ישראל כ"ץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
האוצר מתנגד לדרישת המגזר העסקי להרחיב את ההעדפה הניתנת לייצור המקומי לכל מכרזי הרכש הציבוריים. עמדת האוצר הוצגה לקראת החלטה שתתקבל בנושא בימים הקרובים על-ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו. יצויין כי לאחרונה ביקש ראש הממשלה מכל המנכ"לים לעודד את התעשייה המקומית ולעדכן אותו מה הם עושים בעניין.
הייצור המקומי כבר זוכה להעדפה במכרזי מנהל הרכש של מערכת הביטחון ובאופן פורמאלי גם במכרזי הרכש הממשלתיים (בהתקשרויות בהיקף כספי של 50 אלף שקל ומעלה). נציגי המגזר העסקי מבקשים לקבוע כי בכל מכרזי הרכש של הממשלה, השלטון המקומי ומערכת הבריאות תינתן העדפה ליצרנים מקומיים, כל עוד המחיר שיציעו אינו עולה ביותר מ-15% על ההצעה הזולה ביותר במכרז.
להגדיל את הסיוע
הצעת נשיאות המגזר העסקי היא להגדיל את הפער במחיר לטובת היצרן המקומי מ-15% ל-20% ואף ל-35% בענפים המוגדרים "במשבר".
באוצר טוענים כי הענקת העדפה ליצור מקומי יוצרת עיוותים כלכליים שיפגעו בסופו של דבר בכלכלה המקומית, וכן כי תביא לייקור משמעותי בעלויות, ייקור שיתגלגל בסופו של דבר לעלייה ביוקר המחייה לצרכנים. לפי אומדני האוצר זה יעלה למשק הישראלי עוד 1.3 מיליארד שקל בשנה.
בנוסף טוענים באוצר, כי אכיפת חובת ההעדפה תחייב מנגנונים בירוקרטיים שיעכבו עוד יותר את הליכי המכרזים ומציינים כי במערכת הבריאות מתנגדים ליוזמה. יו"ר השלטון המקומי חיים ביבס כבר הודיע כי הוא מתנגד להצעה במתכונתה הנוכחית. ביבס מציע לאפשר ליצרנים המקומיים להשוות את המחיר במכרזי השלטון המקומי למחיר שבהצעה הזולה ביותר - אך לא לאפשר העדפת הצעות יקרות יותר רק משום שהן מיצרנים בישראל.
העמדות השונות יובאו בקרוב להכרעת ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמינה את ממלא מקום מנכ"ל משרדו רונן פרץ לעמוד בראש צוות שימליץ על דרכים לעידוד התעשייה המקומית בתקופת משבר הקורונה.
במכתב ששלחה לפרץ אתמול מנכ"לית האוצר קרן טרנר היא מציינת שורה של מהלכים שננקטו לאחרונה כדי לסייע ליצרנים המקומיים ובהם תוכנית ההאצה, שכוללת פרויקטים בתחום התשתיות, קמפיין הסברה המעודד את הציבור לקנות "כחול-לבן", קידום תקנות פחת מואץ לציוד ומכונות, קיצור ימי האשראי לספקים ברכש הממשלתי ומתן חובת העדפה במכרזים ממשלתיים.
עוקפים את התקנות
החוק מחייב את משרדי הממשלה והחברות ממשלתיות להעניק במכרזים לרכש "טובין" מוצרים המיוצרים בישראל, כל עוד מחירם אינו עולה ביותר מ-15% ממחירם של מוצרים דומים מחו"ל. כתוצרת ישראלית מוגדר מוצר שהמרכיבים ממנו המיוצרים בישראל מהווים לפחות 35% ממחירו הסופי. ההעדפה חלה רק על מכרזים שהיקפם נמוך מ-200 אלף דולר ושאינם כפופים להסכמים בינלאומיים סותרים שעליהם חתומה מדינת ישראל.
סקטור העסקי טוענים כי התקנה אינה מיושמת בפועל וכי לממשלה אין נתונים ברורים שמציגים את היקף הרכש המקומי. לדברי יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, "משרד הממשלה עצלנים ומגלגלים את האחריות על יישום התקנות לידי אינטגרטורים".
טרנר טוענת כי בפרויקטים כמו סלילת כבישים, 75% מעלות הפרויקט מבוצעת על-ידי ספקים מקומיים.
לפני שבועיים הגישה נשיאות המגזר העסקי לנתניהו לנתניהו הצעה להרחיב באמצעות חקיקה את העדפת היצרנים המקומיים בכל מכרזי הרכש הציבורי, שהיקפם השנתי מגיע ל-105 מיליארד שקל. מדובר בין היתר במכרזי PPP (כולל BOT), כמו מכרזי הרכבות הקלות בירושלים ובת"א, וכן במכרזי הרכש של מערכת הבריאות (בהיקף שנתי של כ-34 מיליארד שקל) ושל השלטון המקומי (כ-20 מיליארד שקל). אמיתי מציין כדוגמה מוצלחת את מערכת הביטחון, המבצעת רכש של 17 מיליארד שקל בשנה תוך מתן העדפה ליצרנים מקומיים (בכל המכרזים שאינם כפופים להסכמי רכש הגומלין מול ארה"ב).
בירוקרטיה ועיכובים
לטענת אמיתי הרחבת חובת הרכש תפתור את בעיית האבטלה במשק ותחסוך למדינה מיליארדים בדמי אבטלה למפוטרים וליוצאים לחל"ת.
באוצר טוענים כי הנזק שיגרום המהלך גדול בהרבה מהתועלת הצפויה ממנו. השוואה בינלאומית שערכה הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג עולה כי רק ארבע מדינות בעולם הרחיבו מתחילת משבר הקורונה את ההעדפה שהן מעניקות לתוצרת ויצרנים מקומיים: מצרים, אינדונזיה, בוסניה הרצגובינה והודו - כולן מדינות מתפתחות.
האוצר מציין כי מלבד ישראל הנהיגו רק שתי מדינות מפותחות בעולם - אוסטרליה וארה"ב - העדפה בחוק לתוצרת מקומית - עוד לפני מגפת הקורונה. באוצר מציינים מדינות מפותחות דוגמת ניו-זילנד, שדווקא הקטינו לאחרונה את ההעדפה שהן מעניקות לתעשייה המקומית.
בנוסף מציין האוצר בסקירה כי אכיפת התקנות כרוכה בבדיקות ממושכות ומעוררת לעתים קרובות מחלוקות משפטיות בשאלות כמו, האם המוצר עונה על ההגדרת מוצר ישראלי. כתוצאה מכך, מעריכים באוצר כי הרחבת התקנות תגרום לעיכובים ולסחבת בירוקרטית ומשפטית בפרויקטים שהמדינה מקדמת, דווקא בתקופה שבה הממשלה נדרשת להקדים השקעות במשק כדי לסייע לו להחלץ מהמשבר.
פגיעה בתעסוקה
"סיבוך המכרזים ומורכבותם משפיעים גם על יכולת "עשיית העסקים" בישראל" כותבים באוצר ומזהירים מפגיעה בדירוג ישראל במדד ה"business Doing" של הבנק העולמי. בנוסף מציינים באוצר כי לצד הקושי בפרקטיקה, הספרות המחקרית התאורטית והאמפירית מראה כי הנזק במנגנון העדפת תוצרת הארץ עולה על התועלת והמטרות של עידוד תעסוקה וצמיחה לא רק שאינן מושגות, אלא אף מביאות לתוצאות הפוכות מן הרצוי - ייקור הרכש הציבורי, פגיעה בתעסוקה ויצירת חיכוך בירוקרטי רב בין המגזר הפרטי והמדינה".
להערכת האוצר, "במידה ומניחים הנחה שמרנית כי העדפה אפקטיבית תביא לייקור 7.5% ב-25% מהיקף הרכש המושפע בלבד, אזי מדובר בעלות נוספת המוערכת ב-1.3 מיליארד שקל לשנה".
לדברי עו"ד אוריאל לין נשיא איגוד לשכות המסחר, "אנו בעד להזרים את כוח הקנייה הקיים כיום בקרב הציבור ומוסדות המדינה, אל המגזר העסקי המקומי. בשנת 2019 הצריכה הפרטית היתה 750 מיליארד שקל, רכישות המדינה האזרחיות 250 מיליארד שקל ורכישות מערכת הביטחון 70 מיליארד שקל, כלומר מעל טריליון שקל - כוח הקנייה שקיים בישראל. את כוח הקנייה העצום זה יש להזרים אל השוק המקומי.
"חייבת להיות חשיבה כוללת ובמסגרת זו כן לתת העדפות לרכישות 'כחול-לבן' על ידי המדינה, אך תוך שמירה על כללי תחרות שווים, ובמשולב גם להפסיק את האפליה לרעת המגזר העסקי בישראל מול הפטור ממע"מ בייבוא אישי המוענק לספקי חוץ. את הפטור מתשלום מע"מ אפשר להעביר לרכישות של מים או חשמל, כדי לסייע לשכבות החלשות, ולתת כל מי שמייצר ומשווק מוצרי צריכה לשוק המקומי הזדמנות לתחרות שווה והוגנת מול ספקי חוץ".
מדינות שיישמו מדיניות של העדפה מקומית בעקבות הנגיף:
● בוסניה הרצגובינה
● הודו
● אינדונזיה
● מצרים
● אוסטרליה (מחוזות מסוימים)
כלכלות מתקדמות שקיימת בהן העדפה לתוצרת מקומית (עוד לפני הנגיף)
● אוסטרליה - ההעדפה תלויה במחוזות השונים במדינה
● ארה"ב - עדיפות עד לפער של 6% במחיר
● ישראל - עדיפות עד לפער של 15% במחיר
מקור: משרד האוצר