קובי ריכטר / צילום: יונתן בלום, גלובס
עד לפני שבועות ספורים, כשעובדי חברת חדשות 13 היו בקרב איתנים מול בעלי המניות של רשת 13 סביב הכוונה לבצע מהלך קיצוצים נרחב, היו שסברו כי התסריט המועדף לעובדים עשוי להיות מעבר של הערוץ לכינוס נכסים. התזה שאותה קידמו גורמים בעלי עניין דיברה על כך שבמקרה כזה יהיו גורמים שיהיו מעוניינים לקנות את הערוץ, ולאפשר לו להמשיך להתקיים בעיקר בגלל חברת החדשות. התסריט כאילו גורם כלשהו שגם מצויד בגב הכלכלי הדרוש אכן ירצה לרכוש את החברה נראה כמעט אוטופי, ובחברה העדיפו לנשוך שפתיים, ולנסות למקסם ככל האפשר את הסיטואציה המורכבת אליהם התגלגלו. זמן לא רב לפני מועד הדד ליין שבו אמורה הייתה לפוג ההגנה של העובדים מפיטורים מתוקף הסכם העבודה, התברר כי בין נציגי בעל השליטה לן בלווטניק לחברת המדיה היוונית אנטנה גרופ מתקיים מו"מ על רכישת חלק ממניותיו בערוץ.
עצם המו"מ סייע בעקיפין לשני הצדדים לרדת מהעץ הגבוה עליו טיפסו: הנהלת רשת ובעלי המניות העדיפו שלא להסתכן בשביתה קולנית שתשבש באופן משמעותי את המסך בעת שהיוונים בוחנים את הקרביים של הערוץ - והעובדים הבינו שיש גבול למה שהם יכולים להשיג. אולם, למרות השבועות שחלפו עסקה לא נחתמה, ומחדרי המו"מ לא דלף מאומה. מקורבים ידעו לספר כי היוונים עורכים בדיקה יסודית עד לפרטי פרטים על התנהלות הערוץ. כעת נדמה שהמו"מ נתקע, ובשוק מעריכים כי ההתמהמהות איננה מבשרת טובות, אך ברשת מתעקשים להבהיר כי האופציה עודנה קיימת ומעריכים כי החלטה סופית תיפול אחרי החגים.
אבל אנטנה גרופ איננה הקבוצה היחידה שהתעניינה ברשת 13. הפרשיות שנחשפו על הניסיונות הפוליטיים להשפיע על התקשורת לצד השיח ההולך ומקצין בין ימין ושמאל הביאו לאנשי עסקים בעלי תפישות עולם לנסות להשפיע על המצב באמצעות הכלי שנראה כאפקטיבי במיוחד - שליטה בערוצים המסחריים, וכך כיום מתעניינים ברכישת רשת 13 לפחות שתי קבוצות נוספות של אנשי עסקים ישראליים שמטרתם לשנות את השיח התקשורתי מבפנים. אנשי העסקים אינם פועלים ממניעים כלכליים - לכל ברור שערוץ תקשורת בישראל איננו בוננזה כספית וכדי להרים אותו צריך השקעות גדולות - לכן יצירת קבוצה ממזער את הסיכון הכלכלי ואת נטל ההשקעה שנדרש מכל שותף בנפרד.
הקבוצה הראשונה מובלת על ידי הפרסומאי ואיש העסקים אילן שילוח, יו"ר קבוצת הפרסום מקאן ת"א, שנחשב למבקר קולני וחריף של בנימין נתניהו. הקבוצה של שילוח מנתה בין היתר גם את יועץ קרנות הגידור אבי טיומקין. ההצעה של שילוח הייתה פשוטה: לקחת מבלווטניק את מניות רשת 13 ללא החובות ולשלם רק על המלאי שניתן לשדר כמו גם להיות אחראים להשקעות קדימה. בלווטניק שהשקיע בערוץ מאז מיזוג רשת עם ערוץ עשר כ-200 מיליון שקל סירב בנימוס להצעה.
על פי מקורבים, בלווטניק מוכן למכור את אחזקותיו תמורת חובות הערוץ, אך על כמה עומדים חובות אלו - תלוי את מי שואלים ואיך מחשבים. הפערים אינם קטנים ונעים בין ההערכה של כ-140 מיליון שקל ל-60-70 מיליון שקל בהערכה הנמוכה.
"ערוץ מבוסס ערכים של ליברליות"
השבוע חשפנו ב"גלובס" כי במקביל למו"מ עם אנטנה גרופ התנהלה בשבועות האחרונים בדיקה נוספת: אנשי העסקים קובי ריכטר ופרנק לואי העבירו הצעה לבלווטניק לרכוש יחד עם קבוצת משקיעים את מלוא חלקו בערוץ. נזכיר כי בלווטניק מחזיק ב-52% ממניות רשת 13 כך שבמקרה והעסקה הייתה יוצאת לפועל הקבוצה הייתה הופכת לבעלת השליטה. בלווטניק כידוע מתגורר בלונדון, אך בן טיפוחיו נדב טופולסקי משמש כיו"ר פעיל ברשת ואף מחזיק בחלק קטן מהמניות. אבל ריכטר ולואי כלל לא פנו אליו אלא ניסו 'ללכת לו מעל הראש' והעבירו הצעה ישירות לבלווטניק שהחזיר אותם לבן טיפוחיו בארץ. בסופו של דבר הצדדים לא הגיעו להסכמה. נראה שבקבוצת המשקיעים סברו כי השווי של הערוץ כפי שהוא מוצג בפניהם איננו ריאלי. על פי מקורבים, ריכטר אפילו כתב לבלווטניק מייל בנושא בו טען שהמספרים של טופולסקי אינם משקפים את המציאות, ולעת עתה הנושא ירד מסדר היום.
האם המשמעות היא שקבוצת מהמשקיעים של ריכטר ויתרה על ערוץ מסחרי משפיע? כלל לא בטוח. ריכטר ולואי מזוהים לחלוטין עם השמאל בישראל - אם כי יש בשמאל כאלה שיחלקו על כך שריכטר שהקים עם אהוד ברק את ישראל דמוקרטית הוא שמאל קלאסי. ריכטר ולואי מקורבים מאוד לראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. הקרבה ביניהם כמו גם הבקשה של אולמרט מהנשיא למחוק את הרישום הפלילי שלו הולידה השערות לפיהן במקרה והעסקה הייתה קורמת עור וגידים אולמרט היה מקבל בערוץ תפקיד כלשהו - אולי יו"ר. ריכטר ואנשי קבוצתו התייעצו ובחנו מי יהיו דמויות המפתח בערוץ אם העסקה תתממש, ואנשים שמכירים אותם טוענים שחלק מרכזי מהמוטיבציה לבצע מהלך כזה הייתה ההבנה ששינוי תודעתי מייצרים באמצעות המדיה, והרצון לנהל ערוץ מבוסס ערכים של ליברליות המדבר אל הרוב המתון מימין ומשמאל.
המודל של דמוקרט TV
בקבוצתו של ריכטר מוזכרים שמות אנשי עסקים נוספים, ביניהם אביעד מיתר ואייל ולדמן. הקבוצה איננה ממוקדת דווקא ברשת, אלא ברצון להשפיע על התנהלות התקשורת, ואם מבקשים להבין מהי רוח הדברים יש להתבונן על מיזם התקשורת הראשון שלהם - ערוץ דמוקרט TV, שפיתוחו היה חלק מהמוטיבציות של הקבוצה לנסות לרכוש את השליטה ברשת.
דמוקרט TV הוא ערוץ אינטרנטי שהוקם על ידי תנועת "דרכנו" - תנועה חוץ פרלמנטרית שריכטר היה ממקימיה ועד לפני שנה וחצי כיהן בתפקיד היו"ר. הערוץ שמובל על ידי העיתונאית לוסי אהריש מתיימר להיות א-פוליטי ולקדם ערכים של עיתונאות שקופה. אהריש משדרת בכל יום תוך שמירה על איזון פוליטיקאים משני עברי המתרס. הערוץ הוקם לפני שלושה חודשים על בסיס כספי של כ-2.5 מיליון שקל שהוקצו לפיילוט. חלקם גויסו על ידי גורמים כגון אנשי קבוצתו של ריכטר, חלקם על ידי ציבור צופים שמשתתף בתרומה על בסיס חודשי שהופכת את התורם לשותף בערוץ. לשותפים יש כוח השפעה שווה על התכנים: בכל יום חמישי נערכת הצבעה על הנושא המרכזי לשבוע שאחריו, ואהריש וציוותה מחויבים להביא אייטמים בנושא שזכה למירב הקולות. בנוסף, השותפים יכולים להיבחר לוועדת היגוי שבתפקיד היו"ר שלה מכהן ריכטר.
גם לאחר פרסום הידיעה ריכטר לא היה מוכן להתייחס לסוגיית המו"מ עם בעלי השליטה ברשת 13, אך הסכים לדבר על דמוקרט TV, המקום וההשפעה להם הוא מקווה יזכה הערוץ האינטרנטי שעשוי לצאת מגבולות הרשת.
לוסי אהריש פוטרה, הערוץ נולד
לדבריו, "יש חשיבות לעיתונות אמתית שאיננה תחת הפחדה או השפעה כוחנית של צד פוליטי כלשהו. שתהיה עיתונות חופשית שמבקרת את המהלכים של כל הצדדים אם יש סיבה לבקר אותם. אני מוטרד מאוד ממה שבעיני נראה כאילו בערוצים המרכזיים התפתחה השפעה לא בריאה שמקורה בבלפור. חשוב שתהיה עיתונות חופשית שאיננה מושפעת מאף צד. לקואליציה ולמי שבממשלה תמיד יש כלים יותר אפקטיביים להשפיע מאשר למי שלא בממשלה".
ריכטר מספר שהקמת דמוקרט TV נולדה לאחר פיטוריה שלו לוסי אהריש מעבודתה בתאגיד השידור הציבורי, יום לאחר שהנחתה את ההפגנה הווירטואלית "מגינים על הדמוקרטיה" שיזמה תנועת דרכנו. "אנחנו חשבנו שלא ייתכן שיפטרו עיתונאית בגלל שנתנה את קולה וכישרונה להפגנה שהדבר העיקרי בה היה שימור הדמוקרטיה. ללא התייחסות לדעות מדיניות. והחלטנו לנצל את זה כדי להקים ערוץ טלוויזיה אינטרנטי".
לאחרונה הסתיימו שלושה חודשי הפיילוט הראשונים, עם נתוני צפייה מעודדים: השידור החי רושם בממוצע 45 אלף צפיות, בחודש נרשמים למעלה מ-3.5 מיליון צפיות, ומה שיותר חשוב - המארגנים הצליחו לגייס מספיק כסף למשק לפחות שנה כשהשידור היומי יעלה לכארבע שעות ביום.
לדברי ריכטר, "החלטנו שאחרי שבועיים של פגרה שאנחנו כרגע במהלכה, נחזור לשדר בשנה הראשונה עם מחויבות יותר גבוהה ואני מקווה שהצמיחה בערוץ, בקצב ההכנה וברייטינג יגדל כפי שגדל מחודש לחודש ואולי אפשר יהיה לחבר אותו לערוץ ברודקסטינג ולהפוך אותו לערוץ משפיע". לדבריו, "הסיבה שאנו מעדיפים לא להישאר כערוץ אינטרנט בסגנון ynet, וואלה או מאקו היא שלמרות שהשיח ברובו מתרחש ברשתות החברתיות, קביעת סדר היום שעליו מתרחש רוב השיח עדיין נעשה בשני הערוצים העיקריים".
כך או אחרת, התעניינות ברשת 13 עשויה לגרום לתחושה כאילו בעלים חדשים הם ממש מעבר לפינה. אבל ההערכה הסבירה יותר היא שבעלי המניות בערוץ ישארו במתכונת הנוכחית לפחות לעת הזאת. הניהול הזהיר של אבי בן טל אולי עצר את הדימום אבל בהסתכלות קדימה צריך 'למלא את המדף' של רשת - וזה עולה הרבה. כרגע פרט ל"אח הגדול" (שרשת מחויבת לצלם) ועוד עונה של "הישרדות" שתצטלם בקרוב אין צפי וכסף לתוכן חדש. וזה אומר שבלווטניק יידרש להכניס אחרי הסיבוב הזה את היד לכיס. שוב.