מיקי זוהר / צילום: דוברות הכנסת
בנימין נתניהו וחברי מפלגתו מדגישים פעם אחר פעם שליבת מדיניותם הכלכלית היא חתירה לשוק חופשי ולתחרות. אולם בפועל כבר שנים רבות הם מחבלים ביוזמות להגברת התחרות כדי לסייע לאינטרסנטים. למשל, ב-2011 הממשלה התכוונה להסתפק בתמלוגים קטנים מאוד מהכנסות משאבי טבע בהשוואה למקובל בעולם ובניגוד להמלצות ועדת ששינסקי.
רק אזהרתו החריפה של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, שהתריע נגד כניעה ל"טקטיקות המלוכלכות" של היזמים, בלמה החלטת ממשלה שהייתה בכייה לדורות. שנים אחדות לאחר מכן העדיפה הממשלה מנגנון מחירים לגז שאין לו כל קשר לשוק חופשי ותחרותי ומיטיב מאוד עם היזמים על חשבון הציבור.
במקום להצמידו למחירי הגז בשווקים שבהם מתנהל שוק חופשי ותחרותי, היא חתמה על חוזה להצמידו למדד המחירים לצרכן בארה"ב ועוד בתוספת של אחוז אחד. מחדל שצרכני הגז חשים בו היום בעוצמה רבה. לאלה יש להוסיף את הסחבת בביטול חסמי ייבוא ותקינה, את העיכוב האינסופי ביצירת תחרות במשק החשמל, את הקפאת חלקים מהמלצות ועדת שטרום לתחרות בבנקאות ועוד.
יו"ר הקואליציה נגד תחרות בתחום הביטוח
שני אירועים שהתרחשו לאחרונה מצביעים על התעצמות המהלכים של בכירי הליכוד לסירוס רפורמות שנועדו להגביר את התחרות. הראשון היה ביוזמתו של יו"ר הקואליציה ח"כ מיקי זוהר. רשות שוק ההון החליטה לאפשר לחברות כרטיסי האשראי למכור פוליסות ביטוח על מנת להגביר את התחרות בתחום ולהוזיל את המחיר לצרכנים.
המהלך נדרש בעיקר משום שסוכני הביטוח אינם מגנים על האינטרסים של הלקוחות, אלא על אלה של חברות הביטוח המיוצגות על ידם. יתרה מזו, העמלה שהם מקבלים תלויה בפרמיה שהמבוטחים משלמים לחברות הביטוח. לעומתם, חברות כרטיסי האשראי מחויבים לפעול כסוכנים אובייקטיביים ולמכור את הפוליסות של כל החברות ותמורת אותה עמלה.
ח"כ זוהר, במקום לתמוך במדיניות, איים לחוקק חוק שימנע מחברות כרטיסי האשראי להיכנס לענף. הוא, כנראה, לא מוטרד מרמת התחרות הנמוכה בענף וגם לא מהמחירים הגבוהים שמשלמים הלקוחות לחברות הביטוח. עיקר דאגתו היא לרווחים של סוכני הביטוח, שרבים מהם חברי מרכז הליכוד ויכולים להשפיע על מעמדו במפלגה.
האירוע השני שאמור להדאיג את הציבור הוא הניסיון לחסל את הרפורמה המתוכננת ליצור תחרות בנמלי הים באמצעות הקמת רציפים חדשים שיופעלו בידי יזמים פרטיים. בעבר היוזמה ליצור תחרות בנמלים נכשלה כתוצאה מהתנגדות חריפה של העובדים. הממשלה לא עמדה מול נשק השביתה שהפעיל ועד העובדים ונכנעה לתכתיביהם. החזרה לעבודה צמצמה את נזקי השביתה, אך הנציחה את עלויות הטעינה והפריקה המופרזות שהעסקים משלמים בשל העדר תחרות בנמלים.
הישועה הגיעה מרשות התחרות שב-2013 הכריזה על נמלי חיפה ואשדוד כקבוצת ריכוז. משמעות ההחלטה היא שאין לאפשר לחברת נמל אשדוד להפעיל את הרציפים החדשים, שהשלמתם קרובה. גם אם תרצה, הממשלה מנועה מלהיכנע ללחצי ועד העובדים. אולם מינויה של ח"כ מירי רגב לשרת התחבורה עודד את ועד העובדים לנסות את מזלו מחדש. ואכן השרה פועלת לביטול ההכרזה של רשות התחרות שנמלי אשדוד וחיפה מהווים קבוצת ריכוז, וכך למנוע את הפעלת הרציפים החדשים בידי זכיינים פרטיים.
בדוח מבקר המדינה, שפורסם לאחרונה, צוין כי להעדרה של תחרות בנמלים יש השלכות כלכליות כבדות משקל למשק שנאמדות בכמיליארד שקלים בשנה. אם לא די במצוקה הכלכלית שהמשק סובל ממנה בעקבות מגפת הקורונה רוצה שרת התחבורה להחמיר את מצבנו עוד יותר. כל זאת כדי לפנק את עובדי הנמלים ששכרם מהגבוהים ביותר במדינה. על פי דוח הממונה על השכר במשרד האוצר השכר הממוצע ברוטו לעובד בנמלים ב-2018 הסתכם בכ-32 אלף ₪ בחודש.
גם שר האוצר ישראל כ"ץ נטה לתמוך בעמדתה של שרת התחבורה כאשר כיהן בתפקידה. נראה כי רגב וכ"ץ מנסים למכסם את טובתם האישית ופוזלים כל הזמן למעמדם במרכז הליכוד. לא מפתיע שראש הממשלה שחוזר ומשנן באוזנינו כמה התחרות במשק יקרה לליבו לא קרא לסדר את השרים וחברי הכנסת ממפלגתו שפוגעים בה פעם אחר פעם. שהרי רבות מנוצות התחרות שהוא מתהדר בהן אינן שלו. יש לקוות שעמדתה הנחרצת של מיכל הלפרין, יו"ר רשות התחרות, תבלום את מאמצי הפוליטיקאים הקטנים לחבל ברפורמת הנמלים.
הכותב הוא פרופ' אמריטוס לכלכלה באוניברסיטה העברית. לשעבר מנכ"ל משרד האוצר ומנהל המחקר בבנק ישראל