סניף בנק לאומי / צילום: בר אל, גלובס
בישראל כמו בעולם, כלכלה יציבה מחייבת בנקים יציבים. בישראל כמו במרבית מדינות ה-OECD, בנקים הם גופים ציבוריים בבעלות פרטית, במקרים רבים בלי גרעין שליטה. האיזון בין השוק הפרטי ובין התפקיד הכלכלי של הבנקים מתקבל באמצעות מעורבות רגולטורית גבוהה מבכל סקטור אחר כולל זכות וטו בתהליך מינוי הדירקטוריון. הציבור מיוצג על-ידי הגופים המוסדיים שתפקידם העיקרי הוא בחירה נכונה של הדירקטוריון.
בניגוד לסקטורים אחרים בהם לפעמים יש גיוון בהנהלה, הצוות המוביל את הבנקים בישראל צמח בתוך המערכת וגם כשהוא עובר הלוך ושוב משורות הרגולטור ומידי פעם סקטורים משיקים, הוא בדרך כלל לא מוצנח ישירות לכיסא המנכ"ל בלי קדנציה מעשית אחת לפחות במערכת הבנקאית. נכון להיום, המציאות הזו הוכיחה את עצמה והבנקים בישראל מנוהלים היטב.
כמו בכל חברה, בניגוד להנהלה מקצועית, הדירקטוריון חייב להבין היטב ולעומק את תחום הפעילות אבל דווקא טוב כשזה לא המקצוע העיקרי או הבלעדי של החברים המרכיבים אותו. הדירקטוריון חייב לבחון את האסטרטגיה והדרך שמובילה ההנהלה מתוך פרספקטיבה רחבה יותר. אפשר להמשיל את היחס בין ההנהלה לדירקטוריון למעבר התצוגה בוויז בין הצמת הבא למסלול עד היעד. ההנהלה מקבלת כל יום, כל היום החלטות של ימינה או שמאלה בצמתים העסקיים השונים. הדירקטוריון צריך להחליט האם נוסעים מת"א לקריית שמונה או מת"א לאילת. אם לאילת אז האם נוסעות דרך הערבה או דרך מצפה. אם להמשיך את האנלוגיה אז על הדירקטוריון גם לשבת ליד הנהג ולוודא שהוא לא התבלבל בעוקף באר שבע ושהחברה מתמידה במסלול שנקבע.
המלחמה על הרכב הדירקטוריון של בנק לאומי מרתקת בהיבט הזה. אין מתחרים שאינם ראויים. השאלה האם נכון לשלב, בקטגוריה של דירקטור חיצוני, איש כמו פרופסור ידידה שטרן או אישה כמו הגברת דורית סלינגר מרתקת. פרופסור שטרן כבר עשה שתי קדנציות בדירקטוריון הבנק ובין הישגיו ועשייתו המרובה לפניכן, הוא ייעץ למשרד המשפטים בחקיקת חוק החברות. הגברת סלינגר כיהנה בתפקידה הציבורי האחרון כממונה על רשות שוק ההון הביטוח והחיסכון במשרד האוצר, כיהנה ומכהנת בדירקטוריונים משמעותיים ולפני כן הייתה שותפה בהקמה וניהלה את חברת הדרוג S&P מעלות.
על הקטגוריה של "דירקטור\ית אחר\ת" מתמודדים שלושה אנשים מתוכם ייבחרו שניים. אף אחד לא מערער על התאמתו המופלאה של ד"ר סאמר חאג' יחיא לכהן כדירקטור וכיו"ר דירקטוריון הבנק, הן בזכות תרומתו בקדנציות הקודמות והן כי הרקע האקדמי והעסקי שלו רלוונטיים לבנק ברמה שאין לו מתחרים. לכן, בפועל בקטגוריית ה"אחר\ת" התחרות היא בין שניים על מקום אחד. האם נכון לשלב בנקאי ותיק כמו אבי בזורה שגם ישב בפועל בכיסא המנכ"ל של בנק ירושלים או מובילה משפטית-חברתית, כמו עו"ד יפעת ביטון שהיא גם פרופסור למשפטים וגם ישבה במגוון ועדות ודירקטוריונים ממשלתיים, פרופסור ביטון מביאה רקע רחב ומגוון מכהונה כיו"ר וועדת הביקורת של בנק ישראל ועד לכתיבת דו"ח רפורמה בממשל התאגידי של הביטוח הלאומי.
התשובה לשאלה מי מתאים יותר צריכה להיגזר מהשאלה מהם המהלכים החשובים ביותר שעומדים בפני המערכת הבנקאית בשנים הקרובות. להבנתי, התהליכים העיקריים שהבנקים יצטרכו להתמודד איתם הם: 1) החלה של חוק הבנקאות הפתוחה והתחרות שיש לקוות שהיא תעורר בפעילות הקמעונאית 2) שימור התשואה על ההון בעולם שבו הריבית הבסיסית אפסית.
בקיאות מעמיקה בחוק החברות לא נותנת כלים להתמודדות עם הסוגיות הללו. לעומת זאת הניסיון בפתיחת שוק הביטוח והחיסכון ארוך הטווח לתחרות, הפעלה של מאגרי המידע הנותנים לציבור גישה ישירה למכלול הנכסים הרשומים על שמה רלוונטי ביותר.
יצירת מקורות הכנסה חדשים, גישה לפרופיל לקוחות חדש, קידום השיח עם הלקוחות הוותיקים לשפה עדכנית מחייבים תחומי ידע חדשים. בשנים הקרובות אין ספק שהשיח החברתי על אתיקה בנקאית יתפוס מקום משמעותי, אולי אפילו משמעותי יותר מהשיח העסקי-בנקאי המוכר. מי מתאים יותר לבחון את המסלול הנכון להתקדמות בכיוונים אלה, מי שבא מהעולם הישן או מי שבעשייתה הציבורית כבר הצליחה לחבר את תחום הבנקאות לעולמות שעד היום הוא לא נדרש להם אבל שלא ניתן יותר להמשיך להתעלם מהם במציאות שנוצרה.
בשיבוש שעוברת המערכת הבנקאית, בדומה לסקטורים אחרים ושהואץ בעקבות הקורונה, דירקטוריון הבנק לא יכול להיות בנאלי, לא יכולים לשבת בו רק אנשים שעונים על ההגדרות הישנות של בנק ישראל ושהפרספקטיבה העיקרית שלהם על החברה והכלכלה באה מכיסא הבנקאי. העולם הזה השתבש ובלי ראיה היקפית, רחבה ומגוונת אי אפשר יהיה לנווט את הבנק בלי להיתקע במכשולים. לבנקים יש תפקיד מפתח בזירה החברתית, כלכלית, עסקית והדירקטוריון שלו חייב לשקף את זה אם רוצים לשמור גם בתוך השיבוש על צמיחה בריאה ובת קיימא. בבחירה הזו. המוסדיים הישראלים חייבים להיות אקטיביים ולתת את הטון להרכב שיוביל את הבנק ובמידה רבה את המשק בשנים הקרובות.
הכותבת היא יו"ר IBI קרנות נאמנות