שכר עובדים / אילוסטרציה: שאטרסטוק
חשיפת השכר של עובדים היא סוגיה נפיצה. רק השבוע היא עלתה לסדר היום עם אישורו של חוק המחייב חברות עם יותר מ-518 עובדים לחשוף את שכר העובדים ואת פערי השכר בין נשים לגברים בדוח שנתי. אבל שקיפות בשכר אינה רק עניין מגדרי. חברות רבות מחתימות את עובדיהן על הסכמי סודיות שלפיהם אסור להם לחשוף את שכרם בפני קולגות ובכלל. פסק דין תקדימי של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת עשוי לשנות את התמונה: הוא קובע שגם עובדים שחותמים על הסכם כזה אינם מחויבים לשמור בסוד את תנאי העסקתם.
"גובה שכרו של העובד ורכיביו אינם מידע השייך למעסיק בלבד, וככלל אין מדובר בסוד מסחרי של המעסיק. מדובר במידע פרטי השייך בצורה מובהקת יותר לעובד מאשר למעסיק", נכתב בפסק הדין, שעסק בתביעה בסכום של כ-300 אלף שקל שהגישה חברת אדריכלות נוף נגד עובד שלה. לטענת החברה, העובד הפר את חובות הנאמנות ותום הלב כלפיה וגרם להפסקת ההתקשרות שלה עם קבלן שסיפקה לו שירותים ולהפסד רווחים.
התביעה עסקה במשא ומתן שניהל העובד של חברת אדריכלות הנוף, שלא היה מרוצה משכרו, מול החברה הקבלנית. בסופו של המו"מ עבר העובד לעבוד אצלה, ובמקביל הופסקה ההתקשרות של הקבלן עם החברה. במסגרת המו"מ על ההעסקה חשף העובד את שכרו בפני החברה הקבלנית.
פסק הדין הביא בחשבון את האינטרס של המעסיק בשמירת סודיות, אך קבע שהאינטרס של העובד גובר, וכאמור מדובר במידע פרטי של העובד שהוא רשאי לעשות בו כרצונו.
"חשיפת השכר שמקבל העובד מול חבריו לעבודה או מול לקוחות/ספקים היא פעולה הנתפסת בצורה שונה בתרבויות עסקיות שונות ובחברות שונות", נכתב בפסק הדין. "קיים אינטרס עסקי ברור שעובדיו לא יחשפו את שכרם, לא בינם לבין עצמם ולא מול לקוחותיו/ספקיו, כך שיוכל לשמור על 'גמישות ניהולית' מרבית בקביעת השכר.
"מהצד השני קיימים אינטרסים של העובד התומכים באפשרות לגלות את השכר ואף אינטרסים ציבוריים לכך. כך, למשל, בלא חשיפת השכר אין ביכולתם של עובדים לדעת כי הם מופלים לרעה בניגוד להוראות חוקי השוויון. איסור על חשיפת השכר פוגע ביכולתו של עובד לחפש עבודה חלופית שבה ישתכר יותר, היות וציפיות השכר, הקשורות לשכר הקיים, הן חלק מרכזי מהמו"מ לקראת תחילת העבודה. בלא יכולת למסור את נתוני שכרו הנוכחיים, או לברר מהו השכר המקובל או הקיים אצל המעסיק החדש, עשוי העובד להתחיל את המשא ומתן מנקודת פתיחה נחותה משמעותית מזו של המעסיק, דבר המעצים את פערי הכוחות ביניהם. איסור על חשיפת השכר פוגע בתחרות החופשית, המתבססת בין השאר על עקרון חופש המידע וניתן לטעון כי הוא פוגע אף בחופש הביטוי של העובד".
"חוק נכון בעיקרו"
לדברי עו"ד אייל ריבנר, מומחה לדיני עבודה ושותף במשרד אריאל שמר ושות', פסק הדין למעשה מאתר פרקטיקה מקובלת במקומות עבודה רבים שלפיה העובדים נדרשים לשמור בסוד כל מידע בנוגע לתנאי העסקתם ושכר. "לדעתי, פסק הדין הוא נכון בעיקרו, שכן הטלת מגבלה חוזית על עובד שמחייבת אותו לא לחשוף את תנאי שכרו פוגעת בזכויותיו. היא כופה עליו לנהל את ענייניו ואת מרחבו האישי והפרטי לא כראות עיניו אלא כראות עיניו של המעסיק. המגבלה הזאת גם פוגעת בחופש ההתארגנות של העובד באופן שבו היא מונעת ממנו ומעובדים נוספים לקיים שיח על שכרם לצורך קידום תנאי העסקתם".
מעבר לכך, אומר ריבנר, מגבלה על חשיפת פרטי שכר לא תוכל לקדם שיוויון בשכר ותנציח מצבים של הפליה בין עובדים מסוימים, ככל שזו קיימת".
"פגיעה בחופש החוזי"
עו"ד רמי לנדא, ראש מחלקת דיני עבודה במשרד עורכי הדין מיתר, רואה בפסק הדין פגיעה בחופש החוזי בין הצדדים. "פסק הדין קבע לא רק שהעובד יכול לגלות את השכר, אלא הוסיף וקבע שיש מחויבות של המעסיק לשמור את המידע הזה בסוד, גם אם הוא לא התחייב. יש פה התערבות בוטה בחופש החוזי בין הצדדים".
אולי כי שני הצדדים אינם במעמד שווה.
"אני לא חושב שהיום שני הצדדים הם במעמד לא שווה, לפחות כשמדובר בתקופה טרום הקורונה. פסק הדין הזה משמעותי במיוחד בתחום ההייטק, כי בתחומים אחרים, כמו בנקאות, ביטוח ותעשייה, יש בלאו הכי הסכמים קיבוציים ושם יש פחות משמעות לשונות".
ומה דעתך על החוק החדש לפרסום דוחות שכר מגדריים?
"אני בעד לפרסם מידע על פערים. הדבר היחיד שמטריד אותי הוא החובה שיצרו למעסיק לפרסם את זה בצורה אקטיבית. זו עוד מעמסה שיש לה מחיר כלכלי".