פגישת השר כ"ץ ויו"ר ההסתדרות בר־דוד. סיכמו להקים צוותים משותפים לגיבוש פתרונות / צילום: דוברות ההסתדרות
במסגרת המו"מ מול ההסתדרות על עסקת חבילה במשק, העלה משרד האוצר דרישה להשוות את ההפרשה לפנסיה של עובדים המבוטחים בפנסיה תקציבית לזו של מבוטחי הפנסיה הצוברת. עובדים בפנסיה תקציבית מפרישים מדי חודש 2% משכרם בעוד שהעובדים המבוטחים בפנסיה צוברת מפרישים 6%-7% משכרם החודשי. לא מדובר באפליה היחידה - הפנסיה התקציבית נקבעת בהתאם לשכר האחרון (בשירות המדינה השכר האחרון הוא גם הגבוה ביותר), בעוד שהפנסיה הצוברת משקפת את השכר הממוצע על פני כל שנות העבודה של המבוטח. עם זאת, הפער בהפרשות משמעותי ומגיע למאות שקלים בחודש ואף יותר.
על-פי נתוני הממונה על השכר, מדובר בכ-135 אלף עובדים בשירות הציבורי (לא כולל עובדי מערכת הבריאות, החברות הממשלתיות, המורים בשלטון המקומי, התאגידים הסטוטוטוריים, האוניברסיטאות והמכללות ומערכת הביטחון).
בהסתדרות לא הגיבו על ההצעה, אך בעבר נשמעו אמירות מצד בכירים בארגון שלא שללו מהלכים שיביאו לצמצום האפלייה לרעה של המבוטחים בפנסיה צוברת.
האפשרות להצטרף לפנסיה תקציבית החלה להיסגר כבר ב-1998 ונחסמה סופית ב-2004. כמו בהרבה מקרים אחרים, גם לכלל הזה יש יוצא מהכלל ענקי: צה"ל. אנשי הקבע בצבא עברו למעשה מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת, אולם בתקופה שבין הפרישה מהצבא ועד לתחילת תשלומי הפנסיה הם זכאים למה שמכונה "פנסיית גישור".
במלים אחרות אלפי משרתי הקבע בצה"ל ימשיכו לקבל פנסיה תקציבית מגיל הפרישה מהצבא (43 לקצינים 56 לנגדים) ועד לגיל תחילת תשלומי הפנסיה הצוברת - אך נראה כי לא יידרשו להפריש עבור פנסיה זו, משום שהם כבר מפרישים לפנסיה צוברת, שגם בה הם נהנים מתנאים טובים ומשיעורי הפרשה גבוהים.
באוצר מעריכים כי המהלך יחסוך למדינה מאות מיליוני שקלים בשנה. החברות האקטוארית או היקף התשלומים העתידי בגין פנסיה תקציבית עומד נכון לסוף 2017 על 761 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה, 334 מיליארד (44%) מיועדים לעובדים פעילים במדינה ובמערכת הביטחון.
התחשיב של האוצר הוא חלקי בלבד משום שאינו מביא בחשבון מאות אלפי עובדים שמבוטחים עדיין בפנסיה תקציבית. מדובר, בין היתר, בעובדי השלטון המקומי והמועצות הדתיות וכן את עובדי התאגידים הסטוטוטוריים אוניברסיטאות, שמנהלים את הסדרי הפנסייה התקציבית שלהם בנפרד.
ההוצאה השנתית של המדינה לפנסיה תקציבית ממשיכה לגדול
באוצר לא מוציאים מכלל אפשרות לעשות הנחות לעובדים בשכר נמוך, כמו עובדי הוראה או עובדים בשלטון המקומי. הנחות כאלה אינן צפויות בקרב החברות הממשלתיות - שם השכר הממוצע הוא הגבוה ביותר במגזר הציבורי. גם דור א’ (ולעתים ב’) של עובדי החברות הממשלתיות, כמו חברת החשמל, מבוטחים עדיין בפנסיה תקציבית. קבוצות נוספות שלא נכללו בתחשיבי האוצר הן נבחרי ציבור, ובכלל זה חברי כנסת, שרים וסגני שרים וכן עובדי משרד מבקר המדינה.
למרות ששער הכניסה לפנסיה התקציבית נסגר לפני כ-15 שנה, ההוצאה השנתית של המדינה לפנסיה תקציבית ממשיכה לגדול: ב-2018 היא עמדה על 21.5 מיליארד שקל והיא תגדל לשיא של 36 מיליארד שקל בשנת 2038. לפי תחשיבי האוצר, התופעה של עובדים פעילים המבוטחים בפנסיה תקציבית תימשך עוד שנים רבות. כך למשל אפילו בשנת 2068 תישאר למדינה חבות אקטוארית של 10 מיליארד שקלים עבור עובדים פעילים.
משבר הקורונה הציף את החולשות של הפנסיה הצוברת ביחס לפנסיה התקציבית ודומותיה שבהן הזכויות של החוסך מובטחות, כשהמפולות בשווקים שחקו מאוד את הסכומים הצבורים לטובת החוסכים.
נזכיר כי בעבר הסכימו בהסתדרות לדון בנושא הפנסיות התקציביות, אולם נראה כי לפחות כרגע בוחרים בארגון העובדים דווקא להקשיח עמדות, זאת כתגובה למה שהם רואים כהקשחה בעמדות האוצר. היום אמרו בהסתדרות כי לא יירתעו מהכרזה על סכסוך עבודה כללי במשק אם המו"מ יעלה על שרטון.
במסגרת המו"מ שחודש בימים האחרונים, הציג האוצר דרישות לקיצוץ בהיקף של 10% לשנתיים בשכרם של עובדים המשתכרים מעל 20 אלף שקלים לחודש (שכר קבוע) וקיצוץ נמוך יותר בקרב בעלי שכר של 7,000 עד 20 אלף שקלים. במסגרת זו עלתה גם הדרישה להשוואת ההפרשות לפנסיה (באופן קבוע). צוותי המו"מ של האוצר וההסתדרות יפגשו היום להמשך המו"מ לאחר שהבוקר התקיימה פגישה בין יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד והממונה על השכר באוצר קובי בר-נתן.