גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסחרור במניה של טסלה גורם גם לחברות האוטו-טק הישראליות להתעורר

מניית יצרנית הרכב החשמלי עלתה במאות אחוזים ומשנה את כללי המשחק בשוק ומעניק זריקת מרץ לחברות אוטו-טק ישראליות בתחום החשמלי ● מי עשוי לרכוב על הגל אל נאסד"ק, אילו שינויים מתרחשים בתעשיית הרכב הסינית וכיצד טכנולוגיה נשכחת של "בטר פלייס" חוזרת למרכז הבמה?

מכונית של טסלה ברוסיה. הצלחת החברה גוררת חברות בתחום החשמלי להנפיק בוול סטריט / צילום: EVGENIA NOVOZHENINA, רויטרס
מכונית של טסלה ברוסיה. הצלחת החברה גוררת חברות בתחום החשמלי להנפיק בוול סטריט / צילום: EVGENIA NOVOZHENINA, רויטרס

קוראינו המתמידים הבחינו בוודאי שבחודשים האחרונים אנחנו מקדישים סיקור תכוף לטסלה על חשבון שאר תעשיית הרכב הגלובלית. אז קבלו התנצלות: זה לא אנחנו, זו היא. ה"ראלי" במניית טסלה הפך בחודשים האחרונים מחידה לבדיחה, ומבדיחה לדרמה, שאין לה תקדים בהיסטוריה של תעשיית הרכב. אולי גם בשוק ההון.

הנה כמה מספרים עדכניים לשם פרופורציה: מאז שהודיעה החברה על כוונתה לפצל את המניה ב-11 באוגוסט, היא טיפסה ב-50% בפחות משבועיים והוסיפה לשווי שלה סכום שווה ערך לשווי השוק של ג’נרל מוטורס, פורד ופיאט-קרייזלר - ביחד. למרות אזהרות אנליסטים, בסוף השבוע האחרון חצתה מניית טסלה את רף ה-2,000 דולר, נסיקה של 450% מאז חודש מרץ האחרון. טסלה נסחרת כיום לפי שווי של 382 מיליארד דולר.

ורק עוד נתון אחד: שווי השוק של טסלה כיום כפול מזה של טויוטה, אחת החברות הרווחיות והיציבות ביותר בתעשיית הרכב, שפועלת ב-170 מדינות, מוכרת בשנה פי 27 מכוניות מטסלה, ונסחרת לפי מכפיל רווח הגיוני של 13. מכפיל הרווח של טסלה, למי שהחמיץ, נע כיום סביב 1,054 (זו לא טעות דפוס) וזאת על בסיס רווח רבעוני מדווח של כ-100 מיליון דולר, שהקשר בינו לבין רווחיות ממכירת כלי רכב הוא די רופף.

התהליך הפסיכולוגי, שניצב מאחורי הראלי הזה, הוא מחוץ למנדט של מדור הרכב שלנו. אבל, ללא קשר למקור התופעה אין ספק שהיא משנה כרגע סדרי עולם בתעשיית הרכב, וביחד עם הגאות הכללית במכירות רכב חשמלי באירופה היא מלהיטה את דמיון המשקיעים ויוצרת הזדמנויות נדירות בשוק ההון לכל מי שקשור במישרין או בעקיפין לתחום הרכב החשמלי, כולל בישראל.

באוטו-טק טוענים את המצברים

רוב חברות הסטארט-אפ הישראליות בתחום הרכב החשמלי ניצבו עד לפני כמה שנים בצל הזוהר ואור הזרקורים (ומהערכות השווי), שקיבלו חברות שפעלו בתחום הרכב האוטונומי. כיום הגלגל מתהפך. דחיית לוחות הזמנים להשקת רכב אוטונומי מסחרי מביאה לדעיכת עניין המשקיעים בהן ומנגד גלי הצונאמי של "אפקט טסלה" מתחילים להיות מורגשים בקרב החברות "החשמליות" בישראל.

חלקן כבר רוכבות על הגלים, או לפחות נערכות לכך. אחת מהן היא מפתחת הפלטפורמה המודולרית לרכב חשמלית REE, ספין-אוף של חברת SOFTWHEEL, שעל פי מקורות שונים נמצאת כיום בתהליך גיוס על פי שווי, שמוערך בכמיליארד דולר.

בהינתן "ההתחשמלות" ההיסטרית של שוק ההון האמריקני בימים אלה, לא היינו פוסלים את האפשרות, שהחברה אף בוחנת לצאת לצאת להנפקה בוול-סטריט בהליך מזורז, שמטרתו לנצל את "אפקט טסלה".

על הפוטנציאל, שטמון עבורה במהלך כזה, אפשר ללמוד מההנפקה בנאסד"ק אליה נערכת בימים חברת Canoo האמריקנית, אחת המתחרות הישירות של REE, שגם היא פיתחה פלטפורמה חשמלית מודולרית. לקאנו יש פחות שותפים אסטרטגיים מוכרזים בתעשיית הרכב מאשר ל-REE, אולם על פי עיתונות העסקים בארה"ב ההנפקה שלה מתוכננת לפי שווי של 2.4 מיליארד דולר.

עוד מועמדת ליהנות מאפקט טסלה היא מפתחת טכנולוגיות הסוללות עם טעינה מהירה STOREDOT. לחברה הישראלית, שעיקר פעילותה בארה"ב, כבר יש משקיעים/שותפי דרך מהשורה הראשונה דוגמת דיימלר, ובריטיש פטרוליום, וכבר לפני שלוש שנים היא ביצעה גיוס לפי שווי, שהוערך אז ביותר מ-500 מיליון דולר. במרץ השנה פורסם, שהחברה נערכת להקמת קו ייצור של סוללות בעלות טעינה סופר-מהירה לרכב חשמלי עד סוף 2021.

אם אכן התוכניות הללו עדיין נמצאות על השולחן אין ספק, שהן יעניקו לחברה ערך מוסף משמעותי ב"עידן טסלה". נציין, שמחודש מרץ השנה נרשמה נסיקה של עשרותו לעיתים מאות אחוזים, במניות של יצרניות הסוללות הגדולות מסין, יפן וקוריאה, במקביל לנסיקה במניית טסלה.

ל-REE ול-STOREDOT יש מכנה משותף: שתיהן נכללו לפני כחודש ברשימת עשר חברות מכל העולם, שזכו בתואר "החלוצות" שהעניק גוף המחקר המשפיע Bloomberg New Energy Finance. הגוף הזה מקושר היטב לשוק ההון האמריקני ובעבר הקדים לזהות כמה וכמה חברות שהפכו בדיעבד ל"יוניקורנים" ציבוריים. רמז לבאות?

הטכנולוגיות המשלימות מרוויחות

במעגל השני נמצאות חברות אוטו-טק שמפתחות טכנולוגיות משלימות לרכב חשמלי. בהקשר זה אפשר לציין טכנולוגיית הטעינה האלחוטית תוך כדי נסיעה, שפיתחה חברת ELECTREON הישראלית, ושנמצאת כיום במספר ניסויי פיילוט בישראל ובשוודיה על אוטובוסים, מוניות ומשאיות. החברה הודיעה לפני חודש על גיוס של כ-50 מיליון דולר, סכום מכובד בהתחשב בעיתוי של משבר הקורונה, והיא מושכת כיום הרבה מאד תשומת לב בתעשיית הרכב הסינית.

גם חברת SYSTEMS IRP מנס ציונה, שפיתחה טכנולוגיית הנעה חשמלית על בסיס מנועים ייחודיים, בקרים מתוכנתים ומערכת לניהול הסוללה, השלימה לאחרונה גיוס של 17 מיליון דולר בהובלת קרן סינית גדולה והודיעה על בחינת היתכנות לטכנולוגיה בשיתוף עם רנו. הסטארט-אפ הצעיר ADDIONICS, שמפתחת מבנה תלת-ממדי מתקדם לסוללות כדי להוריד את עלותן ולהאריך את שרידותן, הודיע גם הוא בחודש שעבר על גיוס 6 מיליון דולר ואלה רק כמה דוגמאות.

הנחמה לחברות סטארט-אפ, שמתמקדות עדיין בתחום הרכב האוטונומי, היא שמשקיעי הרכב החשמלי מעניקים כיום UPSIDE משמעותי גם למערכת "האוטו-פיילוט" של טסלה, שאלון מאסק מציב מאחוריה לא מעט יוקרה.

לפיכך לא נופתע אם "אפקט טסלה" יטען גם את הסוללות הפיננסיות המתרוקנות של חברות הפועלות בתחום הרכב האוטונומי. בסין, למשל, המשקיעים כורכים כיום את המונחים "רכב חשמלי" ו"אוטונומיה" בחבילה הדוקה אחת ומניית הסטארט-אפ החשמלי NIO נסקה בוול-סטריט בעשרות אחוזים לאחר החשיפה ( "אורחת חשמלית מעניינת בישראל: חברת הרכב NIO הסינית", "גלובס", 31.5.2020), שכלי הרכב שלה נחתו בישראל לצורך פיתוח לרמת אוטונומיה 4 על ידי מובילאיי.

שוק הרכב הסיני משנה פניו

השפעה מעניינת נוספת של "אפקט טסלה", שגם יש לה השלכות על שוק הרכב בישראל, היא ה"ניעור" שעובר כיום כל שוק הרכב הסיני. המשמעות היא "דחיפה מערבה" של חברות סיניות צעירות לרכב חשמלי, שחלקן היו עלומות עד לאחרונה.

אותה חברת NIO, שהוזכרה לעיל ונסחרת בוול-סטריט החל מ-2018, נחשבה רק לפני כמה חודשים מועמדת לפשיטת רגל לאחר ששרפה מיליארדי דולרים. אלא שמאז הראלי של טסלה והזינוק הגלובלי במכירות רכב חשמלי מנייתה טיפסה בכמעט 240% וכיום היא כבר מדברת על ייצוא רכב לאירופה ולארצות הברית כבר בשנה הבאה.

יותר אלמוני ממנה הוא הסטרט-אפ IDEAL, שמיהר לנאסד"ק בחודש שעבר והצליח לגייס 1.1 מיליארד דולר תחת השם Li-Auto, עם שווי חברה של מעל 12 מיליארד דולר. בכך הוא הפך בן לילה לגורם בינלאומי בעל משקל, למרות שבאמתחתו רק דגם אחד וגם הוא למעשה פלאג-אין, שממנו נמכרו השנה פחות מ-13 אלף יחידות.

בימים אלה נערכת להנפקה גם יצרנית הרכב החשמלי XPENG, עוד שחקנית אלמונית לשעבר, וגם במקרה שלה מדובר על הערכת שווי של מיליארדי דולר לצורך ההנפקה.

הטכנולוגיה של "בטר פלייס" חוזרת לבמה

אם כבר אנחנו עוסקים בישראל וברכב חשמלי, אי-אפשר, שלא לבצע "סגירת מעגל" של עשור ולהזכיר את הפוטנציאל, שחבוי בכמה מהרעיונות שהותירה מאחוריה "בטר פלייס" כאשר סגרה את פעילותה ב-2013.

אחת הדוגמאות היא הטכנולוגיה להחלפת מהירה של סוללות בכלי רכב חשמליים באמצעות תחנות רובוטיות. בישראל התחנות שהוקמו הללו ננטשו והפכו לאנדרטאות לכישלון, אולם ממשלת סין מאמצת כיום את רעיון ההחלפה המהירה בתור אחת מטכנולוגיות הליבה, שמקודמות על ידי המדינה במסגרת תוכנית החומש החדשה לעידוד רכב חשמלי.

רק החודש פורסמה בסין תקינה רשמית לטכנולוגיית החלפת סוללות - מהלך שיש לו הרבה משקל בשוק - וחברת NIO, שתמכה מבראשית בהחלפת הסוללות מהירה כחלק מהמודל העסקי שלה, הודיעה על שיתוף פעולה עם חברת החשמל הלאומית של סין להקמת אלפי תחנות כאלה לאורך צירים מרכזיים. במקביל היא הודיעה על מודל עסקי של "סוללות בתור שירות" עם הפרדת מחיר הסוללה והטעינה ממחיר הרכב - מודל שכאילו שוכפל במדויק מהמודל העסקי של "בטר פלייס".

לפחות עוד שתי יצרניות רכב סיניות תומכות כיום אסטרטגית בטכנולוגיה הזו ואחת מהן היא יצרנית ענק בבעלות ממשלתית. אז כפי שאומר הפתגם התנכ"י, "אבן מאסו הבונים, הייתה לראש פינה".

עוד כתבות

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

איבדו מאות מיליונים "על הנייר": מה עשתה צניחת המניה לבכירי מאנדיי, וויקס ופייבר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב, והמכה לאופציות של העובדים בהן

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי הדירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025, שהפכו את הקערה והצביעו על עליות גדולות שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, ובמקביל מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

בכיר באי.בי.אי: "מניות אמזון ומיקרוסופט היום הן הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ומתרחק מקמעונאות ותשתיות

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה