יו"ר ההסתדרות הרפואית, פרופ' ציון חגי, פנה הבוקר במכתב לשרים ישראל כ"ץ ויולי אדלשטיין, בו סיפר כי ביממה האחרונה הוא מקבל פניות רבות ממנהלי מחלקות ובתי חולים שמתריעים מפני השלכות השביתה של עובדי המעבדות, שתיכנס מחר (ד') ליומה הרביעי. "במצב שנוצר, המנהלים הבכירים אינם יכולים לקחת אחריות על הטיפול בחולים, לאור העובדה שלא ניתן לבצע בדיקות מעבדה חיוניות לאבחון ולטיפול בחולים", הוא כתב. "אם לא יימצא פתרון שיסיים את שביתת עובדי המעבדות ב-24 השעות הקרובות, נאלץ לבטל באופן גורף את הניתוחים המתוכננים ולבצע רק ניתוחים דחופים ומצילי חיים".
פרופ' חגי קרא לשרים להתערב אישית בסכסוך העבודה ולהנחות את הדרגים המקצועיים לנהל מו"מ מרתוני עם נציגי השובתים, על מנת להגיע במהרה לפתרון מוסכם שיימנע נזק נוסף לחולים ולמערכת הבריאות כולה. "בנימה אישית", כתב פרופ' חגי על עובדי המעבדות, "מדובר באנשים שעושים לילות כימים ודאי בתקופה זו ומהווים חלק בלתי נפרד מהחוד של לוחמי הקורונה. הם מועסקים בתנאים של עומס בלתי רגיל ובהקרבה גדולה, כל זאת תוך השתכרות שאינה הולמת את השעות, הכישורים וההשכלה. אין לי ספק שתתרשמו כך בעצמכם כשתכנסו לעובי הקורה".
"האדישות וההתעלמות של ראש הממשלה ושריו שערורייתית"
עובדי המעבדות הציבוריות יפגינו אחה"צ (17:00) מול בית ראש הממשלה בירושלים, בדרישה להתערבותו המיידית והבהולה בפתרון המשבר. "לצערי. אין לנו ברירה. אין לי כבר מילים לתאר עד כמה ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושריו, ישראל כ"ץ והאחרים, מנותקים מהעם", אומרת אסתר אדמון, יו"ר הסתדרות עובדי המעבדות. "אני מודעת לקריסה במערכת. יום שלישי של שביתה שלנו, זה כבר אירוע חסר תקדים, ואנו מוצפים בלחצים כבדים בוועדות החריגים לאשר תרומות דם ובדיקות שונות מצילות חיים. אבל, האדישות וההתעלמות של ראש הממשלה ושריו היא שערורייתית. מעבר למילים. אני מבינה בצער שאין הנהגה בישראל".
עוד הוסיפה אדמון כי "בשנים האחרונות, ממשלת ישראל ריסקה את המעבדות בבתי החולים ובקופות החולים, ייבשה אותן תקציבית. כשבאה הקורונה ונמצאו פתאום תקציבים, קרה דבר לא נתפס. במקום להשקיע במעבדות הציבוריות, הוחלט בסתר להפריט את המערך המעבדתי, וההסכמים שנחתמים עם המעבדות הפרטיות הם הסוד השמור במדינה. אם הממשלה הייתה משקיעה אפילו רק 10% מ 4 מיליארד השקלים שהוקצבו ולמעבדות הפרטיות, לא הייתה סיבה לשבות. לעובדים אצלנו נמאס ונשבר. לוטשים עיניים למקצועות אחרים, או למעבר לסקטור הפרטי. אם לא יהיה פתרון מהיר היום, אני מבקשת להגיד שזה פשוט הסוף. הרפואה נשענת עלינו. אם העובדים אצלנו יממשו את כוונתם להתפטר מתוך תסכול וכעס גדול על המדינה, כל המערכת תקרוס".
עובדי המעבדות שובתים במחאה על תנאי עבודתם, ודורשים הסכם שכר ראוי שבבסיסו שכר של לפחות 50 שקל לשעה לעובד מעבדה מתחיל. בנוסף לכך, דורשים העובדים קביעת מפתח תקינה עדכני על פי כמות הבדיקות וגידול האוכלוסייה הצפוי, תוכנית לתיקון הליקויים, שהוצגו בדו"ח מבקר המדינה ודו"ח משרד הבריאות משנת 2016, וכן דרישה להפסקת העסקת עובדים בחוזים אישיים וקרנות מחקר, הפוגעים בגיוס כוח האדם למעבדות.
בעוד שהחוזים עם המעבדות הפרטיות מורחבים, לפי אדמון, ניתן לבצע כמות גדולה יותר של בדיקות במעבדות הלאומיות. העובדים דורשים לחשוף את ההסכמים שנחתמו עם חברת מיי הריטג' והמעבדות פרטיות, שבהן מובטחים תנאים משופרים מאות מונים לעובדי המעבדות לצד ביטול האיסור כיום על עובדי המעבדות הציבוריות לעבוד במעבדות הפרטיות.
לפי הסתדרות עובדי המעבדות, עובד חדש, בעל תואר ראשון, שנקלט בדרגה ג', מרוויח כיום 31 שקל לשעה במעבדות הרפואיות, ואילו במעבדות הפרטיות נעים הסכומים בין 70 ל-130 שקל לשעה. לדברי אדמון האפליה בין המעבדות הפרטיות ללאומיות מובילה לכך שעובדים רבים זונחים את המעבדות הלאומיות לטובת המגזר הפרטי, בזמן שהאזרחים משלמים באופן מקביל על מערכים מתחרים. בניגוד למעבדות הקורונה, המעבדות הלאומיות מבצעות שלל בדיקות שגרתיות הנוגעות למכלול החיים של האזרחים, ודורשות כוח אדם למשימות מגוונות.
