גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פחות בירוקרטיה: שירות התעסוקה יקל על העובדים בתהליך לקבלת מענק חזרה מחל"ת

ע"פ תנאי המענק כיום, כל עובד צריך להיכנס למערכת ההזדהות הממשלתית, לפתוח לעצמו שם משתמש וסיסמה, למלא טופס אישור הצהרות המעסיק, להצהיר שורת ההצהרות, לחתום על הטופס ולאשר את הבקשה  ● מעסיקים רבים התלוננו על כך שהדרישה חסמה אותם בדרך לקבלת המענק

הפגנת העצמאים על מתווה הסיוע הממשלתי  / צילום: שלומי יוסף, גלובס
הפגנת העצמאים על מתווה הסיוע הממשלתי / צילום: שלומי יוסף, גלובס

הקלה בבירוקרטיה למעסיקים במסגרת הבקשות למענק עידוד החזרת עובדים: החל משבוע הבא שירות התעסוקה תאפשר לעובד לאשר בלחיצת כפתור בלבד את הצהרות המעסיק. זה נשמע פשוט, אבל מדובר על דרישת אישור שחסמה לא מעט מעסיקים בדרך לקבלת המענק. על פי תנאי המענק כיום, בתום מילוי טפסי בקשת המענק על ידי המעסיק - שכוללים מילוי ידני של כל הפרטים של כל עובד, גם אם הוא מעסיק מאות עובדים - מקבל כל עובד של אותו מעסיק הודעת טקסט או דואר אלקטרוני (או גם וגם), במסגרתם הוא נדרש לאשר את כל הצהרות המעסיק בנוגע להעסקתו. כל אחד מהעובדים צריך להיכנס למערכת ההזדהות הממשלתית ולפתוח לעצמו שם משתמש וסיסמה במערכת הממשלתית ולאחר מכן ניתנת לו גישה לטופס אישור הצהרות המעסיק, שם הוא צריך להצהיר שורת ההצהרות, לחתום על הטופס ולאשר את הבקשה.

מעסיקים רבים התלוננו בפני "גלובס" כי הדרישה שעל כל עובד שהחזירו לעבודה לאשר את הפרטים שהמעסיק דיווח, מכבידה ומעכבת את היכולת שלהם לקבל את המענק. רבים מהם הקדישו שעות ארוכות כדי לשבת למלא את הצהרות העובדים שנדרשו יחד עמם, לבקשת העובדים, ואחרים נדרשים "לרדוף" אחר העובדים כדי שימלאו את הטפסים הנדרשים. במקרה הטוב מדובר היה בבזבוז זמן של העובדים והמעסיקים, בזמן העבודה, ובמקרים הגרועים מעסיקים לא הצליחו להתקדם לשלב אישור בקשתם.

התלונות הללו הגיעו אל לשכת שירות התעסוקה, אשר מראש התנגדה לסעיף החוק שדרש את "אישור העובד", וזו החליטה לחפש דרך להקל על המעסיקים. בשירות התעסוקה מוגבלים במגבלות החוק, ולכן לא יכולים לבטל לחלוטין את הדרישה לאימות הצהרות המעסיק על ידי העובדים, אך כדי לסייע למעסיקים נקבע מתווה חדש, לפיו במסגרת ההודעות שנשלחו לעובדים ישלח כבר טופס הצהרה לאישור העובד, וזה יידרש ללחוץ על כפתור אישור בתחתית הטופס בלבד. זאת, כאמור, בניגוד למצב הנוכחי בו עובדים נאלצים להקים משתמש במיוחד עבור אישור נכונות הפרטים שהצהיר המעסיק.

לדברי קובי הלפרין, סמנכ"ל שירות הלקוחות בלשכת שירות התעסוקה ומי שאחראי על המענק, "החוק מורכב בהיבט הזה שמדובר במענק למעסיקים אבל נדרש אישור של העובדים, אז בהינתן שאנחנו לא יכולים לבטל את דרישות החוק אנחנו הולכים לאופציה היצירתית הבאה והיא להפוך את זה להכי פשוט - העובד לא צריך לכתוב שום דבר בהצהרה שלו, לא צריך להירשם באתר שלנו אלא רק צריך לאשר את הצהרת המעסיק.

"אנחנו שולחים לעובד הודעת טקסט במסגרתה אנחנו כותבים לו את כל הצהרת-העובד המלאה, כולל פרטיו ופרטי המעסיק והצהרותיו, והעובד רק צריך לאשר בסוף ולאמת את הזהות שלו. הכל בלחיצת כפתור. כל החסמים נעלמים בבת אחת".

המענק לעידוד החזרת עובדים כולל מענק בסך 7,500 שקל עבור כל עובד שהוחזר מחופשה ללא תשלום החל מ-1 ביוני, ו-3,500 שקל עבור כל עובד שהוחזר מחל"ת החל מ-19 באפריל. מיום פתיחת האפשרות להגיש מענק (15 ביולי), יש למעסיקים 60 יום להגיש את הבקשה. לפי אתר שירות התעסוקה, בו מתעדכנים מדי יום נתוני הבקשות, עד כה העביר שירות התעסוקה לשירות המסים (המשלמת את המענק בפועל) בקשות למענקים על סך כ-294.2 מיליון שקל שאושרו לכ-31 אלף מעסיקים (עוד כ-14 אלף בקשות הוגשו וממתינות להשלמת ההליך ולאישור). על פי חוק, למדינה יש 21 ימים להעביר את התשלום לאחר שהבקשה למענק הוגשה והושלמה. בינתיים, העבירה המדינה כ-265.8 מיליון שקל למעסיקים .

תקציב מענק זה, נזכיר, עומד על 6 מיליארד שקלים, אך זכאים רבים כלל לא הגישו בקשה למענק עדיין.

ל"גלובס" הגיעו פניות רבות ממעסיקים שביקשו למלא את הטפסים הנדרשים לקבלת המענק וגילו סבך בירוקרטי ומסלול מכשולים מאתגר. אך אחת הדרישות המקוממות ביותר עבור המעסיקים הייתה הדרישה לקבל אישור של העובדים שלהם להצהרות שהצהירו. מעבר לתלות שיצרה הדרישה בעובדים, התברר שהעובדים לא תמיד מבינים מה עליהם לעשות או שאינם ממהרים למלא את הטופס (הם לא זכאים למענק הזה, רק המעסיק). מי שעמד מאחורי הדרישה הזאת היה משרד המשפטים שלא היה מוכן לבטל דרישה זאת חרף בקשות מצד גורמים רבים, וכן משרד האוצר שקבע את מדיניות ותוואי המענקים. הדרישה נועדה לתת אישור משפטי להצהרות המעסיק, ולמנוע תרמיות.

מי שעמד במוקד מול המציאות הקשה שיצרה הדרישה הזאת הייתה לשכת שירות התעסוקה, אשר קיבלה פניות רבות מהלשכות המקצועיות, ובראשם לשכת רואי החשבון, וכן ממעסיקים, מייצגים וגופים המייצגים עסקים במשק, על כך שהבירוקרטיה שנקבעה בחקיקת המענק מכבידה.

הלשכה הקשיבה ופעלה - במסגרת גבולות החוק - להקל מעט בבירוקרטיה, ובין היתר אפשרה לעובדים לאשר את הצהרות המעסיקים שלהם באמצעות המוקד הטלפוני שנפתח ולא במייל או בהודעת הטקסט. גם הליך זה לא היה נטול בעיות מאחר שהמוקד הוצף במהרה במאות שיחות וזמן ההמתנה לנציג היה ארוך מאוד לעיתים. לדברי הלפרין, הלשכה המשיכה לחשוב על פתרונות יצירתיים, וכך נולד הטופס הפשוט החדש. "מגבלות הזיהוי והצהרת העובד מאוד גדולות אבל המזל הגדול היה שהצלחנו להכניס בתהליך החקיקה בסעיף הדורש את אישור העובד משפט קצר שמאפשר לנו יצירתיות, כי כתוב בחוק בהודעת טקסט או במייל 'או בכל דרך אחרת'. וכך הכנסנו את האפשרות להצהרה טלפונית של העובד. אנחנו עושים תהליכי טיוב כל הזמן. אני בקשר יום יומי עם הציבור, עם לשכת החשבון, קהל המייצגים, לשכת יועצי המס, התאחדות התעשיינים, התאחדות לשכות המסחר וכל הזמן עולות שאלות מהשטח. לאט לאט מתחנו את הכללים כדי לסייע למעסיקים ואפשרנו הצהרת עובד בטלפון, ועדיין לשכת רואי החשבון ואחרים פנו אלינו ואמרו שהעובדים לא ממתינים שיענו להם במוקד או לא מתקשרים בכלל, כי זה גוזל זמן. גם הבוקר מעסיקה ששוחחתי עמה אמרה לי 'ביקשתי שהעובדים יתקשרו וחלק לא הסכימו להמתין את משך הזמן שצריך או בכלל לפנות את הזמן להתקשר'. התהליך החדש שאנחנו פותחים מסייע גם לזה, כי זה לא דורש זמן כלל".

לדברי רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון, מדובר בהקלה משמעותית בבירוקרטיה. "בקשת הלשכה בשיתוף פעולה עם נשיאות המעסיקים והעסקים בישראל להפחתת הנטל הבירוקרטי נענתה בחיוב, וכעת אישור הבקשה על ידי העובדים יעשה בדרך פשוטה ומהירה יותר . בנוסף, בעקבות פנייתנו צפויה להעלות מערכת חדשה, במערכת זו צפויות הקלות נוספות בפרטים הנדרשים ממעסיקים בעת הגשת הבקשות".

רו"ח איריס שטרק/ צילום : יונתן בלום

עוד לדברי שטרק, "המענק המתמרץ מעסיקים להחזיר עובדים מהחל"ת הוא חשוב ומשמעותי, ועל כן צריך להקל ככל שניתן על ההליך הבירוקרטי בהגשת הבקשה למענק. אנו מקווים שצעדים אלה ישפרו את הגשת הבקשות למענק, ויובילו לכך שיותר מעסיקים ישתמשו בו. בשלב זה יש מיצוי נמוך ביותר של ההקצאה הממשלתית למענק, ויש לפעול כך שהמענקים יגיעו למעסיקים זכאים, המחזירים עובדים מחל"ת ומסייעים בכך לצמצום האבטלה".

הגשת בקשות המענק בעיצומה ובימים האחרונים לשכת שירות התעסוקה אף פנתה לכלל העובדים שלא הגיבו לבקשת המעסיק לאישור הצהרותיו וביקשה כי ישלימו את הליך "אישור העובד". בעקבות התזכורת של הלשכה, נכנסו לאתר למעלה מעשרת אלפים עובדים שסללו את הדרך לקבל המענק עבור המעסיק. במקביל, מעדכנת הלשכה את המעסיקים במסגרת שלושה מיילים שבועיים על מספר העובדים שאישרו את הצהרתם ועל העובדים שעדיין לא הגיבו, ובכך מתאפשר למעסיק לפנות בעצמו לעובד שטרם השלים את ההליך. הלפרין: "המעסיק שמעודכן איזה עובד שלו לא הגיב לבקשת אישור הפרטים יכול עכשיו להזמין את העובדים אחד אחד ולבדוק אם הם קיבלו את ההודעה, ולבקש שילחצו "אישור" בלבד. הכל מהיר וכל התהליך בנייד, בלי להמתין. למי שעדיין צריך, המוקד הטלפוני רלבנטי, אבל לרבים מהמעסיקים והעובדים ההליך החדש יפתור את הבעיה".

בנוסף, במקביל להקלה ב"אישור העובד" מתכוונת לשכת התעסוקה ליישם הקלה בירוקרטית קלה גם בטפסים שנדרשים המעסיקים למלא, ובין היתר ירדה הדרישה מהמעסיק לשייך את העובד שלו לאחת הקטגוריות של שירות התעסוקה (עובד שמדווח לשירות התעסוקה, עובד שמקבל קצבאות, עובד שלא מדווח וכדומה). מדובר בדרישה של מידע שלא היה קודם בידי המעסיק כלל, והמעסיק נדרש לקבל אותו מהעובד, לעיתים תוך חשש לפגיעה בפרטיותו.

הלפרין: "ניסינו לעשות את טופס הגשת הבקשה הכי מינימלי שאפשר במסגרת החקיקה שהגדירה לנו את השדות. כל שינוי מצריך תהליך מורכב מול משרד המשפטים ומשרד האוצר ומחייב ייעוץ משפטי, אבל הצלחנו לשנות כמה דברים ובין היתר בטופס החדש המעסיקים לא יצטרכו לשייך את העובדים לקבוצות

עובדים לפי הרישום שלהם בשירות התעסוקה, למשל מקבלי קצבאות, עובדים שלא נרשמו בשירות התעסוקה וכדומה. יש קטגוריות לכל עובד, ועד כה כל מעסיק היה צריך לכתוב לגבי כל עובד לאיזה קבוצה הוא שייך. זה לא מידע שיש למעסיק והוא היה צריך לוודא את זה מול העובד. העמודה הזאת יורדת, וזה מוריד מהמעסיק נטל בירוקרטי גבוה מאוד וגם את החשש מפגיעה בפרטיות של העובד. אנחנו טענו שזו פגיעה בפרטיות של העובד מול המעסיק שלו, שלא חייב להיחשף למידע הזה, והטענה התקבלה".

השינויים הללו יכנסו לתוקף בשבוע הבא, ובינתיים מייצגי המעסיקים ממשיכים לדרוש הקלות נוספות. שטרק: "נמשיך לפעול על מנת להפחית את הנטל הבירוקרטי באמצעות, בין היתר, הדרישה להפחתת המידע הנדרש מהמעסיקים למלא בעת הגשת הבקשות כגון, מידע הקיים במאגרי המידע של לשכת שירות התעסוקה כמו מועד הוצאת העובדים לחופשה ללא תשלום וחזרתם".

עוד כתבות

ינקי קוינט, מנהל רמ''י ומ''מ מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: שלומי יוסף

בעיכוב של עשרות שנים, המדינה תפריט קרנות השתלמות של מאה אלף עובדים

ועדת השרים להפרטה תדון בשבועות הקרובים במכירת החזקות המדינה בשבע קרנות השתלמות, מלבד אלו של המורים והשופטים ● לפי ההצעה, המניות יעברו לידי ההסתדרות, כשהיקף הנכסים הוא כ־8.4 מיליארד שקל ● המטרה: הפחתת הנטל על המדינה ● מה צפוי לחוסכים? ● גלובס עושה סדר

דורון כהן / צילום: איל יצהר

משרד המשפטים בוחן ניגוד עניינים במועמדות דורון כהן ליו"ר רשות שוק ההון

דורון כהן, מנכ"ל האוצר לשעבר, מועמד לתפקיד יו"ר רשות שוק ההון לצד מ"מ יו"ר הרשות הנוכחי, עמית גל; והמשנה למנכ"ל חברת הביטוח ווישור, זיו כהן ● משרד המשפטים בוחן האם קיים חשש לניגוד עניינים במינויו של דורון כהן, שאחותו מכהנת כדירקטורית בלתי תלויה בחברת הביטוח מגדל

ווישור / צילום: רמי זרנגר

בנו של מייסד איילון יוצא נגד העסקה של בעלי העניין עם ווישור

נגה רחמני תוהה על העסקה בה תרכוש איילון את עסקי הביטוח של בעלת השליטה ווישור ● בין היתר טוען להיעדר דיווח למשקיעים ועל עצם היותה של ווישור חברה דיגיטלית ● איילון דוחה את הטענות: "נבחנו כל ההיבטים הרלוונטיים לעסקה"

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

בניין שרוסס במגני דוד, בפריז (דצמבר 2023) / צילום: Reuters, LUCIEN LIBERT

דוח חדש: "העולם עד לגל הגרוע של תקריות אנטישמיות מאז מלחמת העולם"

ב־2023 נרשם זינוק של עשרות אחוזים במספר התקריות האנטישמיות מכל הסוגים, כך מגלה דוח של אוניברסיטת תל אביב והליגה נגד ההשמצה ● לפי הדוח, יותר ויותר אמריקאים מסכימים עם סטריאוטיפים אנטישמיים, והרשתות החברתיות "הפכו לקרקע פוריה לשנאה ורדיקליזציה"

שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן / צילום: Associated Press, Bilal Hussein

האינטרס המשותף של טורקיה ואיראן נחשף בראיון של שר החוץ

בתקופה האחרונה, רבים הרימו גבה בשל הפגישות התכופות של בכירי טורקיה דווקא עם מקביליהם האיראנים ● כעת מתברר כי שר החוץ של טורקיה טען בראיון, כי הוא מאמין שהמיליציות הפרו־איראניות בעיראק יכולות לפעול כנגד המחתרת הכורדית באזור סינג'אר שבצפון עיראק

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

נכנע ללחץ תושבי פתח תקווה? סמוטריץ' דורש לדון מחדש בתוכנית המטרו שכבר אושרה

שר האוצר מבקש ממזכיר הממשלה לאפשר לו להגיש בקשה לדיון נוסף בתוכנית לקו M2 של המטרו, בטענה שלא נשלחה לשרים כנדרש ● גורם המעורה בפרויקט: "מביך ששר האוצר מתנהג כמו אחרון המתנגדים, מטעמים צרים"

פרויקט ''העיר הלבנה'' של יובל אלון בחיפה / צילום: חברת AVA STUDIO

עסקת הנדל"ן שמוכיחה: לחיפה כללים משלה

דירת 4 חדרים בשטח 117 מ"ר נמכרה בפרויקט "העיר הלבנה" של יובל אלון בחיפה, המשתרע על כ־26 דונם ● העסקה התעכבה כשלוש שנים, והדירה נמכרה ב־2.5 מיליון שקל, נמוך מהמחיר הנוכחי בפרויקט

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

נשק, כסף ורכבים: הסודות האמיתיים של רפיח נמצאים מתחת לעיר

ישראל החלה בפינוי אוכלוסייה אזרחית מהשכנות המזרחיות ברפיח לקראת כניסת צה"ל לאזור ● מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

אור צלקובניק / צילום: עדי לם

תוך פחות משנה ועם רייטינג מדשדש: אור צלקובניק עוזב את חדשות 13

צלקובניק הוא המנכ"ל הרביעי שעוזב את חברת החדשות בחמש שנים ● המהלך נובע ככל הנראה בשל חוסר הסכמתו לבצע קיצוצים בכוח־האדם ובשל פערים גדולים בינו לבין כתבים בחברה

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Evan Vucci

ינסה לבלום את רפיח? ביידן ונתניהו צפויים לקיים שיחת טלפון

בחמאס מאיימים: "כל פעולה צבאית ברפיח לא תהיה פיקניק לצה"ל" • חיזבאללה שיגר כטב"ם נפץ לעבר מטולה, לאחר שחיל האוויר ביצע תקיפה מסיבית של כוח רדואן • הותר לפרסום: סמל מיכאל רוזל נהרג במטח הפצמ"רים אתמול מרפיח לכרם שלום • דיווח: שורת מדינות מגלות פתיחות להקמת כוח שמירת שלום ערבי • עדכונים שוטפים

וורן באפט מגיע לאסיפה השנתית של ברקשייר הת'אוויי בנברסקה, ארה''ב / צילום: Reuters, Scott Morgan

באפט הציג את יורשו והפתיע כשאמר: "מקווה להגיע בשנה הבאה"

וורן באפט בן ה-93 ערך את האסיפה השנתית הראשונה של ברקשייר האת'וויי מאז ששותפו ארוך־השנים, צ'ארלי מאנגר, נפטר בנובמבר האחרון ● באפט הביע אמביוולנטיות לגבי בינה מלאכותית וכינה אותה "שד גרעיני בבקבוק", התייחס לצמצום האחזקה שלו באפל, וכן לאדם שצפוי לרשת את מקומו כמנכ"ל ברקשייר

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

החוכמה של וורן באפט היא יותר מאשר רק בחירת מניות נהדרות

המבנה החדשני של ברקשייר האת'ווי יוצא דופן — ומועיל לבעלי המניות

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהימה את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו / צילום: ap, Jean-Francois Badias

ראש ממשלת בלגיה: "לא יכולים להמשיך בעסקים כרגיל עם ישראל"

ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו שינה את עמדתו ושוקל כעת הטלת סנקציות הכוללות איסור יבוא מוצרים מהתנחלויות, בשל הפעילות הישראלית בעזה ● הסביר כי שינוי העמדה שלו נובע מכך שיש "יותר מדי קורבנות כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות" ● ההערכות הן כי יוזמה כזו תיכשל ברמה האירופית