גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כחול לבן בימי קורונה? משרד האוצר טוען: "זה יקר מדי"

ההצעה להרחיב את התיעדוף של יצרנים ישראלים במכרזי מדינה מונחת לפתחו של רה"מ נתניהו ● כבר היום זוכים היצרנים להעדפה במכרזים ממשלתיים בהיקף של יותר מ-50 אלף שקל והם מבקשים להרחיב אותה לנוכח משבר הקורונה ● באוצר מזהירים שצעדים כאלה גורמים יותר נזק מתועלת

ישראל כ"ץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
ישראל כ"ץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

האוצר מתנגד לדרישת המגזר העסקי להרחיב את ההעדפה הניתנת לייצור המקומי לכל מכרזי הרכש הציבוריים. עמדת האוצר הוצגה לקראת החלטה שתתקבל בנושא בימים הקרובים על-ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו. יצויין כי לאחרונה ביקש ראש הממשלה מכל המנכ"לים לעודד את התעשייה המקומית ולעדכן אותו מה הם עושים בעניין.  

הייצור המקומי כבר זוכה להעדפה במכרזי מנהל הרכש של מערכת הביטחון ובאופן פורמאלי גם במכרזי הרכש הממשלתיים (בהתקשרויות בהיקף כספי של 50 אלף שקל ומעלה). נציגי המגזר העסקי מבקשים לקבוע כי בכל מכרזי הרכש של הממשלה, השלטון המקומי ומערכת הבריאות תינתן העדפה ליצרנים מקומיים, כל עוד המחיר שיציעו אינו עולה ביותר מ-15% על ההצעה הזולה ביותר במכרז.

מסע-הקניות-של-המדינה

להגדיל את הסיוע

הצעת נשיאות המגזר העסקי היא להגדיל את הפער במחיר לטובת היצרן המקומי מ-15% ל-20% ואף ל-35% בענפים המוגדרים "במשבר".

באוצר טוענים כי הענקת העדפה ליצור מקומי יוצרת עיוותים כלכליים שיפגעו בסופו של דבר בכלכלה המקומית, וכן כי תביא לייקור משמעותי בעלויות, ייקור שיתגלגל בסופו של דבר לעלייה ביוקר המחייה לצרכנים. לפי אומדני האוצר זה יעלה למשק הישראלי עוד 1.3 מיליארד שקל בשנה.

בנוסף טוענים באוצר, כי אכיפת חובת ההעדפה תחייב מנגנונים בירוקרטיים שיעכבו עוד יותר את הליכי המכרזים ומציינים כי במערכת הבריאות מתנגדים ליוזמה. יו"ר השלטון המקומי חיים ביבס כבר הודיע כי הוא מתנגד להצעה במתכונתה הנוכחית. ביבס מציע לאפשר ליצרנים המקומיים להשוות את המחיר במכרזי השלטון המקומי למחיר שבהצעה הזולה ביותר - אך לא לאפשר העדפת הצעות יקרות יותר רק משום שהן מיצרנים בישראל.

העמדות השונות יובאו בקרוב להכרעת ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמינה את ממלא מקום מנכ"ל משרדו רונן פרץ לעמוד בראש צוות שימליץ על דרכים לעידוד התעשייה המקומית בתקופת משבר הקורונה.

במכתב ששלחה לפרץ אתמול מנכ"לית האוצר קרן טרנר היא מציינת שורה של מהלכים שננקטו לאחרונה כדי לסייע ליצרנים המקומיים ובהם תוכנית ההאצה, שכוללת פרויקטים בתחום התשתיות, קמפיין הסברה המעודד את הציבור לקנות "כחול-לבן", קידום תקנות פחת מואץ לציוד ומכונות, קיצור ימי האשראי לספקים ברכש הממשלתי ומתן חובת העדפה במכרזים ממשלתיים.

עוקפים את התקנות

החוק מחייב את משרדי הממשלה והחברות ממשלתיות להעניק במכרזים לרכש "טובין" מוצרים המיוצרים בישראל, כל עוד מחירם אינו עולה ביותר מ-15% ממחירם של מוצרים דומים מחו"ל. כתוצרת ישראלית מוגדר מוצר שהמרכיבים ממנו המיוצרים בישראל מהווים לפחות 35% ממחירו הסופי. ההעדפה חלה רק על מכרזים שהיקפם נמוך מ-200 אלף דולר ושאינם כפופים להסכמים בינלאומיים סותרים שעליהם חתומה מדינת ישראל.

סקטור העסקי טוענים כי התקנה אינה מיושמת בפועל וכי לממשלה אין נתונים ברורים שמציגים את היקף הרכש המקומי. לדברי יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, "משרד הממשלה עצלנים ומגלגלים את האחריות על יישום התקנות לידי אינטגרטורים".

טרנר טוענת כי בפרויקטים כמו סלילת כבישים, 75% מעלות הפרויקט מבוצעת על-ידי ספקים מקומיים.

לפני שבועיים הגישה נשיאות המגזר העסקי לנתניהו לנתניהו הצעה להרחיב באמצעות חקיקה את העדפת היצרנים המקומיים בכל מכרזי הרכש הציבורי, שהיקפם השנתי מגיע ל-105 מיליארד שקל. מדובר בין היתר במכרזי PPP (כולל BOT), כמו מכרזי הרכבות הקלות בירושלים ובת"א, וכן במכרזי הרכש של מערכת הבריאות (בהיקף שנתי של כ-34 מיליארד שקל) ושל השלטון המקומי (כ-20 מיליארד שקל). אמיתי מציין כדוגמה מוצלחת את מערכת הביטחון, המבצעת רכש של 17 מיליארד שקל בשנה תוך מתן העדפה ליצרנים מקומיים (בכל המכרזים שאינם כפופים להסכמי רכש הגומלין מול ארה"ב).

בירוקרטיה ועיכובים

לטענת אמיתי הרחבת חובת הרכש תפתור את בעיית האבטלה במשק ותחסוך למדינה מיליארדים בדמי אבטלה למפוטרים וליוצאים לחל"ת.

באוצר טוענים כי הנזק שיגרום המהלך גדול בהרבה מהתועלת הצפויה ממנו. השוואה בינלאומית שערכה הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג עולה כי רק ארבע מדינות בעולם הרחיבו מתחילת משבר הקורונה את ההעדפה שהן מעניקות לתוצרת ויצרנים מקומיים: מצרים, אינדונזיה, בוסניה הרצגובינה והודו - כולן מדינות מתפתחות.

האוצר מציין כי מלבד ישראל הנהיגו רק שתי מדינות מפותחות בעולם - אוסטרליה וארה"ב - העדפה בחוק לתוצרת מקומית - עוד לפני מגפת הקורונה. באוצר מציינים מדינות מפותחות דוגמת ניו-זילנד, שדווקא הקטינו לאחרונה את ההעדפה שהן מעניקות לתעשייה המקומית.

בנוסף מציין האוצר בסקירה כי אכיפת התקנות כרוכה בבדיקות ממושכות ומעוררת לעתים קרובות מחלוקות משפטיות בשאלות כמו, האם המוצר עונה על ההגדרת מוצר ישראלי. כתוצאה מכך, מעריכים באוצר כי הרחבת התקנות תגרום לעיכובים ולסחבת בירוקרטית ומשפטית בפרויקטים שהמדינה מקדמת, דווקא בתקופה שבה הממשלה נדרשת להקדים השקעות במשק כדי לסייע לו להחלץ מהמשבר.

פגיעה בתעסוקה

"סיבוך המכרזים ומורכבותם משפיעים גם על יכולת "עשיית העסקים" בישראל" כותבים באוצר ומזהירים מפגיעה בדירוג ישראל במדד ה"business Doing" של הבנק העולמי. בנוסף מציינים באוצר כי לצד הקושי בפרקטיקה, הספרות המחקרית התאורטית והאמפירית מראה כי הנזק במנגנון העדפת תוצרת הארץ עולה על התועלת והמטרות של עידוד תעסוקה וצמיחה לא רק שאינן מושגות, אלא אף מביאות לתוצאות הפוכות מן הרצוי - ייקור הרכש הציבורי, פגיעה בתעסוקה ויצירת חיכוך בירוקרטי רב בין המגזר הפרטי והמדינה".

להערכת האוצר, "במידה ומניחים הנחה שמרנית כי העדפה אפקטיבית תביא לייקור 7.5% ב-25% מהיקף הרכש המושפע בלבד, אזי מדובר בעלות נוספת המוערכת ב-1.3 מיליארד שקל לשנה".

לדברי עו"ד אוריאל לין נשיא איגוד לשכות המסחר, "אנו בעד להזרים את כוח הקנייה הקיים כיום בקרב הציבור ומוסדות המדינה, אל המגזר העסקי המקומי. בשנת 2019 הצריכה הפרטית היתה 750 מיליארד שקל, רכישות המדינה האזרחיות 250 מיליארד שקל ורכישות מערכת הביטחון 70 מיליארד שקל, כלומר מעל טריליון שקל - כוח הקנייה שקיים בישראל. את כוח הקנייה העצום זה יש להזרים אל השוק המקומי.

"חייבת להיות חשיבה כוללת ובמסגרת זו כן לתת העדפות לרכישות 'כחול-לבן' על ידי המדינה, אך תוך שמירה על כללי תחרות שווים, ובמשולב גם להפסיק את האפליה לרעת המגזר העסקי בישראל מול הפטור ממע"מ בייבוא אישי המוענק לספקי חוץ. את הפטור מתשלום מע"מ אפשר להעביר לרכישות של מים או חשמל, כדי לסייע לשכבות החלשות, ולתת כל מי שמייצר ומשווק מוצרי צריכה לשוק המקומי הזדמנות לתחרות שווה והוגנת מול ספקי חוץ". 

מדינות שיישמו מדיניות של העדפה מקומית בעקבות הנגיף:
● בוסניה הרצגובינה
● הודו
● אינדונזיה
● מצרים
● אוסטרליה (מחוזות מסוימים)

כלכלות מתקדמות שקיימת בהן העדפה לתוצרת מקומית (עוד לפני הנגיף)
● אוסטרליה - ההעדפה תלויה במחוזות השונים במדינה
● ארה"ב - עדיפות עד לפער של 6% במחיר
● ישראל - עדיפות עד לפער של 15% במחיר

מקור: משרד האוצר

עוד כתבות

תרצה גרנות ז"ל / צילום: רמי זרנגר, יח"צ

ממלאים את החלל שהותיר קקטוס הזהב: תחרות פרסום חדשה ע"ש תרצה גרנות

התחרות, שתקרא על שם מי שנחשבת לכוהנת אנשי הקריאייטיב לדורותיו, תרצה גרנות ז"ל, אמורה להיות תחרות עצמאית, שאיננה תלויה במשרדי הפרסום שמטרתה להוקיר ולקדם את הקריאייטיב בישראל

שִי ג'ינפינג ודונלד טראמפ  / צילום: Susan Walsh

מלחמת הסחר עם סין לא חיזקה את הייצור האמריקאי

הייצור במפעלים האמריקאים רשם שיא ב־2018, אך חלק גדול ממנו נרשם לפני שסבב המכסים הראשון נגד סין נכנס לתוקף ● יועצי טראמפ טוענים: קמפיין המכסים יועיל בטווח הארוך

נחמן אשפרופ' - ראש חטיבת הבריאות מכבי / צילום: תמר מצפי

המחליף של פרויקטור הקורונה: פרופ' נחמן אש

ראש הממשלה ושר הבריאות סיכמו כי פרופ' אש יחליף את הפרויקטור הנוכחי רוני גמזו החל מנובמבר ● גמזו יחזור לתפקידו באיכולוב, אף שהביע נכונות להישאר בתפקיד לתקופה קצרה נוספת או לקבל על עצמו אחריות נקודתית במערך הקורונה

הירח / צילום: shutterstock

יש על הירח יותר מים משחשבנו, וייתכן שהם גם נגישים יותר

קיומם של מים על הירח יכולים לאפשר להקים עליו חיים בקלות רבה יותר ● כמו כן, אפשר לפרק אותם למימן וחמצן, ולהשתמש בחמצן לנשימה ● במימן והחמצן אפשר להשתמש באלה כחומרי בערה לטילים שיביאו אותנו מהירח והלאה, וזאת בלי הצורך לגרור את חומרי הבערה מהארץ

דגלי ישראל וסין/   Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב /

איך בלוקצ'יין ישפר את יחסי ישראל-סין?

דוח פינטק - פודקאסט הפיננסים החדש של "גלובס" וד"ר אושי שהם קראוס ● היום בדוח: בלוקצ'יין ייעודי לטובת יחסי סין-ישראל

בצלאל סמוטריץ’ / צילום: רפי קוץ

מירי רגב חשפה בועידת "גלובס" כי תתנגד לתוכנית המטרו ועוררה את זעמו של בצלאל סמוטריץ': "כבר לא יכול לשתוק"

במסגרת ועידת ישראל לנדל"ן של "גלובס", הכריזה שרת התחבורה במפתיע כי היא מתנגדת לתוכנית המטרו בגוש דן ● דבריה הובילו את השר הקודם לשבור שתיקה: "מדובר באמירה פופוליסטית ומופרכת" ● עקב דבריו, השניים החלו להתקוטט בטוויטר

משה בן שאול ותמי גלילי / צילום: שלומי יוסף, גלובס

יו"ר החברה הישראלית שזינקה ב-1,000%: "השתלטנו על שוק בדיקות הדם מקניה עד מאוריציוס"

משה בן שאול מדבר על הפעילות הצומחת של אילקס, על הקשיים שנלוו לרכישת מדטכניקה, ועל ההזדמנויות שהביאה הקורונה ● תמי גלילי, מנכ"לית אילקס: "כבת למשפחת הבעלים אני לא חיה על הבונוס השנתי. לא אדאג לשנה אחת טובה בידיעה שבשנה הבאה כבר אהיה בחברה אחרת"

קובי חנוך, מנכ"ל וויביט ננו / צילום: יח"צ

מנכ"ל וויביט ננו לאחר זינוק של 400% במניה: "כל מכשיר אלקטרוני בעולם הוא יעד בשבילנו"

וויביט, שעדיין לא רושמת כל הכנסות, מייצרת טכנולוגיה של זיכרונות לא נדיפים, שיכולים להחזיק מידע גם כשאין חשמל: "הטכנולוגיה שלנו הרבה יותר מתקדמת ממה שיש היום בשוק הסמיקונדקטור"

מימין: ניב חורש, משה ראובני, אודי פרידן, זיו קורן / צילום: איל יצהר

משרד הפרסום ראובני פרידן מקים סוכנות דיגיטל עצמאית

הסוכנות החדשה תיקרא ARLO על שם רחוב ארלזורוב בתל אביב שבו שוכן המשרד ● בהתאם למגמה בשוק הפרסום, הסוכנות החדשה תנסה לבסס את יכולותיה על שילוב של קריאטיב ואסטרטגיה מצד אחד ויכולות טכנולוגית מבוססות תוצאות מהצד השני

הלוגו של ערוץ BIGI  / צילום: יח"צ

קבוצת RGE משיקה פלטפורמת סטרימינג עצמאית לילדים ולנוער

הפלטפורמה החדשה תיקרא BIGI והיא תציע את התכנים של ערוץ הילדים, עולם המשפיענים ותכנים מהארץ ומהעולם המיועדים לילדים ● הפלטפורמה הוקמה לאחר שערוץ הילדים שבבעלות החברה, ירד משידור בהוט וב-yes

סניף דיסקונט מרכנתיל / צילום: שלומי יוסף, גלובס

החשד לשוחד בעיריית אילת: המשטרה פשטה על משרדי מרכנתיל דיסקונט ועיכבה עובדים לחקירה, בהם סמנכ"ל

בנק דיסקונט הודיע לפני זמן קצר כי שוטרי להב 433 ביצעו חיפוש במשרדי חברת מרכנתיל דיסקונט ● ל"גלובס" נודע כי מדובר בהסתעפות של פרשה הנוגעת לחשדות לפלילים בקרב בכירים בעיריית אילת, שהותרה היום לפרסום

טכנאי במפעל השבבים של AMD בגרמניה   / צילום: Fabrizio Bensch, רויטרס

החוזים ירוקים; זיילינקס מזנקת בטרום-מסחר, AMD יורדת

במסחר בחוזים על מדדי בורסות ארה"ב נרשמות עליות קלות ● AMD רוכשת את זיילינקס תמורת 35 מליארד דולר בעסקת מניות ● החוזים העתידיים בניו יורק מטפסים ● ההזמנות למוצרים ברי קיימא בארה"ב עלו בספטמבר מעבר לתחזיות

דנה שפירא ורונן מלחן, הורים לעמרי, בעלי דה סושיאליסט ועסק טעים / צילום: תמונה פרטית

"לא יכולנו לשבת ולחכות שיכריעו את גורלנו פעם אחר פעם"

דנה שפירא ורונן מלחן, הורים לעמרי ● בעלי "דה סושיאליסט", חברה שמספקת שירותי סושיאל, ו"עסק טעים" למזון ביתי ● "גלובס" שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

ארז חבר עו"ד / צילום: שלומי יוסף

עו"ד ארז חבר מונה לנאמן על נכסיו האישיים של אלדד פרי

המינוי נעשה לאחר שקרן אקספו הגישה בקשה למנות נאמן לאיתור ושמירת נכסיו האישיים ולמנוע ממנו לבצע דיספוזיציות על הנכסים ● הנכסים העיקריים בהם מחזיק פרי הם מכונית יגואר, בית פרטי ודירה ברחובות

מירי רגב צילום תמר מצפי

"לא אאפשר עוד חריגות": האיום של מירי רגב כלפי נת"ע

שרת התחבורה מירי רגב הודיעה לנת"ע כי "כל חריגה נוספת תביא אותי לשקול מחדש אם החברה תוכל להמשיך לנהל את הרכבות הקלות" ● בנוסף לתוספת תקציב, ביקשה נת"ע גם לדחות את מועד סיום הפרויקט שעמד על סוף 2021 בשנה שלמה

AMD מנכ"לית ליסה סו צילום: רויטרס

AMD מתחזקת בעולם הדאטה סנטרים: רוכשת את זיילינקס תמורת 35 מיליארד דולר

התשלום בעסקה מתבצע במניות, בפרמיה של 25% על מחיר הסגירה אתמול ● הכנסות זייליניקס לא צפויות לצמוח השנה

מפגעי הפסולת שתועדו במטמנת עברון  / צילום: דוברות המשרד להגנת הסביבה

העמדה לדין בקצא"א על אחריות לאסון האקולוגי החמור בתולדות המדינה

פרקליטות המדינה הודיעה לחברת קצא"א ולחמישה בעלי תפקידים בעבר ובהווה, כי נשקלת העמדתם לדין בכפוף לשימוע בשל עבירות סביבתיות, זאת לאחר שש שנים שחלפו מאז אסון דליפת הנפט בשמורת הטבע עברונה

ישראל כ"ץ ובנימין נתניהו / צילום: עמית שאבי, ידיעות אחרונות

ראשי רשויות קוראים לנתניהו וכ"ץ לקדם בבהילות את חוק הסיבים האופטיים

יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס, רון חולדאי יו"ר פורום ה-15 ושי חג'ג', יו"ר המועצות האזוריות, קוראים לראש הממשלה ולשר האוצר לאשר את הפרויקט ללא דיחוי בשל החיוניות הקריטית שלו למשק

מפעל מכוניות חשמליות בגרמניה. במערב אירופה נמכרו השנה מעל 400 אלף חשמליות / צילום: Matthias Rietschel, רויטרס

הפסקת חשמל: למה ישראל מקרטעת אחרי העולם באימוץ מהפכת הרכב הירוק

למרות הקורונה, המכירות הגלובליות של הרכב החשמלי נסקו בשלושת הרבעונים הראשונים של 2020, והאיצו את התאוששות השוק ● בארץ, לעומת זאת, המדינה לא ממהרת להעניק הטבות לחשמליות, ואפילו למקבלי הרכב הצמוד אין מוטיבציה להתחיל להשתמש בהן

רמי שבירו / צילום: אביב חופי

הפרקליטות הגישה כתב אישום, בכפוף לשימוע, נגד חברת רמי שבירו בחשד לגרימת מותו ברשלנות של פועל

זאת בגין מותו של פועל הבניין יונג קסו ז"ל באתר בניה בגליל ים בהרצליה, ב-4 בספטמבר אשתקד ● התאונה אירעה בשעה שהפועל טיפס לקומה 9 לצורך פירוק תבניות ליציקת בטון ● בפרקליטות מציינים כי הוא היה ללא קסדה ולא קשר את עצמו לרתמת בטיחות