גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אהרון אהרון נפרד: "קיבלתי דרגות חופש חריגות ביחס למגזר הציבורי"

מנכ"ל רשות החדשנות הודיע על עזיבתו לאחר 4 שנים בתפקיד ● בשיחה עם "גלובס" הוא מתייחס לעזיבה בזמן משבר הקורונה ועל הכיוון בעתיד: "עדיין לא יודע, אולי רק אהיה סבא טוב" ● אהרון הוביל את תוכנית הסיוע, שגררה ביקורת מצד התעשייה, אך בתקופתו גדל החיבור בין התעשייה לממשלה

אהרון אהרון / צילום: רשות החדשנות
אהרון אהרון / צילום: רשות החדשנות

"מיציתי. אני חושב שהגענו לנקודה מאוד טובה מבחינת הרשות - ההנהלה חזקה, הארגון עובד בצורה מופלאה, הגענו לתקציב שנתי של 2.25 מיליארד שקל והכי חשוב - תפסנו מקום מרכזי גם בתעשייה וגם בממשלה", כך אמר אהרון אהרון ל"גלובס" בעקבות ההודעה על התפטרותו. אהרון יסיים את תפקידו בעוד שלושה חודשים וישלים ארבע שנים בתפקיד. רשות החדשנות היא הגוף שאמון על חיזוק מדיניות המחקר והפיתוח של התעשייה הישראלית, בעיקר בנושאים הקשורים לתעשיית ההייטק אך גם בתחומי הייצור. הרשות מטפלת בעיקר בניסיון לפתור כשלי שוק.

אהרון (66) עוזב לאחר חודשים שבהן הוביל את הסיוע הממשלתי לתעשיית ההייטק בתקופת משבר הקורונה. על הבחירה לעזוב בזמן המשבר אמר אהרון: "כשאשתי ואני התלבטנו מתי הכי מתאים להביא את הילד הראשון היינו בזמן לימודים באוניברסיטה. הגענו למסקנה שהכי מתאים יהיה בגיל 70, ואז הבנו שאין מה לחכות ושאפשר להביא ילד לעולם. זה אותו דבר. המציאות היא שהרשות יודעת להתמודד בעתות משבר בצורה מופלאה ומשומנת. למרות שאני מנהל יחסית ריכוזי, הסמנכ"לים שלי עושים עבודה טובה ואני לא מתערב להם בעבודה. אנחנו גם נוציא תוכנית נוספת שרלוונטית למשבר, עוד לפני עזיבתי. אני מקווה שהרשות תיקח מישהו בפרופיל גבוה שייקח אותה לרמות חדשות".

לפני שנכנס לתפקיד מנכ"ל רשות החדשנות, אהרון שימש כמנהל מרכזי הפיתוח של אפל בישראל. הוא החל את דרכו בתעשיית השבבים, שימש בתפקידי פיתוח בחברות גדולות כמו IBM וצורן, וניהל חברות כמו סיברידג', קמרו ודיסקרטיקס. אהרון הוא בעל תואר שני בהנדסת חשמל מהטכניון והוא בוגר יחידה 8200.

נכנסת לתפקיד בזמן שינוי משמעותי בתפקידה של הרשות, שהפכה להיות עצמאית יותר ומנותקת ממשרדי הממשלה. האם אפשר להפריד בין הדרך שאתה עשית לדרך שעשתה הרשות?
"כל הקרדיט מגיע לקודמי אבי חסון, שבא ואמר שרשות לא יכולה להתנהל כחלק ממשרד הכלכלה. הוא אמר שצריך לעשות משהו שהוא יותר קוהרנטי, שיישב מחוץ לממשלה עם חבר'ה איכותיים, הוא חשב שצריך מנכ"ל שיהיה המנכ"ל הראשון שיידע לעשות את העבודה, ואני חושב שאני בהחלט יודע לעשות את העבודה. גם במקומות אחרים הקמתי דברים מכלום, אם זה באפל ואם בסטארט-אפים שהקמתי. אמנם הגעתי למקום קיים, אבל היה צריך להפוך אותו לארגון אחד, לקלוט די הרבה אנשים איכותיים, לקבוע להם מטרות אסטרטגיות ברורות ולמדוד את הביצועים שלהם - ומהבחינה הזאת נעשתה עבודה מאוד יפה, וזה ניכר בתוצאות במשק. האם מישהו אחר היה יכול לעשות את אותה עבודה? כנראה שכן. אני האחרון שאגיד שרק אני יכול לעשות דברים שאחרים לא יכולים. יותר קל לקחת היום מנכ"ל מאשר לפני ארבע שנים ואני בטוח שהוא יביא את הרשות לפסגה הבאה".

הגעת מהמגזר העסקי. שילמת שכר לימוד גבוה על חוסר ההיכרות עם המגזר הציבורי?
"כל פעם שמחליפים עבודה צריך ללמוד את מקום העבודה שאליו אתה נכנס, את הדנ"א והניואנסים שלו. בשנה הראשונה אתה בעיקר מתחזק את מה שקיים וקולט אנשים מבלי לעשות דברים גדולים. המערכת הממשלתית מורכבת יותר ממערכת פרטית וצריך ללמוד את השחקנים וזה תהליך קצת יותר ארוך, שלקח כשנה ולא כמה חודשים כמו בשוק הפרטי. כמובן שבמקביל היה צוות שעבד עם הממשלה כל הזמן. אחרי שנה אתה יודע מי השחקנים, איך לתפעל אותם, מה האינטרס של כל אחד ובסך הכל אתה בונה תוכניות בצורה מאוד יפה. היום היחסים שלנו עם הרשות הם כאלה שאנחנו עובדים היטב עם השרים וגורמי המקצוע, מכירים את כל מוקדי הכוח בממשלה ויודעים מה האינטרס שלהם ולנווט תוכניות בתוכם. צמחנו בצורה לא ליניארית בשורה של תחומים, ואני חושב שאנחנו פועלים כמו חברת הייטק אגרסיבית".

בהודעה לעיתונות ציין אהרון את הצעדים שהוביל באחרונה: "נערכנו מבעוד מועד למשבר הבריאותי והכלכלי בהייטק, ואני שמח שהצלחנו להשיג תקציבים גבוהים לתמיכה בהייטק ולעידוד חדשנות במיוחד בשנה מאתגרת זו. השקנו עם שותפינו ובאישור מועצת הרשות את הכלים המתאימים להתמודדות עם המשבר הכלכלי בעבודה מקצועית ומאומצת של רשות החדשנות, בהם: פרויקטי מימון וסיוע לחברות הייטק בזמן מגפת הקורונה; מסלול מענקים מהיר; כניסת המשקיעים המוסדיים להייטק לאחר 20 שנים בהן הם לא לקחו בשוק ההייטק הישראלי; מסלול קרן ההון-האנושי לעידוד חדשנות בהגדלת ההון האנושי בהייטק; ומגוון כלים נוספים שמסייעים וימשיכו לסייע לשוק ההייטק לשמור על מקומו כקטר הצמיחה של המשק הישראלי".

יש אנשים שקושרים את העזיבה שלך למעמד הדרג המקצועי, כפי שעלה מהתפטרותו של ראש אגף התקציבים באוצר.
"אני מבשיל עם ההחלטה הזאת חודשיים-שלושה והיא לחלוטין לא קשורה לכך. קיבלתי דרגות חופש שהן חריגות במגזר הציבורי".

מה השלב הבא בקריירה שלך?
"אני באמת לא יודע מה הלאה. זה יכול להיות גם במגזר הציבורי, גם בפרטי וגם פשוט להיות סבא טוב".

לא תומכים ב"פיינשמייקרים" ברוטשילד

בזמנו היה המינוי של אהרון מפתיע, שכן הוא שימש בתפקיד פיתוח בכיר באחת החברות המובילות בעולם. אמנם גורמים שמכירים את התנהלות הרשות מספרים כי אהרון אכן התמודד בתחילת דרכו עם קשיים הנובעים מחוסר היכרותו של המגזר הציבורי, אך הם הוסיפו כי בתקופתו גדל האמון בין התעשייה לרשות החדשנות, וכי הרשות קשובה לצרכי התעשייה. עדות לכך ניתן לראות בתהליך העבודה על תוכנית הסיוע של הממשלה לתעשיית ההייטק, שכללה כמה פגישות זום בהשתתפות גורמים רבים מהתעשייה, לצד גורמים ממשלתיים. בעקבות התהליך החליטו ברשות להשיק תוכנית מענקים מהירים וכן תוכנית לעידוד השקעות מוסדיים ושימוש בכלים פיננסיים נוספים.

בסופו של דבר תוכנית הסיוע ספגה ביקורת משני צדדים: חלק סברו כי לא צריך לסייע כלל לתעשייה ואחרים סברו כי הסיוע מצומצם מדי. על כך אמר אהרון בראיון ל"גלובס" בחודש אפריל: "אם אתה מסתכל על הפרופורציות - 1.5 מיליארד שקל מתוך 80 מיליארד שקל - אני חושב שהמינון הוא בסדר, כי בסוף ההייטק יניע את המשק. נותנים 2.5% מתוכנית החילוץ לפלח שמייצר 13% מהתוצר העסקי. אם למשל היו מתנהגים בצורה מאוד קפיטליסטית, ואומרים - מה אכפת לי שהמספרה תיסגר, אנשים ימצאו פתרונות אחרים, אז הייתי מרגיש חרא באופן אישי אם הייתי מקבל אגורה להייטק.

אנשים לא מבינים איך הרשות עובדת. כשאתה אומר הייטק, יש לכולנו תמונה בראש של הפיינשמייקרים שיושבים ברוטשילד, אבל כשאנחנו מסתכלים על התקציב שלנו, שעמד על 1.75 מיליארד שקל בשנה שעברה - בערך 500 מיליון שקל ממנו הלכו לתעשיית מדעי החיים, למימון עובדים שלא יושבים ברוטשילד אלא יושבים במעבדות ולא מקבלים משכורות גבוהות; 150 מיליון שקל הלכו לתעשיית הייצור ועוד 350 מיליון שקל לחברות שתומכות בייצור, כמו סטארט-אפים שמנסים למנוע תקלות במשרדים או מעבר של ידע מהאקדמיה לתעשייה. נושא נוסף זה הפריפריה - אנחנו אוהבים לדבר על הנושא הזה אבל לא לעשות איתו משהו - ואנחנו נתנו בערך 400 מיליון שקל. גם לנשים, חרדים וערבים נתנו מענקים מוגדלים. זה מרבית כספי הרשות, כי אנחנו מטפלים בכשלי שוק? בכמה חברות סייבר תמכנו בשנה שעברה? כמעט באף אחת".

בראיון עם "גלובס" לפני כשנתיים הזהיר אהרון מפני מצבה של ישראל במרוץ הטכנולוגי והתייחס גם לתקציב הרשות. "בתקציבים הממשלתיים מדינת ישראל יורדת בהשקעה שלה לאורך שנים, מ-25% מהיקף ההשקעה הכוללת במו"פ ל-3.5% בלבד כיום. מספיק להסתכל בצד האבסולוטי - גם סין וגם ישראל משקיעות 3.5% במו"פ, אבל בסין 3.5% הם הרבה יותר כסף. כך גם בארה"ב, בקנדה, בצרפת ועוד".

הוציא למיקור חוץ חשיבה על תוכניות חברתיות

במהלך כהונתו של אהרון חוזקה הזירה הציבורית-חברתית, שמנוהלת על ידי נעמי קריגר-כרמי, שתומכת במאמצים להכניס לתעשייה קבוצות שסובלות מתת-ייצוג, תמיכה ביזמות של בני אותן אוכלוסיות, ורתימת הטכנולוגיה לפתרון בעיות חברתיות וציבוריות.

בשנים האחרונות נושא הגיוון בהייטק תופס תאוצה, בעיקר בגלל הדרתן של כמה קבוצות אוכלוסיות מהתעשייה. הדבר פוגע במצבן הכלכלי, ביכולת לצמצם פערים בחברה הישראלית, אך מבחינת רשות החדשנות - היא מתעסקת בכך בעיקר בגלל מחסור בעובדי מו"פ. מכיוון שהמטרה הרשמית של רשות החדשנות היא תמיכה במו"פ, הפריזמה שלה היא בשילוב אותן אוכלוסיות כדי לסייע להגדלת המו"פ בישראל, ולא בהכרח מפריזמה של סיוע לאותן אוכלוסיות. גורם שמכיר את עבודת הממשלה מקרוב אמר באחרונה ל"גלובס" כי צריך לבחון האם הרשות הרחיבה יותר מדי את העיסוק באוכלוסיות הללו, ויצרה כפילות עם מדיניות של גופים ממשלתיים אחרים.

מהרשות נמסר בתגובה כי "פעילות רשות החדשנות בתחום ההון האנושי להייטק הוטלה על ידי הרשות מתוקף החלטת ממשלה וכל עבודתנו היא בתאום מוחלט עם כל משרדי הממשלה האחרים. אנחנו עובדים באופן צמוד עם משרדי הממשלה השונים".

כדי להבין את האתגרים של הזירה החברתית-ציבורית, וגם את תפיסת עולמו של אהרון, אפשר לבחון תוכנית חדשה של הרשות ושל זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה - תוכנית לסבסוד תוכניות חיצוניות שמטרתן הגדלת התעסוקה. במילים אחרות, הרשות מוציאה למיקור חוץ את תהליך החשיבה והפיתוח של תוכניות להכשרת עובדים להייטק והגדלת הייצוג של אוכלוסיות שונות בתעשייה. הרשות תמשיך במקביל ליזום תוכניות משלה, אך היא מכירה במגבלותיה.

"ההייטק כל כך מוצלח כי הממשלה לא ממש מתערבת בו", אמר אהרון ל"גלובס" לאחר השקת התוכנית לפני כשלושה שבועות. "אני לא חושב שהממשלה מסירה אחריות כי היא תבחר את התוכניות וגם תממן אותן, אבל היוזמות של השוק הפרטי הן יותר מוצלחות מיוזמות ממשלתיות. אנחנו לא רוצים לשבת ולהחליט מהן התוכניות האידיאליות כי זה ייקח כמה שנים. במקום זאת, השוק יכול להביא תוכניות מתאימות. במקום שאנחנו נתפור תוכנית ואז יגידו לנו שהשכר שקבענו לא מתאים לשכר של נשים חרדיות שמצטרפות להייטק, אני אזרוק את זה לשוק. למה אני צריך להיות מומחה בכל דבר? תהיה לנו ועדה מקצועית שתסתכל על חמש-שש תוכניות ותאשר אחת-שתיים מהן".

מה עומד מאחורי העזיבה? קודמיו בתפקיד מעריכים

אבי חסון היה המדען הראשי במשך שש וחצי שנים והאחרון ששימש בתפקיד בטרם הפכה הגוף בראשותו לרשות החדשנות. חסון היה גם מי שעמד בראש ועדת האיתור שגייסה את אהרון אהרון לתפקיד: "אני מניח שהעזיבה נבעה מתחושת מיצוי. בעולמות ההייטק זה לא בלתי סביר, אבל זה לא סיפור שאול מרידור (הממונה על התקציבים שהתפטר אמש תוך האשמות קשות, ע"ז). מניסיון אישי, ההתמודדות עם המערכת הממשלתית שוחקת לאורך זמן".

חסון שיבח את הקדנציה של אהרון בתפקיד ואמר: "המהירות והיעילות מאוד השתפרו, למשל כמה זמן לוקח להגות תוכנית חדשה ולהשיק אותה. התקופה הזאת התקצרה משנתיים לרבעון-שניים, ותקופת הזמן לקבלת מענק התקצרה מחודשים לשבועות. גם היכולת לגייס כוח אדם שלא דרך המגבלות הרגילות או היכולת לגייס יועצים במשרה מלאה, היא דבר שהשתפר משמעותית".

מתוך הסתכלות על המטרות שקבעת והיישום בפועל, מי לדעתך עשוי להיות מנכ"ל הרשות הבא?
"המנכ"ל לא חייב להיות דווקא בעל רזומה בסטארט-אפים, מתחום ההשקעות או לבוא מחברה רב לאומית. הוא כן חייב להיות אוטוריטה מקצועית - בין אם מתוך הידע או מערכת הקשרים שלו - כדי לרתום את האנשים הכי טובים שמתוכם יוצא תהליך קבלת ההחלטות. אחד התפקידים שלו הוא להיות הקול של האקוסיסטם בתוך הממשלה, גם משום שכמעט כל מה שהרשות עושה מערב עוד יחידות ומשרדים ממשלתיים. חשוב שיהיה מישהו שהוא בעל יחסי אנוש מעולים, שיכול להתנהל ולנתב את עצמו במערכת סבוכה ולא פשוטה מצד אחד, ומצד שני עצמאי בקבלת החלטות".

ולאיזה כיוון צריכה לדעתך הרשות ללכת מכאן והלאה?
"קודם כל צריך לזכור שמדובר עדיין בגוף חדש. אחת המשימות של המנכ"ל החדש תהיה להמשיך לצעוק את העצמאות והתרבות הארגונית. המבנה הארגוני שהקמתי היה רצון להתרחב מעבר להתעסקות של המדען, מעצם האתגרים של המדינה וההייטק שהיום הם שונים ממה שהיו קודם. למשל כל ההתרחבות לעולם התעשייה המסורתית וענפי השירותים, וההתרחבות לעולם ההון האנושי שמלא תכנים והכשרות.

גוף שעוסק בהתמודדות עם העולם ההייטק והתחרות הבינלאומית צריך לזוז מהר ולאור השינויים התכופים גם לדעת להפיק תוכנית, להשיק, לתקן והרבה דברים שקשה לעשות בממשלה. הלכו כברת דרך ואפשר להמשיך וללכת. חשוב לא אלבד את המומנטום".

אבי חסון / צילום: אוריה תדמור

ד"ר ארנה ברי, ששימשה בתפקיד בגלגולו הקודם, כמדענית ראשית בשנות ה-90, שותפה גם כיום לוועדות שעוסקות במדיניות ההייטק של ישראל. ד"ר ברי מציינת כי היא לא יודעת בדיוק למה אהרון התפטר, אבל ש"זאת לא התפטרות תמוהה בכלל". לדבריה, אי אפשר לנתק את ההתפטרות של אהרון מזו של ראש אגף התקציבים באוצר, שאול מרידור. "זאת ממשלה שהפקידות המקצועית תעזוב אותה. גם לא נותנים להם לעבוד, גם לא שומעים מה הם אומרים ואז גם עושים מהם צחוק. התקציב הנומינלי של הגוף שאהרון מנהל היה יותר גבוה כשאני ניהלתי אותו לפני עשרים שנה.

זו ממשלה לא מתפקדת עם פקידות בכירה שלא יכולה להציל אותה, כי שום דבר לא נמצא בסדרי עדיפויות - לא אלימות נגד נשים, לא תמיכה בכלכלה, לא השקעה בתשתיות דיגיטליות - כלום, הכל מופנה לסימפטיה של הרגע, כי הבחירות יכולות להתקיים בכל רגע. הבעיה היא שהדיאטה שראש הממשלה בנימין נתניהו העביר את האיש השמן, כהגדרתו, המגזר הציבורי - הורידה מהמוח ומהשרירים במקום להוריד מהשומנים".

ארנה ברי / צילום: איל יצהר, גלובס

יגאל ארליך, שהיה המדען הראשי בין 1983 ל-1992, אומר שהופתע לשמוע על ההתפטרות: "אפשר להבין את הנימוקים לצעד הזה, ארבע שנים זו בהחלט קדנציה מכובדת, אבל אם להעלות ספקולציה, אולי ההתפטרות הזו קשורה לבלאגן ששורר בארץ בקשר שבין הפוליטיקה לפקידות". לדברי ארליך, "יהיה מעניין לראות מי המועמדים לתפקיד, ולפי מי שייבחר יהיה ניתן להבין למה אהרון אהרון עזב. אני מקווה שיבחרו מישהו ברמה טובה, בלתי תלוי שיוכל לטפל בנושא כמו שצריך. יהיה מעניין לראות אם זו תהיה בחירה מקצועית גרידא, או גם מינוי פוליטי".

עוד כתבות

מוטי שרף / צילום: יהב שרף

היועץ האסטרטגי מוטי שרף הופך לשותף במשרד הפרסום סיטימדיה

שרף ייכנס למשרד שבבעלות דניאל וינר במקום המייסד-שותף שעוזב, ליאור ששון, בהשקעה של כמה מיליוני שקלים ● במהלך נוסף בענף, עידו מינקובסקי מרחיב את פעילות קבוצת התקשורת בבעלותו ומקים את ג'נסיס - מתחם תוכן ומוזיקה חדש

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: דיויד קארב, Shutterstock

המניה קרסה בוול סטריט, וחברת האוטוטק מגייסת חוב בת"א

ארבה רובוטיקס של קובי מרנקו תנסה להנפיק אג"ח ב־120 מיליון שקל ולהירשם בבורסה בת"א, לאחר קריסת המניה בנאסד"ק ● כספי הגיוס יועברו לחברה בכפוף לחוזה עם יצרן רכב מוביל

רם בלינקוב, מנכ''ל משרד האוצר לשעבר / צילום: שלומי יוסף

ותיקי אגף תקציבים קיימו כנס נגד הממשלה. מי בלטו בהיעדרם?

כ-300 בוגרי אגף התקציבים במשרד האוצר התאספו היום (ג') למחות נגד המדיניות הנוכחית באגף ● גורמים באגף בתגובה: "צריך לתת לנו גב"

בנין בנק הפועלים יהודה הלוי 63 ת''א / צילום: איל יצהר

מתוך הבנק או מבחוץ? המועמדים שעשויים להחליף את דב קוטלר בפועלים

מנכ"ל בנק הפועלים הודיע במפתיע על עזיבה לאחר חמש שנים, ובכך נפתח המרוץ לאחת המשרות הבכירות והנחשקות במשק הישראלי ● בין השמות שמוזכרים בתוך הבנק נמנים המשנים למנכ"ל, דלית רביב, ידין ענתבי ורם גב ● בשוק מעריכים כי קיימת אפשרות למינוי חיצוני, כשגולן שרמן, שיצא לחל"ת מהבנק לפני כשנתיים, הוזכר כמועמד אפשרי

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

וויז מציגה את הגיוס הגדול של חברה ישראלית אי פעם

חברת הסייבר בניהולו של אסף רפפורט מציגה קצב צמיחה מסחרר ושורת צעדים שאפתניים ● ארבע שנים בלבד אחרי הקמתה, הכריזה וויז על גיוס של מיליארד דולר ● בין המשקיעים: הקרן האמריקאית הגדולה אנדריסן הורוביץ ● בשוק תוהים: עד לאן היא יכולה לצמוח?

מייסדי נו ניים סקיורוטי שי לוי ועוז גולן / צילום: יח''צ יוסי זליגר

אחרי שקיבלה תג מחיר של מיליארד דולר: נו ניים הישראלית נרכשת רק ב-450 מיליון דולר

חברת התקשורת האמריקאית אקמאי הודיעה על סגירת העסקה לרכישת חברת הסייבר ● בדצמבר 2021, גייסה החברה 135 מיליון דולר, לפי שווי של מיליארד דולר אחרי הכסף, והרכישה מהווה ירידה של 55% בערכה של החברה הישראלית

מכוניות חדשות ממתינות לייצוא בנמל טיינג'ין בסין / צילום: Shutterstock

כל רכב חמישי שנמכר בארץ הוא מסין: הסיבות והחששות מאחורי הנתון החריג

למרות הרוחות הצוננות שנושבות מבייג'ין, נתוני מסירות הרכב מתחילת השנה מגלים ששוק הרכב הישראלי הופך להיות "סיני" במובהק ● עד כמה המגמה תלויה ביציבות הביקוש לרכב חשמלי בישראל והאם התדרדרות נוספת ביחסי ישראל–סין "תקרר" את הביקוש וההיצע

חיילי צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

דיווח: ארה"ב מעכבת משלוח של שני סוגי פצצות מדויקות כדי להעביר "מסר לישראל"

נתניהו: "הצעת חמאס רחוקה מאוד מהדרישות ההכרחיות של ישראל" • גורמים רשמיים בארה"ב: בהצעה שחמאס הסכים לה יש שינויי ניסוח מינוריים בלבד ביחס להצעה של ישראל • המשלחת הישראלית הגיעה לקהיר • דיווח: "הפלישה לרפיח תואמה עם ארה"ב. המטרה - מתן תמונת ניצחון שניתן יהיה לשווק לבן גביר וסמוטריץ'" • עדכונים שוטפים

שיפוצים בבניין / צילום: כדיה לוי

בניין הוכרז כמסוכן, אך דייר סירב לשלם על שיפוץ. מה קבע ביהמ"ש?

המפקח על רישום המקרקעין דחה תביעה של בעל דירה שסירב לשלם את חלקו בשיפוץ של בית משותף בבת ים

רפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

אחרי הודעת חמאס: החלה "פעולה ממוקדת" במזרח רפיח

על רקע הודעת חמאס שהוא מקבל את ההצעה המצרית להפסקת אש, הקבינט הצביע הערב להמשיך בפעולה ברפיח ● עוד נמסר כי "ישראל תשלח משלחת למתווכות כדי למצות את ההיתכנות להגעה להסכם"

אסתר חיות, לשעבר נשיאת בית המשפט העליון / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

התפקיד החדש של נשיאת העליון לשעבר אסתר חיות

מפעל הפיס הכריז על מינויה של נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת אסתר חיות, ליו"ר ועדת פרס ספיר לספרות ● חיות תחליף בוועדה את העיתונאי אורן נהרי

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

גלעד אלטשולר ומנכלי בתי ההשקעות מנורה מבטחים, כלל, מיטב, מור והראל / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצהר, נטי לוי, כדיה לוי, רמי זרנגר, טל שחר

יפספסו את הריבאונד? מה חושבים בשוק על הצעד המפתיע של אלטשולר שחם

בעקבות חשיפת גלובס על המהלך שמוביל בית ההשקעות הגדול בישראל, בדקנו מה עושים בגופים המתחרים ● אלה, מתברר, עדיין מזהים הזדמנויות ותמחור נוח בשוק המקומי, למרות הקונצנזוס בקרב בתי ההשקעות שרוב התיק מופנה לחו"ל ● איפה שיעור החשיפה הגבוה למניות ישראליות ואילו גופים עשויים לשנות אסטרטגיה?

אתר בנייה. קצב מכירות הנדל''ן עלה / צילום: אייל פישר

קצב מכירות הדירות עלה, ובאוצר קוראים לעצור את מתווה הסיוע

תוכנית הסיוע לענף שאושרה בפברואר כללה מתווה שיעזור לקבלנים בשלב המכירה המוקדמת ● אולם לגלובס נודע כי קידום המתווה נעצר ונבחן מחדש, בין היתר בשל נתוני המכירות האחרונים

קניות בכרטיסי אשראי / צילום: Shutterstock

לפני פסח נרשם זינוק ברכישות בכרטיסי אשראי, אבל בחג עצמו הארנק נשאר בכיס

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי ענף החשמל והאלקטרוניקה רשם את העלייה הגבוהה של השבוע בהיקף ההכנסות

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

המדינה המפתיעה שבמו"מ מתקדם לרכישת מערכת הגנה אווירית מרפאל

קניה שמזהה צורך עולה וגובר למערכות הגנה אווירית - פנתה לישראל שידועה בעולם בתור המדינה בעלת מערך ההגנה האווירית הטוב מכל ● העסקה, אם תושלם, תהווה שינוי מגמה מעניין מבחינת רפאל, שפילוח המכירות שלה ל־2023 מצביע כי יבשת אפריקה היוותה רק 1% ממנו

מטוס קרב מדגם סוחוי 35 ממריא מבסיס חיל האוויר הרוסי חמיימים בסוריה / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

רוסיה מוכרת לאיראן 24 מטוסים, ומציבה לישראל אתגר חדש

אספקת מטוסי סוחוי ומערכות הגנה אווירית S־400 מרוסיה לאיראן מציבה את המזרח התיכון בפני אתגר חדש ● מומחים: "חיל האוויר האיראני בנוי על אמל"ח מיושן, הסוחוי מייצג דור אחר של מטוסים"

מכון בית יעקב. המסלול בפיקוח צמוד של המל''ג / צילום: באדיבות מכון בית יעקב

הסיפור המלא מאחורי ההצלחה הפנומנלית של תלמידות בית יעקב במבחני רואי החשבון

הסטודנטיות של סמינר בית יעקב מככבות שוב בראש טבלת הנבחנים בבחינות רואי החשבון, ולכן החלטנו לקדם מחדש את הכתבה שמתארת את דרכן להצלחה ● איגוד הסמינרים החרדי "בית יעקב" קיבל אישור להכשיר בעצמו רואות חשבון, מה שעד כה התאפשר רק באקדמיה ● הבוגרות הטריות צלחו את המבחנים באחוזים מטורפים והותירו את המוסדות האקדמיים מאחור ● בדרך עוררו שאלות על אופן שילוב החברה החרדית בשוק העבודה, אך גם על עתיד המקצוע

דב קוטלר, מנכ''ל בנק הפועלים / צילום: תמר מצפי

אחרי חמש שנים: מנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר פורש

דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים, הודיע על החלטתו לסיים את תפקידו ● דירקטוריון הבנק החליט למנות ועדת דירקטוריון לאיתור מנכ"ל, בראשה יעמוד יו"ר הדירקטוריון ראובן קרופיק

איתי בן זקן (משמאל) ונמרוד שדות, מייסדי האניקומב / צילום: יוסי זליגר

חברת הביטוח הדיגיטלית האניקומב גייסה 36 מיליון דולר

האניקומב מציעה ביטוח דיגיטלי לבעלי בתים משותפים בארה"ב, שוק שמוערך ב-34 מיליארד דולר ● החברה תשתמש בכספי הגיוס להעמקת היתרון הטכנולוגי המבוסס AI שלה ולהתרחבות לשווקים משיקים