גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איפה הכסף? כל מה שצריך לדעת על קרנות נאמנות אקטיביות מול פאסיביות

האם הקרנות האקטיביות והפאסיביות נהנות מקצב צמיחה דומה? ומדוע בשנים האחרונות צומחות הקרנות המחקות מהר יותר מקרנות הסל? בעלי בית ההשקעות מיטב דש בטור אחרון בסדרה על משקלן של קרנות הנאמנות בישראל

חדר עסקאות בבנק בתל אביב  / צילום: NIR ELIAS, רויטרס
חדר עסקאות בבנק בתל אביב / צילום: NIR ELIAS, רויטרס

תעשיית קרנות הנאמנות מורכבת משני עולמות השקעה: אקטיבי ופאסיבי. בשני הטורים הקודמים שלי ב"גלובס" התייחסתי לכלל התעשייה, ואילו הפעם אנסה לצלול אל תוך שני חלקיה, השונים מאוד זה מזה.

התעשייה האקטיבית המסורתית היתה היחידה בישראל מבין הסוגים השונים של קרנות הנאמנות עד לשנת 2000. תעשייה זו מגיבה מהר ובעוצמה לשינויים שחלים בשוק ההון, הן בכניסת כספים אליה בתקופות של גאות והן ביציאת כספים ממנה בתקופות של משבר ושפל.

השנים הטובות ביותר מבחינתה היו 2003-2005. במהלך שנים אלה היא גדלה כמעט פי שלושה, מ-46 מיליארד שקל ל-125 מיליארד שקל, הן תודות לכניסת כספים והן תודות לעליית ערך שנבעה מעליות חדות בשוקי המניות והאג"ח. פרק זמן נוסף, חיובי מאוד מבחינתה, היו השנים 2009-2010 - שנתיים שבהן הכפילה את נכסיה מ-65 מיליארד שקל, שפל שאליו היא הגיעה בעקבות המשבר הגלובלי של 2008, ל-135 מיליארד שקל. ופרק הזמן השלישי החיובי עבורה היה בשלוש השנים 2012-2014 - תקופה שבה היא צמחה בכ-80% מ-105 מיליארד שקל ל-182 מיליארד שקל.

אין זה מקרה שהצמיחה של התעשייה האקטיבית המסורתית בשלושת פרקי הזמן האלה הגיעה תמיד אחרי שנה של משבר קשה בשווקים ויציאת כספים מאסיבית ממנה: 2002 - משבר קשה בשוקי המניות והאג"ח בישראל עקב אינתיפאדה, מיתון ואובדן שליטה תקציבית; 2008 - המשבר הפיננסי הגלובלי; ו-2011 - המשבר סביב כלכלת יוון והצונאמי ביפן.

בשנים האחרונות, התעשייה התעשייה האקטיבית המסורתית, במקרה הטוב, דורכת במקום - עליית ערך שמפצה על יציאת כספים. בסוף 2014 עמדו נכסיה על 182 מיליארד שקל, וחמש שנים אחרי, בסוף 2019, סך נכסיה הגיע ל-189 מיליארד שקל. לכאורה, גידול, אבל בהתחשב בעליות החדות שנרשמו בשוקי המניות והאג"ח בעולם ובישראל בפרק זמן זה, זוהי נסיגה ולא צמיחה.

ואכן, מבחינת כניסת כספים לתעשייה ויציאה ממנה, התמונה לא נראית מרנינה. בחמש השנים האחרונות היו שלוש שנים של יציאת כספים מהתעשייה ושנתיים של כניסת כספים, ובסך הכל יצאו בפרק זמן זה מהתעשייה של הקרנות האקטיביות כ-15 מיליארד שקל. אבל, נתון זה עוד מחוויר לעומת מה שקרה לתעשייה הזו ברבעון הראשון של 2020 - אז יצאו ממנה סכומים עצומים, ונכסיה בסוף מרץ 2020 הגיעו לכ-140 מיליארד שקל בלבד.

גם כיום, אחרי ההתאוששות בשווקים, נכסי הקרנות האקטיביות מגיעים לרמה של כ-153 מיליארד שקל בלבד, הזהה לרמת נכסיהן בסוף 2013 - ורק כ-20% יותר מנכסיהן בסוף 2005.

התפתחות-נכסי-קרנות-הנאמנות-בישראל-לאורך-זמן

מה קרה לתעשיית הקרנות הכספיות?

הקרנות הכספיות (Money Market Funds) התחילו את דרכן בישראל ב-2008, בעיתוי מצוין מבחינתן, שכן הכסף שנמלט עקב המשבר הגלובלי אדיר הממדים מקרנות נאמנות שמתמחות במניות וכאלה המתמחות באג"ח של חברות, או קרנות מעורבות, חיפש מקלט בטוח בקרנות הכספיות, במיוחד כשהריבית אז היתה גבוהה.

אלא שירידה מהירה בשיעור הריבית והתאוששות שוקי ההון גרמה ליציאת כספים מהקרנות הכספיות חזרה אל הקרנות המסורתיות, ובתוך שנה-שנתיים נכסיהן נחצו לשניים. ושוב, המשבר ב-2011 החזיר אליהן כספים לרמה שהיתה בסוף 2008, והניסיון שנעשה בישראל להעלות את הריבית, העלה את נכסיהן לרמת שיא של יותר מ-61 מיליארד שקל ב-2013 ובראשית 2014.

ואז, המציאות העסקית שאילצה את בנק ישראל לחזור למתווה של הפחתת הריבית, פגעה שוב קשות בנכסיהן. במרץ 2015 הגיעה ריבית בנק ישראל לשיעור הנמוך מעולם (עד אז) - מה שגרר יציאת כספים מאסיבית מהקרנות הכספיות, ובתוך כשנתיים נכסיהן צנחו מכ-55 מיליארד שקל ל-15 מיליארד שקל בלבד בסוף 2017.

מנקודת שפל זו, שביטאה חוסר אטרקטיביות של המכשיר הזה, תעשיית הקרנות הכספיות הצליחה, בכל זאת, להכפיל את עצמה לכ-30 מיליארד שקל בסוף 2019, בעיקר תודות לכניסה ניכרת של כספים לקרנות כספיות דולריות, שהעניקו תשואה דולרית גבוהה מאוד יחסית לשקל. ועדיין, למרות הכפלת נכסיה של תעשייה זו, היקף נכסיה הנוכחי הוא כ-26 מיליארד שקל - קטן ביותר מ-50% מנכסיה בשיא.

קרנות הסל לא אמרו את המילה האחרונה

הצמיחה של תעשיית תעודות הסל בשנים הראשונות לפעילותן בישראל היתה עקב בצד אגודל. החדירה שלהן לתודעת המשקיעים היתה איטית ולוותה בחשדנות כלפי המוצר שראשיתו, במתכונת שונה, היתה בארה"ב של סוף שנות ה-70. הזינוק הגדול התחיל ב-2006, ובתוך כמה שנים התעשייה גדלה מכמה מיליארדי שקל לכמה עשרות מיליארדי שקל והגיעה לשיאה ב-2014.

ומאז, בחמש השנים האחרונות, בדומה לתעשיית הקרנות האקטיביות, היא נותרה כמעט ללא שינוי חרף העליות החדות בשווקים שהיו אמורות להביא אותה לשיאים חדשים. זה לא קרה. והסיבה: רפורמת תעודות הסל, הוראות רגולטוריות שיצרו לחץ חזק של מכירות מצד גופים קשורים למנפיקי קרנות הסל, וכן תחרות מצד הקרנות המחקות.

ברבעון האחרון של 2018 נעשתה רפורמה מקיפה בתעודות הסל והן נהפכו לקרנות סל. מדובר בשינוי מהותי, שהפך את תעודות הסל ממוצר התחייבותי (מעין אג"ח), שבו מנפיק התעודה התחייב להעניק למשקיעים בה תשואה זהה לתשואה של המדד שאחריו היא עקבה, למוצר שאינו התחייבותי, אלא במידה מוגבלת - בגבולות של מקסימום 0.3% בתשואה (השיעור המדויק תלוי בסוג ההתמחות של הקרן), אם קרן הסל לא הצליחה להדביק את המדד.

הירידה בנכסי קרנות הסל בשנים האחרונות היא אף גדולה יותר ממה שמשתקף בנתונים היבשים, שכן חלק מהירידה קוזז על ידי הפיכת חלק מהקרנות המחקות לקרנות סל (בעיקר בחברת מגדל). אגב הרפורמה, חוסלו תעודות הפיקדון, שהיו חלק מתעשיית תעודות הסל, ושהיו מכשיר דומה לקרנות הכספיות.

ברבעון הראשון של 2020 נמשכה יציאת הכספים ממגזר זה של תעשיית הקרנות - חלקה נבע מהמשבר וחלקה מהוראות רגולטוריות. את הרבעון הראשון השנה הן סיימו עם נכסים של 71.5 מיליארד שקל - ירידה של 23% לעומת נכסים של 93.3 מיליארד שקל בסוף 2019. מאז גדלו הנכסים, והם התייצבו כיום על רמה של כ-84 מיליארד שקל.

ואולם, נראה כי מכשיר ההשקעה הזה, שהוא פופולרי מאוד בעולם, לא אמר את מילתו האחרונה, שכן יש לו לא מעט יתרונות, שאולי באים לידי ביטוי דווקא בעת משבר, כפי שאנחנו חווים כיום.

הקרנות המחקות - היחידות שצמחו השנה

הקרנות המחקות הן קרנות שהוקמו בסוף 2008 וראשית 2009 כ"אחיות" לתעודות הסל, שהתחילו את דרכן כתשע שנים קודם לכן, בסוף 1999. כשהוקמו הקרנות המחקות, תעודות הסל היו במסלול מהיר מאוד של צמיחה, במיוחד ב-2007 כשנכסיהן צמחו מכ-4 מיליארד שקל לכ-14 מיליארד שקל בתוך שנה. זה היקשה על הצמיחה בקרנות המחקות, שנותרו במשך שלוש שנים (2009-2011) סביב אותה רמה של כ-3 מיליארד שקל.

הצמיחה המהירה של הקרנות המחקות התחילה ב-2012, כשנכסיהן שולשו לכ-9 מיליארד שקל, כבסיס לשתי קפיצות נוספות בנכסים - לכ-15 מיליארד שקל בסוף 2013 ולכ-25 מיליארד שקל בסוף 2014. צמיחה זו נבלמה מעט ב-2015-2018, אבל, שנת 2019 הביאה להן עדנה - קפיצה של כ-50% בנכסים לרמת שיא של כ-41 מיליארד שקל.

הסיבה לזינוק הזה קשורה בגאות בשוקי ההון, אבל הרבה יותר מכך - בשינוי המבני שהתחולל בתעשייה הפאסיבית - הרפורמה בתעודות הסל. עם זאת, ברבעון הראשון של 2020, משבר הקורונה הכריע גם את הקרנות המחקות. הציבור מכר גם אותן, ויחד עם ירידת ערך הסתכמו נכסיה של תעשייה זו בסוף מרץ האחרון ב-32 מיליארד שקל, לעומת כ-41 מיליארד שקל בתחילת השנה.

ואולם, הקרנות המחקות היו הראשונות להתאושש מהלם הקורונה. הן חזרו לגייס כספים מהציבור, ויחד עם עליית ערך, נכסיהן מסתכמים כיום, באמצע אוגוסט, בכ-43 מיליארד שקל - עלייה של כ-5% בהשוואה לנכסיהן מתחילת השנה. זהו החלק היחיד בתעשיית הקרנות שנכסיו כיום גדולים משהיו בתחילתה שנה.

בשנים האחרונות נוצרה סגמנטציה ברורה בין קרנות הסל לבין הקרנות המחקות בתוך העולם הפאסיבי. קרנות הסל הן יעד למשקיעים מוסדיים, ובמידה מסוימת גם לאותם משקיעים פרטיים שבעיניהם יש חשיבות לנזילות התוך-יומית של מכשיר ההשקעה הזה - כלומר, האפשרות לקנות אותן ולמכור אותן במהלך המסחר.

לעומת זאת, קהל היעד של הקרנות המחקות מורכב בעיקרו מיועצי ההשקעות ומלקוחותיהם, שפחות רגישים לעניין הנזילות במהלך יום המסחר, ונוסף על כך, מתקשים לעכל את הסוגיה של דמי הניהול המשתנים במכשיר המתחרה של קרנות הסל. 

הכותב הוא מבעלי בית ההשקעות מיטב דש, שבו מנוהלות, בין השאר, גם קרנות נאמנות. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

הרמטכ''ל, רא''ל אייל זמיר / צילום: דובר צה''ל

האזהרה של הרמטכ"ל לדרג המדיני: "לקיים דיון מבצעי בהקדם"

החודש הרגיש בצל ההיערכות לאיראן, והחשש: תוצת זירה נוספת בזמן רמדאן ● הסבב השני של השיחות יחודש היום, הנשיא: "אהיה מעורב" ● מחאות תועדו באיראן לקראת השלמתם של 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו