צעדה לזכר ג'ייקוב בלייק, שבת. טראמפ משמתש במחאות כדי להפחיד את אמריקה הלבנה / צילום: Morry Gash, Associated Press
הסבירות, צריך להגיד, אינה גדולה: עיר קטנה במדינת וויסקונסין, לא הרחק משיקגו, עשויה להפוך את הגלגל בבחירות לנשיאות ארה"ב. שמה קנושה (Kenosha), מתגוררים בה 100 אלף בני אדם, והיא נהנית עכשיו מתשומת לב ארצית, שעליה היא היתה כנראה מוחלת.
בה התחולל הסיבוב האחרון בעימות בין שוטרים לשחורים. הוא התחיל בשבעה קליעים בגב; הוא נמשך במחאות, שגלשו עד מהרה להתפרעויות; הוא נמשך ברצח של שני מפגינים בידי נער לבן.
לשונות האש, שלחכו את מרכז קנושה בלילה שבין 24 ל־25 באוגוסט, היו תפאורת רקע לוועידת המפלגה הרפובליקאית, שהעמידה במרכזה את האזהרה מפני התמוטטות החוק והסדר, אם ג׳ו ביידן ייבחר לנשיא.
יועצתו הבכירה של הנשיא טראמפ, קליאן קונוויי, שניהלה את מסע הבחירות שלו לפני ארבע שנים, לא הצליחה להתאפק. היא אמרה לרשת פוקס, "ככל שיתפשטו התוהו־ובוהו, האנרכיה והוונדליזם, כך יתבהר מי המועמד הטוב ביותר להבטחת בטחון הציבור".
הניצחון עובר בוויסקונסין?
גילוי הלב שלה לא היה אלגנטי במיוחד, אבל היה כמעט מובן מאליו. האלימות ברחובות הערים אמנם משרתת את צורכי הבחירות של דונלד טראמפ; והיא משרתת אותם במיוחד אם היא נרשמת במה שהפרשנים הפוליטיים קוראים "מדינות שדה־המערכה", זאת אומרת קומץ המדינות שבהן תיתכן תנודה לכאן או לכאן.
ומתוך הקומץ הזה, לשלוש מדינות במערב התיכון יש פוטנציאל ניכר להכריע את הכף. וויסקונסין, שהעיר קנושה נמצאת בתחומיה, היא אולי הקריטית ביותר. אין זה כלל מן הנמנע שהיא תאפשר לטראמפ לעבור את משוכת 270 הצירים בחבר האלקטורים, שבידיו מסורה בחירת הנשיא.
החשבון די פשוט. טראמפ ניצח ב־2016 בחבר האלקטורים, אף כי הפסיד במניין הקולות הכללי, מפני ששלוש מדינות עם עבר דמוקרטי ערקו אליו: פנסילווניה, מישיגן, וויסקונסין. ההפרש הכולל של נצחונו בכל השלוש עמד על 80 אלף קולות מתוך 13 מיליון ויותר. לכל הדעות, הפרש זעיר, היכול להימחק בקלות.
בשנתיים האחרונות התרבו הראיות לאכזבה ניכרת מטראמפ בין חלק מבוחריו ב־2016, בייחוד נשים לבנות המתגוררות בפרוורים.
בדיוק לאוזניהן של הנשים האלה מיועדות אזהרותיו החוזרות של טראמפ בשבועות האחרונים מפני עתיד קודר לפרוורים תחת נשיאות ביידן. הוא מדבר על ירידת ערך הנדל"ן בשכונותיהן - ועל אלימות רחוב. מעמד בינוני לבן הוא צרכן רב־שנים של הפחדות מפני התמוטטות החוק והסדר. הניסיון מראה שהפחדות כאלה הן מטבע עובר לבוחר.
קשה להאמין עד כמה וויסקונסין תלויה על בלימה. טראמפ ניצח בה בהפרש של 23 אלף קולות, מתוך כמעט 2.8 מיליון; המושל הנוכחי של המדינה, דמוקרט, ניצח ב־2018 בהפרש של 30 אלף קולות. דחיפה קלה תזיז את המטוטלת של וויסקונסין בכיוונים מנוגדים. מה לך דחיפה מועילה יותר מלשונות האש בקנושה, העיר הרביעית בגודלה במדינה.
שבעה קליעים
את המאורעות התחילו שבעה קליעים, שנורו מאקדחו של שוטר מקומי, אל עמוד השדרה של ג׳ייקוב בלייק, שחור בן 29, בנוכחות שלושת ילדיו הקטנים. בנס הוא לא נהרג, אבל לא התחולל כל נס בתוך גופו: הוא משותק ממותניו ומטה, ולפי הדיווחים הוא איבד את כל המעי הגס ואת השליטה על שלפוחית השתן ועל אברי הרבייה שלו. גם כך, השוטרים כבלו את רגלו אל מוט הברזל של מיטת בית החולים. כנראה ליתר בטחון, כדי שלא יתעופף משם (המנעול הוסר לאחר שהופקדה ערבות אנונימית של 500 דולר).
המונים מילאו את מרכז קנושה בלילה הבא, לאחר שהווידיאו של היריות נפוץ ברחבי הרשת. עד מהרה, חנויות וכלי רכב תחילו לעלות באש. המתפרעים גם התנגשו עם שוטרים.
המושל הדמוקרטי, מלומד ניסיונן של ערים אחרות, מיהר לגייס את המשמר הלאומי. זה כוח צבאי כמעט לכל דבר, הסר למרות המושל בכל אחת מ־50 המדינות. אבל לא הכול היו בטוחים שזה יספיק.
למחרת הגיעה אל העיר תגבורת לא־קרואה: גברים לבנים חמושים ברובים חצי אוטומטיים, שהחליטו להגן על העיר מפני המתפרעים. חלקם נענו להזמנת פייסבוק של חבר לשעבר במועצת העיר, שהקים מיליציה להגנת קנושה (פייסבוק סגרה אחר כך את העמוד). אחד הגברים ההם היה, מבחינת החוק, קצת פחות מגבר. הוא רק בן 17, אבל הוא יודע מה עושים ברובים.
בתוך דקות אחדות הוא הרג שני מפגינים, לא במהלך התפרעות, אלא במהלך התכתשות. שניהם היו לבנים. המשטרה לא עצרה אותו. הוא חזר הביתה, אל עיירה קטנטנה מעבר לגבול, במדינת אילינוי, מצפון לשיקגו. המשטרה המקומית הגיעה אליו למחרת. וויסקונסין מבקשת את הסגרתו מאילינוי. הוא יואשם בשני סעיפי רצח ובסעיף אחד של ניסיון לרצח. שורה של פעילים ושל פרקליטים בימין האמריקאי כבר נחלצים להגנתו, כולל עורך דין שייצג בשעתו את רודי ג׳וליאני. בעיניהם, הנער שהרג שני בני אדם ברובה שנשא באופן לא חוקי הוא־הוא הקורבן. אכן, אמריקה מתנהלת בשני יקומים פרלליים. לפחות שניים.
"לא היה נעים"
קשה להבין מדוע נורו שבעת הקליעים בגבו של ג׳ייקוב בלייק. שיטור בארה"ב עומד בשלושת החודשים האחרונים בסימן ג׳ורג' פלויד, הגבר השחור שנחנק תחת כובד ברכו של שוטר במיניאפוליס (במינסוטה, שכנתה של וויסקונסין). הווידיאו שהנציח את תשע הדקות האחרונות בחיי פלויד העיר הר געש פוליטי ותרבותי באמריקה. השוטר בעל הברך חבוש בכלא, יעמוד לדין על רצח, כנראה, ואפשר שיבלה את שארית חייו מאחורי סורג ובריח.
מדוע אם כן שוטר בקנושה יקבל עליו סיכון כה גדול וכה מיותר? מן הווידיאו שצילמו עוברי אורח נראה שהירוי לא סיכן את השוטר שירה בו. יש אמנם אי הסכמה על נסיבות הימצאותו במקום, אבל הוא היה בחברת שלושת ילדיו הקטנים, שאחד מהם חגג את יום הולדתו.
גם דונלד טראמפ הודה ביום ו׳, באיחור של שלושה ימים, שמראה הווידיאו "לא היה נעים". אבל הוא אינו נרתע אף כמלוא הנימה מפני הסניגוריה החד־משמעית שהוא מלמד על שוטרי אמריקה באשר הם. השוטרים גומלים לו בעין יפה. איגודיהם המקצועיים תומכים במועמדותו לנשיאות.
61% הפכו ל־48%
לאחר חניקת פלויד הסתמן שינוי היסטורי בדעת הקהל בארה"ב. הארגון Black Lives Matter נחלץ מן השוליים שבהם נמצא מאז ייסודו, לפני חמש שנים, וזכה בן לילה בתמיכה ציבורית מסיבית, על פי סקרי דעת הקהל. סקר בוויסקונסין, למשל, הראה ביוני, ש־61% תומכים במחאותיה של התנועה, ורק 36% מתנגדים.
עברו שלושה חודשים בדיוק מאז מות פלויד. אותו הסקר, מאוניברסיטה מקומית, מראה כי שיעור התמיכה ב־BLM ירד ל־48%, ושיעור ההתנגדות עלה ל־48%. זה שינוי מסחרר, שאולי מעיד כי השינוי הקודם היה רופף מעיקרו. אבל אין צורך להתפלא שבני אדם נורמליים אינם נוטים להתגייס אידיאולוגית לאיזשהו עניין, אלא נוטים להגיב על מאורעות.
ביוני הם הגיבו על חניקת פלויד. על מה הם מגיבים עכשיו? אל נכון על האלימות שליוותה את מחאותיה של BLM ועל הדרישות הקולניות "לבטל את המשטרה". הרוב הגדול של המוחים לא השתתפו באלימות, והתנערו ממנה. מנהיגים קהילתיים שחורים ייחסו את האלימות להתערבותם של מפיחי צרות מקצועיים, חלקם לבנים, שהסתפחו לתנועת המחאה, לא פעם מחלקים אחרים של ארה"ב.
סקרים במדינות הקריטיות של המערב התיכון הראו בשבועיים־שלושה האחרונים צמצום ביתרונו של ג׳ו ביידן. ביום ו׳ התפרסם אפילו סקר אחד, ראשון לפי מיטב ידיעותיי, שהראה יתרון של 2% לטראמפ במדינת מישיגן. חדשות לא טובות לביידן. סקר ארצי, הראשון לאחר הוועידה הרפובליקאית, הראה אתמול הצטמקות יתרונו הארצי של ביידן מ־9% ביולי ל־6%.
"בלתי נחוצה"
הערכה סבירה מייחסת את הצמצום הזה לשאלת החוק־והסדר. בימים האחרונים, רפובליקאים אשר פנו נגד טראמפ, ותומכים בגלוי בביידן, מייעצים למועמד הדמוקרטי למצוא דרך להתייצב חד משמעית נגד האלימות. הוא אמנם דיבר נגדה, אבל באופן לא משכנע. הוא אפילו השתמש בצירוף המלים "אלימות בלתי נחוצה" כדי לתאר את ההתפרעויות. היש לדעתו איזושהי אלימות, שאינה ראויה לתואר "בלתי נחוצה"?
ביידן מתלבט. גינוי בוטה מדי עלול להקטין עוד יותר את נכונותו של האגף השמאלי במפלגה לתמוך במועמדותו או לפעול לטובתה. אבל בהיעדר גינוי, ביידן עלול לשלם מחיר ניכר בפרוורים של המעמד הבינוני הלבן.
יש עדיין 64 יום עד הבחירות (אם כי ההצבעה המוקדמת מתחילה בעוד שבוע). בין סוף אוגוסט לתחילת נובמבר, קנושה עשויה להישכח על נקלה, אם מפני שהיא תירגע, ואם מפני שיהיו קנושות אחרות. אם יהיו, הבלימה שעליה תלויה מועמדות ג׳ו ביידן תתרופף ותלך.
רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny