שאול מרידור / צילום: יוסי זמיר
שר האוצר ישראל כ"ץ אינו ממהר למנות בשלב זה ממלא מקום לממונה על התקציבים שאול מרידור שהודיע על התפטרותו בתחילת השבוע. בשלב זה לא נראה כי לכ"ץ יש מועמד גם למשרת החשב הכללי במקומו של רוני חזקיהו, שיפרוש בחודש הבא, ושתי המשרות הבכירות ביותר באוצר עלולות להיות לא מאוישות. שני הבכירים התלוננו בתקופה האחרונה כי השר מקבל את ההחלטות החשובות במשרד בלעדיהם.
מרידור סיים את עבודתו באוצר ופינה את לשכתו, על רקע האשמות חסרות תקדים שהטיח בשר כ"ץ במכתב ההתפטרות שהניח על שולחנו. בין היתר האשים מרידור את כ"ץ כי ניסה לגרום לפרסום אומדנים תקציביים כוזבים במטרה ליצור מקורות תקציביים פיקטיביים. כ"ץ כינה את ההאשמות "שקר גס" וטען כי מרידור התפטר רק לאחר שנודע לו כי בכוונתו להדיח אותו מתפקידו. לדבריו, נפגש עם היועץ המשפטי לממשלה עו"ד אביחי מנדלבליט וביקש ממנו לפתוח בהליכים להדחת מרידור שעה לפני שהוגש מכתב ההתפטרות.
מלבד מחליף לממונה על התקציבים אמור כ"ץ להחליט בקרוב גם על מחליף לחשב הכללי רוני חזקיהו, שהודיע כי יפרוש מתפקידו בחודש אוקטובר לכל המאוחר.
מנדלבליט הבהיר כי לא "פתח בבירור"
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט נפגש עם שר האוצר ישראל כ"ץ ואולם הוא הבהיר כי הפרסומים כאילו הוא "פתח בבירור" לגבי היחסים בצמרת משרד האוצר ובטענות שהעלה מרידור במכתב ההתפטרות שלו אינן נכונות. "היועץ המשפטי לממשלה קיים שיח מקצועי עם השר ישראל כ"ץ, על רקע טענות שעלו בקשר לעבודה המשותפת עם הייעוץ המשפטי של המשרד. מטבע הדברים, אין בכוונת היועץ המשפטי לממשלה להתייחס לתוכן שיחותיו עם השר כ"ץ", נמסר מטעמו של היועמ"ש.
בסמכותו של היועמ"ש לבדוק כל טענה שהוא רואה לנכון, גם ללא שמוגשת לו תלונה באופן ישיר. עם זאת, כאמור, בשלב זה אין בכוונתו לעשות כן. הסמכות לבדוק את הנעשה באוצר נמצאת גם אצל מבקר המדינה, אם יחליט שההתנהלות דורשת את בדיקתו וכן אצל גופים נוספים, כמו הוועדה לביקורת המדינה.
מבקר המדינה עורך בימים אלה ביקורת מקיפה על ההתנהלות התקציבית של מדינת ישראל במשבר הקורונה כחלק מ-15 דוחות שעוסקים בנושא הקורונה. גורמים המקורבים לעבודת המבקר אמרו ל "גלובס" כי ככל שיעלו מהביקורת בשטח דברים שקשורים בהתנהלות משרד האוצר, הם ייבחנו וייכנסו לדוח".
האם כ"ץ ומרידור יתייצבו בוועדה?
לגבי הוועדה לביקורת המדינה, הרי שכאן הספיק משפט אחד במכתב הפרישה של מרידור להקפיץ את יו"ר הוועדה ח"כ עופר שלח מיש עתיד-תל"ם. מרידור כתב בין היתר על שר האוצר כ"ץ, כי "אינך יכול לעשות זאת (להוביל מדיניות) תוך רמיסת כללים, התעלמות מנתוני מאקרו וניסיונות לשנות אומדנים תקציביים כדי ליצור מקורות פיקטיביים לצורך חלוקת תקציבים נוספים".
שלח אמר כי "התפטרות הבכירים במשרד האוצר מעלה חששות להתנהלות כושלת משיקולים פוליטיים, המנחים את ראש הממשלה ושר האוצר בעיצומו של משבר כלכלי חסר תקדים. שר האוצר ובכירי המשרד חייבים דין וחשבון לציבור מה מתרחש מאחורי הקלעים במהלך הכנת התקציב החשוב ביותר בישראל מזה שנים רבות".
הוועדה לביקורת המדינה תתכנס בשבוע הבא כדי לדון בדיוק בנושא, וזאת על רקע דוח קודם של מבקר המדינה שפורסם במרץ השנה שבדק את תהליכי קבלת ההחלטות ואת חוסר האמון והיחסים העכורים בצמרת האוצר. בזמנו נמתחה ביקורת על כך שמבקר המדינה מתניהו אנגלמן קיצץ ומיתן את הביקורת בתוך הדוח בעיקר בנושא מערכות היחסים הרעות בין האגפים השונים של משרד האוצר.
בישיבה יצביעו חברי הכנסת בשאלה האם לבקש ממבקר המדינה דוח ביקורת נוסף על תהליכי הכנת התקציב לשנים 2021-2020, וזאת על רקע התוכן שעולה ממכתב הפרישה של מרידור.
בנוסף, תדון הוועדה בהשלכות ההתפטרות של חזקיהו ומרידור, כמו גם בחששות מעתידם המקצועי של מנכ"לית האוצר קרן טרנר והיועץ המשפטי באוצר עו"ד אסי מסינג.
לוועדה יש גם סמכות לבקש ממבקר המדינה להכין דוח בנושא. התנאי לכך הוא רוב בהצבעה בין חברי הוועדה. לקואליציה של הליכוד וכחול לבן יש רוב של 7-4 בוועדה, אולם המצב הפוליטי הנוכחי - כאשר לכל הצדדים ברור כי הכנסת ה-23 עשויה להתפזר בתוך כמה חודשים - עשוי להוביל את נציגי כחול לבן לשנות כיוון ולהצביע נגד. חברת הכנסת המייצגת את כחול לבן בוועדה היא הילה שי וזאן, שכזכור עמדה לצידה של ח"כ שאשא ביטון בוועדת הקורונה לפני כחודשיים והצביעה נגד הדרישות של יו"ר הקואליציה ח"כ מיקי זוהר.
מטעם הליכוד יושבים בוועדה: ח"כ עמית הלוי, ח"כ אופיר כץ, ח"כ אריאל קלנר וח"כ שלמה קרעי. לפחות האחרון הוכיח בשנה האחרונה שהוא מקורב מאוד ללשכת ראש הממשלה, אך לעתים לא מהסס לתקוף את עמיתיו הבכירים לסיעת הליכוד (בעיקר את יו"ר הקואליציה מיקי זוהר).
בכל מקרה, לדיון יוזמנו כ"ץ, מרידור וחזקיהו. "גלובס" פנה לכ"ץ ומרידור כדי לברר אם בכוונתם להתייצב ולדווח על האירועים האחרונים, אך הם טרם השיבו. בכל מקרה, לפי חוק מבקר המדינה לוועדה יש סמכות להורות על הגעה בצו - זאת בכפוף לרוב של חברי הוועדה בהצבעה.