המשקיעים המוסדיים המחזיקים במניות חברת האנרגיה והקמעונות פז החליטו, באסיפת בעלי המניות של החברה, להשאיר בתפקידם את הדירקטורים אריק שור, רויטל אבירם ומנחם ברנר, אשר מכהנים כדירקטורים בלתי תלויים. מול שור, אבירם וברנר התמודדו על תפקיד הדירקטור, בהתאמה, נדב שחר, רגינה אונגר ופאר נדיר.
בנוסף, החליטו בעלי המניות לצרף לדירקטוריון את יו"ר התעשייה האווירית הראל לוקר, שהתמודד על התפקיד מול מנכ"ל סאייטקס לשעבר, יואב שלוש. ארבעתם יכהנו בתפקיד עד 2023. עד היום מנה דירקטוריון פז, בראשות היו"ר אברהם ביגר, שמונה חברים, וכעת, בעקבות הצטרפותו של לוקר, הוא יגדל לתשעה.
פז פועלת בשנים האחרונות ללא בעל שליטה, מאז מכר צדיק בינו את מניותיו בחברה. במניות החברה מחזיקים גופים מוסדיים - בין היתר הפניקס, מגדל, מנורה מבטחים, מיטב דש, הראל, כלל ביטוח ופסגות. ההחלטות שהתקבלו באסיפה מהוות למעשה ניצחון ליו"ר ביגר, שרצה בהמשך כהונתם של שלושת הדירקטורים שנבחרו.
המלצת אנטרופי: להחליף את ברנר בנדיר
לקראת ההצבעה המליצו בחברת הייעוץ למוסדיים אנטרופי להצביע בעד המשך כהונתם של אריק שור (לשעבר מנכ"ל תנובה) ורויטל אברהם, להתנגד להמשך הכהונה של מנחם ברנר, ולבחור במקומו בפאר נדיר (לשעבר מנכ"ל קניוני עזריאלי, שהומלץ על ידי בית ההשקעות ילין לפידות). בחברת הייעוץ ISS המליצו למוסדיים להצביע בעד המשך כהונתם של שלושת הדירקטורים המכהנים, ולבחור ביואב שלוש על פני לוקר.
באנטרופי ציינו, כי "נכון לתת משקל משמעותי לעיקרון היציבות וההמשכיות בשימור הרכבו הקיים של דירקטוריון החברה, נושא אשר מתחדד לאור השינויים בהנהלתה בשנה האחרונה... וכניסתו של מנכ"ל חדש (ניר שטרן, ק' י') בתחילת השנה. להבנתנו, בחודשים האחרונים הדירקטוריון פעל רבות לגישור על הפערים שהיו, תוך יצירת מסגרת עבודה הומוגנית יותר בקרב הדירקטוריון ואל מול ההנהלה החדשה".
עוד ציינו באנטרופי, כי בתחילת השנה השיקו בפז תוכנית אסטרטגית חדשה, ו"שמירה על יציבות הדירקטוריון הינה אקוטית לצורך הוצאת אסטרטגיית החברה אל הפועל. משכך המלצנו לפעול לפי שיקול עיקרון היציבות והשימור, ובמסגרתו לתמוך במינויים מחדש של שור ואבירם כדירקטורים בלתי תלויים (מכהנים כדירקטורים בחברה החל משנת 2016).
ב-ISS ציינו כי כל המועמדים ראויים לתפקיד ובעלי השכלה, כישורים מתאימים וניסיון רב, אולם גם שם הדגישו כי חשוב לשמור על היציבות בהנהלת החברה, וכי "הדירקטורים המכהנים כיום יכולים להמשיך לתרום לפז מהניסיון שצברו בשנים האחרונות בחברה ומניסיונם בחברות אחרות".
התמודדות על רכישת פעילות הזיקוק
פז סיימה את הרבעון השני השנה עם הפסד נקי של כ-4 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ-49 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. זאת, על רקע השפעות מגפת הקורונה שהביאו לירידה חדה בביקושים לדלקים שונים ומוצרים הנמכרים ברשת חנויות הנוחות של החברה (YELLOW). פעילות בית הזיקוק באשדוד הניבה לחברה הפסד של 70 מיליון שקל. בשורה העליונה הציגה פז ירידה של כ-60% בהכנסות לרמה של כ-1.36 מיליארד שקל.
את המחצית הראשונה של שנת 2020 סיימה החברה עם הפסד נקי של 101 מיליון שקל, לעומת רווח של 134 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ירידה חדה במחירי הנפט בעולם, לצד צניחה בכמויות הדלקים שמכרה פז, הביאו לשחיקה של כ-36% בהכנסות החברה בתקופה זו, לעומת התקופה המקבילה ב-2019, והן הסתכמו בכ-4.2 מיליארד שקל. פז נסחרת היום בבורסה בשווי של כ-3.4 מיליארד שקל, לאחר ירידה של 29% במניית החברה מתחילת השנה.
על רקע המאמצים שעושים לאחרונה בפז למכירת פעילות הזיקוק, ציינה השבוע האנליסטית אלה פריד מלאומי שוקי הון, בעדכון לסקירתה על פז, כי "פז פתחה בחודש האחרון את תהליך ההתמחרות על פעילות הזיקוק והלוגיסטיקה, המוצעת למכירה באמצעות גולדמן זאקס. לפי פרסומים בעיתונות, סוקאר, חברת הנפט הלאומית של אזרבייג׳ן, עשויה להתמודד על רכישת בית הזיקוק ביחד עם שותפים ישראלים. קבלת הרישיון לבית זיקוק תלוי באישור אסטרטגי של המדינה, שמחזיקה מניית זהב". בית הזיקוק באשדוד רשום במאזני פז בשווי של כ-2.9 מיליארד שקל, לאחר הפחתת ענק של כ-600 מיליון שקל ב-2019.
ברשימת המתמודדים הנוספים על פעילות הזיקוק של פז, מציינת פריד, הוזכרו בידיעות בתקשורת גם שפיר הנדסה, וקבוצה שמנסה לגבש מנהל בית הזיקוק לשעבר מלאכי אלפר. לדברי פריד, "הנהלת פז אמרה כי תהליך ההתמחרות יוגבל בזמן, אך לא פירטה מעבר לכך.
"נציין, שהמכירה בשפל המחזור הכלכלי בזיקוק אכן אינה מבטיחה מחיר אופטימלי. אלא שהאלטרנטיבה ההפוכה היא השקעה משמעותית בבית הזיקוק, שאינו גדול בקנה מידה אזורי, ועיקר ערכו היום, בתקופת שפל של מרווחי הזיקוק, נגזר מפעילות הלוגיסטיקה, שכוללת שתי תחנות כוח בקוגנרציה ופוטנציאל נדלנ״י.
"נראה כי סוקאר, שהיא ספקית מרכזית של נפט לאזור מזרח הים התיכון, עשויה להיות מועמדת מתאימה מבחינה עסקית, אם היא תאושר על-ידי הרגולטורים ותגיע עם השקעת הון משמעותית". עוד היא מציינת, כי "מבחינת סוקאר, מהלך כזה יכול להיות הגיוני, ואולי גם אסטרטגי, בשל ההגעה הצפויה של שברון לאזור הים התיכון המזרחי ולישראל".