המחקות התחילה ב-2012, כשנכסיהן שולשו לכ-9 מיליארד שקל, כבסיס לשתי קפיצות נוספות בנכסים - לכ-15 מיליארד שקל בסוף 2013 ולכ-25 מיליארד שקל בסוף 2014. צמיחה זו נבלמה מעט ב-2015-2018, אבל, שנת 2019 הביאה להן עדנה - קפיצה של כ-50% בנכסים לרמת שיא של כ-41 מיליארד שקל.

הסיבה לזינוק הזה קשורה בגאות בשוקי ההון, אבל הרבה יותר מכך - בשינוי המבני שהתחולל בתעשייה הפאסיבית - הרפורמה בתעודות הסל. עם זאת, ברבעון הראשון של 2020, משבר הקורונה הכריע גם את הקרנות המחקות. הציבור מכר גם אותן, ויחד עם ירידת ערך הסתכמו נכסיה של תעשייה זו בסוף מרץ האחרון ב-32 מיליארד שקל, לעומת כ-41 מיליארד שקל בתחילת השנה.

ואולם, הקרנות המחקות היו הראשונות להתאושש מהלם הקורונה. הן חזרו לגייס כספים מהציבור, ויחד עם עליית ערך, נכסיהן מסתכמים כיום, באמצע אוגוסט, בכ-43 מיליארד שקל - עלייה של כ-5% בהשוואה לנכסיהן מתחילת השנה. זהו החלק היחיד בתעשיית הקרנות שנכסיו כיום גדולים משהיו בתחילתה שנה.

בשנים האחרונות נוצרה סגמנטציה ברורה בין קרנות הסל לבין הקרנות המחקות בתוך העולם הפאסיבי. קרנות הסל הן יעד למשקיעים מוסדיים, ובמידה מסוימת גם לאותם משקיעים פרטיים שבעיניהם יש חשיבות לנזילות התוך-יומית של מכשיר ההשקעה הזה - כלומר, האפשרות לקנות אותן ולמכור אותן במהלך המסחר.

לעומת זאת, קהל היעד של הקרנות המחקות מורכב בעיקרו מיועצי ההשקעות ומלקוחותיהם, שפחות רגישים לעניין הנזילות במהלך יום המסחר, ונוסף על כך, מתקשים לעכל את הסוגיה של דמי הניהול המשתנים במכשיר המתחרה של קרנות הסל. 

הכותב הוא מבעלי בית ההשקעות מיטב דש, שבו מנוהלות, בין השאר, גם קרנות נאמנות. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון