אבי גבאי וגיל שרון / צילום: כדיה לוי, איל יצהר
רמת המחירים בשוק הסלולר בישראל נמוכה, אך אינה חריגה בהשוואה לממוצע העולמי. כך כותב פיני שמואלי-ניסן, שותף מנהל בחברת "MOORE פייננס". זאת, במסגרת עבודת ניתוח שביצעה החברה עבור גוף שבחן כניסה לשוק הסלולר בארץ. שמואלי-ניסן ביצע בעבר עבודות לכל המפעילים בשוק, עבד עד לאחרונה עם משרד התקשורת וכעת סיים את הצינון וחזר לעבוד בשוק הפרטי. חברת "MOORE פייננס" היא זרוע מקומית של פירמת ראיית החשבון והייעוץ MOORE העולמית, שמיוצגת בישראל על ידי פירמת רואי החשבון ליאון אורליצקי.
לדברי שמואלי-ניסן, אם מבצעים השוואה בין ישראל למדינות הדומות לה בגודל, ניתן לראות שהרווחיות של סלקום ופרטנר אמנם נמוכה, אך לא חריגה.
בניתוח התייחס שמואלי-ניסן למיזוג הצפוי בין סלקום לגולן טלקום. לדבריו, "המיזוג יצר באחרונה שני מחנות: מחנה אחד שמוטרד מאוד מהפגיעה בתחרות וחזרה לתקופה של ראשית שנות האלפיים, המאופיינת בהיעדר תחרות ובמחירים גבוהים מאוד; ומחנה שני שמעודד מהמיזוג הצפוי, בעיקר עקב הדאגה שלו מ’מרחץ הדמים’ כלשונם, הקיים בענף, היעדר השקעה בתשתיות והיעדר מוטיבציה לחדשנות בענף". המיזוג הצפוי יחליש, להערכת המחנה השני, את התחרות בשוק, יעלה את המחירים ויעודד את החברות להשקיע בטכנולוגיות, כולל כניסה לדור 5".
לדברי שמואלי-ניסן מדובר ב"היסטריה" של שני הצדדים. להערכתו, "ההשפעה של המיזוג על התחרות תהיה נמוכה מאוד אם בכלל, ורמת המחירים הקיימת גם אם תעלה במעט, עדיין תיוותר באותן הרמות שבהן היא נמצאת כיום".
בזק נהנית מרווחיות עודפת ביחס לחברות
שמואלי-ניסן מפריך את הטענה כי רמת המחירים בישראל נמוכה בצורה בלתי אפשרית, וכי רמת התחרות שאליה הגיע ענף הסלולר היא הרסנית ופוגעת בהתפתחות עתידית של הענף. לשם כך הוא מציג טבלה המראה את שיעורי ה-EBITDA (רווח תפעולי לפני הפחתות ומסים) המקובלים בענף לשנת 2019, ואת מקומן של החברות הישראליות באותה טבלת השוואה.
שמואלי-ניסן מציין כי מהטבלה ניתן לראות שבזק נהנית מרווחיות עודפת ביחס לחברות האחרות בטבלה, אבל זה, לדבריו, קשור למעמדה המונופוליסטי בשוק הנייח. אולם לדבריו, כשבוחנים הן את פרטנר ואת סלקום ניתן לראות כי שיעורי הרווח שלהם נמוכים יחסית, אך עדיין נמצאים בטווחים של טבלת ההשוואה. באופן כללי שיעורי הרווחיות של סלקום ופרטנר נמוכים ב־2.5% עד 3.5% מהממוצע העולמי.
התוצאות לכאורה מפתיעות לאור ההנחות הרווחות בישראל שהמחירים בארץ חריגים כלפי מטה ביחס למקובל בעולם. לדברי שמואלי-ניסן, ההסבר לכך הוא שמדינת ישראל היא מדינה בעל צפיפות גדולה מאוד שעיקר הפעילות הטלפונית מתבצעת על תא שטח קטן, ולכן היקף העלות למשתמש נמוך יחסית. לטענתו, ההשוואה הנכונה של ישראל צריכה להיות למדינות קטנות וצפופות, כמו הונג קונג. זו הסיבה שב"MOORE פיננס" הגיעו למסקנה שנכון יותר לבחון את היקף התחרות בישראל דרך שיעורי הרווחיות ולא דרך רמת המחיר האבסולוטית.
התוצאה המתקבלת לפי עבודת הניתוח היא, שלו עלו מחירי הסלולר ב-5% בלבד - דהיינו תוספת של 5 שקלים לחודש - פרטנר וסלקום היו עוברות את ממוצע הרווחיות בטבלת ההשוואה. אך מעבר לכך, "המשמעות האמיתית של השוואה זו גורסת כי השוק הישראלי מתנהג באופן רציונלי וגם אם שיעורי הרווחיות נמוכים מעט בהשוואה בינלאומית", "עדיין אנחנו נמצאים באותו אזור חיוג", אומר שמואלי ניסן.
תחרות חריפה, אמיתית ובריאה
בהסתכלות על מבנה השוק הישראלי נכתב בעבודת הניתוח, כי בניגוד לשנת 2010, שבה היה אוליגופול המורכב משלוש חברות בלבד, הרי שבמרוצת השנים הצטרפו "הוט מובייל" ו"גולן טלקום", לצד מספר לא מבוטל של מפעילים וירטואליים שהצטמצם בהמשך - וכל אלו יצרו תחרות אמיתית וחריפה בענף. לדברי שמואלי-ניסן, התחרות כיום היא אמיתית ובריאה. לכן, להערכתו, ההשפעה של המיזוג בין גולן טלקום לסלקום תהיה זניחה, וגם אם תהיה עליית מחירים כלשהי היא לא תהיה משמעותית.
עוד הוא מציין בהקשר זה כי מאז רכישתה על ידי אלקטרה, הורידה גולן פרופיל וכיום היא לא מחולל התחרות הראשי, וכי אקספון של חזי בצלאל הרבה יותר אגרסיבית ורעבה להגדלת נתח השוק שלה בצורה משמעותית.
בהמשך הניתוח, מפריך שמואלי-ניסן את הטענה של אלו הסבורים שההשקעות של חברות הסלולר פוחתות (כפי שמשתקף בדוחות), מאחר שהתחרות בשוק גדולה מדי. שמואלי-ניסן מגדיר את הטענה מגוחכת.
שמואלי-ניסן מציין כי אלו שטוענים שהם בעד עסקת המיזוג, בנימוק שהקטנת התחרות והגדלת הרווח של החברות יתרום לנכונותן להשקיע בתשתית הרשת ובחיזוקה וכן במעבר ל"דור 5" - פשוט אינם מבינים כיצד החברות פועלות. לדבריו, הטענה המגוחכת כאילו חברת תקשורת תימנע מהשקעה במיזם שיניב לה תשואה חיובית רק כי אין די כסף בקופתה, חייבת להיעלם מן העולם ומהר.
"חברת תקשורת בוחנת מיזמים לפי ה-IRR (שיעור תשואה פנימי להערכת כדאיות ההשקעה) שלה, ואם קיימת כדאיות להשקעה במיזם, היא תמצא את המימון הדרוש להשקעה, בין אם יש לה אותו בקופתה או בין אם תידרש לבצע גיוס הון חיצוני (זר או עצמי)", טוען שמואלי-ניסן. "אין חולק על כך שבזק היא חברה עתירת משאבים, ואילו פרטנר וגם סלקום הן חברות בעלות מינוף נמוך, ואין להם קושי לגייס הון לצורך פרויקט כדאי".
שמואלי-ניסן מביא כדוגמה את ההשקעות בסיבים אופטיים של פרטנר וסלקום. לדבריו, שתי החברות משקיעות הון רב על פרישת סיבים אופטיים, כי הן מבינות שהתשואה גבוהה.
לעומת זאת, ההשקעה בדור 5 בסלולר עדיין לוטה בערפל. זאת, מפני שעדיין לא נמצאו מנועי הצמיחה שיאפשרו לחברות הסלולר להרוויח משירותים נוספים. בישראל הדבר בא לידי ביטוי בהחלטה של מפעילים (כרגע) שלא לתמחר חבילות של דור 5 במחירים גבוהים יותר. שמואלי-ניסן מסביר כי אין ספק שברמה הלאומית דור 5 בסלולר הוא פרויקט עם תועלות חיוביות משמעותיות, אך חברות הסלולר בוחנות את שיקוליהן הצרים, והחזר השקעה לא ברור עדיין.
הוא מציין שבהינתן שזה המצב, בין אם הרווחיות של חברות הסלולר תגדל ובין אם לא, הכניסה ל"דור 5" תיבחן בקריטריונים כלכליים. לדבריו, אם התשואה לא תהיה מספקת, לא נראה את שחקניות הסלולר עטות להקים רשת דור 5. מכאן מסקנתו היא שראוי כי מדינת ישראל תיצור תמריצים מספקים לכניסה לדור 5. זאת, לאור התועלות החיצוניות הרבות שאינן משתקפות בחשבון הצר של שחקניות הסלולר.
עיקרי הממצאים
● רמת המחירים בשוק הסלולר בישראל נמוכה, אך אינה חריגה בהשוואה לממוצע העולמי
● לו עלו מחירי הסלולר ב-5% בלבד - דהיינו תוספת של 5 שקלים לחודש - פרטנר וסלקום היו עוברות את ממוצע הרווחיות העולמי
● השפעת המיזוג בין גולן טלקום לסלקום על רמת המחירים בשוק הסלולר לא תהיה מהותית
● ההשקעות בתחום התקשורת נבחנות על ידי כדאיותן ולא לפי מצב החברות